גם מני מזוז ומשה לדור מדברים רב-מפרקית

עמדנו לא פעם על הטכניקה הדמגוגית המתבססת על משפטים רב-מפרקיים, כאשר המשפט הפותח הוא אמת שאינה במחלוקת, אבל בהדרגה מביא אותנו הדובר אל מסקנה שהיא “כאילללו” מובנת-מאליה, אבל למעשה שנוייה-במחלוקת.

ממשלת ישראל קיימה היום, 6.7.2008 דיון בשאלה אם להקים ועדת חקירה לעניין התנהלות המשטרה בפרשת משפט-הנשיקה של המשנה לראש הממשלה, חיים רמון.

וכה אמרו היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה:

בדיון היום אמר מזוז: “יש כאן הכרעת דין חלוטה של בית המשפט שלא עירערו עליה. אחרי שנה וחצי רוצים לפתוח את הנושא מחדש, אין סיבה להקים וועדת חקירה ממשלתית”. לצדו ניצב פרקליט המדינה, משה לדור: “הקמת ועדת חקירה תפגע באמון שרוכש הציבור לפרקליטות ולמשטרה. אין סיבה לפגוע בשמם הטוב. לא היתה פה התנהלות בזדון” (רוני סופר, Ynet, 6.7.08).

שורו שורו:

היועץ המשפטי, מני מזוז:

“יש כאן הכרעת דין חלוטה של בית המשפט” – אמת; “שלא עירערו עליה” – אמת, אז מה? זה מכשיר את התנהגות המשטרה?! “אחרי שנה וחצי רוצים לפתוח את הנושא מחדש” – גם כן אמת, אבל זה בדיוק הנושא-שבמחלוקת! ואם זה היה אחרי חודש וחצי זה בסדר?! “אין סיבה להקים וועדת חקירה ממשלתית” – מה הקשר? אולי היום, דווקא בגלל שהכרעת-הדין היא חלוטה הדרך היחידה לבדוק “מה קרה שם” היא ע”י ועדת חקירה?.

פרקליט המדינה, משה לדור:

“הקמת ועדת חקירה תפגע באמון שרוכש הציבור לפרקליטות ולמשטרה” – כנראה שזה נכון, אז מה? האם אמון הציבור בפרקליטות ובמשטרה הוא פרה קדושה? האם הצורך לאתרג אותו גובר על הצורך בחשיפת האמת?! “אין סיבה לפגוע בשמם הטוב” – ואולי יש סיבה? ואולי כבר אין להם שם טוב שניתן לפגוע בו? הרי כל בדיקה או חקירה עשוייה לפגוע בשמם הטוב של הנחקרים! “לא היתה פה התנהלות בזדון” – מר לדור, מאיפה אתה יודע? האם ניהלת חקירה משלך, או שאתה מדבר מתוך האינטרס? אם ניהלת חקירה, מדוע לך מותר, ולאחרים לא?

אצל מני מזוז, כמה מפתיע, כבר ראינו את הטכניקה הזאת, ממש באותו הקשר. כך גם אצל העיתונאי בן-דרור ימיני,

ואיך אפשר שלא להזכיר – גם כן בהקשר הזה (משפט רמון) ממש – את מיודענו השופט אדמונד לוי – קשקשן, חצוף ופחדן?