מר מופז עושה שרירים, וגם אלי ישי לא טומן ידו בצלחת
מר מופז עושה שרירים, וגם אלי ישי לא טומן ידו בצלחת
מר מופז דורש מלבני שריון! מר מופז תובע להיות שני ברשימה.
למה מה קרה מר מופז? אתה רוצה להחזיר את מפלגתך לימי החושך? יהיו בחירות של חברי המפלגה והם יקבעו מי ראוי להיות במיקום זה או אחר. אבל זה לא הענין מר מופז, הענין הוא כזה:
הייתי מצפה ממך שתקום ותצהיר: “מרגע זה ואילך אני עומד לרשות לבני. כל בקשה שלה, כל משאלה אני לצידה ולידה, לא רק אני, כל תומכי, אוהבי ומוקירי. טובת המדינה חשובה יותר ממקום שני, ואעשה הכל כדי לשמור על אחדות המפלגה ומטרותיה. אני שאול מופז מכריז בזאת שיש לנו רק מטרה אחת להצעיד את המדינה הכי טוב וביחד. לא חשוב לי המיקום והכיבוד, אתרום מנסיוני, מכשרונותי והיכולות שלי למען מטרה זו”.
אבל מר מופז עושה שרירים. ומה אם ראש מפלגתך לא תסכים לשריין לך מקום שני? תחזור לליכוד? תקים מפלגה חדשה? תחבל, תקלקל? מר מופז, תשמע לאחת העם, תראה לנו שאתה ראוי להיות בין המובילים ולא בין המקלקלים.
אלי ישי כינה באלה המילים את אנשי לבני: “צבועים, מתנשאים וגזענים.” יכול להיות שהם צבועים ומתנשאים. אבל גזענים? מר ישי אני מבקשת להזכיר לך מדוע קמה מפלגת ש”ס. היא קמה בגלל שאתם המזרחים הרגשתם מקופחים, מופלים, מסכנים. אתם הקמתם מפלגה על בסיס מוצא, אתם יצרתם חיץ בין אשכנזים לספרדים. הקמתם מוסדות משלכם, ישיבות משלכם, בתי תמחוי משלכם, עשיתם הכי-טוב כדי לפלג. ואתה מתלונן על גזענות? במקומך הייתי נזהרת בלשוני.
שאלת בישיבת הסיעה שלכם: “אני סחטן?” כן, מר ישי, אתה סחטן. אם לא היית כזה, היתה ממשלה. ועוד דבר, אם היתה לך אחריות לאומית לא היית מתעקש על הבטחה שירושלים לא תידון במשא-ומתן. אתה יודע, וכולנו יודעים שבמשא-ומתן מדברים רק על מה שכואב.