ככה ייעשה לאיש אשר לא יקשיב לעו”ד שמחה ניר: שאול מופז כמשל

“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

 

בתחילת השנה הזאת, ערב הבחירות לכנסת ה-19, יצאתי במאמר הקורא רק לא שאול מופז, רק לא קדימה, ובסופו אמרתי:

 

לבד מכך שאני נגד מפלגות מרכז, הסיבה שגם הפעם אני קורא שלא להצביע עבור קדימה היא אחרת, וכבר עמדתי עליה בעבר: כושר ראייתו האסטרטגית של “מר בטחון” שלה אינו מגיע אפילו ליומיים מעבר לקצה חוטמו.

 

ראו, לעניין זה, את מאמרי המצויין (והצנוע, יש לומר) קשה כשאול.

 

ואגב, גם הצטרפותו של מופז, לאחר שנבחר ליו”ר המפלגה, לממשלת ביבי נתניהו על מנת לפרוש ממה בתוך חודשיים לא מעידה על ראייה אסטרטגית משובחת – נימוק נוסף באותו הכיוון.

 

אז גם למי שמשתוקק למצוא את עצמו בחיקו החמים של המרכז הפוליטי, ישנן אופציות אחרות מהאופציה השאול-מופזית,עם הקדימה שלו.

 

וישנה עוד סיבה, אבל אותה אגלה רק לאחר סגירת הקלפיות, כי איני רוצה “לזהם” את התהליך.

 

התמזל מזלי הרע, וימים ספורים לפני הבחירות נפל השרת המארח את האתר שלי, והוא לא קם אלא לאחר למעלה מחודש ימים. כאשר האתר קם לתחייה הצטברו אצלי דברים נוספים, דחופים יותר, ומימוש ההבטחה “לאחר סגירת הקלפיות” נדחה, ועכשיו אני מממש אותה.

 

פנייתי אל מופז

 

ביום 6.12.2013 שלחתי אל יו”ר קדימה, שאול מופז, עם העתק לחברי לספסל הלימודים חה”כ רוני בראון, חברו של מופז לסיעה, את המייל הזה:

 

לחה”כ שאול מופז שלום,

 

ראיתי כיצד בורחים חבריך מהרשימה לכנסת. ואני מאמין לסקרים המנבאים לקדימה נפילה חזקה.

 

אני מוכן לשחות נגד הזרם, ולהצטרף לרשימת קדימה.

 

הנדוניה האלקטוראלית הפוטנציאלית שלי:

 

40,000 חברי לשכת עורכי-הדין אשר מאסו ב”איגוד המקצועי” שהחוק כפה עליהם, והוא משרת רק את העסקנים עצמם, וכן את בני משפחותיהם של חברי הלשכה.

 

300,000 – 800,000 דפוקי מערכת המשפט וההוצאה לפועל.

 

כמובן שלממש את הפוטנציאל דרוש תקציב – וזה תלוי בך.

 

אם אתה רוצה המלצות עלי, שאל את חברך רוני בר-און, המכותב-להעתק, כאן. רוני מכיר אותי מספסל הלימודים, וגם מכיר את פועלי למען טוהר המשפט.

 

להשלמת התמונה, ראה מה הייתי עושה אם היית מתמנה כשר המשפטים:

 

https://www.quimka.net/a345125-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%94-4-000-%D7%91%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%A7%D7%90-%D7%9C%D7%95-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D

 

התמורה שאני דורש:

 

א.    מקום תשיעי ברשימה (כיוון ששמונת הראשונים כבר פורסמו).

 

ב.    שהמפלגה תעמיד במקום נכבד במצעה את טוהר המשפט, ואני אנסח את הפרק הזה במצע.

 

ג.     שהמפלגה תכריז עלי כמועמדה לתפקיד שר המשפטים, בין אם אכנס לכנסת, בין אם לאו, אם יינתן לה התיק הזה בכנסת הבאה.

 

ד.    תהיינה תוצאות הבחירות אשר תהיינה, אני אעמוד בראש הצוות המשפטי של המפלגה.

 

כיוון שאני כרגע בארה”ב, ועד למועד הגשת הרשימות נותרו שעות ספורות, יהיה צורך לשלוח לי את טופס ההסכמה במייל, אני אחתום עליו, ואשלח סרוק.

 

אם ידרשו חתימה מקורית – החוק נותן זמן לתיקון הליקויים.

 

בברכה,

 

שמחה ניר, עו”ד

 

על המייל הזה לא ענו לי – לא מופז ולא בר-און, וההמשך ידוע: קדימה עברה בקושי את אחוז החסימה, עם “עודף” של כ-3000 קולות בלבד – 9 מאיות האחוז – לא יותר, כאשר עד לספירת קולותיהם של החיילים כלל לא היה ברור אם היא אכן תיכנס לכנסת הנבחרת.

 

לאחר הבחירות חזרתי אל בר-און, וכה אמרתי לו:

 

שלום רוני,

 

תודה שהייתה זאת שגיאה להתעלם מהמייל שלי.

 

השגיאה הזאת כמעט ועלתה לכם באבדן כל עולמכם הפוליטי.

 

כיוון שההבדל בין 2.1% לבין 3 מנדטים הוא זעום מאוד, אתה יכול להעריך כמה הפסדתם בהתעלמותכם מההצעה שלי.

 

אני מקווה שיהיה לך האומץ לענות לי.

 

בברכה,

 

שמחה

 

אז לרוני בראון לא היה האומץ לענות לי.

 

יש לציין כי ההבדל שבין 2.1% לבין 3 מנדטים, על פי התוצאות הסופיות, הוא כ-10,000 קולות נוספים, רק בזכות העודף שהיה מנת חלקה.

 

אני לא יודע כמה קולות הייתי מביא לקדימה, אם היא הייתה מקבלת את הצעתי, וגם מעמידה לכך נתח תקציבי ראוי (והיה לה המון תקציב, בזכות המנדטים שהיו לה בכנסת היוצאת).

 

מה שאפשר לדעת בוודאות רבה הוא שהייתי מביא הרבה יותר מ-10,000 הקולות שהיו דרושים לה לצורך המנדט השלישי, והעובדה ששיחק לה המזל והיא עברה את החסימה יכלה להיות אחרת עם תנאי מזג-אוויר שונים, אשר היו מקלקלים לה, או מיטיבים למפלגות אחרות.

 

בראייה שלאחר התוצאות

 

לאור התוצאות של הבחירות ולאור המו”מ הקואליציוני והרכבה של הממשלה, ברור שלא הייתי מקבל לא כיסא בכנסת ולא כיסא בממשלה, ושהמקסימום שיכולתי לצפות לו הוא ראשות של איזו ועדה פנים-מפלגתית וחוץ-פרלמנטרית שמדי פעם הייתה צורכת קצת קפה וביסקוויטים, שאיש לא היה שם עליה קצוץ, ורק האגו הנפוח שלי היה מקבל קצת חיזוק.

 

ובמלים אחרות – קבלת ההצעה שלי הייתה נותנת לקדימה הרבה, ולא עולה לה שום דבר.

 

לתשומת ליבם ששואלים אותי מה אני שווה, מהבחינה האלקטוראלית, ומה אני יכול להציע למפלגות הרצות לכנסת.

 

______________

 

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

 

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

 

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס