מאמרים קודמים:

מה למדנו מדו”ח וינוגרד.  

יש לחזק את ועדת וינוגרד.  

כיצד יש להכין את הציבור בפני טרור

לפניכם תרחיש דמיוני. נניח שממשלת לבנון מקימה ועדת חקירה ממלכתית – המקבילה של וינוגרד – לחקר המלחמה האחרונה והשלכותיה. בפני הועדה מזומנים להופיע, בין היתר, ראש ממשלת לבנון, סניורה, שרי ממשלתו, רמטכ”ל צבא לבנון, וגם חסן נסראללה, סגנו וקציני המטכ”ל של החיזבאללה, מפקדי החטיבות והאזורים של החיזבאללה ועוד עדים לפי הצורך והעניין.  

ראשון המוזמנים להעיד בפני ועדת החקירה בדלתיים סגורות, הינו השייח’, חסן נסראללה, המזכיר הכללי ומנהיג החיזבאללה, ולהלן החלק הגלוי בעדותו.    

יו”ר הועדה, (שר המשפטים לשעבר) :אדוני, מזכיר ארגון החיזבאללה, ברוך בואך לוועדת החקירה הממלכתית הלבנונית.  

 נסראללה: השבח לאל, ברוכים הבאים.  

יו”ר הועדה: (בנימוס) אנא, הצג עצמך בפנינו, מי אתה נסראללה? הצג את עצמך ותפקידך.

נסראללה: אני שייח סייד חסן נסראללה, כאשר פירוש שם משפחתי: “ניצחון האל”. נולדתי ב-31 באוגוסט 1960, אני דתי מוסלמי-שיעי ופוליטיקאי לבנוני המכהן כמזכ”ל ומנהיג ארגון החיזבאללה.

יו”ר הוועדה: אנא, פרט בקצרה איך הגעת לתפקיד וממתי אתה משמש כיו”ר ארגון החיזבאללה?

נסראללה: לצערי הרב, בפברואר 1992 השייח’ עבאס מוסאווי הפך לשאהיד פעולה מלחמתית של הציונים, ואני נדרשתי לעמוד בראש ארגון חיזבאללה במקומו. מאותה שנה החל הארגון בראשותי להרחיב את פעולתו גם למוקדי עשייה אחרים, וביניהם התחומים החברתיים הכלכליים והפוליטיים. ב־1992 השתתף חיזבאללה בראשותי לראשונה בבחירות לפרלמנט הלבנוני וזכה ב־12 מושבים. ארבע שנים מאוחר יותר הוא זכה ב־9 מושבים.

שופט ב’: מהו בעצם ארגון חיזבאללה ומהן מטרותיו?

נסראללה : (שואף אוויר לריאותיו ומפרט באריכות) ארגון החיזבאללה הוקם בקיץ 1982 על-יד מורי ורבי השייח’ סייד מוחמד חוסיין פדלאללה, בתום מלחמת לבנון, הנקראת בפי הציונים, מלחמת של”ג, בסיוע ובהשראה איראנית שיעית. סוד גלוי הוא, שהסיוע החומרי, הארגוני והדתי-אידיאולוגי שהעניקה איראן לחיזבאללה נמשך עד עצם היום הזה.    לשמחתי, הארגון נהנה גם מתמיכה רחבה של סוריה. המזכיר הכללי הראשון של הארגון היה עבאס מוסאווי, ומאז שהפך לשאהיד ב-1992 אני כמזכ”ל הארגון, הפכתי במהרה את החיזבאללה לארגון בעל אידיאולוגיה שיעית פעילה באופן קיצוני עם שלש מטרות עיקריות: גירוש הזרים מלבנון בדרך הג’יהאד (מלחמת המצווה) ; השמדת מדינת ישראל ; הפצת ה”מהפכה האִסלאמית” והפיכת לבנון לרפובליקה אִסלאמית בדומה לאיראן

רמטכ”ל בוועדה: אנא, פרט לפנינו, איך הוקם הארגון ואיך הוא פועל ומופעל?

נסראללה (בזחיחות ועם לא מעט גאווה) פורש את משנתו על החיזבאללה כך:  

חיזבאללה (“מפלגת האל”) הוא ארגון שיעי, דתי, פוליטי וצבאי בלבנון. המפלגה הפרלמנטארית שהוקמה על ידי חיזבאללה נחשבת כנציגה בולטת של בני העדה השיעית בלבנון. עיקר פעילותו הצבאית של הארגון מסתכמת בפעולות גרילה וטרור נגד מטרות ציוניות. שש מדינות, בהן ישראל, ארה”ב ובריטניה, אמנם מגדירות אותנו כארגון טרור, אך אנחנו לא מתרגשים מכך, ונמשיך במאבקינו הלגיטימי להשגת מטרותינו.  

(ומוסיף) החיזבאללה הוקם כמיליציה ב-1982 (באופן רשמי ב-1985). סוד גלוי הוא שאיראן ידידיתנו, בנתה, מימנה וציידה את חיזבאללה, ולכך פעולות ההתנגדות הצבאיות של הארגון נעשות בשיתוף פעולה מלא עם המשטר האיראני ובהוראתו. בנוסף לסיוע לזרוע הצבאית, איראן עזרה ומסייעת כיום לארגון חיזבאללה להקים מנגנון פוליטי שמטרתו המוצהרת היא להפוך את לבנון למדינה שיעית פונדמנטליסטית. מיום היכנסי לתפקידי, רואה הארגון בהנהגתי את ישראל כאויב ופועל נגדה בכל האמצעים העומדים לרשותו. בהודעות רשמיות של הארגון אנו לא מזכירים את השם “ישראל” אלא “פלסטין הכבושה”.  

עוד על דרכי פעילותינו: ארגון החיזבאללה נוקט בשיטות של גרילה ולא בוחל בהפעלת כל אמצעי להשגת יעדיו. בשנותיו הראשונות בלט הארגון בייזום ובביצוע של פיגועי התאבדות ופיגועי ראווה שהיקנו לו את פרסומו כארגון טרור רצחני מן המובילים בעולם. ארגון החִיזבאללה היה הראשון שעשה שימוש בפיגועי התאבדות נגד הזרים בלבנון כאסטרטגיה להשגת מטרות הארגון, משום כך הוא הפך למקור השראה לארגוני טרור אחרים בעולם כולו.    במקביל לפיגועי התאבדות ולחימה בחיילי צה”ל בתוך לבנון, החל הארגון לירות רקטות לעבר היישובים בצפון פלסטין הכבושה, במטרה לפגוע באוכלוסייה האזרחית.    

לארגון החיזבאללה רשת טלוויזיה פרטית, “אל מנאר”, שבה אני מרבה לשאת את נאומי. הארגון בהשראתי נוהג לשדר ברשת הטלוויזיה שלו גם צילומים של תקיפותיו נגד חיילי צה”ל ומוצבי צה”ל. במלחמה ניצלנו את חופש התקשורת של הציונים, וכתבינו שידרו מהשטח בארץ ללא כל בעיה וממכשול והעבירו אלינו מידע רב ערך.  

לארגון החיזבאללה גם זרוע פוליטית חזקה, והוא מתמודד בבחירות לפרלמנט הלבנוני. כיום מכהנים בממשלת לבנון שני שרים שהם נציגיו המובהקים של ארגון החיזבאללה.  

שופט ג’: תן במשפט אחד, כדי שנבין, מה דעתך על הרעיון הציוני?

נסראללה: “הרעיון הציוני הוא סכנה לאומה ועלינו להתאחד כנגדו.   .   .    בייחוד היום, לאחר אירועי ה-11 בספטמבר, כאשר האומה שלנו עומדת מול גאווה אמריקאית-ציונית וטירניה [שלטון יחיד בעל כוח אינסופי], כאשר כל אלו רוצים לשלוט בעם הערבי והמוסלמי”.   

שופט ב’ : בקצרה ובתמצית, מה דעתך על מדינת ישראל?

נסראללה: “ישראל היא מדינה לא חוקית ואין לה שום זכות קיום באזור”. מלחמת הג’יהאד כנגד האוייב הציוני תימשך עד שהוא יעלם לחלוטין, הדרך היחידה להתמודד עם ישראל היא על-ידי שימוש ב”שפה של אש, ברזל, ודם” כיוון שהיא לא יכולה להבין דבר מלבד הרעיון של שימוש בכוח.

רמטכ”ל בוועדה: פרט לנו בבקשה את הסד”כ והאמצעים שהיו לארגון לקראת ה-12 ביולי 2006, יום פרוץ הקרבות מול האויב הציוני?

נסראללה: [צונזר] .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .  

שופט א’: אנא הסבר מה הניע אותך לבצע את פעולת החטיפה ב-12 ביולי 2006?

נסראללה (באריכות, מבקש כוס מים) היו לכך מספר סיבות מצטברות ואפרטן אחת לאחת כי חשוב שתהיה בידי הוועדה התמונה הכוללת.  

א.         כפי שהבטיח והתחייב ראש הממשלה הישראלי אהוד ברק קודם לכן, לאור האבידות הרבות שהסבנו לציונים, במאי שנת 2000 עזב צה”ל – יותר נכון ברח – מהשטח אותו כינה “רצועת הביטחון” בדרום לבנון, בהשאירו ציוד רב ונשק ומאז האזור עבר לשליטתנו הבלעדית. כמובן שניצלנו זאת לביסוס ולהעצמה של כוחו הצבאי של החיזבאללה ובסיוען של איראן וסוריה פרסנו בדרום לבנון מערך רחב של טילים, ובנינו מיפקדות, מוצבים ותשתיות צבאיות אחרות, כמו .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   צונזר.   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   . 

ב.         באוקטובר 2000, הוריתי על תכנון והוצאה לפועל של מבצע חטיפת שלושת חיילי צה”ל בהר דב, פעולה שזיכתה אותנו בנקודות רבות בעולם הערבי. הערכתי שאהוד ברק, שנסוג מלבנון ופיזר אין ספור של איומים “מה יקרה אם” יהיה האחרון שיכניס שוב את צה”ל לדרום לבנון בתגובת נגד. הערכתי גם שהיות והציונים היו בעיצומה של האינתיפאדה השנייה (אל אקצה), הסיכויים שיפתחו חזית שנייה הם קלושים ביתר. הסתבר שהערכתי נכון.    

ג.          תוצאת פעולה זו בשנת  2000 היתה, שלאחר ארבע שנים הוחלפו גופותיהם של החיילים בתוספת הגנרל אלחנן טננבאום תמורת אלפי מחבלים. זו הסיבה שסברתי כי עליתי על נקודת התורפה הישראלית-ציונית החדשה, והיא הרגישות לחיילים חטופים.  

ד.         המשכתי להצהיר בגלוי על זכותנו לחטוף חיילים ישראלים, ודברתי על זאת בהזדמנויות שונות גם עם פואד סניורה, ראש ממשלת לבנון, והוא כזכור לי לא הגיב על כך. בחודש יולי 2006, לאחר שוידאנו, שגם לא תוקנו הליקויים שנתגלו בחטיפה הקודמת בתחום הכוננות והציוד, גם לא לפי הדוח ששערך הגנרל יוסי פלד, החיזבאללה תקף וחטף את שני חיילי צה”ל – אלדד רגב ואהוד גולדווסר – והרג שמונה חיילים. מעשה זה גרם לפתיחת מלחמת לבנון השנייה.  

מערכת השיקולים הנוספת שהביאה אותי לבצע את הפעולה כללה את המרכיבים הבאים:

א.         הרגשתי שזה הזמן המתאים, לאור חולשתה של ממשלת ישראל וחוסר הניסיון והרפיסות של מנהיגי הציונים שנבחרו או מונו לתפקידיהם – ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ללא כל עבר ביטחוני; שר הביטחון עמיר פרץ, מעורר גיחוך (ראו לדוגמא את התמונה כשהוא צולם עם משקפת שעדשותיה חסומות); והרמטכ”ל הטרי והשחצן, דן חלוץ, שלא היה לו מושג על הפעלת כוחות קרקעיים וגם הודה לאחר המלחמה בכישלונו האישי והתפטר. הערכתי, שהתגובה לחטיפה תבושש לבוא, או מכסימום תהיה מינורית ביותר.  

ב.         מעיון במקורות הגלויים והחסויים, ראינו שכל שנה קוצץ תקציב הביטחון יותר ויותר, הצבא הציוני התאמן פחות ופחות וסברתי שכשרותו המבצעית, חרף זעקותיהם של הרמטכ”ל וקצינים בכירים בתקשורת, נפגמה כליל, ואילו חיילינו היו בכשירות מבצעית מלאה.  

ג.          גם כאן, הציונים היו עסוקים בפעילות צבאי ענפה עם החמאס ברצועת עזה, שהולך ומתעצם צבאית, וכן בפעילות שיטור ומחסומים מתמשכת בשטחים הכבושים. נוסיף על כך את העובדה שנערכו מגעים מדיניים אינטנסיביים עם הרשות הפלסיטינית שאנחנו בחזבאללה רצינו בכל מאודנו למנוע.   

לכן הייתי משוכנע שהחטיפה תעבור על סדר היום, והאמת, כאן הם הפתיעו אותי!

הודיתי בכך כבר מספר פעמים ובגלוי, כי לא ציפיתי לאור השיקולים למעלה לתגובה ישראלית מאסיבית כל כך בעקבות החטיפה, מיהרתי לרדת למחתרת ולהסתתר מאימת המטוסים הישראלים שביקשו את ראשי. פעמים רבות במהלך המלחמה שידרתי הצהרות וידאו ממקום מחבואי, לאחר שפוצצו והרסו את ביתי ברובע הדחייה בביירות, שמתי ללעג את ההנהגה הציונית. למרות ניסיונות החיסול שיצאו נגדי לפועל, נותרתי בחסות אללה בריא ושלם.  

רמטכ”ל הועדה: פרט בפני הוועדה את עבודת המודיעין לפני ביצוע החטיפה ובמלחמה עצמה?

נסראללה: (בסיפוק רב) לארגון החיזבאללה יש מודיעין מעולה, שמורכב מ.   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   צונזר.   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   והוא פועל לאיסוף המידע ממקורות גלויים ובלתי גלויים. המקורות הבלתי גלויים מושגים על ידי.   .   .   צונזר.   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .    אך עיקר המידע הוא ממקורות גלויים.  

ישראל היא ארץ התקשורת והמדיה והכול כמעט חשוף ורב המידע הגלוי לעין. הם, הציונים, ממש מאבדים את עצמם לדעת בנושא הפטפטת, ומרבית השידורים של הכתבים הצבאיים סייעו בידינו גם בזמן אמיתי, להלן דוגמאות.   .   .   .   .   .   .   .   .   צונזר.   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   .   ראו גם למשל ידיעה שפורסמה בימים אלה, “בדיון בקבינט הישראלי ראש הממשלה ביקש לשלוף את הסוללות מהטלפונים הסלולריים (כי התברר שאפשר להאזין גם לסלולרים דוממים)” מי צריך להאזין לדיון במסתרים, אם כעבור שעה אפשר לשמוע את כל הפרטים בכל ערוצי המדיה? למשל, למה טוב לצאת לפעולה נרחבת בעזה, מה ההיסוסים, איך לפעול, היכן לפעול, מה יקרה ביום שאחרי? הכול בלווי הסבר ופריסת מפות, כולל ניתוח של היתרונות והחסרונות של כל אפשרות. ואחרי כל גלי הפרסומים יש מי שמסביר גם בגלוי: מדוע הציונים נכשלו בפעולה, כך שארגון חיזבאללה נשען על מודיעין מוצק שקשה מאד לשנות, ואני מניח שמצב זה יימשך בגלל הצביון, התרבות וההרגלים של הציונים, וזה רק לטובתנו.  

שופט ג’: האם לא כשלת לחלוטין בצפי של תגובת ישראל ובכך לא הבאת בחשבון את העובדה שכמה שבועות לפני כן נחטף חייל ישראלי בעזה, וכי זה עתה התחלפו בישראל הרמטכ”ל, ראש הממשלה ושר הביטחון?  השלושה חשו שהם עומדים למבחן, מה שהוביל לתגובה ישראלית מאסיבית, 200 לבנונים נהרגו ועשרות אלפים נותרו ללא קורת גג – והכל בגלל הטעות החמורה הזאת בשיקול דעת.    

נסראללה: (עונה בתקיפות) שוב, אין זה סוד וגם אמרתי בגלוי, שאם הייתי יודע שזו תהיה התגובה הציונית, לא הייתי יוצא למבצע החטיפה ב-12 ביולי, בכל אופן לא בעת הזו, הייתי מחכה להזדמנות טובה יותר.    

אך חשוב לדעת שהיו הישגים כבירים לכך והם:

א.         המלחמה נתפשה בעיני הציבור הציוני ובעולם כולו ככישלון ישראלי הדורש חקירה וראו נא את מסקנות ועדת וינוגרד. יחלוף עוד זמן רב עד שיסיימו להסיק את כל המסקנות מהמלחמה ומהעובדה שהצבא הציוני המפואר הידוע כחזק מכל צבאות העולם, התגלה במערומיו ולא הצליח במשך 33 ימי לחימה להתגבר על כמה מאות לוחמי מיליציה אמיצים. הציונים גם נוהגים לכלות את מנהיגיהם ולא ייקח הרבה זמן עד ששוב תוחלף ההנהגה, יציבות שלטונית לא הייתה ולא תהיה אצלם.  

ב.         המחשבה הישראלית שהוביל הרמטכ”ל הציוני, דן חלוץ, בתחילת המלחמה הייתה שחיל האוויר יוכל בתוך חמישה-ששה ימים לחסל את ההתנגדות, ואז יהיה מהלך מדיני בין ארצות הברית לגורמים אחרים באזור. זו הייתה תפיסה טיפשית מיסודה, הם טעו כשחשבו שחיל האוויר ישיג את התוצאות הללו. הזלזול והיהירות של הציונים, הם שגרמו לה להתבסס על תכנית כושלת, שלא יכלה לכוח הרצון ולתבונה של ההתנגדות שלנו. הם חשבו שהם יוכלו להפתיע אותנו, אך אנחנו היינו מוכנים וערוכים לקראת העימות.  

ג.          לתוצאות מלחמה זו השפעה מכרעת על היחס של מדינות ערב לצבא הציוני ולמהלכי העתיד הן מבחינת סוריה ומאבקה להשבת רמת הגולן, הן מבחינת ארגוני הטרור הפועלים בישראל ומחוצה לה למימוש זכויותיהם של העם הפלישתני האמיץ, והן מבחינתנו, גם אנו הפקנו לקחים ועוד נפיק.  

ד.         כפי שהודיע סגני, חזרנו למלוא עוצמתנו שהייתה לנו לפני ה-12 ליולי 2006. התעצמנו והתחזקנו יותר מכך בסיוע מבורך של איראן וסוריה. יש לנו כיום יותר לוחמים מאומנים ונשק. שמענו וקראנו מהציונים, שהמלחמה הסבה לנו אבידות של מאות הרוגים מספרים כמו 600 או 700 הרוגים, הם מפריזים כהרגלם: היו לנו לא יותר מ-270 הרוגים מלוחמינו האמיצים ואת האבדות שהסבנו לצה”ל הם לא ישכחו במהרה. גם הכנסנו את העורף הישראלי על מליון וחצי תושבים בצפון למקלטים במשך 33 יום, היה לנו מלאי קטיושות עוד לזמן רב, יכולנו להמטיר גם 2000 או 3000 קטיושות בנוסף לכ-5000 רקטות מסוגים שונים ששוגרו עוד זמן רב על הציונים, כי נערכנו למלחמה ממושכת. וכזכור, לא אנו ביקשנו הפסקת אש, אנו רק הסכמנו לה ובתנאים מסוימים.  

יו”ר הוועדה: אנא, השב לי – תגובת ישראל להתקפת חיזבאללה גרמה נזק של מיליארדי דולרים ללבנון, שלא השיגה שום הישג ביטחוני במערכה. לבנון נזקקה לסיוע כספי ממדינות ערב ומאיראן כדי להשתקם. ישראל, לעומתה, ספגה נזק מועט יחסית, ושיעורי הצמיחה הכלכלית בה, אחרי המלחמה, הם מהגבוהים בעולם. האם קבלת אישור מממשלת לבנות לבצע את הפעולה? כי בכל זאת לבנון היא מדינה ריבונית ויש לה ממשלה כדי למשול.  

נסראללה: מעולם לא ביקשתי גם בעבר אישור לביצוע פעולות צבאיות של חיזבאללה נגד הציונים, בממשלת לבנון, בה יש לנו נציגים, מודעים היטב למטרות החיזבאללה, שבין היתר מגינה על ארצנו מדרום מפני הציונים. ולגבי התשתיות שנהרסו על ידי חיל האוויר הציוני בלבנון, זה נכון וסניורה גם בכה לי “מה עשית לנו?”. אך אל דאגה, מרבית הכספים כבר גויסו על ידינו באיראן ומלאכת השיקום מתבצעת ומתקדמת לתפארת ואנו פועלים במרץ להשבת המצב לקדמותו כאילו לא הייתה מלחמה בקיץ 2006.  

שופט ב’: אם היו הציונים מפעילים את התוכנית המקורית, ובד בבד עם ההתקפה האווירית היו נכנסים קרקעית ללבנון עם שלש אוגדות או יותר בדומה למה שקרה במלחמת לבנון הראשונה, מה הייתם עושים?

נסראללה: (בתקיפות נמרצת) היינו בהחלט ערוכים לכך. היינו מחכים שיכנסו ויהפכו למטרות על ידי פעולות של תצפיות, מארבים, שיגור טילים ומלכודות באמצעות הנשק החדיש שבידינו, הם היו סופגים אבידות כבירות ביותר והם הרי מאד רגישים לנפגעים. ראו למשל את הקרב בבינת ג’בייל, המהווה דוגמא ומופת ללוחמינו הנועזים.  

כבוד יו”ר הוועדה: מה דעתך על לקחי מסקנות הביניים של ועדת וינוגרד?

נסראללה (בארשת של חשיבות עצמית): קראתי בעיון את מלוא הדו”ח והעדויות של ועדת וינוגרד, שתרגמו לי לערבית. מסקנות דו”ח הביניים לא חידשו לי הרבה, רק הוכיחו שוב כי ניצחנו ובגדול, וכל זה הרי כתוב במסקנות וגם למדים אנו מהעדויות של הבכירים, שמעל כל ספק שהכישלון הוא שלהם – הבלגן ואובדן המנהיגות חגג אצלם בכל המובנים והרמות, ודברי הרהב וההבל של הרמטכ”ל דן חלוץ, שהם ניצחו בנקודות, הם ללא בסיס וכיסוי, והעובדה שהוא התפטר אומרת הכול כי הודה בכישלון. אני סבור שגם יומו של אולמרט יגיע בהקדם, ועל השר עמיר פרץ כבר דיברנו – הוא יעזוב את משרד הביטחון עד סוף מאי, ואף הצהיר על כך. ודבר נוסף, אם אי פעם יתפרסמו החלקים החסויים של דו”ח וינגורד, אז יתגלה בין היתר שכל תוכנית ההתקפה על לבנון היא תוכנית אמריקאית-ישראלית. וזאת לא הערכתי קודם לכן.  

אני גם מניח, שכתוצאה מלקחי ועדת וינוגרד, יאחז מעכשיו שיתוק בכל הקשור לתהליך קבלת ההחלטות בהנהגה במערכת הציונית, ומרוב פחד מעוד ועדות חקירה, המנהיגות שלהם לא תקבל במהרה החלטות.  

רמטכ”ל הועדה: האין החלטת האו”ם מס’ 1701 לא מגבילה את הארגון ופעילותו? כמו: ירידת כוחות צבא לבנון לדרום לבנון, הפיקוח של האו”מ וכוח הרב לאומי, הדרישה לפרוק מנשק ותחמושת, הימצאות לוחמי החיזבאללה רק מצפון לליטני – הרי אתם היום לא יושבים על קו מוצבים בגבול ישראל כמקודם.  

נסראללה (בביטול): ראשית, הסכם הפסקת האש כזכור נחתם רק לאחר שאנו הסכמנו לתנאים והתעקשנו להוסיף תיקונים של הרגע האחרון לטובתנו. שנית, אף אחד לא יעז ולא יכול לפרוק את הנשק מהחיזבאללה ועל כך הודענו והתרענו לכולם. שלישית, אין לנו כל בעיה עם ההתחמשות והצטיידות וזו עובדה קיימת. ורביעית, על הפיקוח של האו”מ והכוח הרב לאומי אומי נתגבר ולא אפרט כאן כיצד, להווה ידוע שצבא לבנון כולל בשורותיו גם חיילים ומפקדים שיעיים והם לא שונאינו. לסיכום, אנחנו מוכנים לכל ונמשיך להוות איום על מדינת הציונים עד שנשמידם.  

שופט ג’: כשהחלה המלחמה, ישבו לוחמי חיזבאללה על הגבול עם ישראל והיוו איום אמיתי עליה. בעקבות המלחמה, הורחק החיזבאללה מהגבול ובמקומו הוצבו שם כוחות או”ם. מדובר בהפסד אסטרטגי עצום לארגון, לא כך?

נסראללה: גם אם אנו כרגע לא יושבים על קו המוצבים, זה רק עניין זמני, אנו ערוכים ומוכנים כבר כיום לתפוס את עמדותינו כבעבר בזמן קצר ואנשינו אכן מסתובבים בשטח.  

שופט א’: לסיכום, כיצד אתה רואה את העתיד לבוא?

נסראללה: אנו נמשיך בנחישות להתעצם ולהיערך לקראת העימות הבא שמן הסתם בוא יבוא. אנו חיים באזור תוסס של הזדמנויות. בין אם ביוזמת הציונים שהרי הם תמיד תוקפנים, ובין אם ביוזמתנו, אפשריים מספר תרחישים לעימות צבאי. למשל, שנצטרף לעימות הצפוי של סוריה עם הציונים כמובן, שלא נשאיר אותם לבד במאבק. או שנצטרף לעימות הממשמש ובא בין החמאס בדרום לבין הציונים בתאום עימם. אפשרות אחרת היא שנפעל עצמאית לפי שיקול דעתנו בסיוע איראן וסוריה. במידה ויהיה עימות בין איראן לציונים, אנו כמובן נהיה הזרוע המבצעית היבשתית שלהם. בכל אופן החיים של הציונים לא הולכים להיות קלים בעתיד, נהפוך הוא.  

כבוד יו”ר הוועדה: תודה לך על עדותך, אם יעלה הצורך בהבהרות נוספות לאחר שמיעת כל העדויות, נזמן אותך למתן עדות נוספת.  

###########################################################################################

אחרית דבר –לאחר שמיעת כל העדויות פרסמה הוועדה הלבנונית את הדו”ח שלה וסיכמה כך:

1.      ב-12 ביולי 2006 חטפו לוחמי חיזבאללה, בהנהגת נסראללה, שני חיילים ישראלים בגבול ישראל-לבנון והרגו שמונה אחרים. ההתקפה בוצעה בתואנה של חטיפת מיקוח – לצורך החלפת שבויים. היא הייתה הטריגר למלחמה שבה נהרגו 2,001 לבנונים ונהרסו מבנים ותשתיות שגרמו נזק במיליארדי דולרים. 

2.      מבחינה צבאית, עולה כי במלחמה זו, ישראל הזניחה את כוחות הקרקע שלה לטובת השקעות גדולות בחיל האוויר. התקפת חיזבאללה הראתה להם עד כמה חמורה הייתה ההידרדרות במצבו של צה”ל. ישראל החלה לשדרג את יכולותיה הצבאיות לקראת העימות הבא. צבא לבנון והחיזבאללה יתמודדו עם צבא ישראלי מצויד היטב ומיומן בהרבה מעתה.    

3.      איראן וסוריה חימשו וציידו את ארגון החיזבאללה בטילים, במטרה לחזק את כוח ההרתעה שלהם. כאשר נסראללה שיגר לישראל טילים מוקדם מדי וללא מטרה, הוא פגע אסטרטגית בכושר ההרתעה שלו עצמו, של איראן, סוריה וגם בממשלת לבנון. 

4.      הוועדה הגיעה למסקנה כי חסן נסראללה – למרות הסבריו בעדותו – כשל באופן חמור בגילוי שיקול דעת, אחריות וזהירות, בפתחו במתקפה בלי אישור של ממשלת לבנון שחיזבאללה חבר בה, ובכך גרם נזק חמור לדמוקרטיה השברירית של לבנון.

5.      ברמה האישית – נסראללה אמנם הגביר את הפופולאריות האישית שלו ושל החיזבאללה בעקבות המלחמה, אך התוצאות מראות כי פחות משנה אחרי המלחמה, לבנון חלשה יותר, נמצאים בשטח ריבונותה כוחות זרים, ואילו ישראל חזקה יותר.

אנו מציעים לממשלת לבנון להמליץ לממשלת איראן לפטר את חסן נסראללה, ואם חסן נסראללה מכבד את עצמו עליו להתפטר בעצמו מתפקידו כמנהיג החיזבאללה.  

#                                                                        #                                                              #

ביקשנו את תגובתו של חסן נסראללה למסקנות הועדה באמצעות רשת “מנאר”, אך היא טרם הגיעה.  

הכותב: גרשון אקשטיין, סא”ל (בדימוס) סופר ופובליציסט

אי-מייל לתגובות gershone@zahav.net.il   –   אתר : http://gershone.ios.st/