הריגתו של הגנראל האיראני קאסם סולימאני – מה משמעותה לגבי ישראל?
קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/56557
האם ההובריס הישראלי חוגג שוב?
שמחה ניר, עו“ד
בן 80 שנה אנוכי היום (15.6.2019), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!
כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים
לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!
עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע
נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka
זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק
“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”
“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא
המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים
ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים
מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?
בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן
על האידיוטים שלא ידעו מה “כדאי” להם
האם הריגתו של סולימאני הייתה מעשה חכם?
על האידיוטים שלא ידעו מה “כדאי” להם
במלחמת ששת הימים, הייתי בן 28 שנים, ובמלחמת יום הכיפורים הייתי בן 34, ואני זוכר את הדברים לא מהתקשורת, ולא מסיפורי סבתא, אלא מזכרוני שלי, בזמן אמת.
אחרי ששת הימים היינו שיכורי ניצחון ושטופי הובריס, וה“קונצפציה” שלנו – שהייתה משותפת גם לימין, גם לשמאל, גם לתקשורת וגם לכל הציבור – הייתה שהערבים למדו את לקחם, והם יודעים ש“לא כדאי” להם לתקוף את ישראל בשנית.
אלא מאי?
האידיוטים האלה לא ידעו מה “כדאי” להם, ומה לא – והשאר היסטוריה: 3000 משפחות הפוקדות את קברי יקיריהן בבתי הקברות הצבאיים, לפחות פעמיים בשנה, אלפים רבים של פצועים, נזקים חומריים וכלכליים, ופגיעה אנושה באגו ובהובריס שלנו – מכה שמדינת ישראל לעולם לא תחלים ממנה.
והכל מדוע?
משום שהערבים האידיוטים לא ידעו מה “כדאי” להם.
כעת, אחרי שנשיא ארה“ב, דונאלד טראמפ, ידידנו ובן–בריתנו, הרג את הגנרל האיראני קאסם סולימני (כנראה המס’ 2 בצמרת האיראנית), אנחנו נתפסים שוב להובריס מהסוג הזה: “האיראנים יודעים שלא כדאי להם להגיב, כי הם יגררו את עצמם למלחמה שתשים קץ למשטר הנוכחי“, וכו’.
ואגב, להובריס הזה אין כל קשר למחלוקות הפוליטיות בין הימין לשמאל, משום שאם הנשיא ברק אובמה היה עושה את הדבר הזה ממש, הנשיא–לעתיד דונאלד טראמפ היה משפד אותו כליל.
ערב פרסום המאמר הזה עונה לי Shmuel Naaman:
מה שבשמאל עדיין לא הבינו, שבמידה ואירן בטיפשותה תחליט להגיב, האביב שהבטיח אובמה באמת יגיע ואפילו האירניות יסירו את כיסוי הראש וינשמו לרווחה. אז כן כל המיזרח התיכון מחזיק אצבעות שהאירנים יהיו גברים ויגיבו.
ואני עונה לו:
גם לזה אני מתייחס במאמר המובטח, ובתקווה שתבין שההנחה הרת–האסון לפיה האוייב הוא אידיוט היא משותפת לימין ולשמאל גם–יחד.
למה כולכם מנהלים את החשבונות שלכם עם השמאל על גבי הכחוש?
מה רע עשיתי לכם?!
אבל זה לא מספיק לו:
לא חשוב אם אתה שמאל או ימין, הדבר הכי טוב שיכול לקרות למזרח התיכון זה שאירן תפתח מלחמה עם ארהב. אבל זה לא יקרה כי הם יודעים מה יהיה סופה של המלחמה.
ואני מנסה לסגור, לחזור לכתיבת המאמר הזה:
גם לכך תקבל תשובה במאמר.
אבל לא, גם זה לא מספיק לו:
אם לא הבנת עדיין, תנסה להעריך כמה עוצמה צריך על מנת לחסל את מס 2 באירן יום אחד לאחר שמס 1 באירן טען שהאמרקאים יכולים לקפוץ לו
וגם מוסיף את הקישור הזה, מחדשות 13:
חמינאי לטראמפ: “לא יכול לעשות דבר“; העימותים בבגדד התחדשו
ואני מתחנן:
שמואל, תן לעבוד, בבקשה … ותביא בחשבון שאני לפעמים טועה, אבל אני לא אידיוט מושלם.
וזה עזר …
השאלה היום היא אם האיראנים האידיוטים האלה אכן יודעים מה “כדאי” להם.
בינתיים הם הראו כמה דברים:
ראשית – יש להם הטכנולוגיה להגיב כנגד מטרות אמריקאיות, או מטרות שארה“ב מחוייבת להן (זה הוכח בהפלת המל“ט האמריקאי ובתקיפת מתקני הנפט בסעודיה), ואם הם ירצו – הם יוכלו להפיל כמה פצצות “קונבנציונליות” גם על תל–אביב–יפו;
שנית – יש להם התעוזה לעשות זאת (כפי שעשו, כאמור);
שלישית – הם מאמינים – בטעות או שלא בטעות, החשוב הוא איך זה בעיניהם הסובייקטיביות – שטראמפ הוא נמר–של–נייר, ושלבוחר האמריקאי נמאס מזמן לשמש “שוטר העולם”, ולהקיז את דם בניו בארצות נכר, במלחמות חסרות–תכלה–ותוחלת שלעולם אינן נגמרות;
רביעית – הם מוכנים לשלם מחיר יקר גם על הישג מועט;
וחמישית – הריגת הגנרל שלהם פגעה קשות באגו שלהם, ועל פגיעה באגו אין כפרה ואין מחילה (ואת זה אני אומר כבעל אגו נפוח למדי).
וכאמור – הם גם אידיוטים, שלא יודעים מה “כדאי” להם – כמו הסורים והמצרים, עובר למלחמת יום הכיפורים.
עכשיו תארו לעצמכם שהאיראנים מנחיתים “רק” פצצה אחת בלב תל–אביב–יפו, ודונאלד טראמפ מגיב במכה קשה, ומשמיד את חצי טהרן, ואת המשטר האיראני כולו.
אותי זה לא ינחם, במיוחד כאשר אחותי היקרה גרה בעיר הזאת (תל–אביב–יפו, לא חצי טהרן).
את המאמר דונאלד טראמפ למתחילים, מבט מקרוב (יט): על טראמפ והגרעין האיראני: תחזית מינימום–מקסימום סיימתי כך:
אני לא חכם מכם, וגם לא מתיימר להיות כזה
עכשיו תגידו שמחה, אתה “יודע הכל”, אתה חושב עצמך לחכם גדול?
אז לא, אני לא יודע הכל, אני לא יותר חכם מכם, ואני גם לא מתיימר להיות כזה – אני רק מתכופף ומרים את הנקרה בדרכי, ועושה מזה הערכת–מינימום והערכת–מקסימום.
הערכת המינימום: המשוגע מהבית הלבן מתגלה שוב כנמר של–נייר.
הערכת המקסימום: מלחמה באזורנו, כאשר מצד אחד בנג’מין טראמפ ודונאלד ג’יי נתניהו, ומהצד השני ולדימיר רוחאני וחסן פוטין.
לא, זה לא מצחיק, ואני גם לא מתכוון להצחיק.
במאמר ההמשך, דונאלד טראמפ למתחילים, מבט מקרוב (יט)(2): על טראמפ והגרעין האיראני: הערת–הבהרה, התייחסתי להערה שקיבלתי מקורא, לפיה הנתונים שהבאתי במאמר הראשון לא היו נכונים (דהיינו שכאשר נתניהו נאם בקונגרס הוא כן ידע את תוכנו של ההסכם המתגבש בעניין הגרעין האיראני, וממילא הוא לא ירה באפילה, כפי שתיארתי), ומסתבר שאכן טעיתי, ומפיו של מי שהיה אז המשנה לראש המוסד, רם בן ברק, אנחנו למדים כי האמת היא קשה בהרבה, וכי בנימין נתניהו חיבל במו“ם על ההסכם עם האיראנים, וקיבל דבר גרוע ממה שאפשר היה להשיג.
ובמאמר הסוגר את הנושא – דונאלד טראמפ למתחילים, מבט מקרוב (יט)(3): על טראמפ והגרעין האיראני: אמרתי לכם, ואתם צחקתם עלי – עכשיו זה מפי הגבורה! – הזכרתי ואמרתי:
כרגיל, כל חברי, כולל אלה שאינם חברי, צחקו עלי – לא בגלל הערכת המינימום (לכך כבר יש לטראמפ קבלות בשפע), אלא בגלל הערכת המקסימום: מי אוהב תחזיות שחורות, ומה קל להדוף תחזיות שחורות שאינן מתבססות על תקדימים, אלא “רק” על לוגיקה המבוססת על תקדימים.
אז צחקתם עלי, כי אני לא איש מודיעין, לא נושא ברזלים על הכתפיים, ולא רואים אותי בטלוויזיה, מטפס במדרגות משרד ראש הממשלה, נושא אלף מפות מגולגלות בגובה כזה שכבר לא רואים את הפרצוף שלי.
אז הנה זה בא: תחת הכותרת “איראן עלולה לשגר טילי שיוט מעיראק לישראל“ מביא ישראל היום קדימון לראיון–החג עם רח“ט מחקר באמ“ן, תא“ל דרור שלום, מודאג מהאיום המוחשי מטהרן (ההדגשות לא במקור):
באגף המודיעין בצה“ל מעריכים כי איראן עלולה לשגר טילים לעבר ישראל, כפי שעשתה בשבוע שעבר עם פגיעת טילי השיוט בשדות הנפט בסעודיה. “אני רואה את זה כאופציה סבירה מאוד“, אומר ראש חטיבת המחקר באמ“ן, תא“ל דרור שלום.
בראיון בלעדי שיתפרסם בערב ראש השנה במוסף החג של “ישראל היום“, אומר שלום כי הנחת העבודה היא שמפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, יפקוד על ירי כזה, שעשוי להתבצע גם משטח עיראק: “בסוף, כשהוא חוטף באף, הוא רוצה להחזיר, והוא חטף בתקופה האחרונה. לכן, הנחת העבודה שלי היא שזה רק עניין של זמן עד שהוא ינסה“.
אז הנה לכם: זה אותו קאסם סולימאני שהיום אנחנו קוברים, ואנחנו יודעים שהוא אכן ניסה, וסביר להניח שגם הצליח פה–ושם, וסביר עוד יותר להניח שהוא לא השאיר אחריו ואקום, וכבר מונה לו ממלא מקום.
וכעת תגידו אתם איכן אנו נמצאים עכשיו.
האם הריגתו של סולימאני הייתה מעשה חכם?
משאל שעשה השדרן האמריקאי מייקל סמרקוניש בין צופיו, כאשר השאלה הייתה אם ההריגה הייתה “מוצדקת“, הראה כי 72% גורסים שהיא לא הייתה מוצדקת, מול 28% הגורסים שהיא הייתה מוצדקת. אני חשבתי שההתפלגות תהייה קרובה לחצי–חצי, וגם אם נניח שבבוקר שבת המידגם אינו ממש מייצג, עדיין זה אומר שהמהלך הזה לא זכה להסכמה לאומית רחבה בארה“ב.
אני מניח שאם השאלה הייתה אם המעשה היה גם “חכם” הפער היה גדול יותר.
כפי שראינו לעיל, סולימאני לא היה פנים חדשות בחזית הזאת, והוא היה מוכר גם למימשל האמריקאי וגם למימשל הישראלי, הוא היה על הכוונת של כולם, ולא חסרו הזדמנויות לחסלו, אבל הדרג המדיני, גם בארה“ב וגם בישראל, החליט שלא לעשות זאת.
למימשל בוש הבן היו הזדמנויות לחסלו, אבל ההחלטה הייתה להימנע מכך;
גם למימשל ברק אובמה היו הזדמנויות לחסלו, אבל ההחלטה הייתה להימנע מכך (נו, טוףףףף, אוןבמה שמאלן ידוע, אנטישמי עם קבלות);
וגם למימשל בנימין נתניהו היו הזדמנויות לחסלו, אבל ההחלטה הייתה להימנע מכך (האם גם ביבי שמאלני?!).
כבר לפי המאזן הזה – שני מימשלים אמריקאים, אחד רפובליקני ואחד דמוקרטי, ומימשל ישראלי אחד – עולה החשד שהחלטתו של דונאלד טראמפ לחסל את סולימאני הייתה למטרותיו הפוליטיות הפנימיות, לקראת הבחירות בנובמבר הקרוב – ובמיוחד לאור מה שהוא עצמו אמר על קודמו, אובמה (ראו תזכורת, להלן).
השיקול היחידי בעד ההריגה הזאת הוא שאוייב מותר להרוג – לפי כל נורמה חוקית או מוסרית.
השיקול העיקרי נגד הוא הפגיעה באגו האיראני, והחשש להסלמה שבעקבותיה, כולל התערבות רוסית, עד כדי מלחמת עולם שלישית, הפעם גרעינית, ויחד עם ההנחה שבתי הקברות מלאים אנשים שלא היה להם תחליף, ושהאיראנים לא ממש טיפשים לבנות תוכנית המבוססת על אדם אחד, ושתקרוס בלעדיו – השיקול של מניעת קורבנות נוספים הוא קלוש ביותר (בינתיים, כצפוי, הם כבר מינו את מחליפו).
תארו לעצמכם שמחסלים, חס וחלילה, את הרמטכ“ל שלנו, או, למשל, את מפקד חיל האוויר שלנו, או שמישהו מהם מת מיתה טבעית … האם זה יפגע ביכולתו של צה“ל? הרשו לי לפקפק בכך.
ואם כבר מדובר בהתנקשות איראנית ברמטכ“ל או במפקד חיל האוויר – האם אתם מסוגלים לתאר לעצמכם איך מדינת ישראל הייתה מגיבה על הפגיעה הזאת באגו שלה?
רמז: קמ“ג.
איראן איימה לא פעם שהיא תפגע במטרות אמריקאיות רגישות באיזור, כולל בבנות בריתה של ארה“ב – לרבות מדינת ישראל.
כאמור לעיל, יש לאיראנים היכולת הטכנולוגית והעוז להגשים אל האיומים האלה, והם גם אידיוטים שלא מבינים שזה “לא כדאי להם“.
אז נניח שזה באמת “לא כדאי” להם, ושהם יטילו פצצה בלב תל אביב, ובתגובה לכך טראמפ ימחק את איראן כולה – האם זה יחזיר לחיים את ההרוגים בתל–אביב?
בשנים 2011 ו-2012 הנשיא–לעתיד דונאלד טראמפ התנבא כי קודמו, ברק אובמה, יפתח במלחמה נגד איראן כדי לשפר את סיכוייו בבחירות לקדנציה השנייה, שעמדו אז בשער (נובמבר 2012).
טראמפ עצמו נכנס עכשיו למערכת הבחירות שלו, לקדנציה השנייה (נובמבר 2020), ובהתחשב באפשרות שטראמפ עדיין סבור שמלחמה כזאת עשוייה לשפר את הפוזיציה שלו בבחירות האלה, אני מתחיל לחשוש לגורל מרכז העיר תל–אביב–יפו.
כאמור לעיל, עונה לי שמואל נעמן:
מה שבשמאל עדיין לא הבינו, שבמידה ואירן בטיפשותה תחליט להגיב, האביב שהבטיח אובמה באמת יגיע ואפילו האירניות יסירו את כיסוי הראש וינשמו לרווחה. אז כן כל המיזרח התיכון מחזיק אצבעות שהאירנים יהיו גברים ויגיבו.
והשאלה היא מה עניין אובמה והאביב שהוא הבטיח לעניין הזה, ומה זה נוגע לנו אם כל המזרח התיכון מחזיק אצבעות שהאירנים יהיו גברים ויגיבו, או שלא מחזיק, וממתי האיראנים מקבלים פקודות מ“כל המיזרח התיכון“. מיד נבין.
אני עונה לו:
גם לזה אני מתייחס במאמר המובטח, ובתקווה שתבין שההנחה הרת–האסון לפיה האוייב הוא אידיוט היא משותפת לימין ולשמאל גם–יחד.
למה כולכם מנהלים את החשבונות שלכם עם השמאל על גבי הכחוש?
מה רע עשיתי לכם?!
והנה התשובה שלו:
לא חשוב אם אתה שמאל או ימין, הדבר הכי טוב שיכול לקרות למזרח התיכון זה שאירן תפתח מלחמה עם ארהב. אבל זה לא יקרה כי הם יודעים מה יהיה סופה של המלחמה.
וזה, כאמור, גם לא מספיק לו:
אם לא הבנת עדיין, תנסה להעריך כמה עוצמה צריך על מנת לחסל את מס 2 באירן יום אחד לאחר שמס 1 באירן טען שהאמרקאים יכולים לקפוץ לו
וגם מוסיף את הקישור הזה, מחדשות 13:
חמינאי לטראמפ: “לא יכול לעשות דבר“; העימותים בבגדד התחדשו
אני לא יודע מה הקישור הזה נותן לנו, כאשר ההתגרות המילולית של האיראנים בטראמפ (כמו של הצפון–קוריאני, כמו של ארדואן, כמו של אסאד, ועוד) כבר ידועה לכל.
במקום להעריך “כמה עוצמה צריך על מנת לחסל את מס 2 באירן יום אחד לאחר שמס 1 באירן טען שהאמריקאים יכולים לקפוץ לו” אני מוכן ללכת לקראת המציע, ולתת הערכת–מינימום מספקת, לפיה לארצות הברית ו/או לישראל ישנה היכולת למחוק מעל פני האדמה את איראן כולה, תוך אפס (0) שניות.
פעולה כזאת, שמואל, כתגובה לפצצה, או פצצות, בלב תל אביב, היא, לדעתך “הדבר הכי טוב שיכול לקרות למזרח התיכון“, למקרה שאירן תפתח מלחמה עם ארה“ב (גם בעקיפין, ע“י פגיעה בבנות בריתה של ארה“ב).
אוקיי, השאלה מה “טוב”, ומה “רע”, למזרח התיכון היא שאלה ערכית–פוליטית, בה אני לא יותר חכם ממך, ולכן לא אביע דיעה בה, אבל, כאמור לעיל, התגובה המרנינה (אותך) לא תחזיר לחיים את ההרוגים שלנו, ועל כך אחזור על האימרה השחוקה (אבל בהקשר ההפוך): איראן כולה אינה שקולה כנגד שערה משערות ראשו של ילד יהודי אחד.
וכמו המצרים והסורים בשנת 1973, גם האיראנים, כאמור, הם אידיוטים שאינם יודעים מה “כדאי” להם, ומה “לא כדאי” להם.
כמי שנמצא כעת בארה“ב, ומחובר נון–סטופ לשלוש טלוויזיות, יש כעת חשש כבד שהתגובה האיראנית תבוא בהקדם – אולי תוך שבוע (היום, 4.1.2020).
כמובן שחשש כבד עדיין לא מהווה תחזית אמינה ומדוייקת, ואם אני הייתי צריך לתת הערכה, הייתי נזהר ונותן מירווח רחב יותר – עד תחילת החודש הבא, לקראת נאום ה-SOTU (State of the Union) האחרון בקדנציה הנוכחית שלו בפני שני בתי הקונגרס, כדי שיעמוד על דוכן הנואמים, כשהוא חבול ופצוע, וכאשר דעת הקהל בארצו כבר מבושלת לחלוטין כנגד המלחמה שהוא נכנס אליה כיום, ואנחנו לא יודעים באיזה שלב היא תהייה אז.
ואני סומך על האיראנים, שהם אולי אידיוטים שלא יודעים מה “לא כדאי” להם, אבל לא ממש טיפשים.
_____________
למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!
נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)
אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא