ועדת ארבל לעניין הביזוי והשיסוי – זה לא יעזור לכם!
|
ערב חג החירות, התשפ”ב – לכל המאוחר – אתם בפח האשפה של ההיסטוריה
ועדת ארבל לעניין הביזוי והשיסוי – זה לא יעזור לכם!
הפעם אני מציג בפני הוועדה את אתר חופש-הביטוי לזכרו של אשר יגורתי, ומוסיף תחזית לפיה תוך 6 שנים, עד ערב פסח התשפ”ב, המלצותיה תמצאנה את עצמן בפח האשפה של ההיסטוריה *** ותזכרו שאמרתי לכם!
שמחה ניר, עו”ד
אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי
“משוב העם”, לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה”הוצאות”
זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק
“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”
בן 75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!
“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא
המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים
ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים
מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?
בג”ץ 8743/14, שמחה ניר, עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן
רשת האתרים של קימקא
שמחה ניר, עו”ד, עורך ראשי
15.4.2016
לכבוד
הוועדה לגיבוש אמצעים להגנה על הציבור ובהם נושאי משרה בשירות הציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעניים כמו גם בריונות ברשת האינטרנט
משרד המשפטים
ירושלים
נכבדי,
אני רוצה לחזור ולומר לכם שזה לא יעזור לכם. לא יעזור לכם שום דבר, אתם רק תעשו מעצמכם צחוק, תכלו לשווא חביות שלמות של קפה וטונות של ביסקוויטים, ולא ייצא מהוועדה שלכם שום דבר.
כיוון שאני לא יודע באיזו מידה אתם מתעמקים בחוות-הדעת שהציבור מגיש לכם, על פי הזמנתכם, אני מזמיכנם, כבר כאן, להיכנס אל האתר www.grunis.com, אתר חופש-הביטוי לזכרו של אשר יגורתי-גרוניס, דיקטטור ה”הוצאות”, ערל-הלב לאדם ולחי.
בהמשך – אם בכלל תגיעו אליו – אפרט ואבהיר מדוע האתר הזה ישים לאל את כל המלצות-הזדון שלכם לספק למי שמינתה אתכם כלים לסתימת-הפיות של מבקרי המימסד- ובעיקר המימסד המשפטי.
תזכרו שאמרתי לכם: זה לא יעזור לכם, ואתם לא תצליחו לסתום לנו את הפיות.
בנייר-העבודה הראשון ששלחתי לכם הצעתי לכם להגיש בהקדם דוח חלקי ראשון, עם המלצות ראשוניות לגבי המפרסמים בגלוי, בזהותם האמיתית, נושא שהוא פשוט בהרבה.
אם תמליצו לא לעשות דבר למפרסמים בגלוי – ממילא לא תוכלו להמליץ דבר לגבי המפרסמים האנונימיים, ותצטרכו לסגור את הבאסטה, אבל זה אני בטוח שלא תעשו.
מאידך, אם תגישו לשרה המלצות ראשוניות “לטפל” במפרסמים-בגלוי, תוכלו לחזות מה שהיא תעשה עם ההמלצות שתגישו לה בהמשך, לגבי המפרסמים האנונימיים: אם היא אכן תפעל ליישומן של המלצותיכם לגבי המפרסמים המזוהים, תדעו שיש טעם להמשיך ולעבוד על החלקים הבאים, אבל, מאידך, אם השרה לא תעשה דבר עם ההמלצות הראשוניות, או שתתחיל לגרור רגליים, להקים “ועדת רגע-רגע” ל”יישום המלצותיה” של ועדתכם – או אז תדעו שאתם טורחים לריק, ואם יש לכם כבוד עצמי, עדיף לכם להחזיר את המפתחות, אם אתם לא רוצים להתבזות.
בהמשך, בנייר-העבודה השני ששלחתי לכם הצעתי לכם לפנות את השרה, ולשאול אותה כמה תקציב היא יכולה להועיד ליישום המלצותיכם, כדי שתוכלו להתאים את המלצותיכם למגבלות התקציב.
והנה – כמה מפתיע – אתם לא עשיתם כהצעתי, ואני כבר רואה אתכם מתבזים בשער-בת-רבים, עם המלצות שאף אחד לא ירצה ליישם, גם אם יוכל, ואף אחד לא יוכל ליישם – גם אם ירצה.
תזכרו שאמרתי לכם!
עוד אתגר, עו”ד כפפה לרגליכם
אני רוצה להוסיף לכם היום עוד אתגר, שכבר הצגתי אותו בתמצית, בראשית הדברים, לעיל: אתר www.grunis.com, אתר חופש-הביטוי לזכרו של אשר יגורתי-גרוניס, דיקטטור ה”הוצאות”, ערל-הלב לאדם ולחי, שנשאר ערל-לב גם בעניינים האנושיים הרגישים ביותר. – אחיהם הצעיר של www.quimka.net ו-www.quimka.com.
מטרתו של האתר הזה היא לתת תשובה לסתימת-הפיות הגוברת והולכת, הולכת ומחמירה במדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון (מסכנות כל האחרות!).
כדי להבטיח את חופש הביטוי באתר הזה הנהגנו כמה אמצעי-אבטחה:
· האתר הזה מתארח על אדמת ארצות הברית – ארץ התיקון הראשון לחוקתה, המבטיח את חופש הביטוי, ולא נראה לנו שמדינת ישראל תתבזה עד כדי כך שהיא תפנה לבימ”ש אמריקאי כדי לחשוף את זהותם של מפרסמים – במיוחד לא כדי להגן על מימסדים סותמי-פיות במדינות אחרות;
· האתר הזה לא שומר את מספרי ה-IP, וממילא גם שום בית משפט לא יכול לצוות עלינו לגלות את מה שאנחנו לא יודעים;
· כל אדם רשאי לפרסם ולהגיב בו כאוות נפשו – בין בזהותו האמיתית, בין בזהות אנונימית, ואין צורך להירשם;
· לא תהייה צנזורה, כל פרסום מופיע מידית.
בנוסף למדורים הכלליים – המופיעים בתפריט האתר – ובהם ניתן להגיב על כל המופיע בהם, קיים גם מדור “בימה חופשית”, בו יכול כל החפץ לפרסם גם מאמרים משלו – ללא צנזורה, וגם ללא עריכה שלנו.
עכשיו נראה אתכם מתמודדים עם זה.
לא תסתמו לנו את הפיות!
לפני שנמשיך אני מבקש להבהיר, ואפילו, אם תרצו, להזהיר: שום המלצה שלכם, וגם שום חקיקה שתבוא בעקבותיה, לא תצליח לסתום את פיותיהם של הנאנקים תחת מגפיהם המסומרים של אלה שעליהם אתם רוצים להגן.
אתם התבקשתם להגן על בעלי-השררה – פקידים ושופטים – הנהנים מכל החסינויות, דה יורה ודה פאקטו, אשר מבזים את כל הנקרה בדרכם, ושופכים דם נקיים ואין העוצר בעדם – אבל זה לא מספיק להם, והם רוצים גם חסינות מהביקורת.
אתם הוזמנתם להגן על בעלי-השררה מפני הביקורת החדה, הממוקדת, הנשכנית (כן, אני כבר רואה אתכם מקשקשים עשרות עמודים של הקדמה לדוח שלכם, ברוח “ביקורת מותרת, ואף רצוייה, אבל …, ואבל …, ואבל …!”).
אתם הרי לא התבקשתם להגן על החלשים שנפגעים על ידי בעלי-השררה – פקידים ושופטים – אשר מבזים את כל הנקרה בדרכם, ושופכים דם נקיים ואין העוצר בעדם.
אז אני אומר לכם ברחל בתכם הקטנה: זה לא יעזור לכם!
זה לא יעזור לכם, כי, כאמור, פתחתי על אדמת נכר – בארץ ה-FIRST AMENDMENT – את אתר גרוניס.קום, בו חופש-הביטוי הוא מוחלט.
זה לא יעזור לכם – שום דבר לא יעזור לכם – כי אני עצמי נמצא כעת בארץ חופש-הביטוי, ואם יהיה צורך להשמיע את שוועת בני עמי ממרחקים – אני אשאר שם, ואהיה לפה לכל מדוכאי-הביטוי שאינם יכולים להשמיע את זעקתם בארץ, פן יבולע להם.
כדאי לכם לרדת מכל הנושא הזה. להחזיר לשרה איילת את המפתחות – עכשיו!!!
זאת ועוד
ברשותכם, אבקש לפתח את הנושא הזה עו”ד יותר.
תחת הכותרת מה תביא לנו ועדת ארבל בכנפיה, לאחר שהראיתי כי המטרה העיקרית בהקמתה של הוועדה הזאת היא לטפל במפרסמים האנונימיים, ובהמשך לשני ניירות-העמדה הנ”ל, הצגתי את הבעייה הכמותית בפניה תעמוד שרת המשפטים, איילת שקד, אם הוועדה אכן תמליץ להעניק “טיפול” משפטי לא רק למפרסמים בזהותם האמיתית, אלא גם לשיטפון ה”דוחות” הצפוי מהטיפול במפרסמים האנונימיים.
את החלק הקל של הבעייה הצגתי כך:
ואתם יודעים מה? בואו נתחיל עם המפרסמים בזהותם האמיתית (עבדכם הנאמן, למשל).
הייתי משליך כפפה לרגליה של הוועדה הזאת: קחו עשרות, ואולי מאות, פרסומים משלי, כולם בזהותי האמיתית: הרימו את הכפפה, והוציאו המלצות-ביניים (או המלצות “חלקיות”), המבוססות על הדין הקיים, וקוראות להעמיד אותי לדין על כך.
המלצות “חלקיות” כאלה תשמשנה אבן-בוחן לרצינותה של השרה איילת: אם היא לא תרים את הכפפה, ותורה ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בהליכים נגד המפרסמים בזהותם האמיתית – האם ברצינות אפשר לצפות שהיא תעשה משהו כנגד המפרסמים האנונימיים?
לא, היא לא תעשה כלום, כי הטוקבקיסטית הקטנה הזאת לא צופה אלא לכותרות יום-המחרת, ואת אלה היא כבר קיבלה, וממילא, כאשר אתם תסיימו את מלאכתכם, היא כבר לא תהיה שרת המשפטים.
ואת החלק הכבד של הבעייה הצגתי כך:
עכשיו בואו נניח שנקטנו את כל הצעדים החוקיים כנגד המפרסמים בזהותם האמיתית, נניח שהצלחנו לחוקק חוק המחייב את ספקי האינטרנט ואת “מארחי” האתרים לחשוף את זהותם של המפרסמים האנונימיים, ונניח שהצלחנו לאכוף את זה, ויש לנו בין 1,000 ל-10,000 “דוחות” ביום, בין 366,000 ל-3,660,000 בשנה – הטוקבקיסטים האנונימיים, כידוע עובדים אפילו ביום כיפור – הכל לאחר עיון של תובע מוסמך בכמות אדירה יותר של פרסומים.
מה תעשה השרה איילת עם 300 אלף או 3 מיליון פרסומים אנונימיים בשנה, אם היא לא תעשה כלום עם אלפים בודדים של פרסומים מזוהים?
ההערכה שלי היא שלא היא ולא אף שר משפטים אחריה, אף אחד לא יעשה כלום – גם כי זה מאבק בלתי-אפשרי בהמונים, וזה גם יזיק בבחירות הבאות.
והשאלה היא מה תמליץ לנו ועדת ארבל, כאשר הצפי הסביר הוא שהמלצותיה תושלכנה לפח האשפה של ההיסטוריה?
היא לא יכולה שלא להמליץ דבר, או להמליץ להשאיר את המצב הקיים כיום.
היא לא יכולה לעשות זאת, כי היא צריכה להצדיק את עצם קיומה, את הקפה והביסקוויטים, ואת ה-180 ש”ח שמקבל כל אחד מחבריה לכל שעה שהוא מקדיש לעבודה הוועדה.
אז היא תמליץ, מן הסתם, לקיים “אכיפה אקראית”, כמו בעבירות התעבורה: כיוון שאי אפשר לרשום מאות אלפי דוחות ביום, אנחנו נציב מכמונות פה-ושם, נרשום דוחות כמיטב יכולתנו, והעיקר שהציבור יידע שאנחנו עוקבים אחרי התנהגותו.
אבל אכיפה אקראית, שהיא כשרה, יכולה על נקלה להגיע לכדי אכיפה סלקטיבית, שהיא פסולה: אנחנו נחליט על מי להתלבש, נמרר לו את החיים, על מנת לסתום לו את הפה – ואת המקלדת – אחת ולתמיד.
ומה המסקנה?
המסקנה היא שהולכים לעשות לנו טרור של סתימת-פיות, כאשר אף אחד לא יודע מתי זה ייפול גם עליו.
תזכרו שאמרתי לכם.
כעת אנחנו במצב בו יש לנו, כאמור, בין 366,000 ל-3,660,000 דוחות בשנה – דוחות אשר, לאחר עיון של תובע מוסמך, הופכים למשהו שבין 366,000 ל-3,660,000 כתבי אישום בכל שנה.
מה תעשו עם השיטפון הזה?
אפשר, כמובן, למנות כמה מאות שופטים, אבל אפילו כיום השרה איילת לא מממשת את סמכותה לפי סע’ 35 ו-45 לחוק בתי המשפט, ומסרבת לקבוע מספר שופטים שיענה על דרישותיה של הנהלת בתי המשפט, ואיך היא תוסיף מאות שופטים?
אפשרות ריאלית יותר היא לאמץ את שיטות האכיפה בענייני התעבורה: קובעים את “עבירות האינטרנט” כעבירות של “ברירת משפט”, שולחים לנאשמים “הודעות תשלום קנס”, ומצפים שהנאשמים ירוצו למרתף בנק-הדואר הסמוך למקום מגוריהם, על מנת לשלם את הקנס, כי אם הם יתעלמו מההודעות האלה הם ייחשבו כאילו הודו באשמה, והורשעו על פי הודעתם.
כמובן שאי אפשר לשלוח לכולם הודעות כאלה, כשם שאי אפשר לתת דוחות לכל הנהגים, על כל עבירות התעבורה שלהם, ולכן מקיימים אכיפה “מדגמית”, שמטרתה אינה להעניש את כל העבריינים, אלא ליצור אווירה של “יש דין”.
טוב, אז חלק מהנאשמים יתעלמו מההודעות, חלק ישלמו את הקנס, וחלקם יבקשו להישפט, ויקבלו הזמנה למשפט – כמו בענייני התעבורה.
הם יבקשו “להישפט” אבל כאשר הם יגיעו לבית המשפט יתברר להם שהם הוזמנו רק ל”הקראה”, ולמעשה אפילו לא ל”הקראת כתב האישום באזני הנאשם”, כמצוות המחוקק בה נאחזים שופטי התעבורה והתובעים המשטרתיים כתירוץ לגרירת הנאשם לישיבה מיותרת, אלא ל”תישאול” אגרסיבי המנוהל ע”י השופט והתובע המתוזמרים ביניהם – אינטרוגציה שלא הייתה מביישת את צוותי החקירה המשטרתיים האגרסיביים ביותר.
אוקיי, עברנו את פרעה, נעבור גם את זה, ועכשיו השופט יגיד “נדחה להוכחות”, ואתם תצפו שמר ישראלי המצוי יגיד כבוד השופט, אני לא יכול להפסיד עוד יום עבודה, מודה אני לפניך.
אז לא: בניגוד לנאשמי התעבורה שהם אנשים קשי-יום אשר יודו ברצח אמותיהם, ברצח ארלוזורוב או גם-וגם, חיות האינטרנט לא יהיו כצאן לטבח, ותוך יום תקבלו תפוצה ויראלית של “דף הנחיות לנאשמים בעבירות האינטרנט”.
כאן ייגמר המשחק שלכם, כאן תתנדפנה אשליותיכם, כי מי שלא הודה יקבל מועד לשמיעת ההוכחות, והתובע יחזיר את התיק אל לשכת החקירות, על מנת לפתוח בחקירה ולהכין את הראיות שהיו צריכות להיות מוכנות לפני החתימה על כתב אישום.
כן, כן … ביהמ”ש העליון קבע, לפני למעלה מ-20 שנה, כי ה”פרוצדורה” אינה תקינה, וכי יש להשלים את הכנת הראיות עם הכנת כתב האישום, אבל המדינה, תסלחו לי, משתינה על ביהמ”ש העליון, וכעת היא מבקשת לסתום את פיותיהם של מי שאומרים לה את זה ישר בפנים.
עכשיו אנחנו בהוכחות, הכדור עגול הוא, ויכולתי להמשיך באנלוגיה עם משפט התעבורה, אבל אעצור כאן ואחזור אל “הקנס המקורי”, דהיינו מה יהיה קנס-הברירה על העבירות האלה: אם הקנס יהיה גבוה – הבריות בהמוניהם יבקשו להישפט, ויסתמו את בתי המשפט ב”תיקי הוכחות”, ואם הוא יהיה נמוך – הכל יתייחסו אליו כאל “מס אקראי”, ישלמו אותו, וימשיכו כרגיל, בלי שתהיה לכך השפעה על הפרסומים באינטרנט.
בדיוק כמו בענייני התעבורה: קופות המדינה והרשויות המקומיות נהנות מ”תעשיית-הכסף”, והציבור “נהנה” מנסיעה מהירה ומחנייה במרחק של פחות משני מטרים מברז כיבוי (הידרנט). בטיחות בדרכים? אף אחד לא מאמין בקשר שבין האכיפה לבין הבטיחות, וכך יהיה גם עם המפרסמים באינטרנט – בזהות אמיתית, או בזהות בדוייה.
ומה הלאה?
הנה שתי אפשרויות-הקצה למה שיצמח ממסקנות הוועדה שלכם, נכבדי.
האפשרות האחת היא, כאמור, שלא יצמח ממנה ולא כלום, זולת, אולי, גרירת-רגליים שבסופה תוקם ועדה ל”יישום” המלצותיכם, שגם היא תגרור רגליים, בינתיים איילת שקד תחדל להיות במשפטים, אחריה יבוא שר אחר, ועוד שר, ובסוף המלצותיכם תעלינה אבק ותושלכנה אל פח האשפה של ההיסטוריה.
אפשרות-הקצה השנייה היא שהמלצותיכם תתורגמנה לתעשיית-כספים עבור הרשויות, עם אפקט אפסי בכל הנוגע לעצם המטרה שלשמה כונסתם לוועדה הזאת: “גיבוש אמצעים להגנה על הציבור ובהם נושאי משרה בשירות הציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעניים כמו גם בריונות ברשת האינטרנט”.
והשאלה היא אם לקחתם על עצמכם את השליחות הזאת – רק כדי להקים עבור השלטון תעשיית-כספים המשרתת רק את עצמה ואת הקופות.
הערה “עתידנית”, לעתיד הקרוב ביותר
מספר המשתמשים בפייסבוק הגיע כבר עמוק מאוד אל תוך המיליארד השני, ועד שהמלצותיכם תגענה לשלב היישום – אם בכלל – מספר משתמשי הפייסבוק יהיה כבר עמוק מאוד בתוך המיליארד השלישי.
מתוך אותם 2 – 3 מיליארד, יהיו לבטח כמה עשרות מיליונים ישראלים – מספר הנובע מכך שישראלים רבים ייצרו אין-ספור זהויות אנונימיות. הוסיפו לכך רשתות חברתיות נוספות, אתרים פרטיים וכו’ – והגעתם למצב בו הניסיון לאתר ולזהות כל משתמש אנונימי יחיד יעלה למדינה רבבות, מאות אלפים ואפילו מיליונים.
תוכלו, כאמור, ללכת בעקבות משפטי התעבורה, ולאמץ את “חזקת הבעלות” של האתר בו הדברים מתפרסמים (פייסבוק.קום, למשל, או, להבדיל, גרוניס.קום), ולכך כבר התייחסתי לעיל – וגם מכך לא תצמח לכם כל ישועה.
תחזית שמחה ניר לשש השנים הבאות
כאמור לעיל, בשנת 2005 פרסמתי את התחזית לפיה תוך עשר שנים, ועד ערב יום כיפור התשע”ו, שעה 1330 שעון ישראל, מערכת המשפט בישראל תקרוס טוטאלית.
צחקתם עלי, הקשיתם מאיפה אתה יודע, אמרתם אתה יודע שמיום שחרב בית המקדש ניתנה הנבואה “למי שניתנה”, ביהירות של בורים המעבירים את הדקלום הזה בירושה מדור-דור, בלי שהם יודעים להשלים את הפסוק הזה, אבל רוצים לעשות רושם של אנשים “משכילים”.
לו הם רק ידעו שהם מעבירים בירושה המצאה מטומטמת של בעלי-שררה, אשר לא היה להם מענה לתחזיות קודרות, של אנשים קטנים, שהיו רחוקים עשרות דורות ממשה רבנו, שאמר המקנא אתה לי? מי ייתן כל עם השם נביאים!
אז אני לא מתנבא. אני רק מפרסם תחזיות, ואם תגגלו “אמרתי לכם” site:quimka.net תמצאו כמה מתחזיותי שאכן כבר התגשמו.
אכן, תחזית הקריסה שפרסמתי ב-2005 לא התגשמה במפולת רועמת, אבל, כפי שאמרתי ב”תאריך היעד”, מערכת המשפט הישראלית הייתה רוצה מאוד לשכוח את עשר השנים האלה.
היום אני מפרסם כאן, במקום הזה ממש, תחזית חדשה: בתוך שש שנים מהיום, ולא יאוחר מערב חג החירות, פסח התשפ”ב, 15 באפריל 2022. שעה 1330, שעון ישראל, המלצותיה של ועדת ארבל – אם תהיינה כאלה – תמצאנה את עצמן בפח-האשפה של ההיסטוריה.
ותזכרו שאמרתי לכם.
ואומר לכם עו”ד משהו
דיברתי לעיל על תחזיתי משנת 2005, אשר אמנם לא התגשמה במלואה, אבל התגשמה במידה כזאת שערכת המשפט הייתה מעדיפה לשכוח את עשר השנים האלה, אבל למי שלא עוקב אחרי המתרחש אומר כי גם לאחר מכן היא המשיכה לחטוף ולהתבכיין בשער-בת-רבים על כך שמבקריה “פוגעים באמון הציבור בשופטיו”, על כך ש“בימים אלה נשמעים קולות בוטים וקשים כנגד בית המשפט העליון ושופטיו בעקבות פסק דין שניתן. הדברים היו בוטים הן בסגנון והן בתוכן”.
הדברים האלה נאמרו על ידי לא אחרת מנשיאת ביהמ”ש העליון, מרים נאור, אשר חתומה על פסק-דין המונה את המילה “בוטה”, בהטיות ובהקשרים שונים, תשע עשרה פעמים, כך שמקריאת אותו פסק-דין ברור כשמש שהיא לא יודעת את משמעותה של המילה “בוטה”.
למי שלא יודע: דבריה של נאור, כפי שצוטטו לעיל, כוונו בראש ובראשונה אל שרת המשפטים איילת שקד, זו אשר מינתה אתכם, את “ועדת ארבל לגיבוש אמצעים להגנה על הציבור ובהם נושאי משרה בשירות הציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעניים כמו גם בריונות ברשת האינטרנט”.
מעניין אם המלצותיכם – אם בכלל תגיעו לשלב ההמלצות – תכלולנה גם המלצות להגנה כנגד התקפות מפי דובריה של מערכת המשפט על מי שמשמיע “קולות בוטים וקשים כנגד בית המשפט העליון ושופטיו בעקבות פסק דין שניתן”, דברים שהם “בוטים הן בסגנון והן בתוכן”.
מאידך, מעניין לא פחות יהיה אם המלצותיכם אלה תכלולנה גם המלצות להגנה על דובריה של מערכת המשפט מפני מי שמשמיע “קולות בוטים וקשים כנגד בית המשפט העליון ושופטיו בעקבות פסק דין שניתן”, דברים שהם “בוטים הן בסגנון והן בתוכן”.
כעת תשאלו איך אני כורך יחד שני דברים המנוגדים קוטבית זל”ז, ותשובתי היא שאני רוצה להבטיח את חופש הביטוי גם לאלה וגם לאלה – גם לאלה התוקפים את מערכת המשפט, וגם לאותה המערכת, אשר משיבה מלחמה שערה.
השאלה היא, כמובן, איך הדברים המנוגדים האלה מתיישבים עם הגדרת מטרותיה של הוועדה. יכול להיות שהם לא מתיישבים, וזו סיבה לפרק את הוועדה, משום שכל מטרתה המוצהרת היא להבטיח חופש-ביטוי סלקטיבי – ולכך לא אתן את ידי.
באותו הכבוד שאתם חולקים לעצמכם,
שמחה ניר, עו”ד
עורך ראשי
רשת האתרים של קימקא
_______
לפרסום באתר חופש הביטוי על שם אשר יגורתי-גרוניס, טרוריסט פסיקת ה”הוצאות”
__________
למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!
נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)
אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא
דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס