הפוליגראף נגד שחיתות בספורט


הפוליגראף נגד שחיתות בספורט



קימקא
שמחה ניר, עו”ד 18.12.2006 14:14


הפוליגראף נגד שחיתות בספורט


על הפוליגראף ככלי אשר מאפשר, ברמת וודאות גבוהה ביותר, לא רק לבער את השחיתות, אלא גם למנוע את הנסיונות “לקנות” משחקים, שחקנים או שופטים.




הפוליגראף נגד שחיתות בספורט

הימורי הספורט, ועשרות המיליונים הכרוכים בהם, משמשים אבן-שואבת להטיית משחקים תמורת שוחד. השאלה היא כיצד למנוע את השחיתות הזאת, והפוליגראף, כפי שנראה בהמשך, הוא כלי אשר מאפשר, ברמת וודאות גבוהה ביותר, לא רק לבער את השחיתות, אלא גם למנוע את הנסיונות “לקנות” משחקים, שחקנים או שופטים.

אני לא בעל-מקצוע בתחום הפוליגראף, ואני לא בא לחדש כאן דבר. בסך הכל אני בא לתמצת את הידוע לכל, ולהוסיף את תרומתי הצנועה לרעיון אשר כבר הציעו לפני.

הנחת-העבודה שלי היא שהספורט המקצועני הוא מנוף להתפתחות הספורט בכללותו, ושהימורי הספורט הם חיוניים ליצירת המשאבים הדרושים לפיתוח הספורט במדינה, ומי שרוצה להציע חלופות – זה כבר נושא לדיון אחר.

אבל הימורי הספורט, ועשרות המיליונים הכרוכים בהם, משמשים אבן-שואבת להטיית משחקים תמורת שוחד. השאלה היא כיצד למנוע את השחיתות הזאת, והפוליגראף, כפי שנראה בהמשך, הוא כלי אשר מאפשר, ברמת וודאות גבוהה ביותר, לא רק למנוע את השחיתות, אלא גם למנוע את הנסיונות “לקנות” משחקים, שחקנים או שופטים.

ייאמר מייד: אני לא בא להשיא כאן עצות למפעילי הפוליגראפים, כי אלה יודעים את מלאכתם היטב ממני, ומה שאני אומר כאן בא לתת לציבור כלים להדוף כל מיני טענות נגד השימוש בפוליגראף – נגד השחיתות בספורט, ובכלל.

הפוליגראף כשמו כן הוא: מכשיר לרישום רב-גראפי.

המכשיר הזה רושם את המוליכות החשמלית של העור, את קצב הנשימה, את דופק הלב, ושאר פרמטרים המשתנים עם ריגושיו של אדם. כאשר אדם משקר, למשל, התגובות הפיזיולוגיות שלו משתנות, ואת השינויים האלה ניתן למדוד על ידי מיכשור.

נניח שאנחנו שואלים את הנבדק: האם רצחת את אהרן ברק?

שאלה “מלחיצה” כזאת תקפיץ עד לשמיים את כל המחטים, גם למי שלא רצח את אהרן ברק, ואפילו אם אהרן ברק כלל לא נרצח, והנבדק עצמו יודע שאהרן ברק בכלל לא נרצח, ולכן קיימים “פרטי חקירה מוכמנים” (פח”מ). הפרטים המוכמנים הם כאלה שרק החוקרים והעבריין האמיתי יודע אותם.

נניח שאהרן ברק נרצח בדקירות סכין, בזרנוגה גימ”ל, יום לפני בדיקת הפוליגראף.

הבודק שואל אותו האם היית אתמול בזרנוגה א’?

הנבדק עונה לא.

האם היית אתמול בזרנוגה ב’, זרנוגה ג’ … וכו’ – והנבדק עונה בשלילה על כל השאלות.

וכעת, אם המחטים קופצות עד לתקרה כאשר מגיעים לזרנוגה ג’ – והדבר חוזר על עצמו בסבב נוסף של אותן השאלות, זאת אינדיקציה לכך שהוא משקר לגבי זרנוגה גימ”ל.

עיקר שכחנו: לפני בדיקת-האמת מבצעים את בדיקת התאמתו של הנבדק לבדיקת הפוליגראף: מציגים לפניו סדרת של קלפים, והווא צריך לבחור אחד מהם, אבל כשהבודק שואל אותו על הקלפים, אחד-אחד, הוא עונה בשלילה על כולם, ואם המחטים קופצות על אחת התשובות, בשני הסבבים – סימן שהאיש רגיש להבדל בין אמת לשקר.

כמובן שאם המכשיר לא מגלה כל התרגשות, סימן הוא שהנבדק משקר חופשי-חופשי, ושום דבר לא מזיז לו.

חזרנו אל בדיקת-האמת. אם הגענו למסקנה שהאיש אכן היה ביום האתמול בזרנוגה ג’, אנחנו שואלים אותו: האם אהרן ברק נרצח בחניקה? בהרעלה? בירייה? בדקירות סכין? במטען-נפץ מתחת למכוניתו?

אם המחטים קופצות כאשר הנבדק נשאל את הרצח היה בדקירות סכין, סימן שהנבדק יודע את האמת מידיעתו האישית – קרי שהוא מעורב ברצח – אבל זאת בתנאי שהמשטרה הטילה איפול על פרטי החקירה, משום שאם הנבדק למד את הפרטים מעיתון-הבוקר שלו, אזי ה”הכמנה” אינה הכמנה, ולבדיקה אין שום ערך.

ונניח שהבדיקה מאששת חד-משמעית את בקיאותו של הנבדק בפרטים המוכמנים, אבל הוא מוכיח כי הוא היה עצור באבו-כביר כל יום האתמול? אם כך הוא – סימן שהיו לו שותפים אשר היו מעורבים ברצח, והוא עצמו היה “בסוד העניינים”.

ואם כזה הוא המצב – אפשר לשאול אותו שאלות “מוכמנות” גם על השותפים …

ומכאן אל השחיתות בספורט: בעוד שבמשטרה הנבדק אינו חייב להסכים לבדיקה, ובבית המשפט מימצאי הפוליגראף אינם קבילים, הרי שבמגרש האספורט כללי המשחק הם שונים, ומי שלא מוכן לחשוף את עצמו לפוליגראף – שלא ישפוט ושלא ישחק בליגות המקצועניות. אין אונס.

בדיקת סמים בשתן כן, ובדיקת שקר בקצות האצבעות לא?

לבדיקת-החובה ישנה חשיבות מיוחדת במניעת השחיתות. מי שמשחד שחקן או שופט, יכול גם לאיים עליו לבל יחשוף את הפשע, ולבל יסכים להיבדק בפוליגראף, פן יבולע לו, אבל כאשר הבדיקה היא חובה, ומי שלא מתמסר לה אינו עולה על המגרש, אין שום טעם בשום קשר לא-כשר עם שחקן או שופט, משום שהנבדק יישאל לא רק לגבי “עסקאות” שעשה, אלא גם לגבי פניות ו”הצעות” שהופנו אליו.

מעבר לעניין אי-הנכונות להיבדק במשטרה – מימוש הזכות הבסיסית של האזרח שלא להפליל את עצמו – ומעבר לעניין הקבילות בבית המשפט, לו הקדשנו דיון נפרד, נשאר עניין ה”פגיעה בפרטיות”.

לא נראה לי שטענת הפגיעה בפרטיות היא טענה ראוייה. מי שמעסיק אדם אחר – במיוחד כאשר מדובר ב”משרת אמון” – רשאי לבדוק את המועסק “מכף רגל ועד ראש”, ואם המועסק (או המועמד להיות מועסק) אינו מוכן לחשוף את עצמו, לא תהיה לו ברירה, אלא לחפש עבודה שאינה מחייבת יחסי-אמון מיוחדים. עבודה ליד המחרטה, למשל.

לא, אני לא חושב שכל בעל מפעל לעבודות מתכת יכריז על כל חרט וכו’ כעל ה”מכהן” ב”משרת אמון”, כי תמיד יימצא לו מתחרה מעבר לרחוב, אשר ישמח “לחטוף” לו את העובדים (אולי בשכר נמוך יותר …), ובסך-הכל כוחות השוק יעשו את שלהם, ויאזנו בין כל האינטרסים.

אבל “משרת” ספורטאי מקצוען, אשר מאות אלפים מהמרים על יושרו מדי שבוע, היא, ללא ספק, משרת סופר-סופר אמון.

 

המלצת היום: מדוע השופטים שונאים את הפוליגראף?

 




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר