זפטה רצינית (דוקודרמה)

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

 

לדף הפייסבוק של האתר

 

שמחה ניר, עו”ד

 

זפטה רצינית

 

דוקודראמה

 

מחזה במערכה אחת ושלוש תמונות

 

Simha Nyr

 

The Blow

 

Docudrama

 

©

 

כל הזכויות שמורות למחבר

 

על ה”דוקודראמה”:

 

“ז’אנר אמנותי המשתמש בדמויות ידועות מהחיים כבסיס ליצירה האמנותית. הוא מערב, מטבע הדברים, מציאות ודמיון”.

 

(נשיא ביהמ”ש העליון, אהרן ברק,בבג”ץ 6126+6143/94, גיורא סנש ואח’ נ’ רשות השידור ואח’, תקדין עליון 99(2), 806).

 

הדמויות במחזה הזה הינן דמיוניות לחלוטין, והשימוש בשמות אמיתיים, או באירועים אמיתיים, לרבות אירועים אמיתיים הקשורים לשמות אמיתיים, נועד רק לשם תחושת האותנטיות, ולא למטרות אינפורמטיביות.

 

כל דמיון בין דמות מן הדמויות במחזה לבין אדם כלשהו אינו אלא בדמיונו של הקורא, ו/או בהיכרותו האישית עם אדם זה או אחר.

 

אין לראות במחזה תיעוד של אירועים כלשהם, אלא רק דרמה בדיונית המחוייבת לערכים אמנותיים.

 

זפטה רצינית

 

הנפשות (לפי סדר הכניסה לבמה):

 

פקיד עזר

 

קלדנית

 

שמחה ניר, עו”ד

 

מרים זפט, עו”ד

 

קהל

 

יהודה זפט, שופט

 

חן זפט

 

 

מערכה ראשונה

 

לשכת ההוצאה לפועל בבאר-שבע

 

נוכחים: פקיד עזר, קלדנית, עו”ד שמחה ניר, עו”ד מרים זפט, קהל.

תמונה ראשונה

 

נכנס פקיד-עזר.

 

פקיד עזר:

בית המשפט!

 

נכנסים השופט יהודה זפט. הנוכחים קמים.

 

השופט יהודה זפט:

 

בוקר טוב, בבקשה לשבת.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

מה אדוני עושה כאן?!

 

השופט יהודה זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

ככל הידוע לי, כבודו מכהן כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, ולא כראש ההוצל”פ בבאר-שבע.

 

השופט יהודה זפט:

 

את מי אדוני מייצג?

 

עו”ד שמחה ניר:

 

את החייב יוסף הרמן, מול הזוכה בנק המזרחי בע”מ.

 

השופט יהודה זפט:

 

(לקלדנית) תרשמי את זה בפרוטוקול.

 

קלדנית:

 

כן אדוני.

 

השופט יהודה זפט:

 

(לקלדנית) תרשמי החלטה:

 

לפי סעיף 10(א)(2) לחוק בתי המשפט ניתן למנות שופט של בית המשפט המחוזי, בהסכמתו, לכהונה בפועל כשופט בית משפט השלום.

 

לפי סעיף 46 לחוק בתי המשפט יכול שופט שנתמנה לבית משפט שלום אחד, לשבת בבית משפט שלום אחר.

 

לפי סעיף 3 לחוק ההוצאה לפועל סמכות ראש ההוצאה לפועל נתונה לכל שופט או רשם של בית משפט השלום.

 

לפי סעיף 11 לחוק בתי המשפט שופט שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.

 

לאור האמור נתונה לי הסמכות לשבת לדין כראש ההוצאת לפועל בלשכה הזאת.

 

תרשמי תאריך, ותשאירי לי מקום לחתימה.

 

מר ניר, אדוני יטען לגופו של עניין.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

כבודו, אני מבקש לרשום בפרוטוקול את תאריך הפרסום של המינוי הזה, ומספר הדף בילקוט הפרסומים.

 

השופט יהודה זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

בסגנון מאופק ומרוסן, כי אני עדיין בריצת ההמראה.

 

השופט יהודה זפט:

 

(לקלדנית) תרשמי החלטה:

 

עו”ד ניר מדבר בסגנון בוטה ומשתלח.

 

המזכירות תעביר החלטה זו, בצירוף הפרוטוקול, ללשכת עורכי-הדין.

 

תרשמי תאריך, ותשאירי לי מקום לחתימה.

 

מר ניר, בבקשה.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

כבודו, שמעתי על כך שכבודו יושב כראש ההוצל”פ כאן, ועשיתי שיעורי-בית. עברתי על כל הגליונות של ילקוט הפרסומים, מאז מתן תורה ועד הבוקר, ואין בהם כל זכר למינוי הזה. אני מבקש לדחות את הדיון כדי לעתור לבג”ץ.

 

השופט יהודה זפט:

 

(לקלדנית) תרשמי החלטה:

 

הבקשה נדחית. על החלטת ראש ההוצל”פ ניתן לערער, בין בזכות בין לאחר נטילת רשות, לפני בית המשפט המחוזי, וממילא לבג”ץ אין סמכות לדון בהשגתו של ב”כ החייב.

 

תרשמי תאריך, ותשאירי לי מקום לחתימה.

 

מר ניר, בבקשה.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

הטענה שלנו היא שכבודו בכלל לא ראש ההוצל”פ, וממילא לא ניתן לערער על החלטותיו, בין בזכות בין ברשות.

 

השופט יהודה זפט:

 

(לקלדנית) תרשמי החלטה:

 

אין לי מה להוסיף על האמור בהחלטתי הקודמת

 

תרשמי תאריך, ותשאירי לי מקום לחתימה.

 

מר ניר, בבקשה.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

אני מבקש, אם כן, לדחות את הדיון לצורך מיצוי הליכי הערעור.

 

השופט יהודה זפט:

 

(לקלדנית) תרשמי החלטה:

 

הבקשה נדחית.

 

תרשמי תאריך, ותשאירי לי מקום לחתימה.

 

מר ניר, בבקשה.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

אני מבקש מכבודו לפסול את עצמו.

 

השופט יהודה זפט:

 

(לקלדנית) תרשמי החלטה:

 

עו”ד שמחה ניר:

 

אני מבקש לנמק את הבקשה.

 

השופט יהודה זפט:

 

אדוני לא יפריע לי. (לקלדנית) תרשמי החלטה:

 

טענת פסלות יש להעלות מיד בפתיחת הדיון, ואין לשבת על הגדר, בתקווה לזכות במשפט, ואם התקווה הזאת לא תתגשם, אפשר יהיה לטעון טענת פסלות.

 

תרשמי תאריך, ותשאירי לי מקום לחתימה.

 

מר ניר, בבקשה.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

כבודו, התיק הזה נפתח בבקשה לביצוע של חוב בסך 10,000 ש”ח, ביום 1.1.2007. חודש לאחר מכן, ביום 1.2.2007 קיבל מרשי את האזהרה, אשר אליה לא צורף שום פסק-דין, שטר או כל כתב אחר אשר דינו כפסק-דין, כנדרש על פי חוק ההוצל”פ.

 

מרשי פנה אל לשכת ההוצל”פ, בדרישה להמציא לו את פסק-הדין, ועל כך השיב לו מר חנוך דיכטר, המוציא לפועל, כי עליו להגיש “בקשה מסודרת”.

 

מרשי פנה אל המנהל האדמיניסטרטיבי של הלשכה, בטענה שזה עניין מנהלי טהור, ודי בדרישה מהגורמים הניהוליים של הלשכה למלא את חובתם, על פי החוק.

 

עוד טען מרשי כי לא ברור לו מה עושה מר דיכטר בלשכת ההוצל”פ בבאר שבע, והנה, גם על המכתב הזה עונה מרשי למר דיכטר כי הוא לא פנה אליו, אלא למנהל האדמיניסטרטיבי של הלשכה, ואם מר דיכטר עצמו מכהן גם כמנהל האדמיניסטרטיבי של הלשכה, שיואיל, במטותא מכבודו, לציין זאת ליד חתימתו, בין בנוסף לתארו כמוציא לפועל, בין במקומו.

 

אני מפנה את כבודו לפסק דינו של כבוד בית המשפט העליון בעניין ארביד, פד”י ו’, עמ’ 284.

 

והנה, מה עונה לי מר דיכטר? “אדוני יגיש בקשה מסודרת, כאמור במכתבי מיום …”, ושוב הוא עונה לי בתור המוציא לפועל.

 

אני חוזר אל מר דיכטר, ואומר לו שלא פניתי אליו, ושיואיל בטובו להעביר את פנייתי אל המנהל האדמיניסטרטיבי של הלשכה.

 

ומה עונה לי מר דיכטר? “אין לי מה להוסיף על מכתבי הקודמים בעניין זה”.

 

אז עם כל הכבוד, מר דיכטר רוצה שאגיש “בקשה מסודרת” כדי שהוא יוכל להעלות אותה לדרג השיפוטי, ולטעון אחר-כך שהוא פעל “על פי ההחלטה”. זה מה שקוראים במקומותינו “כסת”ח”.

 

השופט יהודה זפט:

 

מה זה כסתח?

 

עו”ד שמחה ניר:

 

כסת”ח זה כיסוי-תחת, כבודו.

 

השופט יהודה זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

אני מדבר בלשון העם, כבודו, ואתם הרי טבעתם את הסיסמה “בית המשפט יושב בתוך עמו”.

 

וחוץ מזה, מאז גדיעת-הידיים המפורסמת של חברכם מישאל חשין, מטאפורות המתייחסות לחלקי הגוף כבר אינן “משהו גס”.

 

ובחזרה לעניין, כבודו. אחרי שנה של התכתבויות, נודע לנו פתאום שחברתי המלומדה, ממש ביום פתיחת התיק, תפסה נכס של מרשי בלי צו עיקול, ומכרה אותו, באותו היום, במחיר של מיליון שקל, והכל כגנב בליי…

 

עו”ד מרים זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

בסגנון מאופק ומרוסן, כי אני עדיין בריצת ההמראה, אבל חכי-חכי.

 

השופט יהודה זפט:

 

(לקלדנית) תרשמי החלטה:

 

עו”ד ניר מדבר בסגנון בוטה ומשתלח.

 

המזכירות תעביר החלטה זו, בצירוף הפרוטוקול, ללשכת עורכי-הדין.

 

תרשמי תאריך, ותשאירי לי מקום לחתימה.

 

מר ניר, אדוני ימשיך בבקשה, אבל יקפיד על סגנונו.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

כבודו, הביטוי “כגנבים בלילה” מופיע בגוגל כ-10,100 פעמים, ולא בדקתי את זה בכל ההטיות האחרות. הביטוי הזה יצא לאחרונה מפיו של חבר הכנסת יריב לוין, מבכיריה של לשכת עורכי-הדין, ואם כבודו רוצה לרוץ גם עם זה ללשכה, אנחנו מדינה חופשית.

 

השופט יהודה זפט:

 

(לקלדנית) תרשמי החלטה:

 

עו”ד ניר מדבר בסגנון בוטה ומשתלח.

 

בית המשפט מתרה במר ניר כי עליו לדבר לעניין.

 

המזכירות תעביר החלטה זו, בצירוף הפרוטוקול, ללשכת עורכי-הדין.

 

תרשמי תאריך, ותשאירי לי מקום לחתימה.

 

מר ניר, בבקשה.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

כפי שאמרתי, זה עוד לא הכל, כבודו. אחרי שנה של התכתבויות, נודע לנו פתאום שחברתי המלומדה, ממש ביום פתיחת התיק, תפסה נכס של מרשי בלי צו עיקול, עשתה עליו כינוס נכסים ומכרה אותו, באותו היום, במחיר של מיליון שקל, והכל כגנב בלילה, בלי אישור של ראש ההוצל”פ, ובלי ידיעתו של מרשי.

 

טוב, נניח – רק נניח – שהמכירה הייתה כדין. מה עושים עם הכסף? לפי התקנות יש להודיע על ללשכת ההוצל”פ, תוך שבעה ימים – וכמובן להעביר את כל הכסף ללשכה, על מנת לסגור בו את החוב, ולהחזיר לחייב את העודף.

 

עו”ד מרים זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

מרים, אל תפריעי לי. אם האמירה “להחזיר לחייב את העודף” מעוררת אצלך שאלה של סגנון, את יכולה לרוץ עם זה ללשכה, אבל לפני שאת רצה, בואי תקשיבי, כדי שבאותו הסולר תוכלי להביא ללשכה גם תלונה נגד עצמך.

 

עו”ד מרים זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

מרים, אל תפריעי לי, כי אני אתרגז.

 

וזה לא הכל כבודו. לא רק שחברתי המלומדה לקחה את הכסף לעצמה …

 

עו”ד מרים זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

מרים, אל תפריעי לי, פעם אחרונה.

 

עו”ד מרים זפט:

 

אני לא חברה שלך, ואל תקרא לי מרים!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

את לא סתם חברתי, את “חברתי המלומדה”, וכפי שנראה מיד, את לא סתם מלומדה, את מלומדה מאוד, ובכלל, כשמדובר בכללי הלשכה על היחסים שבין “עורך הדין לחברו”, מדברים גם על היחסים בינינו.

 

וכמו שאמרתי, כבודו, לא רק שחברתי המלומדה לקחה את הכסף לעצמה … אלא שהיא עוד הגישה ללשכת ההוצל”פ “עדכונים”, והעלתה את החוב לחמשים אלף – תוספת של 400% לשנה, ועכשיו, אחרי שנה נוספת – תוספת של 400% על הכל, וביחד – 250 אלף, מקרן של 10,000 ש”ח, תוך שנתיים. רבית של 2400%, כבודו.

 

ועל סמך מה “עידכנה” חברתי את החוב?

 

על סמך “לוח 2735(א)(3)(ב)” של בנק המזרחי… ככה זה עובד, שהלשכה עושה את עצמה חותמת גומי בידיה של אשת השופט.

 

עו”ד מרים זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

סגנון בוטה ומשתלח, מיינד יו. לכי ללשכה.

 

השופט יהודה זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

סגנון בוטה ומשתלח, כבודו.

 

אבל גם זה לא הכל, כבודו. הבוקר אומרת לי חברתי המלומדה כי לפני יומיים היא הפקידה בלשכת ההוצל”פ סך של אלף שקל, על “ערך” של לפני חצי שנה, והיא מוכנה, ברוב טובה, לזכות את מרשי בסכום הזה, פלוס רבית שנתית של שישה אחוז, ובסכ-הכל 1,030 ש”ח, כך שיתרת החוב, נכון להיום, תעמוד על 248,970 ש”ח, במקום 250,000 ש”ח, ואני שואל לאיזו רמה של חוצפה וחוסר בושה אפשר עוד להגיע.

 

עו”ד מרים זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

סגנונו של כבוד בית המשפט העליון, מיינד יו.

 

השופט יהודה זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

הסגנון בו היה אדוני אומר לחברתי את אותם הדברים, אילו הוא לא היה בעלה ואלוף-נעוריה.

 

השופט יהודה זפט:

 

(לקלדנית) תרשמי החלטה:

 

עו”ד ניר מדבר בסגנון בוטה ומשתלח, למרות כל ההתראות שבית המשפט התרה בו.

 

בית המשפט וחזר והתרה במר ניר כי עליו לדבר לעניין, אך ללא הועיל.

 

אני מחייב את עו”ד שמחה ניר לשלם הוצאות אישיות כדלקמן:

 

50,000 ש”ח לזוכה, בנק הפועלים בע”מ;

 

50,000 ש”ח לאוצר המדינה;

 

100,000 ש”ח לב”כ הזוכה, עו”ד מרים זפט, אישית.

 

המזכירות תעביר החלטה זו, בצירוף הפרוטוקול, ללשכת עורכי-הדין.

 

תרשמי תאריך, ותשאירי לי מקום לחתימה.

 

מר ניר, אדוני ימשיך, אבל יקפיד על סגנונו.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

כבודו, לפי החשבון שלי, לא רק שמרשי לא חייב דבר, בגלל שטרם הומצאה לו האזהרה, אלא שהמשיבה חייבת לו את מיליון השקל שהיא גנבה ממנו, בתוספת כל מה שהיא הרוויחה על הגניבה הזאת.

 

עו”ד מרים זפט:

 

באיזה …

 

עו”ד שמחה ניר:

 

מרים, אל תפריעי לי.

 

אני מבקש לחייב את הזוכה גם בהוצאות לדוגמה על הדרך הפסולה בה הוא הלך בתיק הזה, וכן לחייב גם את ב”כ הזוכה, אישית, בהוצאות כאמור.

 

עו”ד מרים זפט:

 

אני מבקשת לדחות מכל-וכל את טענות חברי המלומד ולחייב את הזוכה, וכן את בא כוחו, אישית, בהוצאות לדוגמה, לטובת הזוכה, לטובת אוצר המדינה ולטובת ב”כ הזוכה, אישית.

 

הבקשה קנטרנית וטורדנית.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

באיזה סגנון גברתי מדברת!!!

 

עו”ד מרים זפט:

 

זה מינוח משפטי מקובל, ולא “סגנון”.

 

השופט יהודה זפט:

 

אנחנו משתמשים במינוח הזה יום-יום ושעה-שעה.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

כבודו, על כך בדיוק נפשי בוכיה.

 

עו”ד מרים זפט:

 

שהקליינטים שלך ישלמו את החובוחת שלהם, נפשך לא תהיה בוכיה.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

אם הבנק שלך ובאת-כוחו המלומדה לא יעשקו דלים ולא ירצצו אביונים, ואם עורכות-הדין שלו לא תרמינה ולא תולכנה בכחש גם את הבנק, גם את לשכת ההוצל”פ וגם את החייבים, נפשי לא תהא בוכיה.

 

ולמעלה מכך, אם אתם, הבנקים, תחזירו ללקוחות שלי את כל מה שגזלתם מהם, רק משכר-הטירחה על זה אני אוכל לחיות 2000 שנה.

 

ועוד יישאר עודף.

 

עו”ד מרים זפט:

 

החייב שוטף את תיק הוצל”פ, באופן סדרתי, בבקשות חסרות שונות, הנסמכות על טענות דמיוניות.

 

החייב כבר מיצה את כל הטענות האפשריות והבלתי אפשריות, והוא חוזר ומעלה בואריאציות כאלה ואחרות את טענותיו הקודמות.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

כבודו, חברתי מטעה את אדוני. זאת הבקשה הראשונה והיחידה שהחייב הגיש בתיק הזה, ותיקי הוצל”פ אחרים מעולם לא היו לו.

 

עו”ד מרים זפט:

 

כל טענות החייב בגין הדיווח על כספי הכינוס כבר נידונו וכבר נדחו, ואין כל טעם לחזור ולהתייחס אליהן ויש לדחותן

 

למעלה מן הצורך יצויין כי הזוכה ביצע הקטנת קרן של כספי המימוש, עם ערך יום התקבול, ובכך מילא את חובתו.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

כבודו, אני טענתי  כי חברתי המלומדה מטעה את כבודו.

 

כבודו יבדוק את התיק ויראה כי החייב לא הגיש שום בקשה אחרת בתיק הזה, וממילא שום בקשה ושום טענה שלו עדיין לא “נידונו וכבר נדחו”, כדברי חברתי.

 

חברתי אומרת, “למעלה מן הצורך”, כי “הזוכה ביצע הקטנת קרן של כספי המימוש, עם ערך יום התקבול, ובכך מילא את חובתו”.

 

אני שואל אם הדיווח, באיחור שנתיים, זה בהתאם לתקנה המחייבת דיוות תוך שבעה ימים.

 

אני שואל אם “יום ערך” של חצי שנה לאחור, אחרי איחור של שנתיים, זה “ערך יום התקבול”.

 

אני שואל אם 1,000 ש”ח מתוך מיליון ש”ח זה מתאים ל”כספי המימוש” בסך מיליון ש”ח, כפי שאנחנו רואים בקבלה החתומה בידי חברתי עצמה, במו ידיה.

 

ואני שואל אותך, מרים, איפה הכסף שאת לא מכחישה את קבלתו? איפה הכסף?!

 

כבודו, אשתך דורשת כעת 248,970 ש”ח, בנוסף למיליון שהיא כבר משכה, ונמצא בחשבונכם המשותף, על חוב של 10,000 ש”ח, שאנחנו עדיין לא יודעים מהו ועל מה הוא מבוסס, כי עדיין לא קיבלנו את כל מה שהיה צריך להיות מצורף לאזהרה.

 

השופט יהודה זפט:

 

(לקלדנית) תרשמי החלטה:

 

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים אני דוחה את הבקשה.

 

לא מצאתי בבקשה כל ממש.

 

התקבולים דווחו תוך פרק זמן סביר, בציון תאריך ערך קבלת התקבול.

 

אין לראש ההוצאה לפועל ככלל נטיה כלפי צד כלשהו וגם בפרט בתיק זה.

 

ההחלטות ניתנות עפ”י דין ובהתחשב בעובדות ובבקשות ובתגובות המוגשות לתיק ההוצאה לפועל.

 

לנוכח החלטות קודמות וריבוי בקשות סרק הנני מחייב את החייב בהוצאות כדלקמן:

 

500,000 ש”ח לזוכה, בנק הפועלים בע”מ;

 

500,000 ש”ח לאוצר המדינה;

 

1,000,000 ש”ח לב”כ הזוכה, עו”ד מרים זפט, אישית.

 

הוצאות אלה הינן בנוסף להוצאות שכבר פסקתי בתיק הזה.

 

תרשמי תאריך, ותשאירי לי מקום לחתימה.

 

מי עכשיו? בבקשה, עו”ד ניר.

 

תמונה שנייה

 

עו”ד שמחה ניר:

 

אני מייצג גם את החייב בציר משה, מול בנק הפועלים בע”מ.

 

אני מבקש שאדוני יפסול את עצמו.

 

כבודו הוא בעלה של באת כוח הבנק, היושבת כאן.

 

לכל בעל יש עניין בכך שאשתו תצליח, מה גם שהמיליונים שאשתו מרוויחה כאן נכנסים היישר לקופתכם המשותפת.

 

עו”ד מרים זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

לא ידעתי ש”מה גם” או “נכנסים היישר” הם ביטויים שיש בהם פסול סגנוני.

 

השופט יהודה זפט:

 

(לקלדנית) תרשמי החלטה:

 

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים אני דוחה את הבקשה.

 

לא מצאתי בבקשה כל ממש.

 

שופט מקצועי אינו מושפע מקרבת משפחה לאחד הצדדים או לבאי-כוחם, ואין לראש ההוצאה לפועל ככלל נטיה כלפי צד כלשהו וגם בפרט בתיק זה.

 

ההחלטות ניתנות עפ”י דין ובהתחשב בעובדות ובבקשות ובתגובות המוגשות לתיק ההוצאה לפועל.

 

הבקשה נדחית.

 

תרשמי תאריך, ותשאירי לי מקום לחתימה.

 

אדוני ימשיך.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

אני מבקש לדחות את הדיון כדי לערער לפני כבוד בית המשפט העליון על ההחלטה.

 

השופט יהודה זפט:

 

(לקלדנית) תרשמי החלטה:

 

לא מצאתי ממש בבקשה.

 

שופט מקצועי אינו מושפע מקרבת משפחה לאחד הצדדים או לבאי-כוחם, ואין לראש ההוצאה לפועל ככלל נטיה כלפי צד כלשהו וגם בפרט בתיק זה.

 

הליכי הפסלות, כפי שנקבעו בחוק בתי המשפט אינם חלים על ראש ההוצאה לפועל.

 

הבקשה נדחית.

 

תרשמי תאריך, ותשאירי לי מקום לחתימה.

 

מר ניר, אדוני יטען לגופו של עניין.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

כבודו, אני טוען כי אדוני לא התמנה כדין כשופט בפועל של בית משפט השלום. בדקתי את הנושא הזה בילקוט הפרסומים, ואין למינוי הזה כל זכר, וממילא גם אין צורך לבדוק את עניין ישיבתו לדין במחוז הדרום, כאשר כבודו מכהן במחוז תל-אביב והמרכז.

 

השופט יהודה זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

בסגנון מאופק ומרוסן. אמרתי כי בדקתי את הנושא הזה בילקוט הפרסומים. האם “ילקוט הפרסומים” זה מילה גסה?

 

השופט יהודה זפט:

 

אדוני לא יענה לי. (לקלדנית) תרשמי החלטה:

 

לפי סעיף 11 לחוק בתי המשפט שופט שמינויו פורסם ברשומות אין עוררין על מינויו.

 

מעבר לכך, טענה שהשופט אינו מכהן כדין יש להעלות מיד בפתיחת הדיון, ואין לשבת על הגדר, בתקווה לזכות במשפט, ואם התקווה הזאת לא תתגשם, אפשר יהיה לטעון טענת אי-חוקיות.

 

לא יעלה על הדעת כי בעל דין יטען לפסלות השופט, ומשטענה זו לא תתקבל הוא יטען שהשופט כלל אינו שופט. אי אתה יכול לטעון לפסלות שופט שאינו שופט, ומכיוון שב”כ החייב טען לפסלותי, כשופט, הוא הודה בכך שאני שופט.

 

תרשמי תאריך, ותשאירי לי מקום לחתימה.

 

מר ניר, לגופו של עניין, בבקשה.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

כבודו, לפני רבע שעה, כאשר העליתי את אותן הטענות, אבל בסדר ההפוך, כבודו אמר שיש לטעון קודם את טענת הפסלות, וכך בדיוק עשיתי. עכשיו כבודו אומר בדיוק את ההיפך. האם כבודו שינה את דעתו ברבע שעה?

 

השופט יהודה זפט:

 

(לקלדנית) תרשמי החלטה:

 

עו”ד ניר מדבר בסגנון בוטה ומשתלח.

 

המזכירות תעביר החלטה זו, בצירוף הפרוטוקול, ללשכת עורכי-הדין.

 

תרשמי תאריך, ותשאירי לי מקום לחתימה.

 

מר ניר, אדוני ימשיך בבקשה, אבל יקפיד על סגנונו.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

כבודו, התיק הזה נפתח בבקשה לביצוע של חוב בסך 10,000 ש”ח, ביום 1.1.1999. מרשי מעולם לא קיבל אזהרה, כנדרש על פי חוק ההוצל”פ, ומעיון בתיק דנן עולה כי אזהרה כזאת מעולם גם לא נשלחה.

 

היום, אחרי עשר שנים, נודע לנו פתאום שחברתי המלומדה, ממש ביום פתיחת התיק, תפסה נכס של מרשי בלי צו עיקול, ומכרה אותו, באותו היום, במחיר של מיליון שקל, והכל כגנב בליי…

 

עו”ד מרים זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

בסגנון מאופק ומרוסן, כי אני עדיין בריצת ההמראה, אבל חכי-חכי, כי את עוד תתגעגעי לסגנון הישן והטוב של שמחה ניר.

 

לידיעתך, מרים, הביטוי “כגנבים בלילה” מופיע בגוגל כ-10,100 פעמים, ולא בדקתי את זה בכל ההטיות האחרות. הביטוי הזה יצא לאחרונה מפיו של חבר הכנסת יריב לוין, מבכיריה של לשכת עורכי-הדין, ואם את רוצה לרוץ גם עם זה ללשכה, אנחנו מדינה חופשית.

 

וזה עוד לא הכל, כבודו. אחרי שנה של התכתבויות, נודע לנו שחברתי המלומדה תפסה את הנכס של מרשי בלי צו עיקול, מינתה את עצמה ככונסת נכסים, עשתה על הנכס הזה כינוס ומכרה אותו, באותו היום, במחיר של מיליון שקל, והכל כגנב בלילה, בלי אישור של ראש ההוצל”פ, ובלי ידיעתו של מרשי.

 

טוב, נניח – רק נניח – שהמכירה הייתה כדין. מה עושים עם הכסף? לפי התקנות יש להודיע על ללשכת ההוצל”פ, תוך שבעה ימים – וכמובן להעביר את כל הכסף ללשכה, על מנת לסגור בו את החוב, ולהחזיר לחייב את העודף.

 

עו”ד מרים זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

מרים, אל תפריעי לי. אם האמירה “להחזיר לחייב את העודף” מעוררת אצלך שאלה של סגנון, את יכולה לרוץ עם זה ללשכה, אבל לפני שאת רצה, בואי תקשיבי, כדי שבאותו הסולר תוכלי להביא ללשכה גם תלונה נגד עצמך.

 

עו”ד מרים זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

מרים, אל תפריעי לי, כי אני אתרגז.

 

וזה לא הכל כבודו. לא רק שחברתי המלומדה לקחה את הכסף לעצמה …

 

עו”ד מרים זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

מרים, אל תפריעי לי, פעם אחרונה.

 

עו”ד מרים זפט:

 

אני לא חברה שלך, ואל תקרא לי מרים!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

את לא סתם חברתי, את “חברתי המלומדה”, וכפי שנראה מיד, את לא סתם מלומדה, את מלומדה מאוד, ובכלל, כשמדובר בכללי הלשכה על היחסים שבין “עורך הדין לחברו”, מדברים גם על היחסים בין עורך הדין לחברתו.

 

וכמו שאמרתי, כבודו, לא רק שחברתי המלומדה לקחה את הכסף לעצמה … אלא שהיא עוד הגישה ללשכה “עדכונים”, והעלתה את החוב לחמשים אלף – תוספת של 400% לשנה, ואחרי כל שנה שנה נוספת – תוספת של 400% על הכל, וביחד, עד היום – חמישה מילארד שקל, מקרן של 10,000 ש”ח, תוך עשר שנים.

 

ועל סמך מה “עידכנה” חברתי את החוב?

 

על סמך “לוח 2735(א)(3)(ב)” של בנק המזרחי… ככה זה עובד, שלשכת ההוצל”פ עושה את עצמה חותמת גומי בידיה של אשת השופט.

 

עו”ד מרים זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

סגנון בוטה ומשתלח, מיינד יו. לכי ללשכה.

 

השופט יהודה זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

סגנון בוטה ומשתלח, כבודו.

 

אבל גם זה לא הכל, כבודו. הבוקר אומרת לי חברתי המלומדה כי לפני יומיים היא הפקידה בלשכת ההוצל”פ סך של אלף שקל, על “ערך” של לפני חצי שנה, והיא מוכנה, ברוב טובה, לזכות את מרשי בסכום הזה, פלוס רבית שנתית של שישה אחוז, ובסכ-הכל 1,030 ש”ח, כך שיתרת החוב, נכון להיום, תעמוד על 4,999,998,970 ש”ח, במקום חמישה מיליארד ש”ח, ואני שואל לאיזו רמה של חוצפה וחוסר בושה אפשר עוד להגיע.

 

עו”ד מרים זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

סגנונו של כבוד בית המשפט העליון, מיינד יו.

 

השופט יהודה זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

הסגנון בו היה אדוני אומר לחברתי את אותם הדברים, אילו הוא לא היה בעלה ואלוף-נעוריה.

 

השופט יהודה זפט:

 

(לקלדנית) תרשמי החלטה:

 

עו”ד ניר מדבר בסגנון בוטה ומשתלח, למרות כל ההתראות שבית המשפט התרה בו.

 

בית המשפט וחזר והתרה במר ניר כי עליו לדבר לעניין, אך ללא הועיל.

 

אני מחייב את עו”ד שמחה ניר לשלם הוצאות אישיות כדלקמן:

 

50,000 ש”ח לזוכה, בנק הפועלים בע”מ;

 

50,000 ש”ח לאוצר המדינה;

 

100,000 ש”ח לב”כ הזוכה, עו”ד מרים זפט, אישית.

 

המזכירות תעביר החלטה זו, בצירוף הפרוטוקול, ללשכת עורכי-הדין.

 

תרשמי תאריך, ותשאירי לי מקום לחתימה.

 

מר ניר, אדוני ימשיך, אבל יקפיד על סגנונו.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

כבודו, לפי החשבון שלי לא רק שמרשי לא חייב דבר, בגלל שטרם הומצאה לו האזהרה, אלא שהמשיבה חייבת לו את מיליון השקל שהיא גנבה ממנו, בתוספת כל מה שהיא הרוויחה על הגניבה הזאת.

 

עו”ד מרים זפט:

 

באיזה …

 

עו”ד שמחה ניר:

 

מרים, אל תפריעי לי.

 

אני מבקש לחייב את הזוכה בהוצאות לדוגמה על הדרך הפסולה בה הוא הלך בתיק הזה, וכן לחייב גם את ב”כ הזוכה, אישית, בהוצאות כאמור, כי עשתה את כל הדברים האלה למען בצע-כסף.

 

עו”ד מרים זפט:

 

אני מבקשת לדחות מכל-וכל את טענות חברי המלומד ולחייב את הזוכה, וכן את בא כוחו, אישית, בהוצאות לדוגמה, לטובת הזוכה, לטובת אוצר המדינה ולטובת ב”כ הזוכה, אישית.

 

אני מבקשת להביא, לעניין זה, את סגנונו הבוטה והמשתלח, הבלתי מאופק ובלתי מרוסן.

 

הבקשה קנטרנית וטורדנית.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

באיזה סגנון גברתי מדברת!!!

 

עו”ד מרים זפט:

 

זה מינוח משפטי מקובל, ולא “סגנון”.

 

השופט יהודה זפט:

 

אנחנו משתמשים במינוח הזה יום-יום ושעה-שעה.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

כבודו, על כך בדיוק נפשי בוכיה.

 

עו”ד מרים זפט:

 

שהקליינטים שלך ישלמו את החובוחת שלהם, נפשך לא תהיה בוכיה.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

אם הבנק שלך ובאת-כוחו המלומדה לא יעשקו דלים ולא ירצצו אביונים, נפשי לא תהא בוכיה.

 

עו”ד מרים זפט:

 

החייב שוטף את תיק הוצל”פ, באופן סדרתי, בבקשות חסרות שונות, הנסמכות על טענות דמיוניות.

 

החייב כבר מיצה את כל הטענות האפשריות והבלתי אפשריות, והוא חוזר ומעלה בואריאציות כאלה ואחרות את טענותיו הקודמות.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

כבודו, חברתי מטעה את אדוני. זאת הבקשה הראשונה והיחידה שהחייב הגיש בתיק הזה, ותיקי הוצל”פ אחרים מעולם לא היו לו.

 

עו”ד מרים זפט:

 

כל טענות החייב בגין הדיווח על כספי הכינוס כבר נידונו וכבר נדחו, ואין כל טעם לחזור ולהתייחס אליהן ויש לדחותן

 

למעלה מן הצורך יצויין כי הזוכה ביצע הקטנת קרן של כספי המימוש, עם ערך יום התקבול, ובכך מילא את חובתו.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

כבודו, אני טענתי  כי חברתי המלומדה מטעה את כבודו.

 

כבודו יבדוק את התיק ויראה כי החייב לא הגיש שום בקשה אחרת בתיק הזה, וממילא שום בקשה ושום טענה שלו עדיין לא “נידונו וכבר נדחו”, כדברי חברתי.

 

חברתי אומרת, “למעלה מן הצורך”, כי “הזוכה ביצע הקטנת קרן של כספי המימוש, עם ערך יום התקבול, ובכך מילא את חובתו”.

 

אני שואל אם הדיווח, באיחור של תשע וחצי שנים, זה בהתאם לתקנה המחייבת דיוות תוך שבעה ימים.

 

אני שואל אם “יום ערך” של חצי שנה לאחור, אחרי איחור של עשר שנים, זה “ערך יום התקבול”.

 

אני שואל אם 1,000 ש”ח מתוך מיליון ש”ח זה מתאים ל”כספי המימוש” בסך מיליון ש”ח, כפי שאנחנו רואים בקבלה החתומה בידי חברתי עצמה, במו ידיה.

 

ואני שואל אותך, מרים, איפה הכסף שאת לא מכחישה את קבלתו?

 

כבודו, אשתך דורשת כעת 4,999,998,970 ש”ח, בנוסף למיליון שהיא כבר משכה, והופקד בחשבונכם המשותף, על חוב של 10,000 ש”ח, שאנחנו עדיין לא יודעים מהו ועל מה הוא מבוסס, כי עדיין לא קיבלנו שום אזהרה ושום דבר.

 

השופט יהודה זפט:

 

(לקלדנית) תרשמי החלטה:

 

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים אני דוחה את הבקשה.

 

לא מצאתי בבקשה כל ממש.

 

התקבולים דווחו תוך פרק זמן סביר, בציון תאריך ערך קבלת התקבול.

 

אין לראש ההוצאה לפועל ככלל נטיה כלפי צד כלשהו וגם בפרט בתיק זה.

 

ההחלטות ניתנות עפ”י דין ובהתחשב בעובדות ובבקשות ובתגובות המוגשות לתיק ההוצאה לפועל.

 

לנוכח החלטות קודמות וריבוי בקשות סרק הנני מחייב את החייב בהוצאות כדלקמן:

 

5,000,000 ש”ח לזוכה, בנק הפועלים בע”מ;

 

5,000,000 ש”ח לאוצר המדינה;

 

10,000,000 ש”ח לב”כ הזוכה, עו”ד מרים זפט, אישית.

 

הוצאות אלה הינן בנוסף להוצאות שכבר פסקתי בתיק הזה.

 

תרשמי תאריך, ותשאירי לי מקום לחתימה.

 

מי עכשיו? עו”ד ניר, יש לאדוני עוד תיק בפני? אני אשמע את אדוני לאחר ההפסקה.

 

תמונה שלישית

 

עו”ד שמחה ניר:

 

כבודו, אני מייצג גם את החייב חזן משה, מול בנק הפועלים בע”מ.

 

באחד משני הדיונים שקדמו לדיון הזה נתבקש כבודו לפסול את עצמו, והוא דחה את הבקשה, מהטעם שאת טענת הפסלות היה צורך לטעון לפני הטענה בדבר אי-חוקיות מינויו, ובשני משניהם הוא דחה את הטענה בדבר אי-חוקיות מינויו מהטעם שהיה צורך לטעות אותה לפני טענת הפסלות.

 

אני מבקש, איפוא, להעלות את שתי הטענות יחד: האחת היא שלכבודו אין סמכות לדון בהליך הזה, כי הוא שופט ביהמ”ש המחוזי בתל-אביב, ולא שופט או רשם בבית משפט השלום בבאר שבע, והשנייה היא שהוא בעלה של עו”ד מרים זפט, המייצגת כאן את הזוכה.

 

כבודו הסביר בהחלטה קודמת שיש לו מינוי-בפועל לבית משפט השלום, ושבתור שופט בימ”ש השלום הוא יכול לשבת גם בבית משפט אחר, ובאשר לטענת הפסלות כבודו אמר שבתור שופט מקצועי הוא אינו מושפע מקרבת משפחה לאחד הצדדים או לבאי-כוחם, ואין לו  ככלל נטיה כלפי צד כלשהו וגם בפרט בתיק זה.

 

בינתיים, בהפסקה, עשיתי שיעורי-בית משלי, וגיליתי כי מינויו לכהונה-בפועל לא רק שלא פורסם ברשומות, אלא גם כי, בניגוד לסעיף 10(א) לחוק בתי המשפט, המינוי-בפועל הזה לא נחתם ע”י שר המשפטים, ולא ניתנה לו הסכמת נשיא בית המשפט העליון.

 

אמנם, כבודו, על פי סעיף 46 לחוק בתיהמ”ש שופט שנתמנה לבית משפט שלום אחד יכול לשבת בבית משפט שלום אחר, אולם הדבר מותנה בהסכמת שני נשיאי בתי משפט השלום הנוגעים בדבר, וכפי שבדקתי לא ניתנה למעבר הזה הסכמתו של אף אחד משני הנשיאים – לא עדנה בקנשטיין ולא משה מכליס.

 

בנסיבות האלה אני פטור מלבדוק אם “מינוי הבסיס” שלו, כשופט ביהמ”ש המחוזי בתל-אביב, אכן פורסם ברשומות.

 

באשר לקביעת כבודו כי בתור שופט מקצועי הוא אינו מושפע מקרבת משפחה לאחד הצדדים או לבאי-כוחם, וממילא גם לא מקרבת משפחה לאשתו, עם כל הכבוד, הדבר אינו עולה בקנה אחד עם ההלכה, עם החוק ועם כללי האתיקה של השופטים.

 

קרבת-משפחה, ובוודאי מהדרגה הראשונה, אינה עולה בקנה אחד עם מראית פני הצדק, ושאלת יכולתו האישית של השופט להתעלות מעל לשיקולי המשפחה אינם מעלים ואינם מורידים.

 

אציין עוד כי במקרה דנן המיליונים שהגב’ זפט מרווחיה כאן נכנסים לקופה המשותפת של שניכם, כל שלכבודו יש גם אינטרס אישי בתוצאה של ההליך.

 

אני מבקש, איפוא, שכבודו לא ידון בהליך ההוצל”פ הזה, בין משום שכבודו לא מונה כדין, בין משום שהוא בעלה של באת-כוח הזוכה כאן, וגם יש לו עניין אישי-כלכלי בתוצאות.

 

כבודו, יש לי הרגשה עמומה שכבודו מכהן כזמר נודד אשר רץ לכל מקום בו מופיעה אשתו, על מנת לדון בתיקים בהם היא מופיעה.

 

השופט יהודה זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

זה לא “סגנון”, זה דברים שאני מוצא באתר מערכת המשפט. יש לי כאן תדפיסים משם, ויש לי גם מסמכים נוספים.

 

בראשון לחודש הזה כבודו ישב בלשכת ההוצל”פ בקרית שמונה, ודן בחמישה תיקים בהם אשתו מרים, היושבת כאן לצידי, ייצגה את בנק הפועלים, אותו היא מייצגת גם כאן.

 

כיוון שהיה זה יום חמישי בשבוע, וביום ראשון שלאחריו, הרביעי לחודש, היו אמורים להיות לכם עשרה תיקים בלשכת ההוצל”פ בצפת, לקחתם שלושה לילות, פול-בורד, במלון “גני יהודה” בצפת. הנה הקבלות שהגשתם להנהלת בתי המשפט. בטח, שופט בישראל לא יכול לחזור מקרית שמונה לתל-אביב, על מנם לחזור ביום העסקים הבא לצפת, והוא גם לא יכול לחיות 3 ימים בלי רעייתו, המפרנסת העיקרית של המשפחה.

 

אבל זה עוד לא הכל …

 

השופט יהודה זפט:

 

מר ניר, אדוני …

 

עו”ד שמחה ניר:

 

אדוני לא יפסיק אותי, ואני מבקש שדברי יירשמו בפרוטוקול, ואני נושא במלוא האחריות עליהם, גם אזרחית, גם פלילית וגם משמעתית.

 

השופט יהודה זפט:

 

מר ניר, אדוני …

 

עו”ד שמחה ניר:

 

שום “אדוני”! אם כבודו רוצה להפסיק את הדיון, זה יהיה נחמד מאוד, כי גם אני ביקשתי להפסיק את הדיון, אבל כבודו דחה את בקשתי.

 

כמו שאמרתי, זה עוד לא הכל, כי את חשבון-ההוצאות-הזה-ממש מרים הגישה גם לבנק הפועלים, למרות ששכר-הטירחה שלה כולל גם את הוצאות-הייצור, זאת אומרת שאתם קיבלתם “החזר” שהוא פי שלוש מההוצאה, או, נכון יותר, פי שש, כי כל חשבון כזה הוא על שניכם, למרות שהוא מגיע – אם בכלל – רק לאחד מכם.

 

זה מזכיר לי את המקרה של דוד יכין, מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה, שגם הוא עשה את הדברים האלה, ושילם עליהם ביוקר. זה בימים ההם, בשנות השבעים העליזות.

 

ומה בזמן הזה? אהוד אולמרט, כמובן, עם ה”ראשון טורס” שלו.

 

הלאה: כיוון שביום העבודה הבא, יום ב’, היה לכם “רנדוו” בלשכת ההוצאה לפועל באילת, לקחת מונית לשדה התעופה מחניים, משם טיסה לאילת, שני לינות פול-בורד במלון “גני מרים”, וטיסה בחזרה למחניים, כדי להופיע ביום ג’ שוב בקרית שמונה – והכל, כמובן, בהגשת חשבונות-הוצאות לכל הגורמים האפשריים.

 

אפשר לקרוא לזה “זפטורס”, אם תרצו.

 

בכלל, הייתי מציע לכם לנהל יומן משותף, כי זה יחסוך לכם נייר, אבל זה לא מונע מכם להגיש חשבון על ניהול שני יומנים. הסיבה שאני לא מציע את זה היא שאתם מספיק חכמים כדי לעשות את זה גם בלי העצות שלי.

 

הייתי יכול להמשיך עד אין-סוף, אבל די לי בכך כדי שכבודו ימשוך את ידו מהתיק הזה.

 

השופט יהודה זפט:

 

(לקלדנית) תרשמי החלטה:

 

לא מצאתי בבקשה כל ממש.

 

עו”ד ניר העלה טענות שונות ומשונות הגובלות בזילות בית המשפט, וגם לגופן הן אינן אלא דברי-בלע, הכפשות והשמצות.

 

עו”ד ניר דיבר בסגנון בוטה ומשתלח, בלתי מאופק ובלתי מרוסן.

 

למעלה מן הדרוש אציין כי אין שום מניעה כי שופט בית משפט מחוזי ימונה גם כרשם של בית משפט שלום, ואז אין צורך בהסכמת הנשיאים, והרשם אינו כבול לבית משפט זה או אחר.

 

המזכירות תעביר החלטה זו, בצירוף הפרוטוקול, ללשכת עורכי-הדין.

 

הבקשה נדחית.

 

תרשמי תאריך, ותשאירי לי מקום לחתימה.

 

מר ניר, אדוני יטען לגופו של עניין.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

אני מבקש לדחות את הדיון כדי לערער לפי כבוד בית המשפט העליון על ההחלטה שלא לפסול את עצמו, וכן לעתור לבג”ץ לעניין חוקיות המינוי.

 

השופט יהודה זפט:

 

(לקלדנית) תרשמי החלטה:

 

הבקשה נדחית.

 

תרשמי תאריך, ותשאירי לי מקום לחתימה.

 

מר ניר, אדוני יטען לגופו של עניין.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

כבודו, התיק הזה נפתח בבקשה לביצוע של חוב בסך 10,000 ש”ח, ביום 1.1.2009. ללא אזהרה, כנדרש על פי חוק ההוצל”פ, ומעיון בתיק דנן עולה כי אזהרה כזאת מעולם גם לא נשלחה.

 

בו ביום …

 

עו”ד מרים זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

אמרתי “בו ביום”, וזה סגנון מאופק ומרוסן יחסית, וכמו שכבר אמרתי היום, את עו”ד תתגעגעי לסגנון הישן והטוב של שמחה ניר.

 

בו ביום הוציאה חברתי צו כינוס-נכסים על ביתו של מרשי, על פי הבקשה שהגישה יחד עם הבקשה-לביצוע, ובשעה 1000 בבוקר היא כבר ניהלה, במשרדה, “מכירה פומבית” של הדירה, כאשר נוכחה במקום רק “מציעה” אחת, אשר שמה, במקרה – ממש במקרה – חן זפט.

 

עו”ד מרים זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

השופט יהודה זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

אם ציון שמה של בתכם הוא משהו “בוטה ומשתלח”, אני מתנצל ומתקן: הגברת ה’ זפט. ממש רספקטבילי.

 

בשעה 10:03 נסתיימה ה”מכירה” הזאת בהקניית הבית ל”קונה” הזאת, במחיר של 50,000 ש”ח, כאשר שוויו של הבית הוא 1,450,000 ש”ח.

 

בשעה 11:00 הוציאה חברתי צו-פינוי, אשר נמסר למרשי בביתו, בשעה 12:00, ובו נאמר כי עליו לפנות את הבית עד השעה 17:00, באותו היום.

 

אני לא רוצה לומר שהדבר נעשה “כגנבים בלילה”, לא משום אנינות-הסגנון שלכם, אלא משום שהדבר נעשה בצהרי היום, ואור השמש, כידוע, הוא חומר-החיטוי הטוב ביותר.

 

וזה עוד לא הכל: מיד כשנמסר צו הפינוי למרשי, הוא רץ לבג”ץ, והוציא צו-מניעה נגד הפינוי, אבל חברתי – עם “חברות” כאלה אני לא זקוק לאויבים – והמשטרה השתינו על צו הבג”ץ.

 

עו”ד מרים זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

זה לא “סגנון”. יש לי צילומים של כל משטרת ישראל עומדת ומשתינה שם. יש לי גם צילום של אשה אחת, בגלימה שחורה, כורעת כאילו משתינה, אבל הצילום היה מאחור, ולא ניתן לזהותה, ומהצילום גם אי אפשר לדעת מה היא עושה מתחת לגלימה.

 

השופט יהודה זפט:

 

אז מה אדוני מבקש?

 

עו”ד שמחה ניר:

 

רגע, כבודו, עוד לא גמרתי.

 

חצי שעה אחרי שהמשטרה, למרות צו הבג”ץ, פינתה את הבית, עלו הדחפורים על הבית. בית חדש, ששווה מיליון וחצי, נהרס ברבע שעה – בגלל חוב של 10,000, שאנחנו עדיין לא יודעים אם זה חוב אמיתי, או עוד אחד ממעלליה של עו”ד מרים זפט, אשר בשלב הזה ניצחה על המלאכה, כשהיא כבר לא מסתתרת מתחת לגלימה.

 

מרשי שאל את עו”ד זפט באיזו רשות היא הורסת רכוש לא-לה, והיא אמרה שהיא “מכהנת” כ”נציגת הקונה”, וכי יש בידיה היתר להרוס את הבית, שהוצא ע”י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

 

ומי חתום על ההיתר? כבוד השופט יהודה זפט, יו”ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה!

 

עו”ד מרים זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

זה לא “סגנון”. אני קורא עכשיו מההיתר בו מדובר.

 

ואם חשבת שכבר ראיתם ושמעתם את הכל, אז יש לי הפתעות נוספות בשבילכם.

 

עו”ד מרים זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

זה לא “סגנון”, זה הפתעות, מרים. הפתעות, כמו שאמרתי.

 

ביום המחרת, כלחוך השור, התייצבו במקום המודדים, ורבע שעה אחריהם הגיעו שתי משאיות, האחת פרקה מעליה שופלדוזר אשר החל להעמיס את ההריסות על המשאית השנייה.

 

מרשי, אשר בילה את כל הלילה בין ההריסות, ביקש מהם להסתלק מהמקום, אבל אחד מהם התקשר אל חברתי היושבת כאן, ותוך עשר דקות היא הגיעה, מצויידת בהיתר לבנייה של גורד שחקים בגובה 59 קומות.

 

ומי חתום על היתר הבניה? ניחשתם נכונה: כבוד השופט יהודה זפט, יו”ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה!

 

עו”ד מרים זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

זה לא “סגנון”. אני קורא עכשיו מההיתר בו מדובר.

 

וגם זה לא הכל, כבודו. במקביל לבג”ץ הגשנו גם את הבקשה הזאת.

 

עו”ד מרים זפט:

 

כבודו, חברי המלומד לא מגלה שהבג”ץ דחה את העתירה.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

בטח שהוא דחה, כי יצרתם עובדות בשטח, אשר רוקנו מכל תוכן את צו-המניעה. קיבלתם פרס על בזיון בית המשפט, ועכשיו את רוצה לטפס עליו אל הקומה החמישים ותשע בבניין שבניתם על חורבנו של מרשי.

 

עו”ד מרים זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

מרים, אולי תתני לי לגמור משפט?

 

הבג”ץ, אם לא אכפת לחברתי, ציין במפורש כי דחיית העתירה אינה מונעת ממרשי לתבוע את סעדיו בערכאות אחרות. לכן ההתבכיינות של חברתי על העדר גילוי נאות מצידי אינה אלא צביעות רבתי.

 

עו”ד מרים זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

מרים אולי תפסיקי לקשקש כל הזמן על ה”סגנון” שלי, ותתני לי להגיד את מה שיש לי בכתובים ובבטן?

 

כבודו. כפי שציינתי, במקביל לבג”ץ הגשנו גם את הבקשה הזאת, וכיוון שהעתירה הפכה ללא-רלוואנטית, לא נותר לנו אלא להמשיך עם הבקשה הזאת, אלא שכאן התחילה חברתי לבחוש עם הדחיות שלה – כל פעם מסיבה אחרת.

 

ומי החליט על כל הדחיות האלה? ניחשתם נכונה: כבוד השופט יהודה זפט, ראש ההוצאה לפועל בבאר שבע.

 

האם כבוד השופט הגיע לבאר-שבע “במקרה”, כל פעם שרעיתו הגישה בקשה לדחיית הדיון? האם רעייתו הגישה את הבקשה בתזמור עם בעלה, כל פעם שהוא עתיד היה להגיע לבאר-שבע?

 

אז גם כאן יש לי הפתעות בשבילכם: כבוד השופט חתם עליהם בימים שהוא ישב לדין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, וכל פעם שכך הווה, הבקשה יחד עם ההחלטה נשלחו למזכירות ההוצל”פ רק לאחר החתימה, במקום שהבקשה תוגש קודם למזכירות, תירשם שם, ותועלה לראש ההוצל”פ, למתן החלטה.

 

עו”ד מרים זפט:

 

מה ההבדל, חברי? אתה נתפס לעניינים טכניים-פורמאליסטיים!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

תסלחי לי מאוד, חברתי המלומדה. את חששת שאם הבקשות שלך תוגשנה קודם למזכירות, הן תועלינה לראש-לשכה אחר, שופט מקומי או רשם, ואז יבוא הקץ למשחקים שלך, את נתת את זה לבעלך, בחדר המיטות, בלילה שבין שני ימי עבודה במחוזי תל-אביב.

 

עו”ד מרים זפט:

 

אבל בסוף זה הגיע לדיון, ואנחנו כאן.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

בטח, אחרי שהשלמתם את הבניין בן חמשים ותשע הקומות …

 

עו”ד מרים זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

מרים, תשתקי, נמאסת.

 

השופט יהודה זפט:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד שמחה ניר:

 

בסגנון בוטה ומשתלח, כבודו, ואם כבוד השופט יהונתן עדיאל, בהסכמת חברותיו השופטות איילה פרוקצ’יה ומרים נאור, קבעו כי הביטוי “המדינה לא מגלה לנו” הינו “בוטה ומשתלח”, אז אני בוטה ומשתלח שבעתיים, ואני מבקש מכבודו לא לחבור אל אשתו ולא להפריע לי כמוה.

 

השופט יהודה זפט:

 

אולי אדוני יגלה לנו מה הוא מבקש עכשיו?

 

עו”ד שמחה ניר:

 

רגע, כבודו, אני כבר מגיע לכך.

 

כמו שכבר אמרתי, אחרי שהשלמתם את בניין היוקרה בן חמשים ותשע הקומות, שהוא שווה עכשיו שבעים מיליון דולר ויותר, כבר לא ראית טעם לדחות את הנושא, כי את צריכה “לסגור את התיק”, ולגרוף את שכר הטירחה שלך מהבנק.

 

וכאן, כבודו, אני מגיע לבוטום-ליין.

 

השופט יהודה זפט:

 

מה זה בוטום-ליין?

 

עו”ד שמחה ניר:

 

בוטום-ליין זה השורה התחתונה, כבודו. הסעד המבוקש.

 

השופט יהודה זפט:

 

ומהו הסעד המבוקש?

 

עו”ד שמחה ניר:

 

כבודו, כאשר נפתח התיק, מרשי לא היה חייב לבנק דבר, ויתרת חובו של מרשי לבנק הייתה לכל היותר אפס.

 

החוב, כפי שנמסר מהבנק לחברתי, היה בסך-הכל 357 שקלים, וזאת גם הייתה דרישת-התשלום אשר נשלחה למרשי ממשרדה של חברתי. מייד כשקיבל מרשי את הדרישה לתשלום, הוא אץ-רץ לבנק וסגר את חובו, שהיה בסך הכל 3.57 ש”ח בלבד. כעולה מהקבלה אותה צרפנו לבקשה דנן, ומאישור הבנק שמרשי לא חייב להם דבר, וממכתב ההתנצלות שקיבלנו ממנכ”ל הבנק, אשר גם אותם צירפנו.

 

במכתב ההתנצלות אומר מנהל הבנק כי הייתה זו טעות בתכנות המחשב, וכיוון שהבנק מכיר בטעות, הוא מזכה את חשבונו של מרשי בסכום של 1,000 ש”ח, כפיצוי על עגמת-הנפש – וזאת הייתה יתרת הזכות של מרשי בבנק, ועל כן לא היה לחברתי על מה לפתוח את התיק.

 

אבל חברתי רצתה להתעשר, וחשבה שכל העולם פראיירים, ולכן היא פתחה את התיק על חוב בדוי של 10,000 ש”ח, כדי שבמקרה הגרוע, מבחינתה, בית המשפט ילחץ על הצדדים להתפשר אי-שם באמצע, והיא תרויח 5,000 שקל בלי כל מאמץ. 5,000 שקל בלי להתחלק בזה עם הבנק, כי ברישומי הבנק מרשי הרי לא חייב להם דבר.

 

כמובן שחברתי לא התכוננה לגרוע מכל, מבחינתה, אלא לטוב מכל, ולכן היא פעלה בזריזות כזאת.

 

השופט יהודה זפט:

 

אני חוזר על השאלה לאדוני: מהו הסעד המבוקש?

 

עו”ד שמחה ניר:

 

כבודו, לפי סעיף 12 לחוק המקרקעין “הבעלות בקרקע חלה גם על הבנוי והנטוע עליה”, וכיוון שביום פתיחת תיק ההוצל”פ הזה חובו של מרשי לבנק היה לכל היותר אפס, וחוץ מזה כל ההליך היה בלתי חוקי, אני מבקש לבטל את צו-הכינוס, אם היה כזה, ולהורות כי הקרקע עליה עמד ביתו של מרשי, אשר נהרס, תוחזר לו לאלתר, על כל הבנוי והנטוע עליה.

 

אני מבקש לחייב את הזוכה, בנק הפועלים בע”מ, בהוצאות לדוגמה, וכן לחייב גם את באת כוחו, באופן אישי.

 

עו”ד מרים זפט:

 

אדוני, סעיף 34א’ לחוק המכר קובע כי – ואני מצטטת – “נמכר נכס על ידי בית-משפט, לשכת הוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין, עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בנכס”, ולפיכך על החייב למצוא את תרופתו בדרך אחרת.

 

אני מציינת כי הקונה לא נמצא כאן, ולא יכול להגן עלך האינטרס שלו.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

לא נמצא כאן? למה את משקרת?

 

עו”ד מרים זפט:

 

אני לא אענה לשאלות בסגנון כזה.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

אולי תגידי לנו, חברתי המלומדה, מיהו הקונה המסתורי?

 

עו”ד מרים זפט:

 

חל על זה חסיון עורך-דין-לקוח, חברי המלומד.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

לא ידעתי שבתור כונסת-הנכסים ייצגת גם את הקונה. האם אין בכך ניגוד אינטרסים, חברתי?

 

עו”ד מרים זפט:

 

מטעמי החסיון אני לא אענה גם על כך.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

אני רוצה לעזור לך, חברתי. אני מציג לפניך נסח רישום המקרקעין של הנכס בו עסקינן. לפי הנסח הזה, הבעלות על הנכס, החל מיום 1.1.2009, היום בו פתחת את תיק ההוצל”פ ועשית את שאר הפעולות, היא בידי אחת בשם חן זפט. האם יש לה קשר משפחתי אליך, או לבעלך?

 

עו”ד מרים זפט:

 

כן, היא בתנו.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

ואת אמרת שהיא לא נמצאת כאן, נכון?

 

עו”ד מרים זפט:

 

גם על השאלה הזאת חל החסיון.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

כבודו, אני מבקש שהילדה אשר נכנסה הנה לפני חצי שעה, המתיקה סוד עם חברתי, ועכשיו היא יושבת מאחורי, בפינה הרחוקה של האולם, תקום לרגע.

 

ילדה, איך קוראים לך?

 

חן זפט:

 

קוראים לי חן.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

חן מה?

 

חן זפט:

 

חן זפט.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

יש לך קשר לחן זפט-פייגלין?

 

חן זפט:

 

טיפשון. חן זפט-פייגלין יקראו לי בעוד עשרים שנה, כשאני אהיה גדולה ואתחתן.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

אפשר לדעת מה עושה ילדה כמוך בשעה כזאת בבית המשפט?

 

חן זפט:

 

אני מחכה לאבא ואמא, שיגמרו את העבודה.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

מי הם אבא ואמא?

 

חן זפט:

 

אבא יהודה, השופט כאן, ואמא מרים, העורכת דין שיושבת על ידך.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

נו, מרים, הקונה לא נמצאת כאן?

 

עו”ד מרים זפט:

 

כבודו, אני מבקשת מבית המשפט להגן על הילדה הקטנה הזאת מפני האינטרוגציה של חברי.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

את אומרת “ילדה”? בת כמה הילדה?!

 

עו”ד מרים זפט:

 

אני לא אענה. גם על זה חל החסיון.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

ועל העובדה שהיא ילדה לא חל החסיון?

 

עו”ד מרים זפט:

 

לא, את זה רואים גם בלעדי.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

ילדה, בת כמה את?

 

חן זפט:

 

בת אחת עשרה.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

את יודעת שאת ילדה עשירה?

 

עו”ד מרים זפט:

 

אדוני, מה לכך ולדיון שבפנינו?

 

עו”ד שמחה ניר:

 

חברתי המלומדה, על שם הילדה הזאת רשומים בטאבו 117 בניינים מרובי קומות. אני מציג לפנייך את כל הנסחים, והערכת-שמאי לפיה הנכסים האלה שווים למעלה ממיליארד דולר.

 

יש לך מושג, חברתי המלומדה, מאיפה יש לילדה בת 11 כסף לצבור כל כך הרבה נכסים?

 

עו”ד מרים זפט:

 

גם על כך חל החסיון.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

האם שמעת, חברתי המלומדה, על סעיף 20 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות?

 

עו”ד מרים זפט:

 

אני לא נמצאת עכשיו בבחינה.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

אז אני אעזור לך: לפי הסעיף הזה אין ההורים מוסמכים לייצג את הקטין בכל פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק, וזה, כמובן, כולל גם עיסקאות במקרקעין, בלי שבית המשפט אישרן מראש.

 

האם בית המשפט אישר את העיסקה הזאת, מראש או בכלל?

 

עו”ד מרים זפט:

 

כמו שאת ציטטת מהסעיף, מדובר בייצוג הקטין על ידי ההורים, ואני לא ייצגתי את חן בעיסקה הזאת.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

מרים, תסתכלי לי בעיניים: קודם אמרת שייצג אותה, ולכן החסיון חל, ועכשיו את אומרת שאת לא ייצגת אותה. אולי תגלי לנו איזו משתי הגרסאות היא הנכונה?

 

עו”ד מרים זפט:

 

אני לא עונה על שאלות בסגנון כזה.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

מרים, לפי סעיף 4 לחוק הנ”ל, פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו, ואם את לא ייצגת את חן, מי ייצג אותה? יהודה?

 

עו”ד מרים זפט:

 

כמו שאמרתי לך, אני לא עונה על שאלות בסגנון כזה.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

מרים, תחליטי: האם מישהו ייצג את חן בעיסקה הזאת, או שאף אחד לא ייצג אותה, ואם ייצג אותה מישהו, האם ניתן לך אישור בית המשפט?

 

אולי יהודה נתן את האישור, כשופט בית המשפט המחוזי?

 

עו”ד מרים זפט:

 

אני חוזרת על מה שאמרתי לך אלף פעמים ואחת: אני לא עונה על שאלות בסגנון כזה.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

אני אקל עלייך. בנסח הרישום כתוב שהקטינה מיוצגת על ידי הוריה, יהודה ומרים זפט, ועוד כתוב שם שהאישור הזה כפוף להצגת אישור-מראש של בית המשפט.

 

מהדבר הזה אני מבין שאמרתם בלשכת רישום המקרקעין שיש לכם אישור כזה, אבל שכחתם להביא אותו אתכם, ומזה שלא הבאתם אותו עד היום אני מבין שהוא בכלל לא קיים, ושסמכתם על כך שסעיף 34א’ לחוק המכר ישריין לכם את העיסקה.

 

תקני אותי אם אני טועה.

 

עו”ד מרים זפט:

 

אני … אני … (מתעלפת).

 

השופט יהודה זפט:

 

(גוהר לאינטרקום) אני מבקש לקרוא לפרמדיק, בדחיפות.

 

(לקלדנית) תרשמי החלטה:

 

נדחה להמשך, ליום 5.10.2009, שעה 0830.

 

תרשמי תאריך, ותשאירי לי מקום לחתימה.

 

חן, חכי לנו בחוץ.

 

עו”ד שמחה ניר:

 

כבודו, אני מבקש שנמתין לפרמדיק. לדעתי היא עושה הצגה, כדי להרוויח זמן, ולייצר אישור-מראש של בית המשפט. יש לה בבית בעל שופט, ואת החותמת עם התאריכים ניתן לגלגל אחורנית, כמה שרוצים.

 

השופט יהודה זפט:

 

 (לקלדנית) תרשמי החלטה:

 

הבקשה נדחית.

 

תרשמי תאריך, ותשאירי לי מקום לחתימה.

 

חן, חכי לנו בחוץ.

 

מ   ס   ך

 

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

 

לדף הפייסבוק של האתר