יוסף שפירא, נציב תלונות הציבור: האם הוא החליט מראש לדחות כל תלונה נגד אשר גרוניס?
יוסף שפירא, נציב תלונות הציבור: האם הוא החליט מראש לדחות כל תלונה נגד אשר גרוניס?
|
אינדולגנציה פרו-אקטיבית
אחרי התשובה שקיבלתי מהנת”ץ בעניין אשר גרוניס, ופעלתי על פיה, מסתבר – “לכאורה”, כמובן – שהתשובה השלילית הלא-מנומקת של הנת”ץ שפירא מתייחסת גם לאירועים עלומים אשר בחיק העתיד הלא-ידוע *** מעניין!!!
אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”
(תנו “לייק” לעדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש)
לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי הדין
(תנו “לייק” לביטולו של הגוף הכי בולשוויקי בישראל)
מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק אותו לאיראנים –
איך נפטרנו מאשר גרוניס
על תלונתי בעניין אשר גרוניס, קיבלתי תשובה שה”אנחנו” של יועצתו-מנהלת-לשכתו (שרה יפלח) זה בעצם גרוניס בעצמו, ולפיכך חזרתי אל גרוניס וביקשתי שיסביר לי מהי הרלוואנטיות של דרישתו כי אענה לו על השאלה בעניין תוקף רישיון עריכת-הדין שלי.
גרוניס, בטיפשות ובשכרון-כוח סירב לענות, ובניגוד לחובת ההנמקה שנקבעה בחוק, הוא סירב לנמק את סירובו.
על כך חזרתי אל הנת”ץ בתלונה משלימה, והיועצת המשפטית שלו ענתה לי במכתב אשר ממנו משתמע כי יוסף שפירא, שופט בדימוס וכיום מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, החליט מראש כי כל תלונה עתידית שלי נגד גרוניס תידחה ללא הנמקה, תהא צודקת כאשר תהא.
זה מכתבה אלי:
.
.
וזו תשובתי למכתבה (ונראה איך היא תגיב עליו):
שמחה ניר, עו”ד
8.8.2012
לכבוד
הגב’ מירי אלה
היועצת המשפטית לנציב תלונות הציבור
ירושלים
שלום רב גם לך,
הנדון: תיקיכם מס’ 708421 ו-611984 – מכתבך אלי מיום 6.8.2012
1. מכתבך מיום 22.7.2012 לא יכול היה לצפות אירועים עתידיים, והכוונה היא לדרישתי ממר גרוניס להבהיר לי מה הרלוואנטיות של שאלתו בדבר תוקף רישיוני לעריכת דין, ותשובתו החמקנית, הלא-מנומקת. מכתבך הנ”ל אפילו לא התיימר להתייחס אליהם.
2. גם על נציב תלונות הציבור חלה חובת-ההנמקה, והייתי אומר אפילו שבעתיים מכל גוף מבוקר אחר, משום שהוא חייב לשמש דוגמה לכל האחרים.
3. תארי לעצמך שמוגשת לנציב תלונה נגד גוף מבוקר על תשובה שלילית בלתי מנומקת, והנציב דורש את תגובתו של הנילון, אשר, מצידו, עונה לנציב: גם אדוני נותן תשובות לא-מנומקות, וכל עוד אדוני נוהג כך – גם אני אנהג כך!
4. האם הנציב יקבל מאחרים תשובה כזאת כמספקת, או שיראה אותה כתשובה חצופה ומחוצפת? תגידי את!
5. באשר לפיסקה האחרונה למכתבך, וכדי להסיר את כל ספקותי, אבקש להבהיר לי:
א. מה ההבדל בין “בשמו” לבין “על דעתו”?
ב. האם כל המכתבים הנשלחים מכם אל המתלוננים (כגון מכתבך שבנדון) נכללים באמור בפיסקה הזאת, ואם לא – מהם הקריטריונים לאבחנה בין אלה שמקבלים את אישור המבקר/הנציב טרם משלוחם לנמענים, ואלה שלא?
ג. האם אישור המבקר/הנציב מתועד בחתימתו האישית, במסמך כלשהו הנעשה בזמן-אמת? אם כן – מה מונע מהמבקר/הנציב לחתום בעצמו על המכתב, ואם לא – איזה מן “אישור” זה? איך אפשר יהיה להוכיח שהנציב אכן אישר?
אציין כי ביקשתי זאת גם במכתבי נשוא מכתבך שבנדון, ואת לא ענית לי על כך.
ד. כאשר אתם לא עונים לפונה – האם גם לכך יש אישור של המבקר/הנציב, בין לפני מועד 45 הימים, בין בכלל?
ה. מה תעשו אם נילון אשר התלונה נגדו נמצאה מוצדקת יענה לכם אני לא מבצע את הנדרש כל עוד ההחלטה אינה חתומה ע”י הנציב אישית?
6. אסביר לך מדוע הדבר כל כך חשוב לי:
נניח שאני מקבל תשובה שלילית לתלונתי, חתומה ע”י עובד זוטר בנציבות, ולטעמי היא ראוייה לכל ביקורת ולכל גינוי.
ברור שמבחינה “מוסדית” הנציב אחראי על התשובה, אבל אם הנציב לא חתום עליה אישית, ואני אתייחס אליה כאילו שהוא חתם עליה, ייתכן שבכך אגרום לו עוול, ובכך אני לא רוצה להיכשל.
אני רוצה להבהיר לך, בהקשר הזה: אם תתמידו בהתחמקויות האלה, אני בסוף אמצא הזדמנות “להעליל” על הנציב, ואז, או שהוא ישתוק (דבר המוכיח שהוא אכן ראוי לכל ביקורת ולכל גינוי), או שהוא יתבע אותי על לשון הרע, בטענה שהוא לא אישר אישית את נוסח התשובה, ואז ממילא יתגלה הסוד שאתם כל כך מנסים להסתיר.
7. כמשפטן-אל-משפטן אני רוצה לשאול אותך, “עם יד על הלב”: נניח שאת מכהנת כרשות מבצעת, ונדרשת לבצע “פסק דין” אשר חתום ע”י מתמחה או עוזר משפטי של השופט (לא כאישור “מתאים למקור” אלא כחתימה מקורית, היוצרת את פסק-הדין) – האם תבצעי אותו? האם תבצעי אותו אם תקבלי מכתב האומר כי כל פסקי הדין וההחלטות “מקבלים את אישורו של השופט לפני משלוחם לבעלי הדין”?
האם מר שפירא, כשופט, נהג כך?
ואם התשובה לכל השאלות האלה היא שלילית – מהו ההבדל בין פסק-דין לבין החלטת הנציב?
8. במכתביך אלי לא הייתה כל התייחסות לרוב הפרקים אשר במכתבי מיום 4.7.2012 אל מר שפירא (רובם בתפקידו כנציב תלונות הציבור, למעט הפרק האחרון, המתייחס לתפקידו כמבקר המדינה), והוא הדין גם לגבי הפיסקה הראשונה לתלונתי המקורית נגד גרוניס, מיום 6.7.2012, שם אמרתי כי “כבר בראשית דברי אבקש להפנותך אל מכתבי אליך מיום 4.7.2012, מכתב-גג אותו אני מבקש להחיל גם על תלונתי זו“.
אציין כי על הנקודה הזאת עמדתי כבר בפיסקה הראשונה למכתבי הקודם אליך, מיום 1.8.2012, אבל את התעלמת גם מכך.
האם גם ההתעלמות הזאת הייתה על דעתו, או שמכתביך אלי, נשוא ההתכתבות הזאת, היו בבחינת “תשובה חלקית” (בדומה ל”פסק-דין חלקי”), ואני אמור לקבל תשובה “משלימה” תוך המועד שנקבע בחוק (נותרו לכך פחות משבועיים)?
בכבוד רב,
שמחה ניר, עו”ד
______________
אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”
(תנו “לייק” לעדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש)
מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק אותו לאיראנים –
איך נפטרנו מאשר גרוניס
לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי הדין
(תנו “לייק” לביטולו של הגוף הכי בולשוויקי בישראל)