שעתו הגדולה של הלא נחשב
שעתו הגדולה של הלא נחשב
לחיזוק תזה, מקובל להיתלות באילן גבוה. העיתונאי יואל מרקוס ניתלה באילן ננסי: מבקר המדינה הקודם השופט בדימוס אליעזר גולדברג. במאמר השתלחות שכתב נגד מבקר המדינה הנוכחי מיכה לינדנשטראוס, מצטט התועמלן יואל מרקוס את מר גולדברג, שאמר בכנס שדרות 2005: “מבקר המדינה לא צריך סקופים. אין לו תחרות עם עיתונאים. עליו לנהוג איפוק טרם פרסום, תוך מתן זכויות למבוקר” (הארץ / 6.3.07).
המסר ברור: מרקוס לא אוהב את “השימוש” שעושה מר לינדנשטראוס בתקשורת נגד מבוקריו, וממליץ לו ללמוד מהמבקר שקדם לו. אמרתי מרקוס, והתכוונתי לטומי לפיד, אמנון דנקנר, בן כספית, נחום ברנע, אילה חסון, ואיך לא?- אמנון אברמוביץ’. כולם מאשימים את מבקר המדינה הנוכחי ב”תאוות פרסום”, ו… בהדלפות.
עיתונאים המתקיפים מדליפים, יכולים להירשם בספר השיאים של גינס, תחת הכותרת “הצבועים האולטימטיביים”. אין סיכוי שהשיא הזה יישבר אי-פעם. יואל מרקוס וחבריו, שורדים את כישלונותיהם בזכות הצביעות. אם במקום אולמרט היה ביבי נתניהו, על פי תגובתם – היינו מזהים אצל (חלק מ-)הצבועים האלה, גנים של קניבלים.
לא במקרה השמיט מרקוס את העיקר מתקופתו של המבקר הקודם. מר גולדברג נחשב ל- בלתי נחשב. מבקר דמה. דחליל. פיקציה! המבוקרים ידעו זאת, וככה התייחסו אליו. אחרי שפרסם את הדוחות שלו, הכלבים נבחו נביחות סתלבט – יום אחד בלבד!- והשיירה (של שרון) עברה בסבאבה.
ב-2002 כתב המבקר גולדברג דו”ח חריף על הזנחת העורף בצפון, והזהיר מקטסטרופה למקרה שתפרוץ מלחמה. אחרי שהניח את הדו”ח על שולחן הוועדה לביקורת המדינה, היה מי שלקח את הניירות, והניח אותם על מדף להעלות אבק.
הלקח מהמחיר הגבוה ששילמו אזרחי ישראל – ובמיוחד תושבי הצפון – בגין הבוז לדו”ח שהזהיר מקטסטרופה, לא נלמד. כלבי השמירה שגייסו את עצמם לשמור על האתרוג הרקוב, רוצים שמבקר המדינה הנוכחי, ינהג כקודמו האנמי. מבחינתם: לא צריך להצביע על האחראים אישית, להדליק נורות אדומות ולהרעיש עולמות. מתגעגעים למלנכוליה שאפיינה את הדוחות שחיבר מר גולדברג.
עובדות!! ראש ממשלת ישראל מר אהוד אולמרט חשוד בפלילים. הפרשיות הפליליות הקשורות בשמו, אם יוכחו, יאלצו אותו לנקות מדי בוקר את התא שפינה ידידו אריה דרעי. את המידע הזה, יש גם לכלבי השמירה שערקו מהאתיקה, כדי לאבטח אותו. מי שרואה קורא ושומע את טומי לפיד, מבין שבמחנה אולמרט – יש אווירת חירום. כולם מגויסים להציל אותו ממה שמחכה לו.
שרשרת המחדלים במלחמה הוכיחה בוודאות של מאה אחוז, שהאינטרס הישראלי מחייב מבקר מדינה נשכן. השימוש התכוף שמר לינדנשטראוס עושה בתקשורת, מקורו בהבנה שרק היא מניעה ומרתיעה את הפוליטיקאים. עוצמתם והשפעתם של המרקוסים על נבחרנו כל כך חזקה, עד כי הם מוכנים למכור את אימא שלהם בשביל תקשורת אוהדת. מי שירצה יותר פרטים, שישאל את ח”כ צחי הנגבי.
לסיכום, הערה למר לינדנשטראוס. המבקר הקודם אליעזר גולדברג הוא דוגמא לא טובה. אין צורך לחקות אותו. אילו היה קשוח כמוך, היית יכול להרשות לעצמך להיות רכרוכי כמוהו. האנמיות שלו הוכחה כמתכון בטוח לקטסטרופה. אם ביבי הוא הסיוט של מרקוס, מגיע לו (למרקוס) שתהיה אתה הסיוט שלו.
חזק ואמץ!