במדינת ישראל סוערות הרוחות על פרשה בטחונית עלומה, אשר עליה פורסם בישראל כי היא נאסרה לפרסום.

סביר להניח כי הכוונה היא למה שפורסם, בין השאר, בגארדיין, תחת הכותרת Israeli journalist Anat Kam under secret house arrest since December.

אם הדבר נכון, הרי זה ספיח של פרשה שפורסמה כבר לפני כשנה וחצי בהארץ, ב-28.11.2008, תחת הכותרת מסמכים סודיים של צהל: הרמטכ”ל וצמרת צה”ל אישרו לחסל מבוקשים וחפים מפשע, כאשר הפואנטה היא לא עצם החיסול, אלא העובדה שהדבר נעשה בניגוד לצו הבג”ץ (המסמכים עצמם מופיעים בגוף הפרסום).

אם הבינותי נכונה, הפרסום הנוכחי, בגארדיין, מתייחס לא לפרשה הבטחונית, אלא לעובדה שעיתונאית ישראלית פלונית נמצאת במעצר בית סודי, זה כמה חודשים, והיא צפוייה לעמוד לדין על הדלפת המסמכים האלה.

קראו והתרשמו בעצמכם.

האם אני עובר על החוק בפרסומי זה?

התשובה היא שלילית:

ראשית – אני נמצא כרגע עם המקלדת מחוץ לגבולות המדינה, וגם השרת עליו מתארח האתר הזה נמצא בחוץ לארץ.

כיוון שלבית משפט ישראלי אין סמכות לצוות על בני אדם הנמצאים בחו”ל מה לעשות, או לא לעשות, שם, אין כאן שום עבירה לפי החוק הישראלי, ולבית משפט ישראלי גם אין סמכות מקומית על מה שנעשה בחו”ל.

שנית – אני לא מפרסם דבר על הפרשה, אלא רק מדווח על הדיווח בעיתונות הזרה, ולא אומר כי הפרסום הזה אכן נכון הוא.

כן, אני מביע השערות, אבל אין שום איסור להביע השערות.

שלישית – כיוון שהאיסור לא הוטל ע”י הצנזורה הצבאית, אלא ע”י בית המשפט, ספק אם בכלל יש לבית המשפט סמכות לאסור פרסומים מהסוג הזה.

ורביעית – כאשר בתי המשפט שלנו מוציאים צווים לאיסור פרסום, ומבזים את עצמם לדעת ע”י פרסומם באתר מערכת המשפט – אין להם שום זכות מוסרית לדרוש מאחרים שיכבדו אותם יותר משהם מכבדים את עצמם.