איך אפשר שלא לגנות בחריפות את השוטרים והמפקדים שהואשמו בפרשת חיסולי החשבונות נגד גורמי הפשיעה הנקראת בפינו “פרשת המפוצצים המשטרתית”, ואת פיקוד המשטרה שלא עשה מספיק כדי לחקור, לעצור, ל מנוע ולתת הגנה על בתי משפחות השוטרים ועל בני משפחותיהם, במטרה לחזקם ולתת להם תחושת ביטחון והערכה, ולא “הכריזו מלחמה”, דהיינו מאבק חוקי שמתחייב נגד אותם העבריינים, שהיו חייבים להיות ליעדים לפעילות המשטרה ולחשיפת פעילותם הפלילית ולהבאתם לדין תוך כדי מעצרם, ללא פשרות – מה גם שהם פגעו גם באנשי ציבור אחרים.

כבר בחודשים 2+4/2007 כתבה התנועה למאבק בפשע ובשחיתות בישראל לראש הממשלה מר אהוד אולמרט , לשר לביטחון פנים מר אבי דיכטר ולשר המשפטים מר פרידמן וגם נפגשנו עם ח”כ זהבה גלאון ודרשנו להקים ועדת חקירה ממשלתית לתפקוד המשטרה מבלי לקבוע אשמים במטרה להביא לחיזוקה ולשינוי בחקיקה, שתקנה למשטרה סמכויות מעצר וחיפוש, כלים לחקירה והעמדה לדין ופחות שחרורים בערבות – הכל במטרה לבצע רפורמה שתייעל את המשטרה ותשלב בה את מערכות אכיפת החוק, כך שהציבור ייתן יותר אמון במשטרה ובמערכות אכיפת החוק.

כל הנ”ל לא הסכימו ויותר מכך, שר המשפטים מר פרידמן אפילו לא השיב למכתבנו, כי לבטח כך הוא מתנהג לאזרחים פשוטים שאיכפת להם מהמדינה ומאזרחיה, וחפצים בשינוי באיכות חייהם.

ח”כ זהבה גלאון נפגשה עימנו ואמרה שאנו צודקים במאבקנו, אבל אין שום סיכוי למימוש כי הממשלה תתנגד ולא יהיה רוב בכנסת, ולכן היא ממליצה לשנות כיוון.

ידענו גם ידענו שמשטרת ישראל לבדה לא תוכל להביא את השינוי המיוחל בצמצום ממדי הפשיעה ו”הפשע המאורגן”, וחובה לשלב בתוכנית כוללת את כל זרועות החוק הכוללים את המשטרה, הפרקליטות, בתי המשפט, שרות בתי הסוהר, שרותי המבחן, השיקום והסעד, וכן את מערכת החינוך מגיל הגן .

עכשיו אסור לפוליטיקאים בכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטארית כי המשטרה חייבת להישאר מחוץ לשיקולים ואינטרסים פוליטיים, מה גם שהכנסת לא נקייה מזרועות “הפשע המאורגן ” כאמור בספרי “בעין בולשת”.

הזרמת כספים וכוח אדם למשטרת ישראל לא תפתור את בעיות הפשע. משטרת ישראל, לצערנו הרב, “חולה מאוד” ואיתה “חולים” גם כל מערכות אכיפת החוק, ותרופות קלות ונקודתיות לא ירפאו אותה ולא יביאו תועלת לציבור .

נכון שהמשטרה מקבלת בתקציב 2008 סכום של חמש מאות מיליון שקל ושהשר דיכטר יזם תוכניות חדשניות לתקיפת יעדים ומטרות ויש ארגון מחדש של מבנה המשטרה וכל הכבוד על כך, כך הוא כתב לנו. אבל זה לא יכול לעמוד לבד, כי הכסף יבוזבז על משרדי יוקרה ורכב יוקרתי, על כוח אדם במשכורות מנופחות של קצינים ובעלי תארים אקדמאים שלא מביאים תועלת רבה למשטרה, ועל אופרציה של מתנדבים בסיורי שטח למען מתן תחושת ביטחון כוזבת. כן, זו אשליה, כי בשום מחקר לא נאמר שיש מניעה וירידה בעקומת הפשיעה בניידות גלויות. כך זה היה מאז ומתמיד ולבטח כיום כשיש לפושעים טכנולוגיה כמו מירס וטלפון נייד, שאיתם אפשר להזהיר מרחוק.

לא תפיסת ביטחון של מניעה כשיטת פעולה מתגלגלת תביא לשינוי והישג , אלא חשיפה וגילוי פשעים בעדיפות ראשונה וזה אומר השקעה ופעילות נרחבת ויזומה, לפני ואחרי, במודיעין איכותי משוכלל, ובילוש סמוי בשטח 24 שעות ביממה ברמת התחנות, האזורים והמחוזות, מעצרי מנע של חשודים פוטנציאלים לחקירה מאסיבית בתקווה להביאם לדין. הכול במסגרת החוק, הצדק והאמת, כפי שהיה פעם ועל כך כתבתי בספרי “בעין בולשת”, ואסור למשטרה להיגרר רק אחרי האירועים משום, שכיום לא כולם מתלוננים עליהם, ולכן נראה שכאילו יש ירידה בעקומת הפשיעה ולמעשה היא רק הולכת ומתעצמת עד כדי איבוד שליטה.

לא יעלה על הדעת!

לא יעלה על הדעת שלא יהיו עוד בתי סוהר.

לא יעלה על הדעת שלא יהיו עוד בתי מעצר.

לא יעלה על הדעת שלא יהיו עוד פרקליטים בפרקליטות המדינה.

לא יעלה על הדעת שלא יהיו עוד שופטים ובתי המשפט.

לא יעלה על הדעת שהחוק לא יאפשר למשטרה לחקור חשוד במעצר ויגביל את המשטרה ל-24 שעות ראשונות בלבד והיא תהיה מחויבת להביאו לבית המשפט, שבו שיקולי השחרור גוברים על שיקולי המעצר ובית המשפט נכנס עמוק מדי לסיבות המעצר ולראיות לכאורה, מצב הדורש תיקון מיידי בחוק המעצרים, כדי שהמשטרה תרצה ותוכל לחקור . טובת הציבור גוברת על טובת החשוד והנאשם.

לא יעלה על הדעת שבתי המשפט ישחררו עצורים עד למשפטם הנמשך שנים בסחבת אמיתית וגם יזומה על ידי סנגורים מסוימים וכי חייבת להיות העמדה לדין תוך תקופת המעצר ולא שחרורים “בסרט נע” כשיטה, ושוב חזרה מידית אל הפשע המתגלגל.

לא יעלה על הדעת שהענישה בבתי המשפט לא תהיה מרתיעה.

לא יעלה על הדעת שנאשמים ברצח שוטרים וסוהרים, שופטים, פרקליטים וסנגורים, ראשי ערים ואו עובדי ציבור ואו מי מבני משפחתם, על רקע מילוי תפקידם יקבלו הנחות והקלות כדוגמת חנינה, שליש, יציאות לעבודה, חופשות, ביקורים למין/סקס, נישואין בתוך הכלא ועוד הטבות כמו בריכה וטלביזיה.  העונש האמיתי היה צריך להיות מוות, אבל, העם לא בשל לכך ורוצה להיות הומאני וסלחני אז לפחות מאסר עולם עד סוף החיים ולא מוסד שיקומי על חשבון המדינה.

לא יעלה על הדעת שבתי הסוהר יהפכו למחנות נופש בשם השיקום ולא ירתיעו פושעים המוכנים לבלות שם, במקום לחיות בדוחק בשכונות מצוקה, ועוד שיפריטו אותם יקבלו שם ומעמד ויחברו לעבריינים אחרים וגם יפעלו מהכלא באמצעות אחרים.

לא יעלה על הדעת  ששוטרים, שופטים, פרקליטים, סנגורים, אנשי ציבור ונבחרי הציבור, ואזרחים שמתלוננים, יפחדו מזרועות “הפשע המאורגן” וייכנעו בהחלטותיהם כי הם לא בוטחים במשטרה ואו בבתי המשפט ושאר מערכות אכיפת החוק.

לפיכך רק טיפול שורש יכול להביא לביטחון האישי של כולנו ולא רק משטרה במיטבה.

הביטחון האישי שלך ושל ילדינו הוא בעדיפות ראשונה וליעד הזה צריך להזרים תקציבים בעדיפות לאומית ראשונה ולא לבניני ציבור מפוארים, לגינות ופארקים ציבוריים ויפה שעה אחת קודם.

אלה הם עיקרי מטרות ויעדי התנועה למאבק בפשע ובשחיתות בישראל ולשמם מאבקה הציבורי:

אנו קוראים למשטרת ישראל ולשרות בתי הסוהר לא להפקיר את השוטרים הנאשמים בתקופת מעצרם עד המשפט ולאחריו ולשמור על בני משפחתם, ללוותם ולדאוג להם לביטחון אישי ולכלכלתם ולא לשכוח מה שהם עשו למדינה ולחברה בסיכון חייהם עד למעידה ולטעות המצערת שנגרמה להם כנראה, כתוצאה מלחץ נפשי ממושך של דאגות ופחדים על גורל משפחתם ומבלי להצדיק את המעשה המביש שביצעו והכתימו את חבריהם הבלשים.

____________

הכותב, יו”ר התנועה למאבק בפשע ובשחיתות בישראל, הוא סגן ניצב בדימוס, מומחה למניעת פשע וחוקר פרטי, ומחבר הספר “בעין בולשת” המתאר את הפשיעה והפשע המאורגן בישראל.