לקראת שחרורו של גלעד שליט: הטמטום של ממשלת ישראל, והזלזול שלה במוסדות החוק
לקראת שחרורו של גלעד שליט: הטמטום של ממשלת ישראל, והזלזול שלה במוסדות החוק
|
ואם הוא יגיד רגע-רגע?
לא רק שהממשלה ממשיכה בטמטום של ממשלות ישראל לדורותיהן, אלא שהיא גם מצפצפת על נציב תלונות הציבור.
היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)
ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש
את עמדתי בעניין שחרור אסירים ביטחוניים במסגרת הסדרים מדיניים לא הסתרתי מעולם: ממשלת ישראל צריכה לעשות את מה שהיא מבינה – לטוב או לרע – ומי שזה לא מוצא חן בעיניו יביע את דעתו בבחירות, ועד שתגענה הבחירות – בכל דרך אפשרית אחרת.
סניף של עמדתי האמורה מתייחס לקונסטרוקציה המשפטית על פיה יש לבצע את הפעולה הזאת.
לפי המקובל עד כה, הממשלה “ממליצה” לנשיא המדינה ולאלופי הפיקודים (שהם ה”ריבון”, לפי החוק הבינלאומי החל על שטחים כבושים/מוחזקים/תפוסים/יו-ניים-איט).
להסדר הזה כמה חסרונות:
העיקרי שבהם הוא שהחנינה היא בלתי-הפיכה, וגם אם החנינה היא על תנאי שהמשוחרר יחזור לסורו, הוא יחזור לרצות את מאסרו, אבל זה מצריך הליך שיפוטי מורכב וממושך, אשר לעולם אין לדעת כיצד ייגמר.
חסרון נוסף הוא שהנשיא או אלופי הפיקודים יכולים לטרפד מהלכים מדיניים שהממשלה החליטה עליהם.
חסרון אחר הוא שאם הנשיא מחליט שהוא חותמת-גומי בידי הממשלה, הוא עושה צחוק מעצמו וממוסד הנשיאות. חה”כ רובי ריבלין, כאשר התמודד על נשיאות המדינה נשאל אם הוא יחתום על חנינה לאסירים ביטחוניים, והתשובה, במלים אלה או אחרות, הייתה בוודאי שאחתום. איזו סמכות יש לי לפגוע בהחלטות הממשלה?
לשיטתי, אם מחליטים לשחרר אסירים במסגרת הסדרים מדיניים, יש לבצע את זה בדרך של הפסקת-ביצוע מנהלית, על פי החלטת הממשלה.
היתרון הגדול ביותר הוא שאם המשוחרר חוזר “לחיק הטרור”, אפשר “לתפוס אותם בצוואר” ולהחזירם לכלא ל”המשך הביצוע” ללא שום הליך משפטי.
יתרון נוסף: העדר תלות בקפריזות של נשיא המדינה או אלוף הפיקוד.
לפני כמעט שנתיים, אחרי כחמש שנים של התכתבויות עקרות (רובן ללא התייחסות כלשהי) עם משרד ראש הממשלה ועם משרד המשפטים, פניתי אל נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, אבל ממשלת ישראל מצפצפת גם על נציב תלונות הציבור.
תזכורת לנציבות, עם ההחלטה לשחרר אסירים תמורת גלעד שליט:
שמחה ניר, עו”ד
12.10.2011
ד ח ו ף!!!
לכבוד
הגב’ ענבל קלאוזנר, עו”ד
נציבות תלונות הציבור
משרד מבקר המדינה
נכבדתי,
הנדון: תלונתי על משרד ראש הממשלה (תיקכם 411439)
להזכירך: תלונתי היא על כך שהממשלה לא מתייחסת לדרישתי שהיא תחליט בעצמה אם לשחרר אסירים במסגרת הסדרים מדיניים, אם לאו, ואם היא מחליטה לשחרר – שתעשה את הדבר בדרך של “הפסקת ביצוע” מנהלית, ולא תסתתר מאחורי סינוריהם של נשיא המדינה ואלופי הפיקודים.
השנה שחלפה מאז מכתבך האחרון אלי (למען הדיוק: שלושה עשר וחצי חודשים) מזכירה לי את שירו של אהוד מנור ז”ל “הבייתה” (בביצועה של ירדנה ארזי, תבל”א), הפותח במלים “עוד שנה חלפה, עוד שנה טרופה” ועוסק בדיון בנושא הזה.
העובדה שהנילונים לא מתייחסים גם לפניות של נציבות תלונות הציבור, אחרי כמעט שנתיים מתלונתי, ולמעלה משנה מפנייתכם האחרונה למשרד ראש הממשלה, היא זלזול מופגן בשלטון החוק.
“התעוררתי” עכשיו, משום שהממשלה החליטה אמש לשחרר אסירים תמורה החזרתו של גלעד שליט הבייתה. היא יכלה גם שלא לאשר את העיסקה, ואם כך היה קורה הייתי משאיר את הוויכוח לאחרים (משום שאני גזרתי על עצמי שלא להביע דיעות בעניינים פוליטיים), אבל היא החליטה.
כעת תארי לעצמך שנשיא המדינה אומר רגע-רגע, אני לא חותמת גומי. כאשר הבאתי את האפשרות הזאת לראשונה, היא נראתה הזוייה גם בעיני, אבל לא רחק היום וגם ההזוי הזה אכן התממש, ונשיא המדינה “עשה שרירים”, וכמו שכבר ציינתי, גם אלוף הפיקוד יכול להגיד רגע-רגע, אם נשיא המדינה לא מאשר, גם אני לא מאשר!
ותארי לעצמך שהנשיא אכן חותם מיד על כל 1027 החנינות – בחוגים המתנגדים לשחרור יגידו שהוא חותמת גומי בידי הממשלה.
ותארי לעצמך עוד שמחבלים אשר ישוחררו עכשיו יחזרו מיד “לחיק הטרור”: לשיטתי אפשר “לתפוס אותם בצוואר” ולהחזירם לכלא ל”המשך הביצוע” ללא שום הליך משפטי. לשיטתה של הממשלה יש צורך להוציא צו-מעצר (מנהלי או שיפוטי) ולנהל הליך משפטי על השאלה אם הוא הפר, או לא הפר, את “תנאי הרישיון”.
כפי שכבר הסברתי לכם, הממשלה גוררת רגליים כי אף אחר לא מוכן להודות שממשלות ישראל לדורותיהן פעלו בדרך הכי מטומטמת האפשרית, במקום לעשות את הגאוני-בפשטותו.
כיוון שהממשלה, כאמור, מזלזלת בשלטון החוק ו”לא סופרת” את הפניות מהנציבות, נראה לי כי אין מנוס משיחה טלפונית של הנציב, מר לינדנשטראוס, אישית עם ראש הממשלה, מר נתניהו, אישית.
ויפה שעה אחת קודם.
בברכה,
שמחה ניר, עו”ד
______________
הללויה! אהוד ברק אימץ עקרונות ועדת שמגר למו”מ על שבויים! – אנטומיה של גרירת-רגליים, ללא תכלית וללא טעם
______________
היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)
ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש