ב”ה

 

בועה “ממלכתית” אנטישמית (ב)

 

 

 

מלחמת מצווה – “…. גיבנת הגלות מחד גיסא.. אי הערכות נוכח המודרנה ששטפה עולם ומלואו…

… הם מתעלמים מהמלחמה, אינם נוכחים בשורות הלוחמים, נעדרים מטקסי הזיכרון, ונמנעים מכל מחווה של הזדהות, כמו שירת ההמנון הלאומי, ציון יום העצמאות, או, לפחות, אמירת התפילה לשלום חיילי צה”ל, בבתי הכנסת שלהם. החרדים חיים בבועה, בעוד שאר העם – ואף הנלווים אליו מדתות אחרות – מחרפים נפשם למען המדינה. אותה מדינה מעניקה לחרדים בטחון וקצבאות רווחה, מבלי שהם – ואפילו המשגשגים שבהם – יתרמו משהו בתמורה- ….ארץ ישראל המתחדשת מעניינת את הציבור החרדי כקליפת השום…” (מרדכי ניסן, שם)

 

ועוד אומר עז המצח:

 

“באירועי השנים האחרונות – ההתנתקות מחבל עזה וגירוש תושבי גוש קטיף ומלחמת לבנון השניה – עמדו החרדים מנגד באדישות הזועקת לשמים…”.

 

האיש הזה מביא ציטוטים של רבנים שונים ושל חז”ל, כדי לחזק את עניינו המעוות. כלל לא אכפת לו, שאותם גדולים שהוא מצטט, מתהפכים בקברותיהם, כשהוא מייחס להם את דעותיו המעוותות.

וכך הוא מביא בשם רבי חנינא בן דוסא:

 

“כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו”.

 

וכדי שנבין היטב היטב את דברי ר’ חנינא, מפרש לנו אותם, ניסן:

 

“כנראה שבישראל של היום רוח המקום אינה נוחה מהציבור החרדי, כי ברור למדי שרוח הבריות אינה נוחה ממנו…”.

 

ניסן כנראה לא חש כלל וכלל, שרוח הציבור כלל לא נוחה ממנו ומכל מחנהו, והציבור השונא את ה”חרדים” – לא ממש כמו ניסן, אבל כמעט – שונא באותה מידה ואפילו יותר את אנשי הכפות הסרוגות, כי קשה, למשל, לתרץ את השנאה התהומית אליהם, בגין “השתמטות” משירות בצה”ל ה”קדוש”.

מכל מקום, הם מחריבים, בזו אחר זו, את התיישבויות חובשי הכפות הסרוגות!!! כי הם שונאי ישראל, שונאי התורה, העם והארץ, ובקיצור – “ציונים”. הם פירקו לגורמים את מכלול היהדות – עם תורה וארץ – וניכסו לעצמם אדמה…. את ה”שטחים”, הם קראו לזה – “ציונות”, כדי להאחיז את עיני העם ולנשל אותנו מאדמתנו!

 

אך תמיד הורו לנו משיחי ה”ממלכתיות” אהבת חינם ל”אחים היקרים”, עוכרי ישראל ומנאצי ה’. ובמקביל, תמיד הטיפו שנאת חינם ליהודים – ל”חרדים”.

היום הם מוסיפים לנו – ואהבתם את הגר – תירוץ נוסף לשנוא את ה”חרדים”. כמו שמאל-ה”שלום”, ימח שמו, ה”אוהב” את כל העולם ושונא את היהודים, כך ה”ציונות הדתית”, אוהבת את כל ה”ציונים” ואת תת האדם – “פעילי שלום”, “יהודים”, אבל, שונאת את החרדים, שנאה חסרת מעצורים ושלוחת רסן.

 

כבר ציינתי בדברי הקודמים, שאני מתביישת להגיב, קל וחומר לצטט את דברי ההסתה המטומטמים לגמרי!!! אך אני עושה את שניהם, כי יותר ויותר אנשים מדקלמים את הדוקטרינות החולניות של ה”ציונות הדתית”.

 

לפני שאמשיך ברצוני להבהיר –  איני רואה ב”חרדים” טלית שכולה תכלת, ונכון, יש בהם החוטאים בחטא ההתנשאות (האמת היא, שיש להם סיבה, כשמסתכלים מסביב..) וגם אנו, כאנשי הכפה הסרוגה, לא נהנינו מאהבת יתר, במגורינו בשכונה ש”התחרדה” – הר-נוף. אך מכל הזרמים בארץ ישראל, היום, ותמיד, הם החיוביים והאמיתיים מכולם. אין צדיק בארץ אשר לא יחטא, והם, פחות מכולם…

                                        

 

אין זה מפתיע שראשוני שבי ציון היו חסידים וחרדים. אין זה מפתיע שהעולים בכל הדורות היו נאמני מורשת ישראל! לא התנועה הפוליטית, חילונית, אנטישמית – ה”ציונות” – הביאה אותם לארץ ישראל, אלא יהדותם, אהבת ארץ ישראל ולא אהבת “מדינת ישראל”!

 

כשניסן אומר: “ארץ ישראל המתחדשת מעניינת את הציבור החרדי כקליפת השום…” הוא מתכוון ל“מדינת ישראל”! ואין שום סיבה בעולם, ש”מדינת ישראל” תעניין אותם יותר מקליפת השום. יתר על כן, בקליפת השום אין שום דבר תועבה, ואילו “המדינה שהשמאל בנה”, כולה תועבה, אין בה מתום.

 

יידע אישי: בכל מקום בארץ ישראל בו אנו מבקרים, תמיד אנו מוצאים את החרדים, בהמוניהם. אם זה בעיר העתיקה, אם זה במערת המכפלה, הם נוהרים בהמוניהם לקבר רחל (אני לא בקרתי שם, מאז שרבין, שר”י, מסר אותה למרצחים. איני מוכנה לנסוע למקום המרוחק מביתי פחות מחמש דקות, באוטובוס ממוגן ובחסד מרצחים!!) אני זוכרת שפגשנו רק חרדים בארמון הישאם ביריחו ובארמנות החשמונאים… זה היה לפני “עזה ויריחו תחילה”. ובקיצור, בכל מקום בארץ ישראל.

 

הם אוהבים את ארץ ישראל הרבה יותר מאותם שנתנו יד לחורבן בתירוצים מתירוצים “ממלכתיים” שונים וצבועים. ואז בא ניסן ומתגולל עליהם, בנושא גוש קטיף. איזו חוצפה עצומה ואדירה!!! מי צייתו למנוולים שקבעו: “לא יהיה סירוב פקודה”? החרדים? לא! הם פטרו את עצמם לפני שנים מן הניסיונות, שהם ידעו שמדינת הדמים והזדון הזו תעמיד אותם בהם! זה התחיל עם הוצאת ילדי ישראל לשמד. אילו, באותם ימים, הלכו כל שומרי אמוני ישראל יחדיו, לא היינו מגיעים לימים נוראים אלה. אך הנמושות העדיפו את ה”ציונות”, ללכת עם ה”חזקים”, שגם נראים מודרנים, לא בשחור, אלא, בחאקי, בבית, ובחליפות דיפלומטיות בחוץ, בעת עשיית הסחר בחיינו ובארצנו.

 

בפארסת לבנון השניה, לא היה צריך להשתתף אף לא חייל אחד מקהלנו!! בוודאי לא ניתן להבין את יציאתם לקרב של המגורשים והמיועדים לגירוש – “התכנסות” – לאחר ה”מלחמה” העקרה הזו, אחת בשרשרת המלחמות שבחסותן מושלים בארץ ישראל כוחות השחור. אבל, איך יכולים תלמידים של הרב סדן ודומיו, להישאר בבית, כש”מדינת ישראל”, הלוא היא ה”ממלכתיות”, יוצאת לאחת ההרפתקאות שלה?

 

שיהיה ברור – דמי אחינו הזועקים אלינו מן האדמה, אינם נוגעים ל”מדינת ישראל” אף לא כקליפת השום. לא המתים ולא המתים-החיים המוחזקים בידי מפלצות האדם, שאתם מדינת הרשע והפשע הזו עושה “שלום”, על דמנו ועל שארית ארצנו, וכלפיהם היא עושה מחוות בלי סוף, בלי לדרוש גם “מחווה” אחת, כמו – “לא תרצח”!!

 

הגיבנת של הגלות היא של המדקלמים “דינא דמלכותא דינא”!

 

ואשר לתרומת החרדים לעם ישראל – ובכן, כיום, רק הם תורמים, בעצם, כרגיל. הם שומרי הגחלת והם התורמים לעם ישראל את עתידו – ילדים!

והם גומלי החסדים

 

מדינה זה דבר עכשווי. צה”ל, היום, הוא לא כלום. הוא תורם לעכשוויות, שאין לה עתיד, של ה”מדינה”. תורת ישראל היא הנצח. היא החזירה אותנו לארץ ישראל, ובעזרת ה’, היא תהיה זו שתציל אותנו מן הכלייה שה”מדינה” הזו מתאמצת כל כך להביא עלינו. צה”ל אינו שווה כקליפת השום, בלי רוח ישראל סבא.

בנוסף לכך – כל ארגוני החסד הגדולים בארצנו, הם ביזמת החרדים, שאינם מבחינים בין יהודי ליהודי במתן הסיוע! וזו עובדה!!

 

אני דורשת שאת כספי המסים שלי יעניקו לחרדים, לא לחימוש רוצחינו, לא ל”שלום” = חורבן הארץ, ובעקבותיו מתן פיצויים לאלה, ששום פיצוי לא יכפר על הפשע שבוצע נגדם ונגד כל העם היהודי! לא לכל הגנבים והשודדים ב”כנסת ישראל” וב”ממשלת ישראל”, לא להחזקת ה”רשות” ממש בשניים, ולא למלחמות שהמדינה אינה רוצה לשים להן קץ, על ידי הכאת האויב עד כלה!!!