חיבור של תלמיד בית ספר יסודי בנושא “ההורים שלי”
חיבור של תלמיד בית ספר יסודי בנושא “ההורים שלי”
הורים מתחלקים לשני חלקים: אימא ואבא.
אימא מתחלקת בהמשך עוד לעקרת בית ואישה עובדת. בבית היא בנוסף לכך עוד מורכבת מרעייה, אם, טבחית, מנקה, מכבסת, קניינית, רואת חשבונות, מחנכת … את השאר אינני זוכר, אבל אימא יודעת ל
אימא מצטיינת בזאת, שבדרך נס היא נמצאת בכמה מקומות בו זמנית, מסוגלת באותו רגע לחשוב על מאה דברים שונים בבת אחת, בזמן שהיא מבצעת עשר מטלות ביחד.
אני רואה במו עיניי איך היא אחרי חזרתה מהעבודה שמה מים להרתחה על הגז ובינתיים בוחשת בלילה להכנת פנקייקים. באותה עת כבר עובדת מכונת הכביסה שבה היא מחליפה חבילת כביסה אחרי חבילת כביסה, למעני היא ממציאה משפטים בצורת הודעה, קריאה ושאלה, וליעל שלנו היא עושה בוחן שבעל פה בכפל הגדול. לעובדה שבינתיים היא החליפה למשה’לה הקטן את החיתול והכינה לו סימילק עם קורנפלייקס לא שמתי לב. שתי עיניי לא מספיקות לי לזה. מפני שכאשר אחר כך אנו יושבים לאכול את ארוחת הערב, האגוזים והפרג כבר טחונים בכדי שנוכל לשים אותם על הפנקייקים האפויים, ומכנסי הטרנינג שלי תפורים במקומות שבהם היו חורים חדשים. שערותיה של יעלי כבר חפופות והכביסה תלויה במרפסת.
בסתר אני מתבונן באימא. יש לה באמת רק שתי ידיים … ובכל זאת, כשהיא חוזרת הביתה מהעבודה, יש לה ביד אחת תיק אחד גדול ואחד קטן, ביד השניה שתי שקיות מלאות קניות וביד השלישית … לא, הרי אמרתי כבר שיש לה רק שתי ידיים, היא נושאת את משה’לה ואת שמיכתו.
אבא לא מורכב ולא מתחלק. הוא נמצא במקום עבודתו ובבית, אבל בבית תמצאו אותו רק לעתים רחוקות. חוץ מארוחת בוקר וארוחת ערב כשהוא יושב על יד השולחן, הוא נמצא בדרך כלל בכורסה או על הספה, כולו מכוסה בעיתונים. הוא תמיד משאיר אחריו עקבות מסוימות כמו עיתון פתוח והפוך ואפר סיגריות, לעתים אפילו בתוך המאפרה.
להבדיל מאימא, אף על פי שגם לו יש שתי ידיים, הוא חוזר הביתה בידיים ריקות.
אם הוא יודע כפל אין לי מושג, אבל לכתוב הוא כנראה לא יודע, כי עוד אף פעם לא חתם לי על הערה ביומן. גם עדיין לא הסתבר למה הוא משתייך לקבוצת ההורים, כי לאסיפת הורים הוא אף פעם לא הולך. המורה אמר כי אנחנו אמורים להרהר בעבודתם של הורינו תוך כדי כתיבת החיבור הזה.
בבית הספר מצמידים את התלמיד שלא עובד כראוי או לא לומד לתלמיד חרוץ וטוב, בכדי שילמד ממנו משהו. לכן אני סבור, שבזמן החתונה מצמידים את הגברים לנשים בכדי שהן תלמדנה אותם משהו טוב וישפיעו עליהם בצורה חיובית.
לצערי אימא שלי לא הצליחה במשימה זאת עד עצם היום הזה.