אני לוקח סיכון מסויים, כי על הסיפור הזה יש צו איסור פרסום מוחלט – לא רק לעניין זהות הצדדים (חוץ מהמדינה), ולא רק לעניין תוכנה של ההחלטה, אלא גם לעניין עצם קיומה.

יחד עם זאת, אני רואה לעצמי חובה ציבורית לשבור את קשר השתיקה, וכדי שלא לחרוג מהדרוש לעניין הציבורי אני מפרסם את הדברים בלי שמות המעורבים, ובשינוי פרטים מזהים.

דבר אחד אני משאיר גלוי: השופט יוסף שפירא, כאשר כיהן בביהמ”ש המחוזי בירושלים, נתן החלטה אידיוטית, אידיוטית עד כדי כך שמערכת המשפט מסתירה את עצם קיומה, היא לא מופיעה בשום מערכת ממוחשבת, וסביר להניח שעם פרסום הדברים הם יוכחשו נמרצות ע”י דוברת מערכת המשפט, עו”ד איילת פילו.

ישנה גם “סכנה” נוספת, והיא שהאידיוט הזה יתבע אותי בגין לשון הרע: אני מחכה כבר למעלה מחמישים שנה לכך ששופט כלשהו יתבע אותי על לשון הרע.

אבל המנוולים האלה מתעקשים שלא לתבוע אותי. כמה נורא, כמה עצוב.

העובדות

מדינת ישראל הגישה לביהמ”ש המחוזי בירושלים כתב-אישום נגד פלוני, על עבירת רצח, שעונשה מאסר-עולם, והיא בסמכותו של ביהמ”ש המחוזי, בהרכב של שלושה שופטים.

מסיבות לא ברורות העבירה מזכירות ביהמ”ש את התיק לרשם ביהמ”ש, במקום להרכב, והוא, הרשם, בלי לקיים כל דיון במעמד הצדדים, הוציא פסק-דין המזכה את הנאשם.

משגילתה המדינה את הפדיחה, היא ביקשה מהמזכירות להעביר את התיק להרכב, כפי שהייתה צריכה לעשות מלכתחילה.

המזכירות, כמה מפתיע, העבירה גם את הבקשה הזאת לרשם, והרשם החליט לדחותה, מהטעם שכבר ניתן פסק-דין בתיק הזה, ולכן אין למזכירות סמכות להעביר את התיק לשופט, והדרך הנכונה הייתה צריכה להיות בהגשת ערעור על פסק-הדין המזכה שניתן על ידו באותו התיק.

אלא מאי? במקום לערער על פסק-הדין, המדינה הגישה את הבקשה בה מדובר, ובינתיים חלף המועד לערעור על פסק דינו המזכה של הרשם.

בהעדר ברירה ערערה המדינה על החלטת הרשם.

החלטת רשם של בית משפט שהיא פסק-דין נחשבת כפסק-דין של בית המשפט עצמו, ועל כן הערעור הוא לערכאה שמעליו, ואילו הערעור על החלטה אחרת של רשם הוא בפני שופט יחיד של אותו בית משפט.

כיוון שההחלטה של הרשם היא החלטה “אחרת”, הונח התיק על שולחנו של השופט יוסף שפירא.

השופט יוסף שפירא נתן החלטה “לתגובת המשיב (הנאשם)”, והנאשם, בתגובתו, טען כי כיוון שבתיק יש פסק-דין, ופסק-הדין כבר חלוט, צדק כבוד הרשם, שהרי לא ייתכן שכל בעל דין שאינו מרוצה מפסק-דין שניתן בעניינו יבקש לדון בו מחדש, במקום לערער עליו.

המדינה השיבה שהיא לא זקוקה לערעור, כי פסק הדין לוקה בחוסר-סמכות, ולכן הוא “בבחינת אפס”, ומצידה שפסק דינו של הרשם יכול להישאר בתיק לדיראון עולם, אבל היא דורשת שהמזכירות תעשה את מה שהיא חייבת הייתה לעשות מלכתחילה – ולא עשתה: להעביר את כתב-האישום להרכב המוסמך, אשר ידון גם בשאלה אם פסק דינו של הרשם הוא תקף מבחינה משפטית, ויוצר “מעשה בית דין” הנותן לנאשם את הזכות לטעון “כבר נשפטתי”.

ומה החליט השופט יוסף שפירא?

פסק דין

אני מקבל את טענותיו של המשיב.

פסק דינו של הרשם מזכה את המשיב מהאשמה, המועד לערעור חלף, ערעור לא הוגש, ובכך הפך פסק הדין לחלוט.

אין מערערים על החלטות שיפוטיות בדרך של הוראה למזכירות להעביר את התיק לגורם שיפוטי אחר.

ניתן והודע היום …

( – ) יוסף שפירא, שופט

מדוע פסה”ד של שפירא הוא אידיוטי?

לא בגלל שהוא שגוי, כי ראינו הרבה פסקי דין שגויים, ושגיאה עצמה עדיין לא עושה את פסה”ד ל”אידיוטי”, אבל ישנם דברים אלמנטאריים שסטודנט למשפטים, בטרימסטר הראשון ללימודי המשפטים לא ייכשל בהם.

אחד הדברים הדרושים לחוקיותה של פעולה על פי הדין הוא בסמכות.

כך, למשל, אם שר החוץ נותן רישיון נהיגה, הדבר אינו בסמכותו, רישיון הנהיגה “בטל כלא היה”, “בטל מעיקרו”, “בבחינת אפס”, “VOID“, וכו’, ואם יתפסו אותך נוהג עם “רישיון” כזה – אתה בצרות.

או, למשל – וזה כבר מתקרב לענייננו – אם מנהל מדור במזכירות בית הדין לענייני מים בזרנוגה גימ”ל מתיימר לדון נאשם בעבירת רצח, ונותן “פסק דין” – גם זה “בטל כלא היה”, מחמת חוסר-הסמכות, ודינו כדין פיסת-נייר המתעופפת ברוח הערב הקלילה.

את זה, כאמור, מבין כל סטודנט למשפטים, בטרימסטר הראשון לשנת הלימודים הראשונה, אבל כבוד השופט יוסף שפירא עדיין לא מסוגל להבין.

הביקורת היא גם לגבי הפוסק: יוסף שפירא אידיוט!

אנחנו מכירים היטב את הטענה לפיה “הביקורת צריכה להיות לגוף הפסק, לא לגוף הפוסק” – טענה שמעולם לא הייתה מקובלת עלי.

יחד עם זאת עשויה להישאל השאלה האם פסק-דין אידיוטי אחד די בו כדי להביא למסקנה שהשופט הוא אידיוט?

שאלה מצויינת, אבל כאן אנחנו לא נזקקים לה.

ואנחנו לא נזקקים לה, כי זו לא הפעם הראשונה שאנחנו נתקלים באידיוט הזה. קחו דגימות-אקראי:

מבקר המדינה יוסף שפירא – פתי מאמין לכל דבר

מבקר המדינה, יוסף שפירא, משחית לריק ביקורתו על איילת שקד

ואם זה לא מספיק, במדור מבקר המדינה/נציב תלונות הציבור תמצאו עוד ועו”ד.

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

	מגיב אנונימי

שם או כינוי:	הירשם לקבלת שם מגיב שיהיה רק שלך הירשם לקבלת שם מגיב שיהיה רק שלך בחר בבקשה שם כינוי קבוע וייחודי לך וסיסמה לשימוש עם השם הזה. שם או כינוי: חסימת סיסמה: הקלדה נוספת של אותה סיסמה: כתובת דואר אלקטרוני:
חסימת סיסמה:
	זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:

פורסם ב- מבקר המדינה / נציב תלונות הציבור, תold post

שתף מאמר זה:

כתיבת תגובה לבטל