בין בחירות לקואליציה, 2015 (ג):
ביבי נתניהו, ההתנצלויות וה”הסברים” שלך לא מספיקים – איש בעולם ובארץ
כבר לא מאמין לך!

פנייה אל ראש הממשלה המיועד
לוותר על ההזדמנות, ולתת לאיש ליכוד אחר להרכיב את הממשלה הבאה, ולעמוד בראשה ***
אין בדברים כל מניעה שהוא יהיה שר בכיר ביותר בממשלה *** בעתיד, אחרי שירכוש מחדש
את אמון הכל, הוא יוכל לחזור בראש מורם להתמודד על ראשות הממשלה

שמחה ניר, עו”ד

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב
תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!“

(לתת לייקים זה חשוב, אבל צריך גם להצטרף!)

בן
75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר
המשפטים הבא

המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד
שר המשפטים

מתי
מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?

בג”ץ 8743/14, שמחה ניר, עו”ד, נ’ הוועדה
לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

לכבוד

ראש הממשלה מר בנימין (ביבי) נתניהו

ירושלים

ביבי נכבדי,

אני פונה אליך, ומזמין אותך להחזיר לנשיא המדינה את המנדט
שקיבלת ממנו להרכיב את הממשלה, ולבקש מכל אלה שהמליצו עליך להמליץ על ח”כ אחר
מסיעתך, כדי שהוא ירכיב את הממשלה.

זה לא אומר שאתה תהיה מנוע מלהמשיך ולתרום לעם ולמדינה כפי
שתרמת עד כה, ותוכל לעשות זאת כחבר הממשלה, כמשנה לראש הממשלה, כשר בכיר-שבבכירים
או ככל שתמצא לנכון, וזה לא אומר שתהיה מנוע בעתיד לחזור ולכהן כראש הממשלה, אבל, לעת
הזאת, מן הראוי שתימנע מכך.

אני מזמין אותך לעשות כן משום שאתה איבדת את אמונם של הכל:
של כל העולם, כולל רבים מידידי ישראל, של ארצות הברית, כולל נשיאה המכהן, של רבים
מידידי ישראל בארה”ב ושל רבים מיהודי ארה”ב, ומעל לכל: של רוב הציבור
בישראל – לא רק של 76.4 האחוזים של הבוחרים שלא הצביעו עבורך, אלא גם, ככל הנראה,
של רבים ממצביעי הליכוד, אשר הטילו לקלפי פתקי מחל לא משום האמון הרב שהם
נותנים בך, אלא משום שכל האפשרויות האחרות נראו – בעיניהם – אפילו יותר גרועות.

מי שאינו נהנה מאמון הציבור בארץ אינו יכול להיות “ראש
הממשלה של כולם”, ומי שאינו נהנה מאמון העולם אינו יכול לייצג את ישראל מול
העולם כולו – בין אוהבי ישראל, בין משנאיה.

מדוע
אינך נהנה מאמון הרבים?

בישורת האחרונה שלפני הבחירות, כולל ביום הבחירות עצמו,
עשית שני דברים שנאלצת לחזור בך מהם: האחד – הצהרתך כי אם תהיה ראש הממשלה הבא, לא
תקום כאן מדינה פלסטינית, והשני – קריאתך לקהל היעד שלך לנהור לקלפיות, כתגובה לכך
ש”המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי, עמותות השמאל מביאות אותם
באוטובוסים”.

אני אתחיל מדבריך בעניין המצביעים הערביים: במחשבה לוגית,
אין הבדל בין קריאתך זו לבין קריאה למצביעי הליכוד לנהור לקלפיות, כתגובה לכך ש”המצביעים
לבית היהודי נעים בכמויות אדירות לקלפי, עמותות אלה-ואלה מביאות אותם
באוטובוסים”, או כתגובה לכך ש”המצביעים החרדים נעים בכמויות אדירות
לקלפי, עמותות אלה-ואלה מביאות אותם באוטובוסים”, או קריאה למצביעי המחנה
הציוני לנהור לקלפיות, כתגובה לכך ש”מצביעי הליכוד נעים בכמויות אדירות
לקלפי, עמותות אלה-ואלה מביאות אותם באוטובוסים”: קריאה לגיטימית שלא לפגר
אחרי הלוגיסטיקה של המחנות היריבים.

אני גם לא מתרגש מהטענה שקריאתך בעניין המצביעים הערבים
הינה “פגיעה בזכותם הלגיטימית של ערביי ישראל לממש את זכותם לבחור את נציגיהם
לכנסת: טענה זו היא דמגוגית וחסרת-שחר, משום שאתה לא קראת לפגוע בזכות ההצבעה של
הערבים, אלא למימוש זכות ההצבעה של היהודים (יהודי הליכוד, לצורך העניין), ואת
הקריאה הזאת אנחנו שומעים ושמענו כל הזמן – אפילו
מנשיא המדינה, ראובן רובי ריבלין.

אלא מאי? ישנם דברים שהם לגיטימיים בפני עצמם, ויחד עם זאת
הם בבחינת בל-ייעשה (it is not done!), והקריאה הזאת
הייתה בבחינת בל-ייעשה, משום שהיא לא התחשבה ברגשות הציבור הערבי. ובמלים
אחרות: גילית חוסר-טאקט משווע.

ומי שלא מגלה טאקט כלפי ציבור של 20% מאזרחי המדינה אינו
יכול להציע את עצמו לכהונת “ראש הממשלה של כולם, יהודים וערבים”, כפי
שהתנצלת לאחר מכן, ואף הוספת: “אני רואה את עצמי כראש הממשלה של כל אחד ואחד
מכם, של כל אזרחי ישראל, ללא שום הבדל של דת, גזע ומין. אני רואה בכל אזרחי ישראל
שותפים לבנייתה של מדינת ישראל, משגשגת ובטוחה, למען כל אזרחי ישראל. גאה להיות
ראש הממשלה של כולם, יהודים וערבים” (משהו מעין “רבים מידידי הטובים
ביותר הם יהודים” – אמירה הזכורה לרעה מאז שנת 1960/61).

אף אחד
כבר לא מאמין לך

הבעייה שלך, ביבי, היא שאף אחד כבר לא מאמין לך ולהתנצלויות
שלך. כאשר אמרת “אני יודע שהדברים שאמרתי לפני ימים אחדים פגעו בחלק מאזרחי
ישראל, פגעו בערביי ישראל. לא הייתה לי שום כוונה שכך יהיה. אני מצטער על כך”
– מי מאמין לך שאתה באמת “מצטער”?!

במיוחד גובר חוסר האמון משום שלמפגש-ההתנצלות שלך לא הוזמנו
אנשי הרשימה המשותפת, שמייצגים את מרבית המצביעים ברחוב הערבי אליהם כיוונת את
דבריך ביום הבחירות, ואם לא די בכך, באו הסבריו של חברך אבי דיכטר – וללא
ספק: על דעתך – לפיהם היה זה אך “מפגש של אנשי ליכוד, על מנת להודות להם על
עבודתם ביום הבחירות”.

הנה דעתם של הנפגעים מדבריך: הרשימה המשותפת: “לצערנו,
הגזענות של נתניהו וממשלותיו לא התחילה ולא תסתיים בהתבטאות המסיתה הזאת. חקיקה
גזענית ומדירה ומדיניות מפלה הן תוכנית העבודה של נתניהו גם לכנסת הקרובה, ולכן לא
נותר לנו אלא לדחות את הבעת הצער ולהמשיך במאבקנו למען שיוויון לאוכלוסיה הערבית. הבעת
הצער של נתניהו היא לא יותר ממחווה ריקה מתוכן שנועדה להכשיר את המשך השלטון
הגזעני של נתניהו ואנשיו”.

ועוד: יו”ר הרשימה המשותפת, איימן עודה: “עצם
אמירתו שהוא (אתה, ביבי) נפגש עם בני מיעוטים ולא עם מיעוט ערבי, יש בה אי הפנמה
וגסות ושיסוי בתוך האוכלוסיה הערבית עצמה, והתעלמות מההנהגה הלגיטימית של
האוכלוסייה הערבית שנבחרה אך ורק לפני כמה ימים באחוזי תמיכה חסרי תקדים”.

ח”כ עיסאוי פריג’ (מרצ): “אצל נתניהו ההסתה
והגזענות הן עניין של כדאיות. כשכדאי הוא מסית, וכשפחות כדאי הוא מתנצל. אם נתניהו
רוצה שנתייחס ברצינות להתנצלויות שלו הוא צריך לגבות אותן במעשים”.

הבית הלבן: “התבטאויותיו (של נתניהו) בעניין אזרחי
ישראל הערבים שוחקות את יחסי ישראל-ארה”ב. זו הייתה טקטיקה צינית של יום
בחירות. התבטאויות כאלה חותרות תחת הערכים והאידיאלים הדמוקרטיים שהיו חשובים
לדמוקרטיה שלנו והיו חלק חשוב ממה שקשר את ארצות הברית ואת ישראל יחדיו. הממשל
מתכוון להבהיר את הדברים הללו באופן ישיר לישראל”.

הנה כי כן, ה”התנצלות” הזאת אפילו לא הופנתה אל
הנפגעים עצמם, אלא אל “ערביי הליכוד”, שמישהו מהם אולי אפילו נהנה
מ”אזהרת האוטובוסים”, ונכנס לכנסת בזכותה.

ולא נצא ידי חובתנו בלי להביא גם את תגובתו של נשיא המדינה,
ראובן ריבלין: “מבית הנשיא יצאה קריאה לכל אזרחי ישראל לבוא ולהצביע. צריכים
כולם להיזהר בדבריהם בעיקר אלה שאותם שומעים בעולם כולו. ישראל מוגדרת כמדינה
יהודית, (אבל) אסור לשכוח באותה נשימה שהיא מוגדרת גם כדמוקרטית. אני קורא ליהודים
וגם לאחיי הערבים להימנע מהסתה. ברור שאמירה של בכיר במדינה נשמעת בצורה יותר
ברורה וחדה מאשר של אדם אחר”.

ונמשיך מכאן אל הזיג-זאג שלך, ביבי, בעניין המדינה הפלשתינית:
ב”נאום בר-אילן” שלך דיברת בשבחו של פתרון שתי המדינות, ערב
הבחירות הלכת אצל בוחרי הבית היהודי (ואחרים) והבטחת להם כי אם תיבחר כראש
הממשלה, מדינה פלשתינית לא תקום, ובכך קנית את ליבם, ושדדת את קולותיהם.

והנה, למחרת הבחירות, אתה מתראיין לתקשורת הזרה ו”מסביר”
שבעצם רק התכוונת לכך שאתה דווקא בעד הסדר שתי המדינות, אלא ש”בנסיבות
הנוכחיות” התנאים עדיין “לא בשלים” להקמתה של מדינה פלשתינית … אבל
לא את זה אתה אמרת ערב הבחירות, וגם עכשיו אתה לא אומר מה צריך לקרות כדי שהתנאים
יבשילו, ומה אתה עושה כדי “להבשיל” אותם.

אתה, ביבי, גם מעולם לא הצעת פתרון כלשהו לסכסוך מאה השנים
בינינו לבין העולם הערבי, כי אין לך כזה, וכל מעייניך אינם אלא בהישרדותך
הפוליטית, ולשם כך אתה תגיד לכל אחד את מה שהוא רוצה לשמוע. לדעתי בכלל אין לך
עמדה בשאלת ההסדר בין ישראל לערבים – לא בעניין שתי המדינות ולא בכלל – כי אתה
יודע, כמוני, כי אין בנמצא – ולא יהיה בדורות הקרובים – כל פתרון שיהיה מקובל הן
על 51% מהישראלים, והן על 51% מהערבים.

לו היו לך, ביבי, אומץ, תבונה מדינית ויושר אינטלקטואלי,
היית אומר אנחנו, מדינת ישראל, מוכנים לדון בלב פתוח בכל הצעה סבירה שהערבים
יסכימו עליה בינם לבין עצמם, אבל בינתיים הם, הערבים, מפולגים בינם לבין עצמם, כך
שאין עם מי לדבר.

אבל אינטרס ההישרדות שלך לא יכול להרשות לעצמו את זה, כי ציבור
המצביעים שלך רוצה לשמוע מפיך לאו מוחלט בכל הנוגע למדינה הפלשתינית, ואילו העולם
הרחב רוצה לשמוע ממך דברים הפוכים, אז אתה אומר דברים-והיפוכם, וכשאתה צריך ליישב
את הסתירות, אתה נותן “הסברים” שגם להם איש לא מאמין.

ככה זה, ביבי: כמו בעניין ההתנצלות שלך על מה שאמרת בעניין המצביעים
הערביים, אשר “נעים בכמויות אדירות אל הקלפיות”, כך גם בעניין המדינה
הפלשתינית – אף אחד כבר לא מאמין לך: לא העולם הרחב, כולל התקשורת העולמית, לא
ידידתנו ארה”ב, ואפילו לא בישראל, בה 76.6% לא הצביעו עבורך, ולדעתי גם בליכוד
רבים כבר לא מאמינים לך. מדוע הם בכל זאת נתנו לך את קולם? בגלל שנאת הערבים,
בגלל ה”התגרבזות” של המחנה הציוני (אשר כבר שכח, מן הסתם, את פרשת
ה”צ’חצ’חים“), ובגלל שלמשה כחלון אין רטוריקה ותקציבים כמו
שיש לביבי נתניהו.

מה אתה
אפילו לא תנסה להסביר

וישנו דבר נוסף שעשית בישורת האחרונה לפני הבחירות, ועליו
לא תתנצל, ואפילו ההסברים שנתת – אם בכלל – אינם משכנעים איש: הנאום שלך
בקונגרס האמריקאי, בדיוק שבועיים לפני הבחירות. אתה טענת, גם בנאום עצמו, שלא
ממניעים פוליטיים באת לנאום, אלא מתוך חרדה אמיתית וכנה לעצם קיומה של מדינת
ישראל, לנוכח סכנת הגרעין האמריקאי …

אבל אתה לא הסברת מה הדחיפות לעשות זאת בדקה ה-01 של
הקונגרס בהרכבו הרפובליקני בשני הבתים, ובדקה ה-89 של מערכת הבחירות בארץ… האמנם
האמנת, באמת ובתמים, כי האיראנים מתכוננים להטיל פצצות אטום על ישראל בתוך
השבועיים שנותרו עד לבחירות, ושנאומך בקונגרס יניע את המימשל ואת הבית הלבן למנוע
את המתקפה האיראנית הזאת תוך אותם השבועיים?

ספר לסבתא: גם היא
וגם אתה יודעים שהגרעין האיראני עדיין רחוק מאוד מאפשרות מימוש צבאי, ושניכם גם
יודעים שכדי לשנות תוכניות ומדיניות בעניינים כאלה יש צורך בשיעורי-בית מחודשים
ובהיערכות מתאימה, וגם אלה מצריכים הרבה יותר משבועיים.

וכאשר אמרת, בנאומך בקונגרס, כי התחליף להסכם גרוע עם
האיראנים אינו מלחמה, אלא הסכם אחר, שהוא “much-much better“, האם היה לך מושג כלשהו – ולו גם הקלוש ביותר – מהו אותו
ההסכם שאליו אתה מכוון, והאם באמת-ובתמים האמנת כי האיראנים אכן יקבלו את אותו
ההסכם?

לא, ביבי, גם בנושא הזה אף אחד לא מאמין לך – לא
בעולם כולו, לא בארה”ב, לא בישראל, וכאמור לעיל, ספק אם במפלגתך שלך כולם
מאמינים לך – והמקובל על הכל הוא שנאומך בקונגרס היה בגדר עסקת quid-pro-quo, במסגרתה אתה תמכת ברפובליקנים,
לקראת מערכת הבחירות לנשיאות ב-2016, והם העמידו לרשותך את במת הקונגרס לצורך
מערכת הבחירות בישראל.

לא למותר לציין כי גם רבים מידידי ישראל בארה”ב לא
מאמינים לך (ידידת-ישראל אמיתית, ננסי פלוסי, מנהיגת המיעוט בבית הנבחרים, למשל,
אשר, כרבים אחרים, ראתה בנאומך “עלבון
לאינטליגנציה של ארצות הברית”), ואתה, עם הטקטיקות שלך, הרגזת
אפילו רבים מיהודי ארה”ב, אשר בוודאי שישראל יקרה לליבם.

השופר שלך, ביבי, ישראל היום, מלגלג על הלא-מרוצים
מתוצאת הבחירות, ומייחס להם “רצון להחליף את העם”, וברוח זה גם אתה לא
תוכל להחליף את אלה, בעולם ובישראל, אשר לא מאמינים לך, להתנצלויות שלך
ול”הסברים” שלך.

צודקים אלה האומרים כי “הבעת הצער של נתניהו היא לא
יותר ממחווה ריקה מתוכן שנועדה להכשיר את המשך השלטון של נתניהו ואנשיו”, וכי
“אצל נתניהו ההסתה והגזענות הן עניין של כדאיות. כשכדאי הוא מסית, וכשפחות
כדאי הוא מתנצל. אם נתניהו רוצה שנתייחס ברצינות להתנצלויות שלו הוא צריך לגבות
אותן במעשים”.

הישגך (המדהים כשלעצמו) בבחירות, ביבי נתניהו, בא לא רק
בזכות התבטאויותיך הגזעניות, אלא גם – ואולי בעיקר – בזכות
הבגידה בחבריך לדרך הפוליטית, ובעיקר בהבית היהודי, איתה
אפילו עשית הסכם עודפים, ואולי גם בזכות קריאת-התגר שלך על נשיא המדינה
הידידותית ביותר לישראל, והתומכת היחידה כמעט (חוץ, אולי, ממיקרונזיה)
בישראל – היא ארה”ב – אשר “פשעו” היחיד הוא שיש לו השקפה שונה משלך
על פתרון הסכסוך בין ישראל לפלשתינאים.

להגיד שלנשיא ברק אובמה יש השקפה “שונה”
משלך יהיה “קצת” לא מדוייק, משום שלו יש השקפה בנושא – אותה אפשר לקבל,
או שלא לקבל – ואילו לך אין שום השקפה, זולת התמיכה-התנגדות-תמיכת “אולי
בעתיד” ברעיון שתי המדינות.

תאר לעצמך, ביבי, שהנשיא אובמה מזמין אותך לפגישה, אבל
במקום להוליך אותך אל הלשכה הסגלגלה, לשיחה בארבע עיניים, הוא מכניס אותך היישר אל
ה-Press Room, ומול עשרות המיקרופונים הפתוחים הוא מציג לפניך שתי שאלות: האחת –
אדוני ראש הממשלה, מהי תוכניתך לפתרון הסכסוך במזרח התיכון, מה עשית בעניין זה עד
היום, ומה יש בדעתך לעשות בעניין בקדנציה הנוכחית שלך? והשנייה – אדוני ראש הממשלה,
בנאומך בקונגרס אמרת כי “התחליף להסכם גרוע עם האיראנים אינו מלחמה, אלא הסכם
אחר, שהוא “much-much better“. האם תגלה לנו מהו אותו ההסכם שאליו
אתה מכוון, ומה תעשה אם האיראנים לא יקבלו את אותו ההסכם?

בסיטואציה כזאת אני בטוח שאתה תעמוד מול המיקרופונים עם
הלשון בחוץ, ותבקש את נפשך למות – על אתר.

עוד על
ההתנצלויות שלך

ביבי, אתה יודע לדבר יפה, אבל אתה נוגס בפירות העסיסיים
שגנבת מן הגן ונהנה מהם, שפתיך זבות ריר, ובמקום להחזיר לבעל הגן את הפירות (או
לפחות את שוויים) אתה רק מביע את “צערך” על כך ש”לא התכוונת”
לגנוב את הפירות … אז למה התכוונת?!

מי
מאמין לך, ביבי?

כן, כן, ביבי … את ניצחונך בבחירות האלה – ניצחונך על
חבריך ושותפיך בימין, כי מהשמאל לא לקחת אפילו פתק אחד – לא קנית ביושר, וההיגיינה
הציבורית הייתה מחייבת שתחזיר את המנדט אל העם, דהיינו תיזום את התפזרותה של
הכנסת ה-20, אשר זה עתה נבחרה, ועריכתן זה בחירות חדשות.

את זה אתה, כמובן, לא תעז לעשות, כי זה יבוא גם על חשבון
אחרים, שלא חטאו לאיש, אבל המעט שאתה יכול לעשות על מנת לשכנע את הכל שאתה אכן
מצטער על ההתבטאויות הגזעניות שלך, ועל הבגידה בחבריך-שותפיך, הוא, כפי שפתחתי, להחזיר
לנשיא המדינה את המנדט שקיבלת ממנו להרכיב את הממשלה, ולבקש מכל אלה שהמליצו
עליך להמליץ על ח”כ אחר מסיעתך, כדי שהוא ירכיב את הממשלה.

וזה בדיוק מה שאני מזמין אותך לעשות היום: לעשות מחווה
אמיתית, מחווה כואבת, מחווה המחזירה מעט ממה שלקחת, על מנת להחזיר משהו מאמון
הציבור בך, כך שתוכל לשמש בתפקיד בכיר בממשלה שיקים ח”כ אחר מסיעתך, ובעתיד
גם לחזור ולהתמודד על ראשות הממשלה.

לקראת
סיום

בעודי כותב את הדברים האלה אירעו כמה דברים אשר מתיישבים
מאוד עם האמור בפנייתי זו אליך: מחד – משבר האמון בינך לבין שותפיך הקרובים ביותר –
נפתלי בנט ומשה כחלון המחרימים את המגעים הקואליציוניים, ומאידך – דבריו של
שגריר ישראל בארה”ב, רון דרמר, אשר מנסה לגשר על הפערים בין ישראל
לארה”ב, אבל “לפי התנאים של ישראל” … כל אלה מראים שאתה עדיין לא
הפנמת עד כמה אף אחד כבר לא מאמין לך.

ומה אתה, ביבי, עושה? אתה ממשיך לקשקש את סיסמאות-הבחירות
שלך: אתה תפעל “לאיחוי הקרעים בעם” וגם “מושיט יד לשלום עם שכנינו
הפלשתינאים”: שתי משימות שכל אחת לבדה מצריכה משרה מלאה, ולא
“סעיף” ביומנו של ראש הממשלה – סעיף שתמיד אפשר לדחוף אותו לתחתית
הרשימה.

ביבי, עשה טובה לעצמך, ותן לאחרים להרכיב את הממשלה.

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות –
נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה
מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן
אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה:
זרוק
אותו לאיראנים – איך
נפטרנו מאשר גרוניס