יהונתן פולארד. למשמע השם בלבד הלב נחמץ, נִרעד וקופץ. מי שמצוי בַּפרטים יודע שמדובר בעוול נורא הגובל בהתעללות. עד לפני כעשר שנים, מדינת–ישראל הרשמית ניערה את חוצנה ממנו
התעלמה, הפקירה.

כבר עשרים וּשתיים שנה מְרָצֶה יהונתן פולארד עונש כִּגמול על מעשה יהודי ואנושי שעשה למען כל אֶחד ואַחַת מאיתנו בִּגבולות מדינת ישראל. הַפקרתו לחסדי סוהרים אמריקנים, הינה בגידה של מדינת ישראל בו בִּיהונתן פולארד. בגידה, אין מילה אחרת.

אבל מי מאיתנו בגד בו? יהונתן פולארד עצמו יודע שהעם בישראל על כל גווניו תומך בו בכל לב ותובע את שחרורו. הוא אומנם שואב עידוד מכך אבל עידוּד ככל עידוּד, הוא רק עִידוּד, מה שנחוץ בִּדחיפות אין דומה לה בִּבְהילות הוא לא עִידוּד, אלא חופש, חופש ליהונתן פולארד.

לפני תשע שנים וחצי הכירה כאמור מדינת ישראל באופן רשמי בִּמחוּיָבוּתָהּ כלפי יהונתן פולארד וּמוּכנה לשאת בַּאחריות המלאה הנובעת מכך. וזו הבעיה: מדינת ישראל מצהירה שהיא רַק “מוכנה” לשאת בַּאחריות. בְּפועל היא אינה נושאת בשום אחריות כלשהי, לא מלאה ולא חלקית. ועל כן אין משקל לַמילה “מוּכנה” בִּלשון המעטה, או: מדינת ישראל איננה מוכנה בשום אופן לעשות דבר וחצי דבר לשחרורו של יהונתן פולארד וזאת בְּלשון ישירה הנובעת מן המציאות העגוּמָה.

כל האירועים, הכּרזות, ההפגנות והחתימות הם יוזמה של העַם, רק של העַם. הנה לנו מקרה שהמדינה והעַם אינם דבר אחד. יש עַם, וּלעומתו מדינה המתנהלת נגד רצון הַעַם. מדוע ולמה?

בַּשאלה הגורלית הזאת צריך להציף את ממשלת ישראל במכתבים, בדואר אלקטרוני, בפקסמיליה, בטלפונים. ממשלת ישראל לבדה חייבת לנו את התשובה האחת והיחידה: לא להיות “מוכנה” ולא “לעשות הכל“, התשובה האחת שאין בִּלְתָהּ היא: להביא את יהונתן פולארד הביתה, מהר.

כִּיהודי, אזרח מדינת ישראל, אני מתבייש בממשלותָי במשך עשרים וּשתיים שנה, להוציא בנימין נתניהו שהוציא מנשיא ארצות הברית דאז ביל קלינטון הבטחה לשחרר את פולארד, הבטחה שלא קוימה עד היום, תשע שנים אחרי.

אני מכה על חטא על שבע שנים נוראות שעברו על יהונתן פולארד בבידוד קשה מנשוא בגלל האחריות הכושלת של אותן ממשלות שלי. אני מרגיש חובה לעצמי להיות מודיע בשער, להתריע ככל יכולתי הדלה.

עשרים ושתיים שנים בלתי נתפסות חייבות להדיר שינה מעינינו וכולנו כאן אחוזי בושה וּכלימה שממיטה עלינו ממשלת ישראל. אחת התובנות האנושיות בהן התברכה ישראל היא שלא מפקירים פצוע בשטח וכאן לא רק שממשלת ישראל הפקירה וּמפקירה את פולארד היא שלחה אליו את נציג המוסד עם מסר אכזרי מאין כמוהו: להתאבד. בושה על חרפה…