לפנסיונר קשיש אחד – משהו כמו 70+ – היה תחביב, הוא אהב לשחק גולף.

כמעט כל יום הלך לשחק, ותמיד היה חוזר הביתה שמח וטוב לב.

יום אחד בא אל אשתו וסיפר לה בדאגה, שמצב הראייה שלו הידרדר בזמן האחרון עד כדי כך, שקשה לו לראות לאן עף הכדור שהוא חובט בו.

לאחר מחשבה קצרה,ענתה לו האשה: “אני חושבת, שאולי כדאי שתבקש מאחי שיבוא ויעזור לך”.

“אבל הוא כמעט בן 85” אמר הבעל בספקנות.

“זה לא חשוב”, ענתה האשה, “הוא רואה טוב מאוד”.

הבעל הלך אל הגיס ושאל אותו אם הוא מוכן לבוא ולעזור לו, ולשמחתו, האיש הסכים.

למחרת בבקר, יצאו שניהם למגרש הגולף.

הבעל הניח את הכדור במקום המיועד וחבט בו.

“ראיתה את הכדור”? שאל את הגיס.

“כן” ענה הגיס, “ראיתי”.

“לאן הוא עף”? שאל הבעל.

“לא זוכר” ענה הגיס.