הנאציזם לא מת, הוענקה לו אזרחות “ישראלית”
הנאציזם לא מת, הוענקה לו אזרחות “ישראלית”
|
כרגיל, הצלחתו של פשע נגד האנושות, נקבעת במידה רבה בלוחמה הפסיכולוגית הפותחת ומלווה אותו, שהיא תעמולה והסתה שהנאצים התמחו בה היטב. אך, למעשה, החלו בה היהודים. בכל דור ודור היו אלה המלשינים, המוסרים והרודפים, שמסרו את היהודים לידי המרצחים. לא לחינם פורט ונפסק דין-רודף, כי, בכוחו של רודף להביא לא רק לקיצו של יחיד, אלא, גם לקץ עם שלם
ב”ה
הנאציזם לא מת, הוענקה לו אזרחות “ישראלית”
היודונאצים ועוזריהם בפעולה 
די להצטעצעות ול”הזדעזעות”, אפילו ה”ממלכתיים” במיגרון, חשו על בשרם את הנאציזם ה”ציוני”. מה שקורה היום בארץ ישראל, הוא נאציזם טהור, כגזע הארי, המיושם על ידי “המדינה הציונית דמוקרטית”. כרגיל, הצלחתו של פשע נגד האנושות, נקבעת במידה רבה בלוחמה הפסיכולוגית הפותחת ומלווה אותו, שהיא תעמולה והסתה שהנאצים התמחו בה היטב. אך, למעשה, החלו בה היהודים. בכל דור ודור היו אלה המלשינים, המוסרים והרודפים, שמסרו את היהודים לידי המרצחים. לא לחינם פורט ונפסק דין-רודף, כי, בכוחו של רודף להביא לא רק לקיצו של יחיד, אלא, גם לקץ עם שלם. כבר פסקו נביאינו – מהרסיך ומחריביך ממך יצאו… תמיד אמרו מנהיגי אמת בישראל ונביאי אמת בישראל את האמת, הם קידמו את פני הרעה אלפי שנים מראש, בתקווה שעם ישראל ישים אל לבו וייזהר, שיקדים לזהות את האויב ולעצרו, ועל פי הצורך, להרגו. תלוי במידת מסוכנותו. אבל, אשר לעמלק, הערבים, דהיום, יש למחותו מתחת השמים, מבלי לחכות שהוא יקדים מכה לתרופה. עמלק ידוע מאז ומתמיד, והערבים הוכיחו יותר מפעם אחת, שהם יורשיו הטבעיים. את אלה חובה להשמיד. אבל, “ישראל” עושה אתם שלום, על דמנו ועל חרבות ארצנו. ישראל היא יצירת הציונאל-סוציאליזם, המסוכן פי כמה וכמה מן הנציונאל-סוציאליזם, כי עם ישראל עושה את הטעות, בהנחייתה של ה”ציונות הדתית”, ורואה במדינת הדמים והזדון שהוקמה “בשבילו” את ה”ממלכתיות” ואת “ראשית צמיחת גאולתנו”, על פי תורת הגאולה בדור שכולו חייב!!
ראיתי את הסרטים ממיגרון. ראיתי את היודונאצים ואת עוזריהם הערבים בפעולה. ראיתי קסדות ופרצופים נאציים. הנאציזם לא מת, הוא התאזרח ב”מדינת היהודים”. לכל מי שהיו עינים בראשיהם, אז, בימי יסודה של התנועה האנטישמית, ששם קוד-ההסוואה שלה היה “ציונות”, היה ברור לאן תוביל הבריה המפלצתית הזו. רק ל”חרדים” היו עינים בראשיהם, כי היו להם כאלה גם בלבם ובנשמתם. רק ה”חרדים” לא היו מוכנים להפוך את הקב”ה ומצוותיו לכינור שני, במקרה הטוב, ולכינור אחרון במקרה השכיח, לתנועה האנטישמית הזו. ועל כך, ה”ציונות הדתית”, שעיוותה מאות אלפי נשמות בישראל והסיטה אותן מדרך ה’ לדרך הרצל בכיפה, לא תסלח! ועל כן תשליך את כל פשעיה לתפארת “מדינת ישראל” על ה”חרדים”; ה”חרדים” אשמים בחורבן שהמיטו, בצייתנותם ה”ממלכתית”, רבבות חניכי ה”ציונות הדתית” בארץ ישראל. ה”חרדים” אשמים שנושלנו על ידי “כס אלוק’ ממעל” של חיים דרוקמן מחבלי נחלת אבותינו.
הרב וולפא
“רשות יהודית” 
לאחר הפצרות הגענו לכנס הרשות-היהודית בנופים, בשומרון (פניה בצומת יקיר). הרשות היהודית אמורה להיות התשובה ל”רשות-הפלשתינאית”. ועל כן, כבכל מקרה, בו פעילות יהודית עושה את ההשוואה חסרת-הדעת לפנטום המבחיל הנקרא “פלשתינאים”, אני לא שם! ולכן לא הצבעתי בעד הקמת רשות כזו ביהודה&שומרון&בנימין. הרשות, שחייבת לקום, צריכה לשאוף לשליטה בכל ארץ ישראל, מתוך שלילה ואי-הכרה מוחלטים בזכויות כלשהן של המדינה ה”ציונית”, שהיא כובשת זרה, בארץ ישראל. היישות הקרויה “ישראל” היא האויב מספר אחת של העם היהודי. היא הכלי הגאוני בשטניותו, שבידי הנאציזם הבינלאומי, לבצע את זממו בעם היהודי בחסות עלה התאנה המכונה “מדינת ישראל”, ובאמצעותו.
בכנס חולקו דגלונים למכוניות עליהן רשום שם הרשות החדשה, אך, דא עקא – הדגלון בכחול לבן, שני פסים. האם מישהו מאמין באמת שאני אצמיד למכוניתי דגל מטעה כזה, שייראה לעין כל כדגל “ישראל”, ואני אחשב, בעטיו, ל”ציונית”, ר”ל?
נוהא חאשד
בכנס הופיעה גב’ נוהא חאשד, מקאהיר, שדברה על “זכות האומה היהודית על ארץ ישראל והאזור, על פי מקורות האיסלאם”. הבעיה של נוהא, שדברה בהתרגשות רבה, היא בעיית חסידי אומות עולם אחרים, הרואים בעם-ישראל וב”מדינת ישראל” יישות אחת, כשאין דבר רחוק מזה מן המציאות, וזו, המציאות המעוותת הזו, היא המתסכלת אותם. יש מי שיצאו מן הבלבול וכבר עמדו על כך, ש”מדינת ישראל” איננה האומה היהודית, להיפך, היא מהווה כיום את האיום הקיומי המרכזי על האומה היהודית. וזה מה שהפריע לי בדבריה של האשה הגבורה הזו, שפנתה, בקול בוכים לעמה שלה ובקשה שילמד את האמת ויפסיק לרצוח. כן, גינתה המרצה את הדבקת סטיגמת ה”קיצוניות” ליהודים העומדים על זכויותיהם הבסיסיות ביותר, מבלי להתפשר, כי אין מקום לפשרה כזו. הגברת חאשד הבהירה, שאין שום סכסוך עם “פלשתינאים”, כי אין יישות כזו, הסכסוך הוא עם הערבים, כולם, המתנגדים לקיומם של היהודים. היא קבעה שה”פלשתינאים” אינם יודעים שהם מודים, שהם פולשים בארץ לא להם, בעצם הגדרתם, כי, פלישתים היא מלה עברית שמשמעותה – פולשים….
כשמרצחי הג’יהאד אינם יודעים זאת, זה ברור, למה שידעו עברית? אבל, גם היודונאצים אינם יודעים זאת, וליתר דיוק, אינם רוצים לדעת.
הולכים כצאן לטבח ומזדעזעים מסמלים המתארים זאת
ל”חרדים” היה ברור – זו היא ה”ציונות”! אבל העם היושב בציון, ליתר דיוק, ההולך בציון כצאן לטבח, הזדעזע תמיד, כאשר ה”חרדים” קראו – נאצים – לעבר שוטרים שבאו “להשליט סדר” בשכונותיהם. לאנשים במיגרון עמדה ההגדרה על הלשון (אני מקווה), אך חזקה עליהם סיסמת הסרק והשקר – אסור להשוות שום דבר לשואה – איזה שקר קולוסאלי.
ד”ר ניצה כהנא: יצירת פאניקה ככלי לעקירת ישובים ואז פרשתי, ולפי בעלי, הפסדתי… עוד דברו – מר איציק שדמי, יו”ר ועד מתיישבי בנימין. עו”ד הווארד גריף: המאבק המשפטי הבינלאומי להכרה בזכויות היהודים בארץ ישראל, עו”ד אביעד ויסולי: מהו המשפט המחייב בארץ ישראל. מר מיכאל בן-חורין: לקחי המאבק ויעדיו. הרב ישראל אריאל: בכורת הארץ ומגבלת התודעה.
בשעתם, “הזדעזעו” היודונאצים, כאשר קרבנותיהם בגוש-קטיף ואחרים, נאמני העם, התורה והארץ, ענדו טלאי צהוב – “זילות השואה” הם קראו לזה, המנוולים, המביאים עלינו את השואה הנוראה מכולן, בוודאי נוראה מן “השואה”, אבל, גם נוראה יותר משואת תשעה-באב, שהוציאה אותנו לאלפיים שנות שואות רבות – בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, ומאז הולדתה לקחה ה”ציונות” את ההובלה. היתה זו תרומתה ל”שואה”, מתוך אינטרס סטאלינאצי שלה, שהעצימה כל כך את מימדיה.
בן-גוריון, משה שרת וחבריהם היו צריכים לשבת על ספסלי הנאשמים באולם משפטי נירנברג בצוותא חדא עם כל שאר הפושעים, אבל, הם, רודפי-ישראל, שיחקו את משחק הקרבנות, ואכן, נחשבו, למירב הגרוטסקה, למייצגי מליוני הקרבנות היהודים, שהוקרבו על מזבח ה”ציונות”, ומשמעות הדבר היתה, כסף, והרבה, לטובת ה”ציונות”. ה”ציונות” היתה תורת גזע, הגזע הסוציאליסטי העליון, נבחרי ה”עליה הסלקטיבית” (מובאות להוכחת העובדה, אני מרבה להביא, על כן, לא אבזבז כאן מקום עליהן).
גרעיני תורת-הגזע נזרעו בידי ה”ציונות” ההרצליאנית; הרצל ראה ביהודים את האחראים לאנטישמיות, בהיותם זרים ומוזרים שאינם מסוגלים להיטמע בגויים, בתוכם הם חיים. מדיניות ההוצאה לשמד, בה הרבה להגות ואותה אף ביטא במעמדים שונים, לא היתה משוגת-נעורים. בחזון הזה המשיך להחזיק גם לאחר הולדת בנו האומלל, הנס, שפן הניסויים המטורפים של אביו. ההולכים לאורו ומקביליהם, ההולכים לאור מעריצו, הראי”ה, מקדמים את חורבן העם והארץ. הראשונים, אנטישמים קיצוניים, כלומר, נאצים פלוס, והאחרונים, תומכיהם ברוח ובדם, בשם קדושת ה”ממלכתיות”. אלה ואלה לא יינקו!
ד”ר גדי אשל: ההכנה המנטאלית להתנתקות בצה”ל
ישעיהו פרק מח
(כב) אֵין שָׁלוֹם אָמַר יְקֹוָק לָרְשָׁעִים: ס