ב”ה

ירצחו יקבלו, לא ירצחו… אין דבר כזה

אז, מה יש לנו?

אז מה היה לנו? טבח בישיבת “מרכז הרב”, כשרוב הטבוחים הם “מתנחלים”, ושתי “תאונות דרכים”, גם הן בירושלים. וזה אפילו לא טיפה באוקיינוס מעשי הטבח שעושה הג’יהאד ביהודים, ללא הפוגה, מאות בשנים – ככתוב: “ידו בכל…”, בעיקר ביהודים. עדיין לא התקיים: “ויד כל בו”, וזה בעיקר בגלל ה”ישראלים”. צודק ג’וזף פארח התולה את האשמה ב“ישראל” המטפחת את הפאשיזם האיסלאמי. היא, הנפגעת הראשית והראשונה, הפכה את הרוצח ללגיטימי, פתחה לפני הג’יהאד את דלתותיהם של שועי עולם ושל עצרת האו”ם והכשירה את הענקת פרס נובל לשלום, לידיד נפשם של שמעון פרס ומנחם פרומן, עוכרי ישראל.  ולכן השטן האיסלאמי ממשיך לטבוח בבני אדם, בכלל, וביהודים, בפרט. אצל הערבים זה גם business וגם, ובעיקר – pleasure.

את הרווח הנקי בנכסים, מספקת להם חלאת האדם של ה”שלום”; משרי ממשלת “ישראל”, שאינם טומנים ידיהם בצלחת בכל מעשה זדון ופשע, ועד אחרוני הזדים, בנעלין, בבילעין, בשלום-עכשו ובגוש-שלום. כאמור – חלאת המין האנושי.

וגם את הכלים לשעשועי התחביב, מספקים אותם פושעים – את האידיאולגיה הנאצית, את הרובים, את בסיסי התקיפה ואת ערי המקלט, את הצבא ואת הייעוץ – אסטרטגי, לוגיסטי ופסיכולוגי.

בוגדים או אויב, נטו?

מדובר בערב-רב, עב”מים, חסרי זהות, חסרי אנושיות וחסרי צלם אנוש. מדובר במפלצות. ואם אינם בני אנוש, קל וחומר שאינם יהודים! ועל כן, אני, היהודיה, איני רואה בהם בוגדים, כי הם אינם אנחנו, היהודים. זהו, פשוט מאד – אויב.

בכל מדינה בעולם היו רואים בהם בוגדים. אילו היתה “ישראל” מדינה נורמלית, היתה גם היא רואה בהם בוגדים. ולא סתם בוגדים, אלא, פושעים נגד האנושות. שכן, הם לא רק מוסרים, שוב, את העם היהודי להשמדה, אלא, גם את ה”מדינה שהשמאל בנה”. ומחריב. אבל, ה”מדינה” הזו נולדה לבגידה, זה ייעודה וזו מטרתה הסופית. היא השתמשה בעם היהודי ובמורשתו, כדי לגזול ממנו, בשלב ראשון את ארצו, ואז, החורבן הוא כבר ענין של זמן, ארוך או קצר, תלוי באידיוטים הרואים בהם יהודים ואחים. כי הם אינם כאלה. מדובר בערב-רב, עב”מים, חסרי זהות, חסרי אנושיות וחסרי צלם אנוש. מדובר במפלצות. ואם אינם בני אנוש, קל וחומר שאינם יהודים! ועל כן, אני, היהודיה, איני רואה בהם בוגדים, כי הם אינם אנחנו, היהודים. זהו, פשוט מאד – אויב.

בכל פעם בה נרצחים יהודים בירושלים, קופץ חיים רמון על המציאה – הוכחה נוספת לצורך בחלוקת ירושלים… כל יהודי שנרצח בארץ, מאז ומתמיד, בשבילם הוא – “הוכחה נוספת לצורך בשלום”. בתי הקברות שלנו מלאים בהוכחות לצורך בשלום, זלזלנו בכל הנופלים, ובשמם ביצענו פשעים איומים נגד עצמנו, ב”תהליך שלום”. סיפקנו הרבה מאד הוכחות לכך, שהבנו היטב, ב”צורך בשלום”, אך אנו ממשיכים להיטבח. כי כל מעשיהם, ללא יוצא מן הכלל, הן הוכחות לאי רצונם בשלום. מה יעשו עם השלום? על מה יתקיימו? איך יוסיפו להתעלל בעם היהודי? איזה חזון יהיה להם, אם יהיה שלום בארץ? הם פשוט יגוועו משיעמום.

כנסת ישראל מלאה ברודפי שלום. עיקר פעילותה, רדיפת השלום. את שכרם מקבלים כל פעילי השלום, מכיסנו אנו, אשר לנו הם “דואגים”, כמובן, לשלום, איפה הם יהיו כשיהיה שלום? מה פירנס את שולמית אלוני ויוסי שריד כל שנותיהם בכנסת וגם אחרי? ממה מתפרנס אבשלום וילן? וממה חיים רמון? מה הם עשו למען העם היהודי, לבד מדיבורים גבוהה גבוהה על השלום, והסתה, נמוכה נמוכה נגד יהודים נאמני העם היהודי – נאמני העם התורה והארץ?

על מה מעיד רצונם בשלום עם רוצחי תינוקות

אם היהודים רודפים ומתחננים לשלום בפני צלפים, שראשי תינוקות יהודים משמשים אותם כמטרה באימוני הצליפה ובשעשועיה, הרי, ברור, שרובצת עליהם אשמה נוראה. כי איך ייתכן שאדם רוצה בשלום עם טובחיו, במקום בנקמה?

עצם רצונם, כביכול, בשלום, עם הגרועים מן הנאצים, מעיד עליהם – תואמי הגרועים מן הנאצים. עצם רצונם בשלום היא התעמולה הטובה ביותר בשירות הג’יהאדונאציזם. הם ביצעו כבר כל פשע, בעל תקדים וחסר תקדים, נגד העם היהודי בשם ה”שלום”, והם ממשיכים. והרדיפה אחרי הארכי-נאצים בתחנונים לשלום, היא הודאה באשמה, שאין בנו, אך יש בהם, אלא, הם מצטיירים בעיני העולם כיהודים, ועל כן האשמה נתלית בכולנו;  אם היהודים רודפים ומתחננים לשלום בפני צלפים, שראשי תינוקות יהודים משמשים אותם כמטרה באימוני הצליפה ובשעשועיה, הרי, ברור, שרובצת עליהם אשמה נוראה. כי איך ייתכן שאדם רוצה בשלום עם טובחיו, במקום בנקמה?

ולא רק בדרך זו הם מודים באשמה. לא רק בעקיפין, אלא, במלים באמצעות כל מיקרופון ועל כל במה. זה עתה הכריז הפושע “ראש ממשלת ישראל”: “ארץ ישראל ליהודים, פלסטין לפלסטינאים”, כאילו בעיני הג’יהאד יש הבדל. בעצם, איפה נגמרת האחת ומתחילה ה”שניה”, אליבא האידיוט הפלילי הזה. הוא למד היטב באיזה צד מרוחה החמאה האנטישמית, שעליה הוא יכל, אולי, להחליק החוצה מן התיקים הפליליים שלו.

כבר כמה דורות, פושעי ישראל, משלמים במטבע יהודי, כלומר בדם יהודים, לקידום האינטרסים האישיים שלהם, כמו, לעשות הרבה הרבה הרבה כסף, לאסוף את חיוכי האנטישמים ואת פרסיהם (כסף!) ולהחליק הרחק מבתי הכלא, בהם היו צריכים להיות כבר לפני שנים רבות.

לאנשים האלה אין זכות קיום בארץ ישראל. פשוט לא!

אך, לא די שהם, האורחים הלא רצויים, חיים פה כבתוך שלהם, הם רואים עצמם אדונים על העם היהודי ועל ארצו, בדיוק כמו שלטונות המנדט הבריטי. בעצם, למה ללכת רחוק – כמו הפושעים, בן-גוריון וחבר מרעיו, ששיתפו פעולה עם הנאצים ועם הבריטים, בהשמדת מליוני יהודי אירופה.

בהבדל אחד; המימסד הציוני שיתף פעולה, ואמנם הכשיר בכך את ההשמדה, אך, היו שותפים רבים לטבח. במקרה הנדון, כל מנגנון ההשמדה הוא תוצרת כחול-לבן. בלי מומנטום ה”שלום”, בראשות “נשיא המדינה”, לא היו יהודים נרצחים, כלל, ולא היה גם סנטימטר אחד עובר לרשות האימפריאליזם הג’יהאדי, המחזיק בחלק הארי של ארץ ישראל, וממשיך להשחיז את סכיניו ל”שחרור” השארית.

אילולא “מחנה השלום”, לא היו עוד מלחמות בארצנו, על כרחם של הערבים, שהיו מדוכאים עד עפר. אילולא רוצחי “איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו”, לא היה הופך מסלול צעידה של יהודים בארץ ישראל ל“שטח צבאי סגור” – תחום מושב ותחום תנועה; ליהודים, כמובן, אלא למי?

אז, כאמור, עם ישראל נטבח בהמוניו. מאז חתימת הסכמי הדמים והזדון באוסלו, נרצחו אלפי יהודים, בתוכם המוני ילדים, אשר על כן, מציע מתפרנס-מן-השלום מובהק למרצחים את ירושלים.

עכשו, יגדירו נא הקוראים את המעשה הזה…. איך מגדירים מעשה שטני כזה, כששטני כבר אמרנו? אז, בלי סופרלטיבים –  זו הוכחה נוספת לעידוד רצח העם היהודי בארצו, על ידי מהרסינו, מחריבינו, רוצחינו, המלשינים, המוסרים והרודפים, מ”בית”. חד וחלק. זה, בדיוק, ה- pleasure  עם ה – business  –  תרצחו, להנאתכם, תקבלו… לא שהם צריכים לעידוד כזה, כדי להשתעשע בתחביבם, שהוא גם מצוות דתם,  ובכל זאת – זהו תמריץ למומנטום – השמדתנו. לא האדמה חשובה להם! מעולם לא היתה. הארץ הזו היתה, עם שיבת ציון הנוכחית, ארץ ציה, ביצות וצלמוות. אין זו אגדה, אלא, האמת! כל האמת! אך ורק – האמת!! אפילו לא טרחו לקרוא לה בשם, ושימרו את שמה הרומאי-פרובוקטיבי, משך אלפיים שנה – “פלשתינא”. אבל פושעי ישראל המציאו “עם”, סידרו לו  יש-מדינה מאין, עם “זכויות לגיטימיות” וזיקה ל”מולדת”, כאמור בדברי הפושע, אהוד אולמרט. ובא לציון ג’יהאד.