לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש

כבוד השר מיכאל איתן,

קראתי בדף הפייסבוק שלך את מה שאתה אומר עלי, על ה”סגנון” שלי, על היותי “ איש מדון וריב שמטריד רבים“, ועל ה”גידופים ולשון הרע” שאתה מייחס לי.

הדברים האלה מצריכים מאמר-תגובה נפרד, וכשאפנה – אכתוב אותו ואפרסמו (גם בדף הפייסבוק שלך, אם לא תמחק אותו).

אבל בוא נניח לרגע שאתה צודק, ואני מכה על חטא, חוזר בי מכל מה שאמרתי, ונשבע להיות ילד טוב עד כלות ימי (עוד 48 שנים, מינוס כמה ימים, עד 120) …

בוא נחזור אל נקודת-ההתחלה של המחלוקת שלי עם שופטי ישראל.

כל המחלוקת שלי איתם היא על נקודת אחת ויחידה.

הטענה האחת והיחידה שלי נגדם היא שהם מתעלמים מטענות וראיות אשר אינן מתיישבות עם התוצאה שאותה הם סימנו לעצמם מראש.

כל המחלוקות אשר התגלעו במשך השנים ביני לבין המימסד המשפטי נגזרות מאותה הנקודה, ולא יותר, ואם את זה השגתי – בכך הושלם מפעל-חיי, ואני יכול להוציא את עצמי לפנסיה.

ההסלמה של ה”סגנון” שלי – אשר, כאמור, מצריך דיון נפרד – נבעה מכך שהמימסד המשפטי לא היה מוכן להתייחס לביקורת הזאת.

האם יש מחלוקת על כך שהשופטים מתעלמים מטענות וראיות אשר אינן מתיישבות עם התוצאה שאותה הם סימנו לעצמם מראש?

לא רק שאין מחלוקת על כך, אלא שהשופטים מצהירים בגלוי שמותר להם להתעלם ממה שמתחשק להם להתעלם ממנו, וגם הנתל”שים – נציבי תלונות הציבור על שופטים: טובה שטרסברג-כהן שהקימה את המוסד, ואליעזר גולדברג שממשיך את דרכה היום – אומרים שאין בכך שום פסול.

הנה כי כן, המחלוקת שלי עם השופטים מתחילה ונגמרת בנקודה היחידה הזאת, ואין בלתה.

ועכשיו, מיקי, בלי בריחה אל תחום ה”סגנון”: מה אתה אומר עכשיו?

בברכה,

שמחה ניר, עו”ד

נ”ב: עם כניסתך לתפקידך הנוכחי שלחתי לך דברי ברכה, עם משאלה בצידם.

משבוששה תשובתך, שלחתי לך תזכורת, וגם היא לא זכתה להתייחסות.

אם, לטעמך, היה בפניותי הנ”ל אליך משום פגם “סגנוני”, או “גידופים ולשון הרע” – רק תגיד, ואני אתנצל ואשלח אליך פנייה מחודשת, בניסוח הכי יבש.

שוב בברכה,

שמחה ניר, עו”ד

____________

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש