במדינה, בה פרס נשיא ותמיר שרת החינוך, מה לא בסדר עם שטרנהל?
במדינה, בה פרס נשיא ותמיר שרת החינוך, מה לא בסדר עם שטרנהל?
|
“אילו היתה בפלשתינאים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות, לא פוגעים בנשים ובילדים, ונמנעים מירי על גילה, על נחל עוז ועל שדרות.. כן היו נמנעים מהנחת מטענים בצדו המערבי של הקו הירוק. בדרך זו היו הפלשתינאים משרטטים בעצמם את פרופיל הפתרון שממילא יושג בעתיד: הקו הירוק המתוקן יהיה גבול בינלאומי, ושטחים יוחלפו, כדי לפצות את הפלשתינאים…. ” (הנ… אסור להגיד, זאב שטרנהל, ימ”ש).
ב”ה
במדינה, בה פרס נשיא ותמיר שרת החינוך, מה לא בסדר עם שטרנהל?
שניצר, למזלו הטוב ולשמירת שמו הטוב, לא זכה בפרס, בו זכו גדולי שונאי ישראל בכל הזמנים, כמו יגאל תומרקין, המבין את הנאצים, כשהוא רואה את החרדים…
בשעתו כתב שמואל שניצר ז”ל מאמר נגד העלאת בני הפלאשמורה לישראל. היו אלה נוצרים, שהיו, בחלקם הגדול, נשאי נגיפי האיידס וחיידקי השחפת. בהיותם נוצרים (לרבים קעקוע צלב בפנים) העלאתם לארץ ישראל, לא היתה לה שום הצדקה, גם בלי הסיבות הנוספות, שהעלה שמואל שניצר, שהיה מטובי הפובליציסטים, אינטלקטואל ובעל השכלה כללית רחבה, ובעיקר – יהודי!
וזו היתה הבעיה!!!
וועדת פרס-ישראל מצאה אותו ראוי לקבל את פרס ישראל, אך אז זחלו כל הנחשים מחוריהם – “גזענות” – היתה הסיסמא!
מצאתי הרבה מאד מידע באינטרנט על העובדה שפְּרס ישראל נמנע משניצר, ומצאתי גם את העילה לכך – מאמרו, ש”עורר סערה” ב”ציבור הישראלי” יפה הנפש. מה שלא הצלחתי למצוא הוא – את המאמר עצמו.
מעריב 25.1.85
פקיד המדינה הבכיר גדעון ספירו: ” אני סבור כי חיסול מתנחלים אינו רצח “.
אך, תוך כדי חיפוש, מצאתי גם מי היו הנפשות הפועלות; ובכן, הנחש הראשון שהוציא את ראשו מאפילת מאורתו, כשלפניו רוחשת לשונו הרעילה, היה, כמובן, גדעון ספירו. “אוהב ישראל” ידוע, ועוד יותר מזה, “אוהב האדם”, והכי הכי, לא גזעני, אלא אם דברים אמורים ביהודים, ואז, זה כבר ספור אחר ומוּכר זה אלפיים.
הוא הגיש ערעור על החלטת הוועדה.
נאחז בזנבו, הזדחל לו מאחוריו, ואז זינק לראש, אדיסו מסאלה, איש “העבודה” ומשרתם של האדונים משמאל, והגיש תביעה לבית המשפט.
ועכשו, נחשו – מי ישבו על כס המשפט ומצאו את שמואל שניצר אשם בגזענות?
אני אעזור לכם – היו אלה – תיאודור אור, דליה דורנר ודורית בייניש, פטרוניתו של אבישי רביב…
שניצר, למזלו הטוב ולשמירת שמו הטוב, לא זכה בפרס, בו זכו גדולי שונאי ישראל בכל הזמנים, כמו יגאל תומרקין, המבין את הנאצים, כשהוא רואה את החרדים…
טוב, הוא לא לבד, גם בן-גוריון, משה שרת, יצחק גרינבוים ורודולף קסטנר, הבינו, ואפילו סייעו. אילולא חיסל בן גוריון את קסטנר, אולי היה גם הוא זוכה לקבל את פרס-ישראל על “מפעל חיים”, הלוא היא – השמדת יהודי הונגריה…
כמו שולמית אלוני, המבינה את הטבח והפרעות ביהודים בכל רחבי ארץ ישראל, בשנת תרפ”ט, בגלל תקיעת שופר (שאפילו לא היתה), ע”י “בריונים ימניים”, ליד הכותל…
כמו, עמוס עוז (שלו הוענק גם פרס גרמני לא מכבר, 10,000 יורו), המבין את שנאתו ל“כת משיחית אטומה ואכזרית … פושעים נגד האנושות… סדיסטים… שהגיחה…מתוך פינה אפילה… מתוך מרתפי ההתבהמות והסיאוב.. על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף” (עמוס עוז על אנשי גוש אמונים, “בשם החיים והשלום” ידיעות אחרונות” 8.6.89).
אלה לא הקפיצו את הנחשים להתחיל בלחש-נחש שלהם.
אפרים קישון חיכה, כמעט עד יומו האחרון, להכרה מצד מדינת הדמים והזדון הזו. וקבל את הפרס, בדמעות בעיניו. וזה דווקא מפליא אצל אדם חריף כמוהו, שהכיר את מדינת הרשע והפשע הזו, לפני ולפנים. מה ריגש אותו כל כך? הוא, הלוא, זכה להכרה בינלאומית עצומה, ספריו תורגמו לעשרות שפות, אבל מה? הוא היה יהודי. וגם, כשכל העולם היה מוכן לשכוח לו את העובדה ה”מרשיעה” הזו, מובילת האנטישמיות הבינלאומית, “ישראל”, לא היתה מוכנה!! שהרי, אפרים קישון כתב כמה מלים טובות על ה”מתנחלים”, אז איך יעלה על הדעת, להעניק לו את פרס המדינה הרואה ב”מתנחלים” שורש כל רע, ובחלאת המין האנושי, המפורטת לעיל, את שומרי השלום והדמוקרטיה, נאורים בני נאורים?
(גם לקישון היו נפילות לתהום ה”שלום”).
מה שלא ברור לי הוא – מדוע קופצים היהודים ומתערבים בחגיגות הפרס של המדינה הזו? איך היא קשורה ליהודים? ברור ששטרנהל ראוי לפרס הזה!!
גם לא היה לי ברור, מדוע היתה מוכנה גאולה כהן לגעת בפרס וגם להתרגש מן הברכות הטלפוניות של פרס ושרון. באמת! הרי שני אלה – זו תמצית הטינופת.
באותה הזדמנות נשאלה הגאולה, אם היא סלחה על ה”סזון”, ומה אתם חושבים? גאולה סלחה? ועוד איך היא סלחה!!!
וכך מנצח הרוע המוחלט!!!
ועוד יש הרבה על שטרנהל ועל היעל, שלא נפלה רחוק מן הזאב, אבל, ברגע זה, הבחילה כבר עלתה על גדותיה. אולי בפעם אחרת.
תגובת קישון למכתבי אליו לאחר שתמך בתכנית – “עזה ויריחו תחילה”.