עוד על טיפולם של שר המשפטים והנתל”ש בעניינה של השופטת גיליה רביד: מה אומרת רחל אבני?
עוד על טיפולם של שר המשפטים והנתל”ש בעניינה של השופטת גיליה רביד: מה אומרת רחל אבני?
תלונה לנציב תלונות הציבור מתיישנת אחרי שנה מיום המעשה, המחדל או ה”פיגור בעשייה”. מהו יום ה”מעשה” אנחנו יודעים, אבל מהו יום ה”מחדל” ומהו יום ה”פיגור בעשייה?
שמחה ניר, עו”ד
משעול גיל 1-ג’, כפר סבא 44281
טל’ 09-7424838, נייד 050-7520000
פקס 09-7424873
כפר סבא, 5.3.2009
לכבוד
הגב’ רחל אבני, עו”ד
מנהלת אגף בכירה
נציבות תלונות הציבור
בית הדפוס 12
ירושלים
נכבדתי,
הנדון: טיפולם של שר המשפטים והנתל”ש בעניינה של השופטת גיליה רביד
למכתבך אלי מיום 2.3.2009 – תיקכם 400104.
הפרשנות לפיה תאריכו של מחדל הינו היום ה-46 לפנייה הינה אפשרית, אבל דחוקה ולא רצוייה.
דחוקה – משום שחלוף 45 הימים אינו מפקיע את חובתו של עובד-הציבור למלא את תפקידו;
לא רצוייה – משום שהיא מענישה את הפונה על נסיונותיו החוזרים ונשנים לקבל תשובה מעובד הציבור, ובסופו של דבר היא תעמיס עליכם יותר תלונות.
ה”הצעה” שלך לפנות מחדש ולספור מחדש 45 יום היא קונסטרוקציה מלאכותית, והייתי אומר גם טורדנית.
ואיך נמדוד את תאריכו של “פיגור בעשייה”?!
מכל מקום, כיוון שיש כאן עניין עקרוני, אני מבקש את זה בחתימתו של הנציב עצמו.
אינך מתייחסת לטענתי שהתלונה היא “מוסדית” ולא “פרסונאלית”, ולכן לפרישתם של בעלי התפקידים אין משמעות.
לא ביקשתי לראות את תלונתי כ”חריג”, אבל אם זה מה שאת רוצה, אתן נימוק גם לכך: במשרד המשפטים עונים – ורק לפעמים – על פניות הציבור, אם עונים – התשובה היא של הפקידים גם כאשר ההחלטה היא בסמכותו של הדרג המדיני, ועל פנייה נוספת – כולל דרישה להעביר את הנושא לדרג המדיני – לעולם, או כמעט לעולם, לא מקבלים תשובה.
המקרה דנן יכול להיות “מקרה מבחן” לתופעה הזאת, וזה נימוק מצויין לבחון את הנושא גם אחרי חלוף זמן רב, כי אם אני פונה אל “בעלי התפקידים המכהנים היום”, ואחרי 45 יום שוב אל הנת”ץ (את יכולה להיות סמוכה ובטוחה שכך יהיה), הבעייה האמיתית תישאר בעינה.
גם בנושא הזה, אם דעתי אינה מקובלת, אני מבקש את זה בחתימתו האישית של הנציב.
בברכה ובכבוד רב,
שמחה ניר, עו”ד