בזמן כתיבת שורות אלה מושמעות התרעות לתושבי בית-שאן ועפולה – להיכנס למקלטים. אני בתמימותי (פחד כבר אין, אותו השארנו במלחמת יום כיפור…) מכריז באופן חד צדדי: תושבי נתניה לברוח מהר לבאר-שבע… משם כבר יהיו הסעות לנמלי התעופה לניו-יורק, ציריך והאיטי…

 

החבר’ה החיילים שלנו ששכבו לנוח ו/או לישון בטנק שחנה על גבול רצועת עזה ? הופתעו כאשר מספר פלשתינאים, אלה הקרויים מחבלים – הרגו שניים מחבריהם, ולקחו בשבי חייל נוסף.

החיילים הצעירים שאך לא מזמן ישבו בבתי הספר למלא שאלוני בחינות לאחר תרגולים אינסופיים לעבור את בחינות הבגרות – נכשלו בסטאג’ על החיים.

היו התרעות.

כך אומרים.

התרעות… אתם יודעים… כמו אלה של “לא לצאת לסיני” – ומיד כולם עולים על בגדי ביטניקים ויורדים לחופים המהממים ולשוחות המרגיעות מטירוף החיים הישראלי.

ה-F.B.I הישראלי שחשש ממנהרות שעלולות להביא עלינו את האויב כמו בימי הסוס הטרויאני, לשחוט אותנו מאחורי קווי האויב, התריע – אבל דאג שאף אחד לא ישמע ו/או ממש יעשה משהו בנדון.

התוצאה הייתה קשה:  ילדינו חיילינו ישנו עם דלתות טנק פתוחות. כנראה בגלל החום…

“חום יולי אוגוסט”  יזמר לנו שלמה ארצי.

מעניין מי יהיה השחקן שיגלם את דמותו של בראד פיט בסרט הבא שיוסרט על חורבות הערים הפורחות שהופקרו בחבל עזה?

אבל אנחנו נהדרים בלהיות מופתעים.

כי לא עברו אלא מספר ימים…

צה”ל וכל מערכת הביטחון הופתעו מהתקפתו של החיזבאללה על שני ההאמרים שלנו…

8 הרוגים… שני חטופים נוספים… וטנק שלנו שחדר רק כמה מטרים לביצה הלבנונית… נהרס גם הוא בידי אנשי הרשע הללו המוכרים כנציגו של המזוקן המלגלג ההוא מלבנון.

מסכנים אותם ילדים אומללים שנאלצו שוב לנוע בקו הגבול שרק לפני שנים לא רבות בוצע בו הרצח והפשע הקודם של אותם לוחמי חיזבאללה שחטפו והרגו שלושה חיילים… והסוף היה ממש רע… רע ומסריח מעצם העסקה הנוראה שהביאה בחזרה קצין שסרח ונדף סמים… בייאושנו להחזיר גופות הנחטפים.

שוב, היה זה בדיוק אותו ריטואל.

אבל צה”ל ומערכת הביטחון הופתעו.

ההפתעה הייתה ששוב עשו לנו אותו תרגיל.

ההפתעה הייתה ששוב עלינו על מטען בניסיון חציית הגבול כדי להחזיר השבויים שכבר מזמן אינם בקו ראייה או מגע.

כי אנחנו המופתעים ואין להתפלא מדוע שום דבר לא מצליח לנו.

אבל ראש הממשלה (ושר הביטחון) השלימו במחי נאומים מתלהמים, את הפאזל האיום של פטפטת חסרת שילדה: “אנחנו נגיב בצורה קשה ביותר”… “אנחנו ננקוט באמצעים שלא נודעו באיזור מעולם”… “לא ניתן לאויבי המדינה הריבונית להפר שלוותם של תושבי מדינת ישראל”…

האויב נבהל.

מרוב בהלה, המטיר עלינו הנסראללה הזה, מאות טילים ופגזים… אשר מרוב ייאושו הנורא… פספסו תותחיו ומשגריו את חוות שאבעה שהיה נוהג להפגיז… וכעת כל צפון מדינת ישראל הפך להיות לונדון המופצצת בבליץ’ של (להבדיל) היטלר ימח”ש.

חיפה?!

האמת? הופתענו…

מי חלם?

היו מחשבות…

חכמים ניחשו טווחים…

אבל שתהיינה נפילות אמיתיות על חיפה?! אתם קולטים?!

על צפת?!

על…

גם הרוגים התחלנו לקבור.

לא עוד נפילות על שטחים פתוחים, שגאוני הנהגת ישראל ראו זאת תמיד כרע במיעוטו.

הפעם נהרגו בני אדם חפים מפשע, בתוך המדינה הריבונית שלא עשתה לאותו נבל חיזבאלאי מאומה… והוא מכסח אותנו בלגלוג עילאי.

אבל את המלחמה הנוראה הזו שלא צפינו (כי הופתענו…) לא מתכוון הנסראללה הזה לסיים רק במטחי אימים על כל הישובים בצפון מדינת ישראל.

החיזבאללה מוכיח שאגר נשק אמיתי, משוכלל… גם נגד ספינות שלנו. אנחנו… נכון, הופתענו שיש לו נשק משוכלל כזה… כי קשה מאוד לראות מבין רגבי העפר שטמנו בו את ראש בת היענה שלנו…

איים… וביצע.

סטי”ל ישראלי נפגע.

יש חיילים הרוגים.

כעת הפניית מבט קצרה לתגובת מדינת ישראל.

להזכירכם. מדינת ישראל זו שנוסדה ע”י דוד בן גוריון, והחל מההחלטה ב-1948… לא נחנו לרגע על זרי דפנה של מדינה שפויה ורגועה לחיים סבירים.

ראש הממשלה עו”ד אהוד אולמרט המאיים ללא סוף, ביחד עם שר הביטחון (יו”ר ההסתדרות לשעבר) עמיר פרץ, שאין לשניהם מושג כיצד הגיעו לתפקידם הרם והנישא הזה, הגיבו להתקפה המלחמתית של החיזבאללה מלבנון.

ההתחלה הייתה מינורית… והרסנו בית פה בית שם.

המשכנו באגרסיביות איומה והרסנו גשר פה ומיכל דלק שם.

כאשר נוכחו מנהיגינו הדגולים שההתקפה מצפון אינה מורידה להבות החליטו להרביץ את המכה הנוראה מכל: הופצצו משרדו וביתו של הנסראללה !!

זהו. ביצענו את מכת יום הדין שלנו…

נראה באמת שאי אפשר לבקש יותר ממנהיגינו הנבחרים בבחירות דמוקרטיות חוקיות וטהורות.

כולנו חייבים לעמוד לצידם, מאחוריהם… ועדיף בתוך חדרים מוגנים ו/או מקלטים.

אבל גם מקומות מסתור כאלה אינם בנמצא ברוב ערי מדינת ישראל.

מדוע?!

כי הופתענו…

אף אחד לא חשב שאחרי היציאה מלבנון… הלבנונים יתקיפו אותנו.

אף אחד גם לא חשב אחרי היציאה מעזה… שהפלשתינאים יתקיפו אותנו בקסאמים ובחדירות רצחניות.

היינו מופתעים…

נשארנו מופתעים…

אני לא מופתע שאין אזרח אחד מופתע מהעובדה שכל מנהיגינו מופתעים.

הפתעה…

  נסם גבאי – יליד ישראל בן 59 שעדיין חי כאן.
  מקור המאמר: http://www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.