מכובדי,

אני כותב לך, מפני שאתה מכהן כנשיא “המכון לדמוקרטיה”. לפי השם, תפקידו של המוסד שאתה עומד בראשו, הוא: “הפצת רעיונות, ערכים, ועקרונות דמוקרטיים”.

לפי תוצאות סקר שעשיתם ושפורסם השבוע, יש ירידה דרסטית באמון הציבור בכל הפרמטרים המאפיינים דמוקרטיה.

במפגש שהתקיים בבית הנשיא (10.5.06), שהיה המשך ישיר לעריכת הסקר, הזהיר נשיא ביהמ”ש העליון אהרון ברק: “אם מבקשים לקיים דמוקרטיה- יש להיאבק עליה. אם לא נגן על הדמוקרטיה, היא לא תגן עלינו”.

לך הביתה אריק! כשלת בשמירה על הדמוקרטיה הישראלית. בעצם, המילה “כשלת” אינה מתאימה כאן, מפני שלא ניסית. היה נכון לומר: נחשף פרצופך האמיתי כ”שוחר דיקטטורה”. ראית איך דיקטאטור עושה מעשה סדום (ועמורה) בדמוקרטיה השברירית שלנו- נכנסת לאולפנים ונתת גיבוי.

“הדמוקרטיה מתחילה בך”. הכותרת הזו, שבחרתם לשאלון המצחיק הזה, שעשיתם בשיתוף מכון גוטמן, הוא לעג לאזרחים שהתפכחו מהאשליה שהם חיים במדינה דמוקרטית. הדמוקרטיה מתחילה בי? ומה זה אומר?- שאם אני “רוצה להשפיע, עלי להצביע”? הצבעתי! ניצחתי! האם כיבדת את ניצחוני?

אל תענה, יש לנו הוכחות. לא רק שלא כיבדת את הניצחון שלי בקלפי, אלא תמכת בהשלכת התוצאות לפח. כדי להצדיק את התנהלותו של הרודן, השתמשת באותה טרמינולוגיה שמשתמשים בה יחצניו של פידל קסטרו: “טובת העם”.

האזרחים רצו אידיאולוגיה מסוימת, הלכו לקלפי, הצביעו, ניצחו, ו…ראו במימוש האידיאולוגיה שהובסה. האם שמעת על דמוקרטיה, אדוני נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה”, שבה אלה שניצחו בקלפי בוכים, ואלה שהפסידו צוהלים?

לך הביתה אריק! תמיכתך בראש ממשלה שלא מכבד הכרעה דמוקרטית, חשפה את פרצופך האמיתי. אינך דמוקרט. חבל על כל שקל שאתה מקבל. כמי שעומד בראש מוסד שייעודו הפצת עקרונות דמוקרטיים, תמיכתך בדיקטאטור, היא מעשה נקלה. ומי שעושה מעשה נקלה תמורת שכר (גבוה), אומרים עליו: עושה מעשה זמרי, וגובה שכר כפינחס.

אילו באמת היית שוחר דמוקרטיה, היית חייב, לאחר היוודע תוצאות משאל המתפקדים, לקחת ארגז עץ, לעמוד עליו בכיכר רבין, ולהתחנן: “אנא, מנעו זאת ממנו!” מפיך זה היה נשמע אמין, בעיקר אם היית מצרף לתחינתך את השקפתך הפוליטית לאמור: “אני תומך בכל לב בהינתקות, אבל אסור לשרון לבצע זאת. אחרי שכשל בפעם השנייה בקלפי, עליו ללכת הביתה, או להתאפק עד למבחן הקלפי הבא.

על פי תפקידך, אתה נימנה על אלה שחייבים לשמור ולהפיץ את המסרים הדמוקרטיים. הערצתו של מנהיג שרמס את הדמוקרטיה מוכיחה, את עוצמת כישלונך בהחדרת הערכים הדמוקרטיים. אתה כפרופסור בוודאי יודע שבדיקטטורה, ההמונים מעריצים את מנהיגם.  דמוקרטיה לא סובלת דיקטאטורים מושחתים.

היית חייב להסביר לאמנון אברמוביץ’, “האתרוג” האולטימטיבי, מהי הדמוקרטיה. אותה חייבים להכניס לתיבה מרופדת, ולהגן עליה מכל משמר. איך אמר הנשיא ברק: “אם לא נגן על הדמוקרטיה, היא לא תגן עלינו”. אלא שהשקפתך האידיאולוגית, הכניעה אותך. לא יכולת לעמוד איתן מול הפיתוי החד-פעמי, שבו דיקטאטור מממש את שתי הפנטזיות שלך: עקירת מתנחלים וריסוק הליכוד.

אינך ראוי. לך הביתה אריק. חוסר האמון של הציבור בפוליטיקאים, הוא בעקיפין גם חוסר האמון בשומרי הדמוקרטיה. ואתה אחד מהם. שב בבית ותכתוב ספר: “כל מה שרצית לדעת על דיקטטורה, ולא העזת לשאול”. אולי אחרי שתלכו, אתה וחבריך הצבועים, נצליח לבנות מתוך ההריסות שהשארתם לנו, את הדמוקרטיה הישראלית האמיתית…