משום מה מייחסים לערבים את תכנית השלבים להשמדת היהודים בארץ ישראל. זה עיוות גמור. נכון שהם מחזיקים בתכנית כזו, אך הם, הערבים, לא הצליחו להזיז אותה, ולו באלפית המילימטר. ביצוע התכנית, כולה, מא’ ואת ת’ הוא מעשה ידי מדינת ישראל. הערבים לא הצליחו להחריב ישוב יהודי אחד בארץ ישראל, מדינת ישראל החריבה חבלים שלמים. הערבים לא הצליחו להזיז יהודי אחד מארץ ישראל, מדינת ישראל מזיזה שוב ושוב רבבות. הערבים לא הצליחו להחריב בית כנסת אחד, לפני שמדינת ישראל יצרה למענם את התנאים להצלחת החורבן.

עיקר עיסוקה של מדינת ישראל, ובעצם, עיסוקה היחיד, הוא יישום תכנית השלבים לרצח העם היהודי בארצו.

אין זה מפתיע שאותן קבוצות של תת-רמש, תת-שרץ ותת-מקק הנמנות על מחלקת “מחנה השלום”, הן ששיתפו פעולה עם הנאצים ועם הבריטים להשמדת היהודים.

                             
אשפת היקום, מסוג בן גוריון, האמינו שהם יקימו פה את ה”עם” וה”מדינה” למחיקת היהדות. הם פיספסו, ומאז אינם מפסיקים לרצוח אותנו!

מה שקורה בשדרות הבהיר גם למי שאינם אמונים על גירסא דינקותא – שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו – שהדיקלום השקרי של – אסור להשוות שום דבר לשואה – הוא רק מרכיב בתעמולת “מחנה השלום” להשמדת היהודים בארץ ישראל. לא היתה שום ייחודיות ב”שואה”. אין שום הבדל בין היטלר לבין המן לבין ערפאת לבין אבו מאזן לבין חוויאר סולאנה וכל שאר רוצחי ישראל, אבל יש הבדל אחד ויחיד בין היטלר לבין חלאת “גוש שלום” והוא – הראשון היה עמלק מזרע עמלק, והאחרון עמלק מזרע ישראל.

בכל דברי ימי העולם, לא היתה ובעז”ה לא תהיה עוד, תופעה מקבילה בזוועותה לרוע התמציתי של “מחנה השלום”. את הזוועה הזו חובה להפסיק מיד, בכל האמצעים, ולפני הכל למחוץ את רוצחינו מבית, כפי שמוחצים כל מקק, כל כינה, כל פשפש וכל נחש ארסי.

איך מייצרים ומפתחים תעמולה לקידוש רצח העם היהודי בארצו

“יותר מעשרים שנה כותב גדעון ספירו מכתבים לשופטי ישראל; הוא פעיל זכויות האדם, בן 70. בימים אלה הוא מכנס את מכתביו בספר. הכל התחיל עם משפטם של הנאשמים ברצח הילד דני כץ, בשנת 1984. כדי להבטיח משפט הוגן הציע ספירו לייבא שופטים מחו”ל, בדומה לשופטי כדורגל. זה היה גימיק מסוג חדש: ספירו פיתח אותו למדיום קבוע, מיוחד רק לו. ספירו נוזף בשופטים, מגנה אותם, מגדף אותם. מערכת המשפט אינה יודעת מה לעשות איתו.

לפני חודשים אחדים שלח ספירו שני מכתבים לשופט בית המשפט העליון, אדמונד לוי. לוי שחרר למעצר בית את שמשון ציטרין, שעמד לדין באשמת חלקו במעשה לינץ’ שביצעו מתנחלים בנער פלשתינאי ברצועת עזה. “גילית פנים של שופט מנוול”, כתב ספירו לשופט לוי וסיפר לו על עצמו: הוא היה ילד בגרמניה כשהנאצים החלו לבצע מעשי לינץ’ ביהודים”.

(“הארץ”, העתון לאנשים החושבים – מה עוד יכולנו לעשות היום לקידום תכנית השלבים ולא עשינו..). 

“מתנחלים שביצעו לינץ'”, שמשון ציטרין בן 18. “נער פלשתינאי”, שכיר חרב למחריבי גוש קטיף, בן 17. ימח שמכם וזכרכם, רוצחינו מבית!

רק דבר קטן אחד מעולם לא קרה – מעשה לינץ של “מתנחלים” בנער “פלשתינאי”, מה שאין כן להיפך; מעשי לינץ’ של בני חסותו ה”פלשתינאים” של ספירו בהמוני ילדים יהודים ברחבי ארץ ישראל בוצעו למכביר. אבל, איזו מטרה של ספירו, יכולה לשרת האמת?

לו מותר להשוות ל”שואה”, אבל הוא מתבכיין על “מיסחור השואה”.

אילו כתבו אנשי “ימין” מליונית מסוג ההסתה של ספירו, הם היו יושבים מזמן בכלא הישראלי. אז מה, בעצם, רוצה ספירו ממערכת המשפט הישראלית?
 

לא די שמדינת הדמים, הזדון, הרשע והפשע הזו ביצעה את הפשע המושלם נגד העם היהודי, תוך כדי שימוש במרצחי ה”מואסי”, היא גם טפלה על קרבנותיה עלילת דם מצחינה ומתועבת, כדרכם מקידמת דנא של המלשינים המוסרים והרודפים, ימח שמם. שבט המואסי התיישב בין נווה-דקלים לשירת-הים, כנראה ביזמתו של “מחנה השלום”, כדי לחבל בהתיישבות המשגשגת.
כאמור, “מחנה השלום” הוא תת-שרץ, תופעה חסרת תקדים בדברי ימי העולם.

מהו לינצ’ –

הנאצים היו חיות מחמד לעומת כל הפארטנרים ל”שלום” במזרח התיכון.