ב”ה

חורבן ישראל בשם “אחדות ישראל”

אל תתיאש מן הפורענות

רמב”ם על משנה
מסכת אבות פרק א משנה ז

[ז] אל תתחבר לרשע –
איזה מין שיהיה ממיני החברוּת, כדי שלא תלמד ממעשיו. וכבר בארנו בפרקים הקודמים
שהפחיתוּיות ייקנו בהתערבות עם הרשעים.

ואמר, שאם תחטא, או תראה
חוטא, אל תבטח ותאמר שה’ יענוש בעולם הבא בלבד, אלא אל תתייאש מן הפורענות בעולם
הזה על החטא ההוא.

ר’ עובדיה מברטנורא
מסכת אבות פרק א משנה ז

הרחק משכן רע – שלא
תלמוד ממעשיו. ועוד, שלא תלקה עמו במפלתו, דאוי לרשע ואוי לשכנו:

ואל תתחבר לרשע – שכך
אמרו חכמים, כל המתדבק לרשעים אף על פי שאינו עושה כמעשיהם נוטל שכר (עונש) כיוצא
בהם. למה הדבר דומה, לנכנס לביתו של בורסי, אע”פ שלא לקח ממנו כלום מ”מ
ריח רע קלט והוציא עמו:

ואל תתיאש מן הפורענות
– שלא תאמר רשע זה מעשיו מצליחין אלך ואדבק עמו הואיל והשעה משחקת לו, לכך אמר ואל
תתיאש מן הפורענות,

הבתים, הראשון והשני,
חרבו מטעמים רבים, אבל, רק מעטים מודעים לכך, כי, מנגנון התעמולה בחר להצביע רק על
אחת ההשערות, כשמטרתו להצדיק אהבת חינם לשונאי חינם, ושיתוף פעולה אתם ברדיפת עם
ישראל. כך, משכיחים מעם ישראל את העובדה, שגם היום, שונאי החינם הם המחריבים עלינו
את מה שיש, ולא האמורים להשיב להם שנאה, מחוייבת השפיות והקיום היהודי, תחת שנאתם
הקטלנית, אך, אלה אינם משיבים שנאה, והפשעים נגד העם היהודי ממשיכים להתנהל על
מי-מנוחות, ללא כל הפרעה; אלימות, זה לא יפה, ויהודי לא ירים יד על
יהודי… זה אמור, כמצופה, נגד הנרדפים….

אל תהיה צודק תהיה “חכם”, כמו בגין

רודפינו מזכירים לנו
תמיד את “תבונתו” של בגין, ש”מנע מלחמת אחים”, ומורים לנו
להמשיך בדרכו…. רק על יהודונים יכל לעבוד אבסורד כזה. מה הם אומרים, בעצם? כמו
בגין, תנו לנו, גם אתם, לרדוף אתכם, כדי למנוע מלחמת אחים. רק אנו נילחם בכם, ואתם
תחרישון, אשר, על כן, לא תהיה זו מלחמה, אלא, רדיפה חד-צדדית. אנו, הלוא, פטורים
ממניעת מלחמת אחים, זו איננה מורשת בן-גוריון, אבל, אתם חייבים, כי מורשתכם היא
מורשת בגין. אנו ההגמוניה הצודקת, ואתם ממונים על הכניעה. אם תסרבו להירדף על
ידינו, תהיו אחראים למלחמת אחים שתביא לחורבן ה”בית”(?)

אל תתנשאו עלינו, אומרים
רודפינו, אל תהיו טובים יותר, זה לא שוויוני. זה לא הוגן. אם אנו איננו מסוגלים
לעמוד במבחן, אתם חייבים לעשות הכל, כדי שתיכשלו בו, גם אתם. שאם לא כן, נחריב את
כל הישגיכם. בסוציאליזם, כולם שווים – גם לי גם לך לא יהיה!!! על כן, לטובתכם,
הצטרפו אלינו למכנה המשותף הנמוך ביותר.

וזה, בדיוק, מה שעושה
ה”ציונות הדתית”, “גישור”, זה הקו שמתחתיו נמצא המכנה
המשותף…

העיוות הזה, של אהבת
חינם לשונאי חינם, שפשה ב”ציונות הדתית”, מכלה כל חלקה טובה, והוא,
כמובן, מכלה את ה”ציונות הדתית”. אילו, היתה פה אהבה של ממש ולא איזו
תיאוריה נוצרית מעוותת, היו נוקטים ב – הוכח תוכיח את עמיתך… והיו שמים אל לב את
הפסוק ממשלי – חושך שבטו שונא בנו. החובר לרודפיו, כמותם!

זה נוגד לגמרי את היהדות,
נוגד ב-180 מעלות. איש לא יוכל לומר שגירוש אנשים מבתיהם איננו פשע, וודאי לא, כשזה
גירוש היהודים מארצם. מכאן, אם חברת לפשעי רודפיך, על כרחך, תחבור אליהם בענשם. כשאתה
אומר – אחדות ישראל חשובה יותר מאדמה – כאילו, הויתור על אחת משלש הרגלים עליהן
נשענת היהדות, נעשית על ידי הרודפים, למען אחדות ישראל, וכאילו התנגדותך לוותר על
עיקרי יהדותך, היא המחבלת באחדות ישראל, ולא להיפך – גירושך מארצך, בשנאה ללא
מצרים, היא המונעת את אחדות ישראל, כשאתה אומר משפט מבחיל כזה, שלא האמנתי שאכן,
אני שומעת אותו מפי אחת מאנ”ש, ונעתקו מלים מפי – אתה מצדיק את טיעוני השקר
של רודפיך, כשאתה יודע שהם רודפים אותך, לא מפני שמבקשים את אחדות ישראל החשובה
יותר מ”אדמה”, אלא, כדי לנשל אותך מנחלת אבותיך, השנואים עליהם. בלכתך
בדרך הרעה, אתה מצדיק את רודפיך, המנשלים אותך מאדמתך, וכשבנוסף לכך, אתה מספר להם כמה אתה אוהב
אותם, וגם מדגים זאת בנשיקות, חיבוקים וריקודים לתוך הלילה האפל בתולדות ישראל, יתר
על כן, אתה מתחיל לרדוף את אחיך אוהביך, כדי לאהוב, כביכול את הרשעים, אתה מבצע
פשע נורא נגד אלוקים ואדם!
פשע שאין לו כפרה, למי שעושה אותו ביודעין. פשוט, למדת משכנך הרע, ואתה הולך בדרכי
העמלקי.

אהבת חינם לשונאי ישראל, היא שנאת ישראל

משה רבנו אהב את ישראל, עד כלות, הוא היה
מוכן למסור את חייו למען יחיה עם ישראל, אבל, היה זה, הוא, שנשלח על ידי
הקב”ה להביא מוות על עוכרי ישראל. הוא היה זה שציווה להרוג במחוללים לעגל
הזהב, והוא היה זה שדאג להרחיק את עדת ישראל מקורח ועדתו, שנבלעו באדמה… אסור לטפח
את הרע!!! לפני עם ישראל ניתנה הבחירה –

 (טו) רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת
הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע:

(טז)
אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת
בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחָיִיתָ
וְרָבִיתָ וּבֵרַכְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה
לְרִשְׁתָּהּ:

(יז)
וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ וְלֹא תִשְׁמָע וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים
אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם:

(יח)
הִגַּדְתִּי לָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עַל
הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:

(יט)
הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת
נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן
תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ:

(כ)
לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא
חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְקֹוָק
לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם: פ  דברים פרק ל

המדינה הזו הורתה,
לידתה ודרכיה, הרע והמוות בתמציתם. איך יכל יהודי מאמין להכיר במדינה שכל דרכיה הן
מן הסוג, שבגינן אנו מועדים לאבד את ארצנו ואת חיינו? איך יכל יהודי מאמין לשתף
פעולה במעשים שהם תועבת אלוקים ואדם… איני מצליחה להבין. במיוחד, איני מצליחה
להבין, איך הצליחו להכניס לראשיהם, שהם עושים את המעשה הנכון. כל הכתובים אומרים
אחרת – ראשונים ואחרונים, והם, בשלהם – “אחדות ישראל” בהתחברות עם שונאי
ישראל….

אנו רואים, שהאוהבים חינם את השונאים חינם,
מפתחים שנאת חינם ליהודים הטובים, הפועלים למען האינטרסים הראשוניים ביותר של עם
ישראל. והוא שאמר המפרש, הרחק משכן רע, שלא תלמד ממעשיו. האוהבים חינם, שחיבקו ונישקו
את הברגים הקטנים, שבאו לבצע בהם טיהור אתני, אחראים, בעצמם, לגירוש ולכל
תוצאותיו, ולהמשך הדרך ה”בטוחה” הזו, של טיהור ארץ ישראל מיהודיה. 

כפי שכבר אמרתי בעבר, האוהבים חינם את
רודפי ישראל, הם שונאי עם ישראל ועוכריו. אלה הם האחראים לחורבן העם. במקום להדריך
את עם ישראל להילחם במהרסיו ובמחריביו, הם משתפים פעולה עם הפושעים, וגם רואים עצמם, כאנשים החיוביים ביותר עלי אדמות, כאשר, באמת, הם, או, תועי דרך, או
מרשיעי דרך. 

אין כאן ענין של חילוקי דעות לגיטימיים!!!!
רדיפת עם ישראל איננה לגיטימית. משיכת ארץ ישראל מתחת לרגלי העם המעונה הזה, שנטבח
שנות אלפיים, על אדמות זרות, זהו פשע, שאין לו תקדים בדברי ימי האנושות, זו תמצית
הרוע האנושי. והרוע הזה פשה ב”ציונות הדתית”, כנגע הצרעת. זה החינוך
הפאשיסטי פנאטי שבו נשטף המח הקולקטיבי של ה”ציונות הדתית”, שהיתה
לשותפה הסטורית של ערב-רב רע והושפעה מתועבותיו.
שוב ושוב נלחם עם ישראל בעומדים עליו לכלותו, ושוב ושוב נותן הקב”ה את אויביו
בידיו וגם את הארץ. מהי ההוכחה הנוספת שרוצה ה”ציונות הדתית” כדי לקלוט,
שהדרך בה הולכים רודפינו אינה לרצון לו, וכי רצונו לקיים את הבטחתו לאברהם, ליצחק
וליעקב, להנחיל לנו את הארץ….? מהו הדיבוק המנחה אותם לעשות הרע בעיני ה’ ולצייר
אותו כטוב?