יכול להיות שאנו עומדים מול תרבות שיעית, זרה לנו לחלוטין, בלבנון ובאיראן, אשר עושה בנו שימוש ציני ככל העולה על רוחה, וגורמת לנו נזק אדיר?  

במשך אלף השנים האחרונות היו השיעים עדה קטנה ונרדפת על ידי הרוב סוני שולט ומדכא. כתוצאה מכך נאלצו המנהיגים השיעים לפתח כמה תכסיסי עורמה סודיים, אשר מלומדי הפיקה (המשפט הדתי) השיעי פיתחו וקבעו להם את הכללים. כללים אלה הופעלו היטב בידי האייתאללה חומייני, והביאו לנפילת השאה; הופעלו בהצלחה בידי חסן נסראללה כנגדנו; וכרגע כנגד ישראל והעולם המערבי בעניין הגרעין האיראני. הכללים הללו נלמדים בקורסי מוטיבציה של חיזבאללה, וגם בישראל הגיע הזמן להכיר אותם. אנו היינו קוראים לכך לוחמה פסיכולוגית, אך זה הרבה יותר מכך.

הנה, לדוגמה ארבעה מן הכללים הידועים והשימושיים יותר אצל השיעים:  

ח’ודה

טקטיקת הח’ודה היא להביא את האויב שישפוט את מצבו באופן בלתי מציאותי. האייתאללה חומייני הודה בשנת 1984 כי השתמש כמה וכמה פעמים בח’ודה, “כדי להפיל בפח את אויבי האסלאם”.

השימוש שלו בחו’דה היה פשוט אך יעיל: מראשית הדרך כנגד השאה הוא הכריז על ניצחון, או נתן תחושה שהניצחון הוא עניין של זמן בלבד. כך רכש עוד ועוד תומכים, ושבר את אנשי השאה. לא יאומן, אך בסופו של דבר אחד הצבאות החזקים בעולם, צבא השאה, נפל שדוד לרגליו.  

מי שעשה לאחרונה שימוש יעיל בח’ודה היה מזכ”ל חיזבאללה, חסן נסראללה. בנאומיו המרובים בזמן המלחמה הוא ניסה, והצליח, לשבור את רוח חלק מן הישראלים. הוא נתן תחושה שחיזבאללה הוא הצבא האדיר במזרח התיכון ואילו תל אביב, חיפה וצה”ל על סף שבירה (“מה שאחרי חיפה”). חלק משמעותי מן הישראלים קנה לצערנו את התכסיס עתיק היומין. רוב הישראלים סבורים כיום שהפסדנו במלחמה, תחושה שתכסיס הח’ודה העצים. מיד לאחר סיום הקרבות מיהר נסראללה להכריז כמובן על “ניצחון אלוהי”, ובכך ביקש לשרטט את תוצאות המערכה.

מי שמשתמש כיום בח’ודה הוא נשיא איראן אחמדינג’אד, אשר יום יום חוזר על הטיעון שישראל היא בת חלוף והיא תיעלם, טיעון שמטרתו להחליש את ישראל, לגרום לתושביה לברוח, לייאשם, ולהפוך את התיזה שאין ישראל לגיטימית עוד בשיח העולמי. זו ח’ודה מובהקת, והיא אפילו מצליחה.  

תנפיה

כאן הטקטיקה היא ליטול את העוקץ של היריב או האויב. במלחמה האחרונה הכוונה הייתה להסית את האוכלוסייה בישראל כנגד המנהיגות שלה, ובכך להפוך את היתרון הדמוקרטי לחיסרון. את העוצמה הישראלית לבלבול ולרפיון. גם תכסיס זה הצליח מעל למשוער. אתן כאן דוגמה לתנפיה עליה המליץ האייתאללה חומייני בעצמו.

בזמן המהומות נגד השאה הוא המליץ לשים בראש המפגינים ילדים, דווקא ילדים, שכן, קבע, ילד שמת מאש שומרי השאה ידגיש את “האופי הציוני של השאה”, כלומר את שטניותו, ובכך גם יאבד השאה לגיטימציה ואת תמיכת העם. התנפיה כאן היא להשתמש בעוצמתו של היריב נגדו. כך היה גם בלבנון במלחמה האחרונה, כאשר האוכלוסייה השיעית שימשה מעין מגן אנושי ללוחמי חיזבאללה. מבחינת חיזבאללה הרוגים אזרחים הם סוג של יתרון, המבאיש את ריחה של ישראל בדעת הקהל העולמית. חומייני בעצמו הרי נהג כך.

ההתנהלות לחטיפה ולשחרור המלחים הבריטים הייתה סוג של תנפיה, כאשר הכוונה הייתה להראות שבריטניה והמערב חלשים, וכך גם הפעלת הטרור כנגד ארצות הברית בעיראק.  

תקיה

זו העמדת פנים. כאשר שיעי נמצא בסביבה עוינת מותר לו להעמיד פנים שהוא חלק מן הרוב. חלק מן הפוסקים השיעים קבעו שמותר לנהוג כך רק במקרה של סכנה אישית. כך למשל נשתלו אנשי המהפכה החומייניסטית בתוך ארגונים שהיו שייכים לשאה, כמימוש תקיה. התנהלותו הנוכחית של נסראללה בפוליטיקה הלבנונית היא סוג של תקיה, וכך גם התנהלותו הנוכחית כלפינו. הוא מתעצם ומתחמש, אך שומר כרגע על יציבות מערכתית. זהו תכסיס עתיק יומין אשר הסונים מתנגדים לו, ואפילו בזים לו.

כתמאן

התכחשות למעשיך ולדעותיך, למרות שאתה ממשיך לחתור להגשימם. כל ההתנהלות השיעית הנוכחית בנושא הגרעין, והטענות בדבר “אנרגיה אזרחית גרעינית” היא כתמאן, כאשר אין זה שקר ממש, כאשר את ההתכחשות מסייגים “באותיות קטנות מאוד”, למשל: “בהתאם לאסלאם”, “על פי השריעה” וכדומה.

חומייני הודה שהשתמש בכתמאן כדי להפיל בפח את הנשיא ג’ימי קרטר ואת האמריקנים, כאשר אנשיו ניהלו עוד לפני המהפכה מגעים עם שגריר ארצות הברית באיראן, וויליאם סליבן, והודיעו לו כי “הממשלה האסלאמית” תוסיף ותשמור על קשרים הדוקים עם ארצות הברית, דבר שכמובן חומייני לא התכוון כלל לעשות. חומייני השתמש במילים “ממשלה איסלאמית” כדי ליצור את הרושם שלא יהיה שינוי דרמטי באיראן לאחר המהפכה. התנהלות השיעים כיום בעיראק היא סוג של כתמאן, כאשר מנהיגם הדתי האייתאללה סיסתאני משתף פעולה עם האמריקנים רק כדי לקבל מהם את השליטה על המדינה. את החשבון יעשו איתם השיעים מאוחר יותר.

לו היינו בישראל מודעים לתכסיסים עתיקי היומין האלה, כוחם והשפעתם היו בודאי מוגבלים. אלא שעדה של כתבים לעניינים ערביים מכסה ומשקפת בהתלהבות שקשה להבינה, כל תכסיס וכל לוחמה פסיכולוגית פשוטים המופעלים כנגדנו.

בזמן המלחמה שודרו נאומיו של נסראללה, שכל כולם תכסיסי-תכסיסים בשידור חי בכל ערוצי הרדיו והטלוויזיה שלנו, ובתרגום סימולטני, כדי שחס וחלילה לא נפסיד שום טריק או תכסיס נגדנו! כך חוברת התכסיסנות של נסראללה והשיעים לאנטי ממשלתיות של התקשורת; הציבור התמים שלנו בולע את האוכל הזה, התכסיסים עובדים עליו היטב, והתוצאה מחרידה. ראו את הדיכאון שפשה בחברה שלנו בחדשים האחרונים. ח’ודה כבר אמרנו?..