לחגוג או לא לחגוג את יום ההולדת הפרטי – זו השאלה
לחגוג או לא לחגוג את יום ההולדת הפרטי – זו השאלה
|
השמות לא שמורים במערכת
על נוהל ציון יום הלידה מתוך מקורות האבות
ב”ה ערה”ש תשע”ב
הימים ימי תחילת השנה על פי הלוח העברי אך האם אנו מקדישים ת אותה תשומת הלב גם לתחילת השנה הפרטית שלנו? נקדיש כמה דקות ללמוד על נוהל ציון יום הלידה מתוך מקורות האבות.
בתורה אנו פוגשים רק את יום ההולדת של פרעה בחומש בראשית פרק מ’ פס’ כ’: “ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו…”, וזה התירוץ הנפוץ ביותר אצל כל מי שאיננו חוגג יום הולדת, כי המנהג הוא של גויים ואיננו מנהג ישראל.
אני מבקשת לבדוק יחד איתכם את המקורות היהודיים שלפיהם לא רק שאפשר, כי אם גם מצווה לציין יום חשוב זה בחייו של האדם.
- הבן איש חי – פרשת ראה אות י”ז כותב על יום הולדת ועל המנהג לערוך סעודה בכל יום הולדת, אף על פי שבביתו לא נהגו כך.
- בספר “תורת משה” לחתם סופר פרשת וירא ד”ה “ביום היגמלו” נכתב שאברהם אבינו היה חוגג את יום מילתו של יצחק בכל שנה.
- בקונטרס הספר רסיסי לילה לרבי צדוק הכהן מלובלין נכתב כי ליום ההולדת של אדם יש השפעה על מעשיו, וכי ביום זה אין האדם נופל.
- בתלמוד הירושלמי מובא כי כאשר עמלק היה נלחם באומות אחרות, היו מציבים לקרב חיילים אשר היה להם יום הולדת באותו יום, בשל העובדה שמזלו של בעל יום ההולדת גובר ביום מיוחד זה. כך הצליח עמלק לגבור על אויביו.
- הרב עוזיאל אליהו בתשובתו כתב: אשרי אדם שישכיל לנצל כך את יום הולדתו ואת שאר ימי חייו. עליו ועל שכמותו נאמר (תפילת מוסף ראש השנה): “אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך”. תהליך הביאה לעולם מלווה בניסים גדולים, והאדם מציין את יום ההולדת שלו בין השאר כהודאה על נס ביאתו לעולם.
- ר’ טיקוצקי “ימי שנותינו” תשנ”ו ע”מ ל”ג מספר כי הבעש”ט היה רגיל לערוך סעודה ולומר דברי תורה ביום הולדתו.
- הבעש”ט מסביר כי אף אדם בהווה ובעתיד איננו יכול למלא את תפקידיו של האחר כפי שיעד אותו הקב”ה ולשם מילוי התפקידים הללו בראו הקב”ה, על כן צריך בעל יום ההולדת לדעת כי לפני מספר שנים (במקרה שלנו לפני 20 שנה) החליט האל שהעולם אינו יכול להתקיים בלעדי בעל יום ההולדת (להתקיים בלעדי מוריה), ולכן הוא ברא אותו עם תפקיד ייחודי שאף אחד לא ימלא אותו מבלעדיו.
- ביום ההולדת כדאי לברך שהחיינו על פרי או בגד חדש, ורצוי לעשות תענית דיבור ביום זה לפחות שעה אם לא יותר. בנוסף רצוי להתלבש חגיגי כמו בשבת, היות ועפ”י המקובלים, מזלו של אדם גובר ביום הולדתו (דעה דומה לזו של עמלק) וטוב לברך ולהתברך ביום זה, לבקש בקשות גשמיות ורוחניות.
- תלמוד ירושלמי מסכת ר”ה פג’ אומר כי ביום ההולדת של האדם מזלו שולט בו ועוזר לו.
- התלמוד הבבלי מלמד אותנו כי העובר מונח בבטן אמו כפנקס ובא המלאך ומלמדו את כל התורה, וכשהוא יוצא לאוויר העולם אז “נפתח הסתום ונסתם הפתוח”. בכל שנה מתעוררת אותה המשכה עליונה של מזל שמתחילה בשעת הלידה.
- בחסידות חב”ד מתייחסים ליום ההולדת כאל ראש שנה אישי לאדם הפרטי, וכמו שבראש השנה “תשובה, תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה”, כך גם ביום ההולדת האישי נוהגים להתחזק במצוות אלו. ומה עושים?
א. יום חשבון נפש לשנה שעברה וקבלת החלטות טובות להמשך.
ב. יש לומר מתוך ספר תהילים את הפרק המתאים לפי שנות חיי בעל יום ההולדת (20=פרק כ’), וכן נוהגים להוסיף ולומר פרק נוסף של השנה הנכנסת (כא’).
ג. ביום זה יש לעשות מעשים המטיבים עם אחרים.
ד. יש עניין בסעודת יום ההולדת בכל שנה, תוך הדגשה על סעודה צנועה, ובמסגרתה להודות לבורא עולם על השנה שעברה ולבקש על השנה הנכנסת.
- המספרים עולים בכל שנה. מה חושב האדם שברור לו כי ימיו מתקצרים? אדם המחפש הנאות גשמיות בכל יום שחולף, פירושו שנותרו לו פחות ימי הנאה. הנאת האתמול אינה מספקת כיום. אך אדם המחפש הנאות רוחניות בכל יום שחולף, פירושו שנוסף לו יום, כי ערכם של ההישגים הרוחניים לא מתפוגגים.
- משנה מסכת בבא בתרא פרק א’ משנה ג’ באה לעזור לנו להבין סוגיה קשה של החובה לתת דין וחשבון. האדם המאמין גדל על הידיעה כי חובה עליו לתת דין וחשבון על מעשיו לפני בורא עולם, אך כיצד ניתן לכפות דבר שכזה על אדם? הרי האדם יכול לטעון, כפי שזה אכן קיים, כי הוא נולד בעל כורחו!
הסוגיה במשנה עוזרת לנו בהבנה: המשנה מספרת על שני חברים בעלי שדות צמודים. המקיף את חברו משלוש רוחותיו גדר את הראשונה השנייה והשלישית, אין מחייבין אותו. ר’ יוסי אומר: אם עמד ויגדר רביעית מגלגלין עליו את הכול! ובמילים פשוטות: עפ”י האמור לעיל, אם שמעון גידר את שדהו של דוד משלוש רוחותיה, דוד לא חייב להשתתף בהוצאות הגדר מכיוון שלא הביע את הסכמתו לנושא הגדרות, אך אם דוד עצמו ישלים את גידור החלקה בצידה הרביעי, הרי גילה דעתו למפרע שרצונו גם בשלושת הגדרות הקודמים – שאם לא כן, לא היה מגדר את הרביעית, ולכן מחייבים אותו למפרע להשתתף עם שמעון במימון הוצאות הגדר, שכולן יחד תורמות לשמירת שדהו של דוד.
כך הוא הדין בעניין יום ההולדת: אם אדם חושב שעשו לו עוול בכך שהכריחו אותו לבוא לעולם, שישאל את עצמו האם במקרה של מחלה חלילה יהיה מוכן להשקיע הרבה מהונו ומזמנו בחיפושים אחר מרפא ובלבד שלא ימות? היות וגילה במעשה החיפוש שברצונו לחיות, הסכים למפרע להיווצר ולהיוולד. אם כך, מחובתו לתת דין וחשבון על מעשיו.
- הרב אלון ארביב אומר כי על האדם ביום הולדתו להרבות בצדקה ובמעשים טובים. צדקה – כפי יכולתו כי לכך נוצר, ויזכה לעשותו עוד שנים רבות ברווח ולא בצער.
לסיכום:
על פי המקורות שמצאתי:
יום ההולדת של האדם הוא ראש השנה הפרטי.
ביום מיוחד זה האדם מתמלא כוחות מיוחדים.
ביום זה יודה האדם על נס שקרה לו עם היווצרותו.
ידע האדם כי הוא יחיד ומיוחד ואף אדם אחר לא ישווה לו והעולם לא יתקיים בלעדיו.
יום ההולדת הוא יום המתאים להתחזקות בקיום מצוות ומעשים טובים.
יש לקיים סעודה צנועה ביום זה כדי להודות לקב”ה על הנס שנעשה לו.
יש לחגוג יום הולדת במטרה לנצל את האירוע לחשבון נפש ולעשיית מעשים טובים.
יש להשתדל לברך ברכת שהחיינו ביום זה.
יש ללבוש בגדי שבת.
אני בטוחה שלא הקפתי את כל המקורות הקיימים, אך גם באלו שמצאתי די כדי להצדיק את כוונתי שנתייחס יום ההולדת שנה באותה יראת כבוד כפי שאנו עושים זאת לציון “יום ההולדת” של השנה.