בין הבחירות לקואליציה (ב): אגדת-ההבל על ה”סחטנות” של המפלגות הקטנות
הגיע הזמן לשרש את אגדת-ההבלים על ה”סחטנות” של הסיעות הקטנות.
אכן, אם יש בכנסת סיעה אחת בת 60 ח”כים, סיעה אחת בת 59 ח”כים ועוד סיעה של ח”כ יחיד, אותו הח”כ יכול לדרוש כאוות-נפשו תמורת תמיכתו בממשלה, אבל, מאידך, במצב-הקצה השני, בו הכנסת מורכבת מ-120 סיעות-יחיד, לא רק שלאף אחד מהח”כים הבודדים אין כושר-סחיטה, אלא שהח”כים האלה “יסתדרו בתור” כדי למכור את עצמם במחיר הזול ביותר תמורת הזכות ליהנות מכופתאה מצומקת כלשהי.
כן, כן … כולנו זוכרים את חה”כ אלכס גולדפרב, אשר תמורת מיצובישי של סגן-שר הציל את הקואליציה, ובדומה לו את חה”כ אפרים גור, וסריה שלמה של ח”כ שקיבלו סגנות כזאת תמורת תמיכתם בהתנתקות של אריאל שרון (או תמורת משהו אחר, מה זה חשוב).
ואנחנו זכור נזכורה גם את חה”כ אברהם (“אברשה, חזור הבייתה!”) שריר, אשר גם הוא כמעט ערק ממפלגתו, ואת שאול (“בית לא עוזבים”) מופז, אשר טרם אמר את המילה האחרונה, ואת אבי העורקים, הרי הוא רחמים כלנתר, אשר תמורת סגנות ראש-עיר לענייני ביוב (או משהו דומה), יסד את האיזם הקרוי על שמו.
המשותף לכל אלה הוא שהם לא היו רסיסי-מפלגות, או סיעות-יחיד, אלא יוצאי מפלגות בינוניות וגדולות, כך שאגדת ה”סחטנות” של המפלגות הקטנות מעולם לא עמדה במבחן.
אבל זה רק צד אחד של מטבע ה”סחטנות”. הצד השני הוא הסחטנות של המפלגות הגדולות יותר, אלה שהיו עוברות גם את אחוז החסימה הגבוה יותר (לרוב גם בלי איחוד לצורך זה).
ראו מה דורשות היום, תמורת התמיכה בקואליציה, המפלגות הדתיות האשכנזיות.
ראו מה דורשת ש”ס.
ראו מה דורשות המפלגות הכתומות.
ראו מה דורש אביגדור ליברמן.
ומעל לכל – ראו מה דורשים זה מזה ביבי לבני וציפי נתניהו.
לא, זה לא “סחטנות”, ר”ל. זה “תנאים להשתתפות” …
ועל כך אמרינן: מי היה מאמין שנתגעגע לאלכס גולדפרב.
__________
בין הבחירות לקואליציה (א): על חוסר האחריות של ציפי לבני וביבי נתניהו – כלפי עצמם, וכלפי מפלגותיהם-הם
בין הבחירות לקואליציה (ב): אגדת-ההבל על ה”סחטנות” של המפלגות הקטנות (אתה נמצא כאן)
בין הבחירות לקואליציה (ג): גאולה כהן מתבכיינת, ובצדק – אבל …
בין הבחירות לקואליציה (ד): סיעות-היחיד – פלפל הדמוקרטיה
בין הבחירות לקואליציה (ה): על ה”רזולוציה” של “רצון הבוחר”
בין הבחירות לקואליציה (ו): על הדרישה האופנתית ל“שינוי שיטת המימשל“