מופיד סווייד, בדואי מאבו סנאן, היה החלל הראשון של 2002 ואחריו באו גשם של הרוגים. גשם של משפחות שנרצחו בבתיהן, על הכבישים, בקניונים. המוות הושיט יד ולקח בכוח- והרבה.

אם עוברים על השמות והתאריכים מגלים שמה שכבר היה נדמה לנו שקרה מזמן מזמן, קרה בעצם רק לאחרונה. לפני שנה. בינואר 2002. משפחות שלמות נמחקו מעל פני האדמה.

-זוכרים את יעל ומירי אוחנה, אם ובתה בת ה-11: מחבל הסתנן למושב חמרה בבקעת הירדן, רצח את האם ובתה והרג חייל. החיילים ירו לעבר המחבל אך לא הסתערו עליו.

-במרץ 2002 נהרגה משפחה שלמה בפיגוע בבית ישראל בירושלים: שלמה וגפנית נחמד, ילדיהם שירז ולירן בני 7 ו-3, ואחיינם שאולי, בן 15; באותו פיגוע נהרגו עוד כמה בני משפחה אחת- לידור אילן,בן 12, ואחותו אוריה, בת שנה וחצי, ועוד אם ובנה התינוק: צופיה אליהו ובנה, יעקב, בן 7 חודשים .

-באותו חודש מרץ, כעבור כמה ימים, ב-12 לחודש, ירו מחבלים לבושים במדי צה”ל וחמושים ברובי קלצ’ניקוב, על אוטובוס של חברת נתיב אקספרס שנכנס לקיבוץ מצובה. מסוקי קרב וחיילי צה”ל ירו בשני המחבלים והרגו אותם, לא לפני שהספיקו לרצוח 6 ישראלים, בינהם אם ובתה מקיבוץ חניתה- לין ועטרה לבנה בת ה-15.

-27 במרץ, 2002, ליל הסדר במלון פארק בנתניה. מחבל עם מזוודה גדולה נכנס למלון, צועד לו בנחת אל חדר האוכל ומתפוצץ במרכזו. בין 29 ההרוגים היו יהודית ואליעזר קורמן, בני 70+, שחגגו באופן קבע בארבע השנים האחרונות את ליל הסדר במלון “פארק”. בני הזוג, שומרי מסורת, העדיפו לא להקשות על ילדיהם ולערוך את הסדר בסביבה מסורתית בלעדיהם.

גם משפחת יעקובוביץ נהרגה בליל הסדר כמעט בשלמותה: אנה יעקובוביץ’, בת 78 מחולון נהרגה יחד עם בעלה, ג’ורג’, בן ה- 70, ועם בנם, אנדריי, בן 40 מנתניה, וכלתם אדית. עוד בני זוג שנהרגים יחד בפיגוע במלון פארק הם עדית ואנדריי פריד, דבורה ומיכאל קרין , ארנסט ואווה וייס.

-28 במרץ 2002, רק יום אחד אחרי הפיגוע במלון פארק, עוד משפחה שלמה נמחקת (בחלקה) מעל פני האדמה: מחבל עבר את הגדר המקיפה את אלון מורה, והצליח לחדור לבית משפחת גביש בשכונה א’ בהתנחלות. הוא נכנס לקומה הראשונה בבית, ופותח בירי, סמוך לשעה 20:30 בערב. הוא מצליח להרוג ארבעה מבני המשפחה. את בני הזוג רחל ודוד גביש; את בנם אברהם, קצין סיירת מטכ”ל, בן 25; ואת יצחק כנר, אביה של רחל.
רחל גביש, בת 50, היתה מורה ויועצת חינוכית בביה”ס באלון מורה, יחד עם בעלה דוד, שהיה מחנך בישיבה בקרני שומרון. כלתם הסתתרה מתחת שולחן האוכל אליו הסבה המשפחה כשהיא מחזיקה את בתה התינוקת וסותמת את פיה- וכך ניצלה.
-כעבור יומיים בלבד, ב-30 למרץ, מתרחש הפיגוע במסעדת מצה בחיפה. 14 אנשים נהרגים בפיגוע הזה. מתוכם כמה משפחות שלמות.
כרמית רון באה למצה לאכול ארוחת צהרים עם כל בני משפחתה- בעלה, ושני ילדיה. היא נפצעה ברגלה, בעלה, אביאל (54), ושני ילדיה, ענת (21) ועופר (17), נהרגו. אביאל, היה אלוף-משנה בתותחנים והיה שותף בשיפור תכנון טנק המרכבה ומונה למנכ”ל רשות המיפוי במשרד הביטחון.
גם משפחת קורן נהרגה בפיגוע הזה: שמעון קורן, בן 55; בנו רן, בן 18; ובנו גל, בן 15, רק אימם שבטלה את השתתפותה בארוחה- ניצלה.

-7 במאי: מחבל מתאבד מגיע למועדון שפילד בראשון לציון. הוא מתפוצץ ויחד איתו נהרגים עוד 14 איש, בינהם יצחק בבלו בן 58 ואשתו אסתר בבלו בת 54 מבת ים.

-8 ביוני: שני המחבלים נכנסים בשלוש לפנות בוקר להתנחלות כרמי צור שבה מתגוררות כ-100 משפחות, ויורים על שכונת הקרוואנים. המחבל ניגש אל אחד הבתים ויורה בבני יעל ואייל שורק בני 23, מטווח קצר. אייל, ואשתו בחודש התשיעי להריונה, נהרגים מייד.

-20 ביוני: בפיגוע בהתנחלות איתמר נהרגו 5 אנשים, סמוך לשעה 21:00 בערב חודר המחבל, חמוש ברובה סער וברימוני יד אל היישוב, ופורץ אל בית משפחת שבו.
הוא פותח באש לעבר בני המשפחה שהיו בתוכו ומצליח להרוג את כולם: האם רחל, בת 40, וילדיה, נריה בן 15, צבי בן 12 ואבישי בן חמש.

16 ביולי: בשעה 15:15 מצלצלת איילת שילון, תושבת עמנואל לבעלה, גל שילון. יורים עלינו, היא צועקת, יש כאן מחבלים, הפעילו עלינו מטענים. איילת נמצאת באוטובוס המותקף על ידי מחבלים ואיתה, שלושת ילדיה: תאומות (שרה וגליה-אסתר) בנות תשעה חודשים, והבן אור-חיים – ואמה, זילפה קאשי.
גל שילון מגיע להציל את בני משפחתו ונהרג בעצמו. יחד איתו נהרגת גם בתו התינוקת שרה. האם איילת נפצעת קשה. בנם התינוק נפצע באורח בינוני.

27 ביולי: פיגוע בהר חברון. הרוגי הפיגוע הזה הם בני משפחת דיקשטיין, יוסף בן 46, חנה בת 44 ואחד מבניהם, שוב-אל בן התשע. אש נפתחת לעבר מכונית המשפחה, ממנה נהרגו ההורים ואחד מבניהם. שני בנים נוספים נפצעו קל בפיגוע – שלמה בן 12 ועדיאל בן שנה וחצי, ושני ילדים נוספים לקו בהלם. לזוג דיקשטיין היו עשרה ילדים. אחד מהם, הבן שלמה יצא מהמכונית הנפגעת כשהוא פצוע, והחל לחלץ את אחיו מהרכב. לאחר מכן הוא נכנס למכונית, מצא את הטלפון הנייד והתקשר למשטרה, ובמקביל עצרו הילדים רכב שעבר במקום כדי להזעיק עזרה.

5 באוגוסט: אבי ואביטל וולנסקי, נסעו בכביש רמאללה-שכם. מטח ירי הנורה לעברם הורג אותם על מקום. בנם בן השלוש נפגע באורח קשה, ותינוקם, בן שמונה חודשים נפגע באורח קל. בני הזוג וולנסקי התגוררו בהתנחלות עלי. אביטל, בת מושב תקומה, היתה בהריון מתקדם בעת שנהרגה. היא למדה לימודי הוראה ותואר אקדמי באוניברסיטת בר אילן, ועבדה כמורה בשילה ובעלי. אבי, בעלה, למד ולמד בישיבת הר מור בירושלים.

11 בנובמבר: רויטל אוחיון בת 34 ושני בניה נועם ומתן, בני חמש ושש, נרצחים בחדירת המחבל לקיבוץ מצר. רוויטל מדברת בטלפון עם אבי ילדיה השומע בשידור חי את המוות דופק בדלת.

20 בנובמבר: בפיגוע באוטובוס בירושלים נרצחים אלה שרשבסקי, בת 44, ובנה מיכאל, בן 16, משכונת עיר גנים.

28 בנובמבר: משפחת אנטר, אבא אמא ושלושה ילדים נוסעים יחד בפעם הראשונה בחייהם לח”ול. הם נוסעים חמישה אנשים, וחוזרים ממובסה רק 3 חיים, ושני ילדים בארונות מתים. דביר ונוי אנטר, שני בניהם בני ה-14 ו-12, נהרגים בפיגוע במומבסה.