זכריא דורמוש הוא רב-בריון חמולתי משכונת צברה בעזה. בריון שעלה לגדולה בועדות ההתנגדות העממיות בראשות ג’מאל סמהדנה ה”שאהיד” והפך לבכיר בכוח ההתערבות המיוחד של משרד הפנים הפלשתיני שהוקם תחת ממשלת החמאס. ידו בכל ויד כל בו ובעזה הוא  מוכר כקבלן הביצוע של החמאס. חמולתו, שלאחרונה החלה מכנה עצמה “הצבא המוסלמי”, הייתה מעורבת בכל – מהפיגוע נגד הדיפלומטים האמריקאים בבית חנון ב-15/10/2003 דרך חיסולו של מוסה ערפאת ב- 07/09/2005 ועד חטיפת החייל גלעד שליט ממוצב תלם ב-25/06/2006 והנתון כרגע בעיקר לחסדיהם. כמובן שרבים מבני משפחתו חוסלו במהלך האינתיפדה על ידי צה”ל או על ידי חבורות יריבות בעזה.

            העניינים הסתבכו ויצאו משליטה כאשר בתוך התוהו ובוהו הפלשתיני ניסו רעולים ב- 20/12/2006 לחסל את מומתז דורמוש, מבכירי הבריונים בחמולה, החשוד שהשתתף אישית בחטיפת גלעד שליט. במהלך הניסיון להרגיע את הרוחות נורו למוות, בנסיבות לא ברורות, שני מתווכים של חמולת דורמוש, דווקא על ידי פעילי חמאס. מאותו הרגע הפכה הברית בין חמולת דורמוש לחמאס להיסטוריה רחוקה. אירוע שאין בו כל חדש במבוך הנקמות העזתי לולא מחזיקה חמולת דורמוש, כנראה, בנכס הלאומי הפלשתיני היקר מפז – גלעד שליט.   

            ביום שני, ,01/01/2007 נחטף על ידי חבורת דורמוש – “הצבא המוסלמי”- צלם העיתונות הפרואני חיימה אזורי. החטיפה הובילה לשיחת טלפון בין מי שכביכול הוא בעל הבית האמיתי ברשות הפלשתינית, לפחות בעזה, ראש החמאס חאלד משעל, למלך האמיתי כשמדובר בשלטון הרחוב, מיודענו זכריא דורמוש. תנאיו של דורמוש היו חד משמעיים –  הסגר לידנו את 18 פעילי החמאס רוצחי הדורמושים. אנחנו נחליט מי יחיה ומי ימות ואז יש על מה לדבר.(1) אמנם שמו של גלעד שליט לא עלה בשיחה, כנראה, אבל לא אדם כזכריא ייתן לקלף מנצח להישמט מידו. ברגעים אלו לא האינטרס הלאומי הפלשתיני, היחסים הבינ”ל והמלחמה בישראל נחשבים במשהו אלא רק נקמת הדם השבטית העתיקה.

            כעת מצפים מישראל לרצות את הנשיא אבו מאזן שמצידו צריך לרצות את יריבו ראש הממשלה איסמעיל הנייה שצריך לקבל את הסכמת פטרונו חאלד משעל בדמשק שתלוי בהסכמת הבריון זכריא דורמוש כדי שאפשר יהיה לדבר ברצינות על שחרורו של גלעד שליט. כמו שחאלד משעל מהתל בנו – מהתל כעת בו ובכולנו זכריא דורמוש. בקיצור, הכול תלוי בסיפוק נקמת הדם של זכריא דורמוש – מלך עזה לשעה.

            הרבה מלכים קטנים שולטים בחברה הפלשתינית מג’נין עד חאן יונס ומעזה עד חברון אדישים לעתידה ומתנכרים למעמדה. הם הקובעים האמיתיים של הזהות והעתיד הפלשתיני וחורצים את גורלו של כל תהליך מדיני מול הפלשתינים. את התופעה הזו אי אפשר למגר מבחוץ בהתערבות ישראלית או אמריקאית ובמשלוחי נשק. דווקא הם יגזרו עלינו לבסוף את הברירה לקבוע את גורלנו כמדינה יהודית דמוקרטית, אפילו חד צדדית, או להישאר תלויים בזכריא …

(1)                       אבי יששכרוף – הארץ , אתר וואלה – http://news.walla.co.il/?w=//1035565#section1