ב”ה

 

 

לשון הרע בתום לב…

 

 

 

 

 

ושוב מתקיימת אחת ההצגות הגדולות בתבל –  יציאתו מן הכלים, כביכול, של השמאל, בגין העברת חוק לשון הרע. האם מישהו חושב באמת שביבי יעביר חוק נגד השמאל, בשעה שהוא זקוק לו יותר מתמיד, כשהוא נערך לגרש את היהודים מישו”ב? הצחקתם אותו. שפיכת האש והגפרית על ראשו, משמאל, מפרה את הקלפיות, מ”ימין”. הוא הורג שתי צפורים במכה אחת – גם זוכה לאות האבירות, כלוחם נגד הגבלסיזם משמאל, וגם, זוכה לאהדה בגין קיתונות השפכין הנשפכים עליו, משמאל, ועד שהזומבים יתעוררו, יהיה מאוחר מדי. כוווולם משתתפים בהצגה. כבר למעלה מארבעים שנה משתוללת במדינת ישראל הסתה ארכי-נאצית נגד המתנחלים. ומי נעצרים ונחקרים באשמת הסתה? כמובן, המתנחלים.

 

ונעצור לרגע, כדי להביא דברים שכתב בעבר, אהרון מגד, איש “שלום עכשו” –

 

ב-24/10/1993 כתב הסופר אהרון מגד:

”הכמות והעוצמה של כינויי הגנאי ושל ביטויי השנאה, הבוז, המיאוס, התיעוב, שהוטחו במשך עשרים וחמש השנים האחרונות כלפי המתנחלים – אפשר להשוותם בהצטברותם רק לאלה של האנטישמים כלפי היהודים. כך בוצע, במשך השנים מעין ‘רצח אופי’ קיבוצי”.

 

ועוד

 

”.. מה השנאה הבוערת בעצמותיכם נגד המתנחלים – שהיא חזקה אצלכם הרבה יותר מאשר כלפי המחבלים – מעבירה אתכם על דעתכם, עד כדי כך – שאתם יוצאים להילחם נגדם בחזית אחת עם אלה שגם אתם מכנים אותם ‘אויב’ (‘רק עם אויב עושים שלום’, אתם נוהגים לומר).
”.. ומה אצה לכם הדרך כל כך לדרוש את פינויים, את עקירתם ממקומם, עוד לפני שעולה בדעתו של ערפאת לדרוש זאת? מה היצר הזה, מה הלהיטות הזאת, מה השמחה-לאיד הזאת, שקשה לכם להסתיר אותה – לראות מיד, עכשו, בנחמה הזאת?
”כששומעים באיזה שצף-קצף, באיזה ריר על שפתיים, מדברים עליהם כמה מכם – הרי אין זה פחות מדמוניזציה! מציגים הם לעיניך מין סטריאוטיפ של מתנחל – כזה ראה וּבַזֶה! כזה ראה ושנא! זוועה! תאב-דם! רצח בעינים! שונא אדם! האם יש דמיון כלשהו בין הדמות המפלצתית שמציירים למתנחלים ובין האנשים בשר ודם שאתה פוגש באפרתה, בעפרה, בקדומים, בשקד, בתקוע?…”. (אהרון מגד)

 

עכשו, כשהנוכל ביבי וחבר הפודלים שלו העבירו את החוק להחנקת זעקת הימין, מצטווח ומתבכיין השמאל. וה”ימין” צוהל –  מגיע לכם! וגם מסביר למה, וכך הוא מסתכן בתביעת לשון הרע, שתוגש נגדו… להגיד ששטרנהל הוא מה שהוא? לא יעלה על הדעת! להסית נגד חתן פרס ישראל? זו פגיעה בדמוקרטיה.

 

עכשו יוצא המה-שמו, ימח שמו, שטרנהל בקמפיין חדש נגד “אלימות” המתנחלים… בקרב המתנחלים אין שום אלימות כלל. וכדי, שהמשטרה לא תהיה חסרת עבודה ביש”ע, מעסיקים אותה בעבודות-דחק, מסוג, עבודות הקרן-הקיימת-לישראל – מפעילים אלימות נגד המתנחלים, ומייצרים אלימות ביש”ע; מגרשים יהודים מבתיהם, באישון לילה, גברים, נשים, טף ועוללים “אלימים…”. אפילו את המלחמה על הבית, עושים טובי החיילים ב”ישראל”, במינוריות לא נורמלית, סתם, מין הצגה שכזו, מיראת רבניהם ה”ממלכתיים” ומפחד “הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון”, שמפעילה את ה”חוק” רק נגד שומרי חוק. היא לעולם לא תפעיל את החוק נגד יודונאצים, למשל… ותחשבו, למה…

 

השמאל יודע היטב, שהחוק הזה יפגע רק ביהודים, בהם, בערב רב, הוא לא יגע, כי זו היא המדינה שהשמאל, אויב ישראל, בנה.שוב קפץ השמאל בלי סיבה.

 

לשמאל מותר לרצוח, במסגרת ההגנה על ה”דמוקרטיה”, ע”ע דוד בן-גוריון, ימח שמו, רבין, ימח שמו. קל וחומר, להסית. רצח יהודים נחשב למעשה המזכה את עושיו בהקפצה בסולם הדרגות – רוצח יהודים, רמטכ”ל, שגריר, שר-בטחון, ראש-ממשלה-בישראל, ואילו כדי להתעלל ביהודי שהרג יהודי אחד בלבד, את הרוצח הנ”ל, מחוקקים חוק מיוחד, המייחד אותו מכל רוצחינו מבית, מאז טרום מדינתם. ועל כן, וודאי הוא –  שהמסיתים נגד העם היהודי, יוקפצו לפרס-ישראל, והנלחמים על חיי עם ישראל, יושלכו לכלא. רוצים הוכחה אחת מאלפים? הנה –

 

גדעון ספירו

 

גדעון ספירו… איך הכי בטוח להתבטא בעניינו..? טוב, גדעון ספירו לא אוהב יהודים. כבר שנים הוא מייחל למלחמת-אזרחים, כפי שהוא מקפיד להגדירה, וגם מסביר –  היהודים אינם אחים שלו. וזו הנקודה היחידה בה ספירו, ולהבדיל, אני, מסכימים – איננו אחים. אני יהודיה והוא מבני הערב רב.

 

ספירו אינו מכיר בזכות היהודים לקנין! גם אם ישלמו מחיר מופקע עבור הקנין, הרי, על פי מורשת ארץ הולדתו, זהו שוד…. ועל כן, אליבא ספירו, משה זר, גואל אדמות, המשלם לפולשים, שודדי ארצנו, לפנים משורת הדין, את מלוא שוויה של האדמה, שאיננה שלהם, הוא: “מגדולי שודדי הקרקעות בשטחים הכבושים…”

 

משה זר תבע למשפט את ספירו. השופטת קבעה שדברי ספירו נאמרו ב”תום לב…”, גדעון ספירו תם לב… לי נראה, שהשופטת הזו רעת-לב, עד מאד, כמצופה מנציגת מערכת המשפח ב”ישראל”, שנהגה מידת סדום ממש. לא די שמחלה על כבודו של יהודי נפלא, לא די שעמדה לצידו של פושע, אותו היתה צריכה לדון לעמידה לדין על פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, אלא, הענישה את הנפגע – בתשלום הוצאות המשפט ובתשלום שכר טירחת עורך דין…. סדום ועמורה כבר אמרנו? אם כן, המעטנו בגודל הפשיעה! ושוב למדנו את הלקח –  המרחם על האכזרים, סופו, מתאכזר על הרחמנים… שוב יצא אחד מגדולי הפושעים בעולם, נגד העם היהודי ונגד האנושות, צח וזך כביום צאתו לאוירה הנאצית של המולדת, אותה הוא מעריץ עד עצם היום הזה –

 

אמא שלי, למשל, כאשר ילדה בגרמניה הנאצית, לא נעצרה במחסום ולא נאלצה ללדת ולד מת משום שחיילים או שוטרים חסמו את דרכה לבית חולים, כפי שעשו לא אחת חיילי כיבוש ישראלים לנשים פלסטינית שהיו בדרכן ללדת בבית חולים ( גדעון ספירו  30/09/2003)

 

כבר הגבתי פעם על הדברים האלה:

 

האפשרויות הן שתים :

 

1. החיילים או השוטרים הגרמנים לא ידעו שההריון הזה הוא, למעשה, חגורת נפץ (נוסח

    ה”הרות” ה”פלשתינאיות), ועל כן לא ירו בבטנה. וזה ממש חבל!

2. החיילים ידעו שאמא נושאת בכרסה פצצה מתקתקת ליהודים, שישרדו את מאמצי הגרמנים

    הטובים להשמידם, ופצצה זו תשלים את עבודתם.

 

והנ”ל, רק הקדמה להדגמת תום הלב של הנבל ברשות השטן, גדעון ספירו, שצריך היה מזמן לעמוד לדין, כמצויין לעיל –

 

“אכן, נכון הדבר, שאני רואה במלחמת אזרחים את אחד מעוגני ההצלה של החברה הישראלית מעבדות הכיבוש…. הסיבה שאני היום לא עוסק בחיסולים פרטניים של מתנחל כזה או אחר, אינה נעוצה רק בכך שאינני בעל מנטליות קמעונאית, גם לא בעובדה שחיסול פה או שם לא יביא להישג פוליטי של ממש, גם לא הפחד ממאסר ממושך (אם כי חשוב לציין שחיי מתנחל לא שווים את שלילת חרותי), אלא קודם כל מהאופק המרנין של פרוץ מלחמת אזרחים, שבמהלכה יתבצע חיסול המתנחלים ברשות ובסמכות ובמספרים מרשימים. וככל שארבה, כך ירבו תעודות הוקרה”. גדעון ספירו (יום שישי, 25/10/2002 שעה 17:28) :

 

צודק! עובדה – הפושע שטרנהל, זכה בתעודת ההוקרה המלווה את פרס-ישראל, וכמובן, בסכום כסף לא מבוטל המתלווה אליהם. כי על שירות נאמן, משלמים, ובשמחה!!

 

ואני שואלת – איך ייתכן ש”מדינת היהודים”, לאחר אלפיים שנות שואה, עוברת בשתיקה על פעילות לקיפוד שיבת ציון, על ידי חלאת המין האנושי, הרואה בחיסול יהודים חזון מרנין? מדוע אין הם עומדים לדין ומוצאים להורג????

 

ועל הסיוע לרוצחינו מבית, וההסתייעות בהם לקידום “תהליך השלום”, המדמם ומאדים כסמרטוטים האדומים המקדמים אותו, חייב העם היושב בציון להגיש תביעה לבית הדין הבינלאומי בהאג. כשם שאלה חוזרים על מתווה “השואה”, כן צריך בית הדין הבינלאומי בהאג לחזור על תקדים משפטי נירנברג. אילו כבר אז, הועמדו לדין השותפים לרצח העם היהודי, בן גוריון וחבר הנבלים אשר אתו, לא היו היודונאצים מעזים לחזור על תסריט האימים ההוא.

 

התיקון לחוק לשון הרע, הוא חלק מאותה תכנית, חלק שנועד להציג את הרמאי, ביבי, כלוחם זכויות היהודים מול השמאל תאב השמדת ישראל! החוק הזה ייושם נגד הקרבנות! תמיד נגד הקרבנות, שקריאת היודונאצים בשמם, תיחשב להם להסתה ולקריאה לרצח, האסורה עליהם, אך מותרת לקוראים להשמדתם.

 

כדי לעשות צדק עם ספירו, נביא עוד כמה ראיות לתום לבו –

 

מכתב של גדעון ספירו לסוף שבוע – מעריב 9.3.2001

“משה לשם , העומד בראש אחד הארגונים של הקנאים שבמתנחלים, אמר בראיון עיתונאי כי את המתנחלים ‘יוציאו רק בארונות’. הבה נניח כי זה מה שיקרה. האם זה לא מחיר נמוך יחסית, אם תמורת 200 אלף ארונות נקבל הסכם שלום “.

 

“… אני רואה במתנחלים החמושים חלק מכוחות הכיבוש ובהתנחלויות מיבצרים המהווים יעד לגיטימי להתנגדות הפלסטינית, ואני סבור כי חיסול מתנחלים אינו רצח” (גדעון ספירו, ראיון עם גדעון רייכר, מעריב 25.1.85 )

“… הוא הוכיח כי אין לו בעייה לירות טילים ממסוקים לעבר שכונות מגורים פלסטיניות ולקטול חיי ילדים ונשים חפים מפשע. אז מה הפריע לצבא להרים הליקופטר באויר ולירות טיל אחד לעבר הפולשים? מה עוד ומדובר בגבעה צחיחה רחוקה ממקום ישוב, גבעת חלפון כלשהי, והטיל לא היה פוגע באף אדם חף מפשע. מה הפריע למשטרה לירות כדורי גומי לעבר הפולשים, להרוג כמה עשרות מהם, ואת היתר להפיץ לכל רוח? התשובה ברורה. יהודים זוכים ליחס מיוחד”.

 

 

וקצת תום לב של שטרנהל, המגוייס, שוב, על ידי ממשל נתניהו, לעשות את העבודה המלוכלכת, שהוא אוהב כל כך לעשות – דמוניזציה להצדקת רצח היהודים בישו”ב, כפי שגוייס להיות ה”פצוע” מ”מטען נפץ” שהונח בפתח ביתו, בשלומיאליות שב”כית מכוונת. מותר לקרוא לו – רוצח בשלט רחוק, או לא…. תשפטו אתם –

 

אי אפשר לעצור את הפאשיזם בנימוקים רציונליים. את זה עוצרים רק בכוח, וכאשר קיימת נכונות להסתכן במלחמת אזרחים. בשעת ההכרעה נצטרך להתמודד בכוח עם המתנחלים בעפרה או באלון מורה. רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסחף הפשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית” (זאב שטרנהל, דבר, 15.4.88).

 

אילו היתה בפלשתינאים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות, לא פוגעים בנשים ובילדים ונמנעים מירי על גילה, על נחל עוז ועל שדרות. כן היו נמנעים מהנחת מטענים בצדו המערבי של הקו הירוק. בדרך זו היו הפלשתינאים משרטטים בעצמם את פרופיל הפתרון שממילא יושג בעתיד: הקו הירוק המתוקן יהיה גבול בינלאומי, ושטחים יוחלפו כדי לפצות את הפלשתינאים על האדמות שכבר סופחו לישראל ואולי עוד יסופחו (חתן פרס-ישראל, זאב שטרנהל, ימח שמו וזכרו).

 

אשרינו שהתברכנו בתמי-לב כאלה, ראו להלן, וירחב וישמח לבבכם. ואתם יכולים להרגע – אלו לא יעמדו, לעולם, לדין בגין הפצת לשון-הרע, הוצאת-דיבה וגבלסיזם. לעולם לא!

 

‘אנחנו כיפות סרוגות …. כי אנחנו בצבא הגנה לישראל … ואת חג חירותנו יום המצות הזה/ בקדושה ובנענועי גוף מתמכרים/ נחג בהתכוונות ובמצותינו דם נערים פלסטיניים…‘ (יצחק לאור, ירחון ספרותי נתמך על ידי משרד החינוך 1984)

 

אמנון דנקנר: ‘אני אישית מוכן לארח בביתי בחור ישיבה שיהיה קשור בחצר וינבח תהילים כל הלילה’ (אמנון דנקנר, בימי מלחמת המפרץ, ‘חדשות’ ינואר 1991)

 

מוטקה יחזקאלי: ‘יכולנו לאהוב אותם אילו היינו נוהגים בהם כמו עמים אחרים: אילו סגרנו אותם בשמורות טבע, ומעבירים ביניהם תיירים תמורת תשלום’ (‘דבר’ 4.7.87)

 

האמן יגאל תומרקין: ‘כשראיתי את שביעות הרצון של השועלים השחורים האלה, שמתחבאים מאחורי הזקנים שלהם, הבנתי שזה הסוף’ (‘סווטו של דוסים’, עיתון ‘תל אביב’ 1986)

 

 

” בגוש אמונים ראיתי תופעה חמורה ביותר ,סרטן בגופה של הדמוקרטיה הישראלית.”

(יצחק רבין. ” פנקס שירות” . עמ 550)

 

“… ביום ראשון השבוע הגיחו הכהניסטים ממחילותיהם האפלות והרעילו את אויר העיר בנשימתם המצחינה… ליד מקום הפיגוע התגודדו הסוחרים בדם, סרסורי הגזענות והשנאה, שניסו לתרגם כל טיפת דם וכל איבר פגוע לרווח פוליטי בזוי. התבוננתי בפרצופים המעוותים של האספסוף…” (חיים ברעם).

 

מתנחל עטוי עוזי ודובון כחול, רסיסי רוק ושיירי מזון משובצים בזקנו הפראי.  ולצידו, בטרנספורטר המשפחתי, אשתו המתנחלת בעיצומה של אביונה לאומית. תינוקות נושרים ללא הרף מבין חלציה בעודה נואמת בלהט על זכות אבות…. “… אם אתה מטומטם, אתה ימני, ואתה ימני אם אתה מטומטם. אם אתה פשטני, מתלהם, נבער ואכזרי – אתה ימני…”. (דן תדמור, עיתון ירושלים 28.5.1993 ).

 

“גוש אמונים…. כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים שהגיחה… מתוך פינה אפלה של היהדות… מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב… על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף“. ( עמוס עוז “ בשם החיים והשלום” ידיעות אחרונות, 8.6.89(

“ רק כלי נשק אחד חסר היום בארסנל הנשק של צה” ל, והוא התותח הקדוש שעמד על החוף וירה בספינה “אלטלינה” …לאנשים שהיו אז מאחוריו היה השכל להחליט“  (מאיר שלו)

 

די בזה, יש עוד הרבה, ויש לי בחילה! שנאה עירומה, עמוקה מכל שנאת הנאצים, גם יחדיו. אצלם היתה השנאה, מצוות אנשים מלומדה – הלכה בידוע, עשו שונא ליעקב, אצל הספירו’ים והשטרנהלים, זו שנאה, שהם עמלו עליה, ושנאה שנקנתה בעמל, יקרה מכל יקר, עליה הם ימסרו את…. נפשותינו. ימח שמם וזכרם!

 פרובוקציה של תמצית חלאת העולם, שמאל יהודי, מכור לנאציזם, ברשת הפייסבוק, ככרזה אותנטית של ה”ימין”. שמישהו יסביר לי, בצורה אינטליגנטית, מה ההבדל ביניהם לבין הנאצים!!!!