נאום-תשובה לאבידן
וולבוטר

ישראלי החי באירופה,
ועושה שם לביתו, מלין על “אנחנו” הישראלים, ועל התקשורת, שבשתיקתם
מביאים את “הקץ לדמוקרטיה”, אבל גם הוא בשותקים *** אני משליך כפפה
לרגליו: בוא תקים כלי תקשורת משלך!

שמחה ניר, עו”ד

רובינשטיין אליקים הנבל, אלוהים גאל את בתך שרי מייסוריה – עכשיו תורך!

למדור
החדש: שופט השבוע

השופט-בדימוס שלי טימן: הציבור שונא את המערכת
המשפטית ומתעב אותה

“יש
ג’ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם”

אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי

“משוב העם”, לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת
ה”הוצאות”

זה
יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב
תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

בן
75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר
המשפטים הבא

המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי
מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?

בג”ץ
8743/14, שמחה ניר,
עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

הרקע

ישראלי בשם אבידן וולבוטר, החי באירופה
ועושה שם לביתו, מלין
בפייסבוק על “אנחנו” הישראלים:

כחברה ישראלית , אין לנו לבוא
בטענות מלבד לעצמנו !!

אני קורא מדי פעם פוסטים
בקבוצה הזו בנוגע להתפתחויות כאילו ואחרות שקשורות בהתנהלות של מערכת החוק ביניהם
המשטרה ובתי המשפט בישראל .

אני עוקב אחרי הדברים שנאמרים
, הטענות והמרמורים של כל הכותבים , התגובות והלייקים שלרוב נראים כמו תמיכה בכותב
( לעיתים עד כדי אמפתיה ) .

כל זה מראה לי עד כמה התמיכה
היא אנמית ולעיתים מזויפת .

לא משהו אישי כנגד אף אחד ,
ללחוץ לייק , אימוגי או שיתוף , לא ישנה שום דבר !

כתיבת כמה מילים , גם כן לא
יגרום לשינוי , מלבד או הרגשת אמפתיה זמנית.

אני מצטער להגיד לכולכם את
האמת ….. לאף אחד לא אכפת עד לכדי מעשים !

בואו נצמד לעובדות :

* שוטר פוגע באדם ללא סיבה ,
מה קורה לשוטר … כלום !

* שופטת מתעלמת מתצהיר כוזב
והוכח שהוא בניגוד לאמת המוחלטת , מה קורה לשופטת …..כלום !

* אדם המשקר ומעיד עדות שקר
בבית משפט ,איזה עונש מקבל …. כלום !!! ( לעיתים הוא אף זוכה במשפט )

* אדם הוכיח שהצד כנגדו שיקר
, המדינה על פי פסקי דין ישנים ונושנים , רויטמן נגד בנק מזרחי , לא רק שמשאירה את
פסק הדין כל כנו , אלא נותנת גיבוי למעשים שכאילו שיחזרו שוב ושוב ושוב ושוב ….

בודדים אילו שסיפורם נחשף
בתקשורת , ובהמשך נסביר גם למה .

אנשים בודדים כמו רפי רותם ,
מורן גנוסר , שוקי משעול ועוד , הצליחו לגרום לכתב בודד לחשוף את הסיפור שלהם תחת
״״ חשיפה לציבור ״״ . התוצאות מבחינתם היו קשות מאוד , חלקם איבדו את כל מה שהיה
להם , מתוך נחישות להמשיך בדרכם הצודקת … אבל המערכת לא השתנתה .

לורי שם טוב ומוטי לייבל ,
פעלו בדרך שפעלו , חלק מהאנשים תומך בדרך שלהם , חלק פחות , אבל לרוב האנשים יש
מושג למה פעלו ככה … וזאת מכיוון שלאף אחד לא היה אכפת בלהזיז את עצמו ולהלחם
עימם ברחובות , אז הם עשו זאת בדרכם … מי בינתיים משלם את המחיר ? הם !

אפילו התקשורת , שאמורה לשרת
את הציבור( !!!! ) , מעלימה עין , נאלמת , נחרשת לנוכח המעשים של הרשויות מול אותם
מקרים של שקרים , גיבוי פסול , התעלמות מראיות , חשיפת האמת ואוזלת היד של המדינה
בפשעים פעוטים וגדולים כאחד .

איפה התקשורת שתפעיל לחץ על
המדינה ???

איפה העיתונאים שאמורים לסקר
את חיי היום יום של האנשים הפשוטים ???

אז מה מעניין את התקשורת ?
סיגרים ? שמפניות ? פוליטיקאים ? עושק במיליונים שקלים ?

שימו לב , התקשורת הפסיקה
אפילו לסקר את הפרשה של רות דוד ורונאל פישר , למה ??

למה רפי רותם צריך לחשוף
פרטים על המשפט דרך הפייסבוק ?

בקושי יש כיסוי לדברים
שצועקים שחיתות !!!

לצערי , הכל בגלל שאנחנו
בציבור ובחברה הישראלית , איבדנו את זה !

כל אחד מתכנס בעצמו , מנסה
לשלם את ההוצאות שנובעות מיוקר המחייה , לא מתערב יתר על המידה בנושאים שלא נוגעים
באינטרסים שלו , מאפשר לתקשורת לנהל לו את החיים , והכי קל , זה לשבת מול הטלפון
הנייד בבית , לקרוא פוסטים , להסכים … וללחוץ לייק ! וואו , כמה תמיכה יש לנו
ככותבים !!

רבים בישראל חושבים שהמשטרה
ושבתי המשפט בישראל לא עושים את עבודתם כראוי , ועל כל זה … התקשורת שאמורה להגן
על אזרחי המדינה , משתפת פעולה עם הממסד , תוך כדי הסכמה , שכך דרכו של העולם …
״״כולם משקרים , כולם מרמים , אין מה לעשות !״״

אני חושב שהקץ לדמוקרטיה
איננו רחוק ברגע שהציבור אדיש והתקשורת נאלמת !

אנחנו כולנו (!!) צריכים
להתבייש בעצמנו ברגע שאנחנו מאפשרים לרשויות , לבתי משפט , לתקשורת ולעוד הרבה
גורמים , לשתף פעולה ולאפשר שחיתות .

שורה תחתונה , אנחנו הציבור
הישראלי ….. נכשל , ונכשל בגדול !!!

אני עונה לו:

אבידן, Avidan
Walwater, ומה עשית אתה ביז’ביל מדינאאאא?

ומה עשית כאשר הוציאו אותי
ממקצוע עריכת-הדין לשתי צמיתויות + 27 שנים (הכל במצטבר), בתירוצים של
“סגנון”, כאשר לא טוהר הסגנון וצחותו עמדו לנגד עיניהם, אלא סתימת
פיותיהם של המבקרים את “המערכת”?

והוא משיב:

ניר שמחה Simha
Nir , את עברך קראתי , במיוחד את הנושא של
הקלטות בבית משפט , שגם במקרה שלי סירבה השופטת לאפשר הקלטה … ונימקה זאת בצורה
תמוהה ( אבל זה לא העניין כרגע ) .

את הכתבות באתר קימקא ( אם
אני מאיית נכון ) אני קורא מדי פעם , לחלקם הגדול אני מסכים .

אינני יודע בדיוק מה הסיבה
שהוציאו אותך מעריכת דין. לפני 27 שנה , הייתי עדיין מפזז במסיבות ריקודים של
השכבה , אז לא בדיוק ידעתי מה זה מערכת משפט .

עכשיו לעניינו , אתה חי בארצות
הברית , יוסף זריק מטייל בהולנד , אני מנסה לעניין עיתונאי או שניים בכתבה על
תצהירי שקר שהוצגו בבית משפט בישראל, תוך כדי התעלמות של השופטת משקרים ( יש לציין
שעיתונאי לא בדיוק גילה התעניינות מיוחדת בזה, כאילו שזה בשגרה היום יומית של
ישראל ) , וזה שהכל נעשה כאשר אני חי באירופה …

אז מה זה אומר על החברה
הישראלית והתקשורת בישראל ?

אז עזוב , אני לא כותב תלונות
לנציב , כי זה לא יעזור !

אני לא כותב פוסטים ממורמרים
למכביר , כי זה לא יעזור !

אני יודע שאם אני אתחיל מאבק
, אני אמצא את עצמי לבד במערכה , לא רק שזה לא יעזור , זה ישאיר אותי בישראל וזה
אני ממש לא רוצה!

אפילו עיתונאי עם ביצים אין
בישראל , אז מה עוד אפשר לבקש ? שמפניה וסיגרים זה ליחידיי סגולה 🙂

כל יום אני שואל את עצמי ,
איך אפשר להגן על מדינת ישראל מול אנטישמיות ואיסלם באירופה , שהמדינה שלך איכזבה
אותך ?

וזה כבר מצריך תשובה מפורטת, אשר מקומה
במאמר מסודר, ולא בתגובה שצונחת מהר-מהר אל תהומות-הנשייה, וזו תשובתי.

מבוא

אבידן, לא הוציאו אותי מעריכת הדין לפני 27 שנה, אלא לפני קצת יותר מ-13 שנים, כשאתה היית בערך
בן 40, וכנראה שאז כבר ידעת בדיוק מה זה מערכת משפט.

גם
את התירוץ שנתנו אלה שהוציאו אותי מהמקצוע נתתי לעיל, אבל מה”איני יודע”
שלך מסתבר שלא התעמקת בתשובתי, ולא אחזור עליה: גלגל בחזרה למעלה, ותמצא את התשובה.

כן,
כן, אתה לא היחיד ששתק, ורבים מאלה ששתקו באים אלי עכשיו כדי לקבל את שירותי
המשפטיים בחינם, כי כיום איני רשאי להתפרנס ממה שלפני כן הם היו צריכים לשלם לי.

כן,
הם מבקשים פרס על כך שהם עמדו מנגד.

לתלונתך על העיתונות

גם
אני ניסיתי בעבר לעניין עיתונאי או שניים (והרבה יותר) בכל מיני דברים, עד שהבנתי
את מה שאני אגלה לך עכשיו: לכל עיתונאי יש ערימות של רעיונות והצעות (כמו אלה שלך
ושלי) – ומעט מאוד משאבים (בעיקר זמן, אבל בעיתונות-פרינט גם שטח-נייר), ועל כן
הוא תמיד יבחר במה שכרוך בפחות מאמצים פר-אייטם.

בנוסף
לכך יש לכל עיתונאי גם מעביד-מו”ל, שיש לו אינטרסים משלו (למשל: לא להסתכסך
עם השופטים שמחר הוא יצטרך להידיין בפניהם, או עם הבנקים, שהוא מתפרנס מהמודעות
שלו), ואין אנו רשאים להלין על מי שמשקיעים את כספם בעולם העיתונאות, ועושים את מה
שנראה להם טוב יותר, מבחינת התמורה להשקעתם..

בשתי
כתבות-התחקיר שלי על שחיתות ה”סולמית” בהוצל”פ (הראשונה מתארת את השיטה, והשנייה מציגה את המושחתים, בשמותיהם,
ומביאה פרטים נוספים) השקעתי שישה חודשים תמימים, כי אין מעלי מו”ל שרוצה
כתבה חדשה כל יום, אבל מבחינת העיתונאי המצוי יותר קל ופשוט לקחת פסק-דין
מהאינטרנט, לצטט ממנו כמה קטעים, להוסיף כמה מילות קישור, וזה מתאים לפרסומות  של פעם, אם אתה זוכר (“גזרי ויש לך
ארוחה”).

להשלמת
התמונה ראה: איתמר לוין, לוקט הפירורים, אוכל המזון הלעוס, מאמר
ראשון, מאמר
שני.

מה אתה עושה כנגד התופעות
שאתה מלין עליהן, ומה אני עושה כנגדן?

אתה
חי באירופה, וכנראה עושה לביתך, אני חי בארה”ב, וממשיך להילחם למען ארצי, כדי
שאוכל יום אחד לחזור אליה בלי שתחכה לי בנתב”ג ניידת משטרה עם צו מעצר.

לשאלתך
“מה זה אומר על החברה הישראלית” (על התקשורת בישראל כבר עניתי לך, ומה
שאתה מחפש בתקשורת בנוי על אנשים כמוני – והמה מעטים מאוד), אשיבה לך: החברה
הישראלית ברובה היא אנשים כמוך, שאומרים “עזוב, אני לא כותב תלונות לנציב, כי זה לא יעזור!”.

בניגוד
למה שאתה רומז, אני אכן כותב פוסטים “למכביר”, אבל לא פוסטים “ממורמרים”,
ועניין ה”מרמור” הוא התירוץ למתוח עלי ביקורת כאשר כבר אין במה לתקוף
אותי. הפוסטים שלי, אגב, לא מבקרים אצל פסיכיאטר. הם עשו את זה פעם אחת, והוא אמר
להם “אתם לא ממורמרים”, וגם נתן להם תעודה בחתימתו המאשר זאת.

ואגב,
נראה לי מהדוגמאות שהבאתי שדווקא אותך אוכל ה”מירמור”, אבל, להבדיל ממך
ומאחרים, אני לא אעשה מזה עניין.

האמנם “זה לא
יעזור”?

לפני
שאתה מכריז בבטחון כה רב כי “זה לא יעזור”, שאל את עצמך קודם מה היה
המצב אלמלא מאבק-היחיד שלי (וגם של אחרים כמוני) בחמישים השנים האחרונות: אתה יכול
להיות סמוך ובטוח שהסגידה לשופטים הייתה מרקיעה שחקים, השתן שלהם היה עולה להם
לראש וממלא עוד יותר את כל החללים שם, ואני, הנער ההולנדי הקטן, עומד ברוח,
בקור, בגשם ובשלגים, עם אצבעי הקפואה בחור שבסכר.

אתה
“יודע שאם תתחיל מאבק, תמצא את עצמך לבד במערכה”, וזה לא מדוייק, כי
תמצא שם אותי, וגם כמה אחרים, ואנחנו כבר נהיה שניים ויותר, ואחרינו יבואו עוד
ועוד (וכמו שאומר “פתגם סיני עתיק”, גם מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד אחד
קטן).

אתה
אומר “לא רק שזה לא יעזור” (על כך כבר דיברתי לעיל), אלא שזה גם “ישאיר
אותך בישראל וזה אתה ממש לא רוצה!”, אבל,
כמו שאתה רואה, המאבק שלי לא רק שלא השאיר אותי בישראל, אלא שהוא אף הוציא אותי
ממנה.

ועם יד על הלב: מי מונע ממך, היושב בגולת
אירופה, לעשות את מה שאני עושה: להקים אתר, או אתרים, ולנהל את המאבק למען אותה
מדינת ישראל הבנוייה לפי ה”מודל” שלך (ושלי)?

אתה מעליב את
הביצים שלי!

אתה אומר כי “אפילו עיתונאי עם ביצים אין בישראל”, וזה מעליב את
הביצים שלי: תן לי כל חומר שתרצה, כולל את המשאבים הדרושים למינופו (לעצמי אני לא
רוצה אפילו אגורה), ואני ארים לך את כל העולם.

אתה
מקשה: “אז מה עוד אפשר לבקש?”, ונותן רמזים פוליטיים על שמפניה וסיגרים,
אבל אני אענה לך מה “אפשר לבקש”: גייס לי תקציב של כמה מיליונים
(לעצמי, כאמור, אני לא מבקש אפילו אגורה) ותראה ש”זה” יכול מאוד
לעזור.

להגן על מדינת
ישראל מצרות אחרות? בהחלט!

אתה
מסיים באמירה “כל יום אני שואל את עצמי, איך אפשר להגן על מדינת ישראל מול
אנטישמיות ואיסלם באירופה”, ואני אענה לך בתשובה ובשאלה.

התשובה:
אני לא יודע, זו אינה המומחיות שלי, וזה לא באג’נדה שלי, שהיא מוקדשת 48/7 לדברים
שאף אחד אחר לא עושה במקומי.

והשאלה
שלי אליך היא: האם אתה-עצמך עושה משהו כדי “להגן על מדינת ישראל מול
אנטישמיות ואיסלם באירופה”, או שאתה מסתפק בהצגת השאלה כדי שאחרים יענו עליה,
ואתה תמשיך “לעשות לביתך”, לתרץ זאת בכך ש”שום דבר לא יעזור”,
ולהאשים את הישראלים כולם (חוץ ממך, כמובן) בכך שהתמיכה שלהם היא “אנמית
ולעיתים מזויפת”.

וזה מביא אותנו אל
הישראלים, האשמים-תמיד (חוץ ממך, כאמור)

אתה
אומר כי “ללחוץ לייק, אימוגי או שיתוף, לא ישנה שום דבר”, ואני אענה לך:
תן לי מיליון לייקים ושיתופים, ואני מכניס לכנסת כוח רב ועצום שישנה את כל מה
שמפריע לנו (גם לך).

אתה
אומר כי “כתיבת כמה מילים, גם כן לא יגרום לשינוי, מלבד או הרגשת אמפתיה
זמנית”: עזוב את עניין הרגשות, ועזור להפיץ את המאמרים שלי למאות אלפי קוראים
– בעזרתך אני אביא את השינוי!

אתה
מוסיף: “אני מצטער להגיד לכולכם את האמת ….. לאף אחד לא אכפת עד לכדי מעשים!”,
ואני שואל אותך: האם לך כן אכפת? ואם כן – אילו “מעשים” אתה
יכול  לזקוף לזכותך?

אתה
מביא סיפורים ידועים על “אנשים בודדים כמו רפי רותם, מורן גנוסר, שוקי משעול
ועוד” אשר “הצליחו לגרום לכתב בודד לחשוף את הסיפור שלהם”, אבל
“התוצאות מבחינתם היו קשות מאוד, חלקם איבדו את כל מה שהיה להם, מתוך נחישות
להמשיך בדרכם הצודקת … אבל המערכת לא השתנתה” (ישנו שם אחד שאתה לא מוסיף,
אבל לא נורא).

אתה
מזכיר גם את לורי שם טוב ומוטי לייבל, ש”לאף אחד לא היה אכפת בלהזיז את עצמו
ולהלחם עימם ברחובות”, ושואל-עונה: “מי בינתיים משלם את המחיר? הם!”.

והשאלה
שלי היא מה אתה רוצה לומר בזה, חוץ מאשר להצדיק את אפס-המעשה שלך?

כפפה לרגליך,
אבידן: בוא תקים עיתון משלך!

אתה
מלין שוב ושוב על התקשורת והעיתונאים, ועל כך כבר עניתי לך, לעיל.

ואתה
יודע מה? בוא תקים כלי תקשורת משלך, תשקיע בו את הכסף שהרווחת בגולת אירופה
(בתקווה להרוויח עוד יותר), גייס לי 30 תחקירנים, כותבים ועורכים בשכר (+ אנשי
מנהלה, שידאגו לאינטרס העסקי שלך), ותן לי להיות עורכו הראשי: אני מבטיחך נאמנה
שלא תתאכזב!

מי זה
“אנחנו”?

אתה
אומר: “לצערי, הכל בגלל שאנחנו בציבור ובחברה הישראלית, איבדנו את זה!”,
ואני שואל אותך מדוע אתה מדבר על “אנחנו”, על “הציבור והחברה
הישראלית”, ולא על עצמך?!

אתה
“חושב שהקץ לדמוקרטיה איננו רחוק ברגע שהציבור אדיש והתקשורת נאלמת!”,
ואיך אומר לך – אתה צודק, אבל הציבור הוא אנשים כמוך, לא כמוני!

אל תשייך אותי
ל”נכשלנו” שלך!

אתה
מפטיר ואומר:

“אנחנו
כולנו (!!) צריכים להתבייש בעצמנו ברגע שאנחנו מאפשרים לרשויות, לבתי משפט,
לתקשורת ולעוד הרבה גורמים, לשתף פעולה ולאפשר שחיתות.

“שורה
תחתונה,
אנחנו הציבור הישראלי ….. נכשל, ונכשל בגדול!!!”.

אז
לא, אני מסרב נחרצות להיכלל ב”אנחנו” שלך, שאפילו אתה לא משייך את עצמך
אליו.

אתה
“צריך להתבייש” בעצמך? אז תתבייש, אם לדעת זה מה שצריך.

אני
לא “נכשלתי” – לא “בגדול” ולא בכלל.

בתור
אדם יחיד – הצלחתי יותר מרבים אחרים.

הצלחתי
בעצירת הסחף, ואני מאמין שאף קידמתי דברים, ולו במידת-מה.

הצלחתי
להקים קבוצת פייסבוק, נציב תלונות הציבור על שופטים
ורשמים, זה אנחנו: לחוק, משפט-צדק, וטוהר השלטון, המונה כיום, אחרי שנתיים להקמתה, 22,280
חברים, ועד לבחירות הבאות, או אלה שאחריהן, נהייה כוח כזה שאיש לא יוכל להתעלם
מאיתנו.

ואתה, אבידן?

איך
אמר ברוטוס (יוליוס קיסר, מערכה שלישית, תמונה שנייה)? I
pause for a reply.

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא
לשתף!

נא
להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו
“מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר
גרוניס