תמונת חרפת השנה

תמונת חרפת השנה

חנה אייזנמן
09.03.2009 13:51
תמונת חרפת השנה


זה כל הענין! זה הדבר המונח ביסוד הקביעה כי יש כאן קידוש ה’, ריגשי נחיתות שהצליחו להטביע בטובים מכולם, הרבנים, שהכתירו כ”ממלכתיות” את אויבי ישראל. לעולם צריכים הטובים מכולם להוכיח את עצמם לפני אשפת האדם! ואת הקו הזה מובילים ה”ציונות הדתית” ושופרה – ערוץ 7,



ב”ה

 

 

תמונת חרפת השנה

 

 

שוב העדר מרומם, משבח ומפאר, את התינוק שנשבה ואת אביו…. זאת, כמובן, בערוץ 7, הערוץ ה”ממלכתי”, שופרה של משפחת קרוב, ועל כן, שותף לפשע. האתר מספר ואף מציג את תמונת טכס התועבה, שהיה זה שהצליח להוציא לראשונה את אהרון קרוב מערש דווי. עם שלם התפלל לשלום  קרבן טיפשותו ה”ממלכתית”, והקב”ה נענה. אך לא היה זה, למשל, הכותל, שהביא אליו את הקם לתחיה, גם לא בתי החברים שנפלו לשווא; נפלו למען קידום האג’נדה של פושעי המלחמה – שרי ממשלת מרוז, זה לא! הוא התעקש להשתתף, עם חייליו, ואף להצדיע, לצבא, שבו, מלכתחילה לא צריך היה לשרת, קל וחומר, לאחר רצח הבנים היהודים במופע האור-קולי הקטלני בעזה הבלתי נדלית.

 

אהרון קרוב לא קדש את שם ה’. אהרון מעל בפקדון!!! חייו ניתנו לו במתנה והוא משתמש בהם לעבודה זרה; כוחי ועוצם ידי המזוייפים של מדינה הרצה לאבדון. אהרון קרוב ואביו קבלו ארכה לחזור בתשובה, אך מסרבים לקלוט את הרמז. חייו של אהרון קרוב נאספו בידו הרחומה של הקב”ה, מן המקום אליו השליך אותם, והושבו לו. לאהרון אולי לא היה הזמן לדון בינו לבינו, במה זכה, או למען איזו מטרה הושבו לו חייו. אך, לאביו היה זמן די והותר.. חייו של אהרון לא הושבו לו כדי שימשיך להשתמש בהם להפצת שקר קדושת ה”ממלכתיות” המרוזית, אלא, בדיוק למען המטרה ההפוכה, לזעוק את השקר ברבים, לחזור בתשובה, להזעיק את העם לעמוד על חייו ועל משמרת ארצו. אך, משפחת קרוב ממשיכה בשלה, והעדר מתרגש! העדר נרמס, נדרס ומהלל את “קידוש ה'” של המורדים המוסרים.

 

משפחת קרוב מזלזלת בנס שנעשה לה. השתתפות אהרון קרוב בטכס העלאתו בדרגה בצבא שחיי חייליו שוים בעיניו פחות מקליפת השום, הוא פשע! הנוער ה”ציוני דתי” רואה את ה”גיבור” רואה את הזֵרים הנקשרים לראשו, שוכח מי הוא ומה הוא צה”ל, ושואף להידמות ל”גיבור”. אלה הם הסומים המסוממים על ידי שטיפת המח ה”ממלכתית”, אסכולת משפחת קרוב, שעל נאמנותם העיוורת סומכת מרוז, כאשר היא מבצעת נגדם את הפשעים האיומים ביותר שנרשמו אי פעם בדברי ימי העולם. כמו אותו קצין SS שאמר לילד בן ה-3, אותו גירש מביתו בגוש קטיף להתראות בעוד 15 שנה בגולני – הזלזול, חוסר האנושיות, תמצית הרע בעולם, היא מרוז שהשמאל בנה. השמאל השם ללעג וקלס את בני ה”ציונות הדתית”, המגישים את הלחי השניה. זה מגעיל!!!

 

מטרת הטכס היתה – קניית המשך שירותיה הטובים של ה”ציונות הדתית” לקידום חורבן ישראל. והיא נמכרה בלא מחיר!

 

יציאתו הראשונה מערש דווי היתה לטכס של צבא מרוז, צבא, שכל מפקדיו פושעי מלחמה וכן גם אדוניהם. אצל אהרון, מרוז וצבאה פיספסו בסופו של דבר, אך חבריו של קרוב הבן, הלכו לבלי שוב. יצאו למבצע סרק, במצוות פושע מלחמה וותיק, כזה, השולח את חייליו, כפותי ידים, לשמש ברווזים במטווח הג’יהאד. ולאחר שנפל מספר מספיק של ילדים יהודים, לקידום תכנית “אי אפשר לנצח את הטרור בכח”, הוא מבריח אותם משדה הקרב, כשזנב “הצבא הטוב ביותר במזרח התיכון” בין רגליו, כדי להשיב אותם בדיוק לאותם שדות קרב, לשוב ולמות למען ה“עצימות הנמוכה”, לקידום “תהליך השלום”.

 

תפיסת קידוש ה’ על-ידי “הציונות הדתית”, שאולי היתה בעבר טעות, תעיה וטמטום, הרי, היום היא זדון והתחזות-רמיה! הקביעה שמשפחת קרוב מקדשת שם שמים, היא לבדה מהווה חילול ה’ עצום. היום, כאשר גם כל חרש, שוטה וקטן יודעים, שהמטרה היחידה של מבצע “עופרת יצוקה”, היה מפגן אור-קולי לטמטום העם, צריכות היו משפחות הנופלים והפצועים במבצע הסרק הזה, לצאת, להתריע ולהזהיר מפני מתן יד למשמידי ישראל, אך, אלה ממשיכים בהצגה הגדולה; הם ממשיכים לתת מכשול לפני עיוורי ה”ממלכתיות” שלהם. אלה המשפחות, שהביאו על עם ישראל את חורבן חבל ימית ואת חורבן חבל עזה, גם כאשר חרב מרוז החדה מקיזה דם מן הצוואר, עדיין מסרבים להודות בטעות; “כבודם” חשוב בעיניהם מחיי עם ישראל.

 

מרוז לא התכוונה מעולם להכריע עד עפר את מבקשי השמדתה, אבל היא כן מבקשת לעשות זאת לעם היהודי! לשם כך נדרשים לה האויבים-הפארטנרים: “עם אויבים עושים שלום”, עם יהודים עושים מלחמה, ומשתמשים בהם, עצמם, לתקוע לעצמם את הסכין בגב. זוהי, אכן, אקרובטיקה מופלאה, מורשת ריקודי המה-יפית. זו היא מומחיותם הוירטואוזית של רבני ה“ציונות הדתית”.

 

שיצביעו על דבר חיובי אחד שיצא ממבצע הסרק הזה! שיסבירו כיצד ניתן לראות בתועבה הזו – קדוש ה’. טוב, זה ברור – אהרון קרוב לא “בייש את הכיפה שלראשו” – להבדיל מן  השב”חים על גג בית הכנסת בכפר דרום. הנערים שנלחמו בצה”ל ה”קדוש” את המלחמה הצודקת מכל המלחמות! אוי, כמה אנו גאים לפני ה”אחים היקרים” שלנו, בגבורינו בכיפה הסרוגה, שאינה מתביישת. הוי, כמה אנו מלאי רגשי נחיתות לפני חלאת המין האנושי, במקום שתהיה היא מלאה רגשי נחיתות. זה כל הענין! זה הדבר המונח ביסוד הקביעה כי יש כאן קידוש ה’, ריגשי נחיתות שהצליחו להטביע בטובים מכולם, הרבנים, שהכתירו כ”ממלכתיות” את אויבי ישראל. לעולם צריכים הטובים מכולם להוכיח את עצמם לפני אשפת האדם! ואת הקו הזה מובילים ה”ציונות הדתית” ושופרה – ערוץ 7, הערוץ הנשלט על ידי האופורטוניזם והנפוטיזם.

 

כאמור – העדר מתרגש למקרא הידיעה, שאהרון קרוב, שרק פסע היה בינו לבין מותו, התייצב עם חייליו, לקבל את העלאתו בדרגה. העדר קורא לזה – קידוש ה’. וכאשר אתה יודע, שבעיני שולחיו למשחק הסרק, הוא אידיוט המשרת את שונאיו, אתה מבין עד כמה גדול ונורא חילול ה’.

 

 

 

דוגמא לתגובה בערוץ 7 הבולשביקי (תגובות אחרות אינן עוברות את מחסום הצנזור)

 

מרגש -מה רבו מעשיך ה’ למשפחת קרוב היקרה

האבא הרב זאב האמא חיה וכל האחים הנפלאים

ולאשתו הגיבורה עד בלי די צביה אשרכם שאתם מרוממים את כל עם ישראל

תפילה לשלומו של אהרון לא משה מפינו ומישיבתנו ואני יודע שבכל הארץ נושאים תפילות ילדים וציבורים שלמים

ועתה לראות את אהרון צועד ועומד במדים עם חייליו ומקבל דרגה ומצדיע אין לך התרגשות והודאה לה’ יותר מזו.

אהרון תמשיך כך היה חזק וגיבור וקדש שם שמיים בכל מעשיך כפי שאתה עושה מיום הליכתך לקרב עד עתה.

כולנו עמך בתפילה ותקוה להמשך התקדמות ונזכה לראותך חוזר לכל כוחותיך ובונה בית להפליא לדוגמא ותפארת לכל עם ישראל

היה בריא ושלם אנו איתך לאורך כל הדרך

בריאות ונחת לך ולצביה ולהורים היקריםן המוסרים נפשם עליך מיום פציעתך.

 

אוהבך ומעריכך מאד

 

דוד שמחון ירושלים

 

שטיפת מח מא’ ועד ת’. הכל שקר וכזב.

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר