שבתאי עזריאל, מהנדס תעשייה וניהול

— ניהול מאבקים ציבוריים —  לובי פוליטי — קשרי ממשל — דוברות וקשרי עיתונות — בדיקות כלכליות

6 ספטמבר, 2005

מכתב ישיר לפרופ’ אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון

הצהרת: “נעשה הכל להגן על השופטים”

שאלתי אליך: ומי יגן על הציבור?

בג”ץ אמור לקבוע את גובה הרף להתנהגות המינהל הציבורי באמצעות פסקי הדין שלו. כ- 2000 עתירות כנגד ליקויי מינהל ועוולות המדינה מוגשות מדי שנה, אך דוח מבקר המדינה הדן בליקויי המינהל הולך ותופח מדי שנה ומקומה של ישראל במדד השחיתות העולמי מעיד על הידרדרות גוברת.

אין לבוא בטענות על כך אל הפקידים אלא אליך ואל חבריך השופטים.

זה מאד אצילי וחברי, שאתה מבקש להגן על השופטים, אך אני מבקש לדעת, מי יגן על הציבור?

בשנת 1996, הקמתי את עמותת נפגעי מס רכוש (נמר). העמותה ריכזה מימצאים מרובים ובפני בית המשפט הוצגו מקרים קשים של הוצאת כספים במירמה יזומה באמצעות שומות מופרזות. מי שפנה לוועדות הערר למס רכוש, נתקל בשופטים שנבחרו על ידי מס רכוש וקיימו מגעי עבודה לטובת לקוחותיהם עם פקידי המס (שוחד כהגדרתו). הדיונים התנהלו במשרדי מס רכוש ולאחר הדיון היו הנישומים מוצאים מהאולם ואילו הפקידים היו נותרים עם חברי הוועדה בעת מתן ההחלטות.

מי שפעל למנוע את התופעות הללו, לא היתה מערכת המשפט אלא אנוכי וחברים נוספים מעמותת נמר.

כשבית המשפט העליון הורה לקבוע קריטריונים לבחירת חברי ועדות כך שיימנעו ניגודי העניינים, הוחלט בלשכת היועץ המשפטי לממשלה ש”אין מקום למלא אחר פסק הדין”.

כשפנינו לבית המשפט להשוות שומות לשותפים לקרקע (מושע), נענית לפנייתנו.

אך כשפנינו לבית המשפט שיורה למס רכוש להוציא שומות כחוק, לכל הקרקעות, גם אלה שלא במושע אמר השופט חשין ביום 7.4.98: “אינני יושב בבית המשפט העליון כדי לדון בכל עוולות המדינה”.

רשות המיסים גובה כיום חובות עבר של מס רכוש באיומי אלימות ותוך הפרות חוק, התעלמות מפסקי דין, מהוראות ביצוע, מתקנות ועוד. הניסיון עם בתי המשפט הוכיח שאין להם ממה לחשוש.

יש נישומים שלא מעזים לפנות לבקש סעד, כי הם חוששים מהתוצאות.

בינתיים מר ברק, המשך להגן על השופטים. במקביל, אודה לך אם תואיל להשיב לי על שתי שאלות:

א.             מדוע חשין יושב בבית המשפט העליון?

ב.            חוץ מאשר אלי, אל מי עוד הציבור צריך לפנות כאשר המדינה מבצעת כנגדו עוולות קשות?

שבתאי עזריאל