איפה הבושה: השופט מישאל חשין מתנגד לחייבו בהגשת תצהיר בתביעה אזרחית נגדו
איפה הבושה: השופט מישאל חשין מתנגד לחייבו בהגשת תצהיר בתביעה אזרחית נגדו
איפה הבושה:
השופט מישאל חשין מתנגד לחייבו בהגשת תצהיר בתביעה אזרחית נגדו
ביום 14/06/2005 הגיש אזרח בשם פרדי נצר תביעה אזרחית כנגד שופט בית המשפט העליון מישאל חשין. התביעה (א 6210/05) הוגשה לבית המשפט השלום בירושלים, באמצעות עו”ד אבי שינדלר.
האזרח נצר תבע את השופט חשין בגין נהיגה לא זהירה וגרימה נזק לאופנוע שלו, שבו נכנס השופט חשין כאשר נהג ברכב. האירוע התקיים בשנת 2002.
בעת החלפת הפרטים, סירב חשין לתת את פרטיו לנהג הפגוע, ובמקום זאת נתן המאבטח של השופט את מספר הטלפון שלו לכל בעיה שתתעורר.
בתביעתו טען נצר לנזקים בסך 32,723 ש”ח.
בתגובה לתביעה של נצר, הגישה מדינת ישראל תביעה שכנגד ובה דרשה מהתובע סכום של 11,708 ש”ח.
מכיוון שהתביעה האזרחית היא בסכום הנמוך מ 50,000 ש”ח, התביעה אמורה להיות בסדר דין מהיר, כלומר תצהירי הצדדים מוגשים בעת הגשת כתבי התביעה או ההגנה.
התובע הגיש את תצהירו בעת הגשת התביעה. לעומת זאת, סירב השופט מישאל חשין להגיש תצהיר מטעמו, למרות שהוא מחוייב לעשות זאת כנתבע בהליך אזרחי רגיל.
השופט חשין, באמצעות בא כוחו, עו”ד שמואל צור, טען להלכה משפטית שבה שופט מנוע מלהעיד. המדובר בהלכה המשפטית שנקבעה בבית המשפט העליון: (רע”א 3202/03).
ביום 23/11/2005 חייב שופט השלום דוד מינץ את השופט חשין להגיש בכל זאת תצהיר עדות ראשית, למרות היותו של חשין שופט. השופט מינץ קיבל את טענתו של התובע וקבע כי ההלכה אינה עומדת בפני שופט שהוא בעל דין (נתבע) בהליך משפטי, אלא ההלכה תופסת רק כאשר השופט הוא עד מתוקף תפקידו השיפוטי.
ישיבה ראשונה בתיק תתקיים בבית המשפט השלום בירושלים ביום 07/03/2006.
אגב, לאחר שהוגשה התביעה נגד השופט מישאל חשין, הוא הגיש בקשה לבית המשפט העליון על מנת שייקבע בית המשפט שבו תידון התביעה. הבקשה הוגשה לבית המשפט העליון כתיק חסוי, אך ההחלטה שנתן נשיאו, השופט אהרון ברק, התפרסמה.
עוד מידע: בכתבתה של סיון רהב מאיר, חדשות ערוץ 2, מיום 4/12/2005