פרשת רגב-גולדווסר אל רגע-האמת (ד): פנייה אל נשיא המדינה להפסיק את מצעד האיוולת
פרשת רגב-גולדווסר אל רגע-האמת (ד): פנייה אל נשיא המדינה להפסיק את מצעד האיוולת
שמחה ניר, עו”ד
משעול גיל 1-ג’, כפר סבא 44281
טל’ 09-7424838, נייד 050-7520000
פקס 09-7424873
כפר סבא, אור ליום 16.7.2008
לכבוד
מר שמעון פרס
נשיא המדינה
ירושלים
הנדון: שחרור אסירים במסגרת הסדרים מדיניים
1. איני נוקט עמדה באשר לעיסקת החליפין העומדת להתבצע היום.
2. מה שאני מזמין אותך לעשות הוא להחזיר את הנושא אל הממשלה, שתעשה מה שהיא מבינה – בלי להיזקק לחנינה הנשיאותית.
3. כשם שאתה עומד לחתום על החנינה לא בלב קל (כך אמרת), כך גם אני לא פונה אליך בלב קל. אני עושה זאת על פי “עצתם” של הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים אשר הפנו אותי אליך, במקום שיעבירו את הנושא לפתחו של הדרג המדיני – שר המשפטים.
למעשה כבר פניתי אליך על פי ה”עצה” הזאת אולם אתה לא ענית, כשם ששר המשפטים לא עונה.
4. כדי לשחרר אסיר ממאסרו ישנם שני דרכים: האחד – בדרך של חנינה נשיאותית, והשני – על ידי החלטה מנהלית-טכנית להפסיק את הביצוע של המאסר, דהינו לפתוח את שערי הכלא, ולהוציא את האסיר לחופשי.
5. ההבדל בין שני הדרכים הוא בכך שהחנינה הנשיאותית היא בלתי-הפיכה, ואילו “הפסקת הביצוע” היא הפיכה גם הפיכה, ואם המשוחרר חוזר לסורו אפשר “לתפוס אותו בצוואר” ולהחזירו לכלא ל”המשך הביצוע” – בלי שום הליך משפטי.
6. אמור מעתה: השימוש במכשיר החנינה להסדרים מדיניים הוא דבר אידיוטי לחלוטין.
7. העובדה שכך נוהגים במקומותינו מדור-דור אינה הופכת את הפעולה הזאת למשהו פחות אידיוטי.
8. אני מזמינך, איפוא, להחזיק את הנושא אל הממשלה, שתעשה מה שהיא עצמה מבינה.
בכבוד רב,
שמחה ניר, עו”ד
________________
לפרקים הקודמים:
פרשת רגב-גולדווסר לקראת רגע-האמת (א): על האפשרות הקלושה שהם חיים
פרשת רגב-גולדווסר לקראת רגע-האמת (ב): והיה אם הם לא חיים
פרשת רגב-גולדווסר אל רגע-האמת (ג): פנייה אל הממשלה: מתי ייגמר הטימטום הזה?