דונאלד טראמפ למתקדמים, מבט מקרוב (ג): הערות לקראת כניסתו המחודשת לבית הלבן
קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/60191
דונאלד טראמפ למתקדמים, מבט מקרוב (ג): הערות לקראת כניסתו המחודשת לבית הלבן
התחזית שלי: היוצרות הפעם תתהפכנה, כל אלה שבקדנציה הראשונה שלו הכתירו אותו כ“הנשיא האמריקאי הידידותי לישראל בכל הזמנים” יקללו אותו, ואילו אלה שאז ראו בוא מכשול לסיום הקונפליקט הישראלי–פלשתינאי ירקדו על הגגות.
שמחה ניר, עו“ד
בן 85 שנים אנוכי היום (15.6.2024), האם מלאכתי הושלמה?
כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים
לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!
נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק
“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”
מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?
בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן
טראמפ מבטיח לחמאס “גהינום” אם לא ישחררו את כל החטופים עד כניסתו המחודשת לבית הלבן, ב-20.1.2025.
טראמפ רוצה לסיים את המלחמה בעזה
טראמפ והסכסוך הישראלי-פלשתינאי – שתי התחזיות המנוגדות
נאומון תשובה-מראש לחולקים על המאמר הזה
דונאלד טראמפ קנה את אהבתם של המוני בית ישראל בנזיד שגרירות, ובעוד כמה מחוות שבאו בהמשך, ועל כך אומרים אצלנו שהוא “הנשיא האמריקאי הטוב ביותר לישראל מאז בריאת העולם, ואפילו מלפני כן”.
אז יש לי הפתעות בשבילכם, ואפילו ש“הפתעתי” אתכם עם העניין הזה כבר אלף פעמים ואחת, עדיין אתם “תופתעו“, כי אני לא אומר לכם את מה שאתם רוצים לשמוע, אלא את מה שאני ממליץ לכם לשמוע.
וה“הפתעה” המרועננת הזאת היא שטראמפ לא עשה זאת מאהבת ציון וירושלים, אלא מאהבת עצמו, ובשביל הבייס האבנג’ליסטי שלו.
וזה לא מה שאני אומר עליו, אלא מה שהוא אומר על עצמו!
“And we moved the capital of Israel to Jerusalem”, Trump said at a rally held at an airport in Oshkosh, Wisconsin, apparently referring to his decision to move the embassy from Tel Aviv. “That’s for the Evangelicals”.
וגם הוסיף, מתפעל מעצמו:
“You know, it’s amazing with that — the Evangelicals are more excited by that than Jewish people”, he said to cheers from the crowd. “That’s right, it’s incredible”.
ולמי שלא שם לב לדקויות: אנחנו העברנו את בירת ישראל לירושלים!
מעניין שאף אחד ממעריצי טראמפ בקרבנו לא השתיק אותו ואמר לו: דונאלד ג’יי טראמפ, ירושלים היא בירת ישראל זה 3,000 שנה, ומי אתה, המושתן, שתעביר את בירתנו לאן שמתחשק לך – היום לירושלים, מחר לאבו–דאבי?!
וראו גם: Trump is no friend of Israel, even if he says otherwise.
וראו עוד:
מדינת ישראל מפסקת רגליה לפני דונאלד טראמפ
למתמוגגי דונאלד טראמפ: זכרו את אופורית ששת הימים!
האם מהלך השגרירות של דונאלד טראמפ טוב ליהודים, או רק לטראמפ? נאום תשובה לידידי משה, עורך-דין
על טראמפ וירושלים נאום-תשובה לעופר דרורי.
ועכשיו להערות.
את ההברקות האלה אני שומע שוב ושוב מפי כל הפרשנים מטעם עצמם שחושבים את עצמם לחכמים (גם אני פרשן מטעם עצמי, אבל אני לא חושב את עצמי לחכם, באשר אני בסך הכל מתכופף ולוקט את הנקרה בדרכי).
אז לא. טראמפ הוא צפוי מאוד, הוא תמיד עקבי בכך שהוא עושה את מה שטוב לו, אישית, וכשאני צריך להעריך מה הוא יעשה מחר, או מה הוא יעשה בעניין הזה והזה, אני שואל את עצמי מה טוב לו, בעיניו–הוא, ואם אני טועה (אני מרבה לטעות) – זה לא ב“תחזית“, אלא בהבנת הדברים המהווים את הבסיס לתחזיתי, שלא כפי שהם נראים בעיניו–הוא.
תזכרו את זה.
טראמפ מבטיח לחמאס “גהינום” אם לא ישחררו את כל החטופים עד כניסתו המחודשת לבית הלבן, ב-20.1.2025.
כן, כן … כבר שמענו מפיו איומים כאלה.
בהתחלה הוא ליגלג על השליט הצפון קוריאני, קים ג’ונג און, קרא לו Little Rocket Man, וגם איים עליו ב-” fire, fury and frankly power the likes of which this world has never seen before“ – מה זה אם לא מלחמת עולם שלישית, הפעם גרעינית?
אז לא זו בלבד שהוא לא מימש את האיום שלו, אלא שהוא אפילו ניהל רומן אהבים עם הדיקטטור הזה:
He wrote me beautiful letters and we fell in love
ואם לא די בכך, הוא עוד הצדיע לגנרלים של הדיקטטור הצפון קוריאני:
תגידו לי מי מפחד מהאיומים של טראמפ.
במהלך כתיבתן של השורות האלה אנחנו ערב תחילת מימושה של עיסקת השחרור של 33 החטופים הראשונים (לא סופי, עד שזה סופי, משום שנתניהו כבר מפזר הצהרות שמבחינה משפטית הן “הפרה מוקדמת” של הסכם, עוד לפני שהוא נכנס לתוקף, ומהבחינה הזאת יצדק החמאס אם הוא יראה בהן עילה לסגת מהן עוד לפני ששוחרר החטוף הראשון.
אבל גם אם כך יקרה, והעיסקה תתחיל להתבצע, וכמו שאומרים אצלנו “מה עם החצי השני“, השאלה היא אם טראמפ בכ“ז יממש את האיום שלו.
ואני אומיייר: איום סרק–סרק!
ואני אומיייר: כלב נובייאח לא נושייאח!
טראמפ רוצה לסיים את המלחמה בעזה
כך הוא אמר, ואני מאמין לו.
הוא רוצה לסיים את המלחמה הזאת כי זה מחמם לו את הלב, כי זה עוד תחנה בדרך אל פרס נובל לשלום, וזה גם יהיה כרוך בהחזרתם הביתה לישראל של כל החטופים, חיים ומתים, לקול מצהלות המוני בית ישראל, וכל דרי עולם.
ומה הוא יעשה אם זה לא ימצא חן בעיני בנג’מין ניתאי, שעדיין חושב שטראמפ הוא חברו הטוב?
הוא ישתין על הבנג’מין הזה בקשת הכי גבוהה (90 מעלות, לפחות).
הוא יעמיד את ראש ממשלתנו בפני הטרילמה: לצאת מעזה עם החטופים, בלי החטופים, או על אלונקה:
ראו: דונאלד טראמפ פודה שבויים (דוקודרמה).
מעבר לכך שזה צבירת נקודות רייטינג, זו גם הזדמנות להתנקם בנתניהו על שהוא אץ לברך את ג’ו ביידן עם זכייתו בבחירות מול טראמפ בבחירות 2020 (“FUCK HIM”, הוא אמר כששמע על כך).
טראמפ והסכסוך הישראלי–פלשתינאי – שתי התחזיות המנוגדות
טראמפ רוצה לסיים את הסכסוך הזה, ויש לו כמה סיבות טובות לכך:
א. זה מחמם את הלב, ומוסיף הרבה נקודות רייטינג, הן בזירות הישראליות והאמריקאיות, והן בזירה הבין לאומית;
ב. זו עוד תחנה בדרכו לפרס נובל לשלום;
ג. זה רע לנתניהו, שנוא נפשו.
מה הוא יעשה?
כאן אני מתקשה להעריך מה הוא יעשה עם זה, בפועל.
מחד, עומדים לפנינו דברים שאומרו מקורביו של הנשיא הנבחר בשיחות עם בכירים ישראלים כי טראמפ “מעוניין בשקט תעשייתי במזרח התיכון, כדי להתמקד בסוגיות פנים“, וכי “אין לנשיא רצון להתמודד בימיו הראשונים עם מלחמה נוספת” (ירון אברהם
| N12 | פורסם 13/01/25 07:34) אבל, מאידך, בכירים במחנהו של טראמפ “תמימי דעים שהוא ינהיג מדיניות שונה ואוהדת יותר כלפי ישראל” (תומר אלמגור, מגזין N12, פורסם 16/01/25 19:35, עודכן 18/01/25 22:17),
עוד מובא מפיו של טראמפ (תומר אלמגור, שם) כי “אין עוד נשיא שעשה את מה שאני עשיתי עבור ישראל. אני נאמן מאוד לישראל ואני אגן עליה“. את הדברים האלו אמר טראמפ בריאיון שהעניק למגזין טיים באפריל, והם במידה רבה משקפים את תפיסתו לגביה. בכהונתו הראשונה בבית הלבן הוא טבע את חותמו כאחד מגדולי הנשיאים תומכי ישראל מאז ומעולם – הוא עמד מאחורי העברת השגרירות לירושלים, הכיר רשמית בריבונותנו על רמת הגולן ותיווך בהסכמי אברהם ההיסטוריים.
עוד מלמדנו תומר אלמגור, שם, כי פרד פלייץ, שכיהן כראש הסגל של המועצה לביטחון לאומי בזמן כהונת טראמפ, הוא כיום סגן הנשיא של מכון המדיניות America First ועומד בקשר עם חלק מאנשי הממשל הנכנס, והוא מספר ל-N12 שהוא מעריך שארה“ב תתנהל כעת באופן שונה בתכלית. “אני חושב שעומד להיות שינוי דרמטי – תחת ביידן ראינו עוינות כלפי ישראל מצד הממשל והנשיא. אומנם ראינו תמיכה חזקה לעיתים, אבל גם יותר ביקורת כלפי נתניהו מאשר כלפי חמאס. זה עומד להיפסק תחת הנשיא טראמפ, ולא עומדות להיות מחלוקות פומביות בין ישראל לארה“ב“, וכי גם דרק הארווי, שהיה אחראי המזרח התיכון במועצה לביטחון לאומי האמריקנית עם תחילת כהונת טראמפ הראשונה, מספק הערכה דומה. “הצוות שלו יספק תמיכה עקבית לישראל, וכל ביקורת תהיה פרטית ולא פומבית. הם רואים בישראל בעלת ברית וחברה ומבינים את הקשרים הקרובים בין שתי המדינות“,
עוד נאמר, (תומר אלמגור, שם), ע”י בעל הכתבה, כי גם באשר לסוגיית “היום שאחרי” בעזה, טראמפ צפוי להשמיע מוזיקה שונה מזו של ביידן, וגם מזו שלו בכהונתו הראשונה. בריאיון למגזין טיים לפני חודשים אחדים הוא אמר, “פעם חשבתי שפתרון שתי המדינות יכול להצליח, עכשיו אני חושב שיהיה מאוד–מאוד קשה לישראל ולמדינה פלסטינית להתקיים זו לצד זו“. “ממשל טראמפ לא עומד להציף את רעיון שתי המדינות בתקשורת אם הממשל הישראלי לא תומך בו, בשונה מביידן“, טוען פלייץ.
ועוד מפרשנותו של בעל הכתבה:
ניתן ללמוד על הטון האוהד שהממשל המתגבש של טראמפ צפוי לנקוט כלפי ישראל דרך המינויים המרכזיים. השגריר המיועד לישראל מייק האקבי, אחד מהמינויים הראשונים, הוא תומך מובהק בישראל שאמר בעבר “אין דבר כזה ‘כיבוש‘, ‘התנחלויות‘ או ‘הגדה המערבית‘”, וכן הלאה, וכן הלאה …
השאלה הזאת מחזירה אותנו אל ה“מחוות” של טראמפ לישראל, בקדנציה הראשונה שלו, החל ממהלך ירושלים שלו, וכלה בהכרה בסיפוח רמת הגולן ובתמיכתו בהתנחלויות.
כאמור במבוא, למעלה מכאן, הוא עצמו הודה בכך שהוא לא עשה את אלה מאהבת ציון, היהודים וירושלים, אלא בשביל הבייס האבנג’ליסטי שלו (לו הוא כבר לא ייזקק, כיוון שלפי החוקה האמריקאית הוא לא יכול לרוץ לקדנציה שלישית).
כיוון שכך הוא אין לנו צורך לדון בשאלה מה טוב ומה רע לישראל, אבל אסתפק במלים ספורות: בשביל מדינת ישראל שרוצה להקשיח את העמדות של הישראלים והפלשתינאים, ובכך להעמיק ולהרחיב את הפערים בינינו לבין הציבור האתני הפלשתינאי, וזאת כדי לספק לה את התירוצים נגד כל הסדר מדיני שיחייב אותנו גם להסדרים טריטוריאליים שאינם מתיישבים עם החזון המשיחי של ה“חזרה לארץ אבותינו” – בשביל מדינת ישראל הזאת המחוות דאז של טראמפ הן מצויינות, אבל בשביל מדינת ישראל שרוצה לסגור, ולו במעט ובתקווה לסגור עוד יותר את הפערים בעתיד, הקרוב או הרחוק, את הפערים בינינו לבין הציבור האתני הפלשתינאי – בשביל מדינת ישראל הזאת המחוות של טראמפ הן רעות מאוד!
כה נאמר, (תומר אלמגור, שם):
עוד לפני שנבחר טראמפ לנשיא נטען כי קבלת ההחלטות שלו פזיזה וקצרת רואי, ושהגורם המרכזי שמניע אותו הוא טובתו האישית. טענות אלה התחזקו במהלך כהונתו הראשונה. ג‘ון בולטון, שכיהן כיועצו לביטחון לאומי ב-2018–2019, מותח ביקורת עליו בשיחה עם N12: “אין לו פילוסופיה לביטחון הלאומי האמריקני – אין לו תוכנית–על, קבלת ההחלטות שלו היא עסקתית, נקודתית“.
לדברי בולטון, “בקדנציה הראשונה שלו הוא קיבל אלפי החלטות, ואפילו הוא לא יכול לקשר ביניהן. מה שמוביל כל החלטה הוא השאלה מה טוב לדונלד טראמפ. זה הגורם הדומיננטי ולפעמים היחיד“ (ההדגשה שלי – ש’ נ’).
ובנימה אופטימית/פסימית זו (תלוי את מי שואלים), ננסה להעריך אם טראמפ יעמוד לצד אוהביו מהקדנציה הראשונה שלו, יתמוך בהתנחלויות ובכל מהלך שנועד להנציח את הסכסוך הישראלי–פלשתינאי, או במהלכים שיקרבו אותו אל פרס נובל לשלום.
ג’ו ביידן אוהב את מדינת ישראל.
ברק אובמה, ערב סיום כהונתו, העניק לישראל סיוע בטחוני בסך 38 מיליארד דולר פרוסים על פני 10 שנים, דהיינו עד לבחירות האמצע של טראמפ (2026, כולל).
ג’ו ביידן הוסיף עוד 14 מיליארד לצורכי המלחמה בעזה.
דונאלד טראמפ, לעומתם, היה נאמן לשיטתו שלא להוציא כספים על צבאות זרים, במקום לצבא ארה“ב המידלדל, נתן לישראל, בכל 4 שנות נשיאותו, רק 75 מיליון דולר – בקושי חצי מטוס קרב משומש, בלי אחריות היצרן, בלי חלפים, בלי היוזר מניואל ובלי הקופימייקר אינקלודד.
אבל בעלי התיאבון הטריטוריאלי שבקרבנו אוהבים את טראמפ, “הנשיא האמריקאי הידידותי ביותר לישראל מאז בריאת העולם”, ואפילו מלפני כן (וזו, כנראה, גם דעתו של תומר אלמגור, בכתבה בה דובר למעלה מכאן), ושונאים את אובמה ואת ביידן, בדיוק משום כך.
הישראלי המכוער נושך את היד המאכילה אותו, ומחמשת אותו.
אובמה וביידן, כמי שבטחון ארצם בראש מעייניהם, סברו שביטחונה של מדינת ישראל הוא נכס ביטחוני למדינת ישראל, ושפתרון שתי המדינות הוא הפתרון הטוב ביותר לביטחונה של מדינת ישראל.
לא אכנס לשאלה הזאת, אבל אומר את מה שצריך להיות ברור לכל: האהבה נבחנת לפי מה שאדם מוכן להקריב למען מי שהוא מתיימר לאהוב.
ובעניין הזה ביידן הקריב למען ישראל חלק מהבייס האלקטורלי שלו, וזה כולל לא רק חלק ניכר מהאגף הפרוגרסיבי במפלגתו, אלא גם חלקים נרחבים מהמצביעים הערבים והמוסלמיים, שנהרו אחרי טראמפ הגזען, שונא המוסלמים.
בעניין הזה, ביידן קפץ ראש לבריכה ריקה – דבר שטראמפ לעולם לא היה עושה, ולעולם לא יעשה (אפילו לא למען מלאניה).
תחת ראש הפרק טראמפ והסכסוך הישראלי-פלשתינאי שתי התחזיות המנוגדות הצגתי זו מול זו את התחזית לפיה טראמפ יתמוך בהתנחלויות ובכל דבר שיישא חן בעיני נתניהו והימין הישראלי, ואת התחזית ההפוכה, לפיה הוא יעשה כל דבר שיקדם אותו לקראת פרס נובל לשלום.
להערכתי הוא יבחר באפשרות השנייה.
הוא יטוס לישראל, יעמוד על דוכן הכנסת וידבר על פתרון שתי המדינות מדינת ישראל ומדינת פלסטין, החיות בשלווה וביטחון זו לצד זו.
הוא יגיד שהוא ער לחששות שלנו מפני המדינה הפלשתינאית והסכנות האורבות לפתחנו ממנה, אבל יסביר לנו שהמצב הקיים, מצב נצחי של no-solution, כבר עלה לנו בהרבה יותר דם (וגם דמים), ואירועי השביעי באוקטובר ומה שבא בעקבותיהם הם רק “דגימת אקראי” למה שעתיד לבוא עלינו בעשרות ומאות השנים הבאות עלינו לרעה.
הוא יוסיף ויבטיח לנו את כל הערובות האמריקאיות לביטחונה של מדינת ישראל, הוא יביא לנו הסכמה–שבשתיקה של מדינות האיזור לכך שפתרון שתי המדינות הוא צעד חשוב בדרך לשלום ישראלי–ערבי כולל.
הוא גם יבטיח לנו 20 – 30 מיליארד דולר לשיקום נזקי המלחמה, בעוטף עזה, בגבול הצפון, ובכל המקומות שנפגעו במלחמה הזאת. הוא גם ידגיש כי הוא לא יעביר אלינו אפילו דולר אחד מזה לפני שאנחנו סוגרים את ההסכם וחותמים עליו. הוא לא יעשה זאת, בין השאר בגלל שהוא מכיר את האמינות של מבטיח–הרוטציות הידוע שלנו.
הוא לא ייתן לנו אפילו סנט שחוק אחד למטרות צבאיות – זה בהתאם למדיניות המוצהרת שלו מאז ומתמיד שלא לתמוך בצבאות זרים על חשבון צבא ארה“ב המידלדל.
בנאום ההכתרה הראשון שלו אמר טראמפ:
For many decades, we’ve … subsidized the armies of other countries while allowing for the very sad depletion of our military.
ואני לא רואה סיבה שהוא ישנה את דעתו היום.
מעבר לכך, טראמפ גם ער לכך שממשלי אובמה וביידן נתנו לנו סיוע בטחוני המתקרב ל-50 מיליארד דולר (שחלקם ממשיכים לזרום אלינו גם כיום, וימשיכו לזרום אלינו גם בקדנציה השנייה שלו), וזה לא קרב את השלום אפילו באינץ’ אחד, וקרוב לוודאי אף הרחיק אותו.
התרחישים שאני מציג כאן מבוססים על האינטרסים של טראמפ היום, לא על אלה שהיו לו בעבר. בעבר הוא, בטיפשותו, כבר נתן לנו את כל מה שהיה לו בפאוצ’ס, בלי לדרוש ולקבל שום תמורה. בעבר הוא היה זקוק לתמיכת הבייס האוונג’ליסטי, אבל כיוון שעל פי החוקה הוא לא יכול לרוץ לכהונה שלישית, הוא כבר לא זקוק להם.
הימין עדיין נעול על כך שטראמפ הוא, כאמור, “הנשיא האמריקאי הטוב ביותר לישראל מאז בריאת העולם, ואפילו מלפני כן”.
הימין גם נעול על דוקטרינת נתניהו המוצהרת, לפיה יש לטאטא את הנושא הפלשתינאי אל מתחת לשטיח, לעשות שלום עם כל העולם הערבי והמוסלמי, ולחכות שהפלשתינאים יזחלו לפתחינו על ארבעותיהם, מתחננים לאיזו עצם יבשה.
התחנה הראשונה במסעו של בנימין הכובש היא, איך לא, הנורמליזציה עם סעודיה, אבל, מעשה שטן, הסעודים עצרו את המהלך עם תחילתה של מלחמת השביעי באוקטובר, והם עדיין דבקים בנושא המדינה הפלשתינאית.
הביביזם אומר: בסוף הסעודים “יבינו” שהנורמליזיצה איתנו היא “לטובתם“, והם ירדו מהעניין הפלשתינאי.
הערבים “יבינו” – תשובתם התמידית של המתיימרים להבין את “המנטליות הערבים“, אבל מסרבים להפנים את העובדה שהערבים מבינים את המנטליות שלנו הרבה יותר משאני מבינים את זו שלהם, ודוקטרינת “הערבים יבינו” שלהם אף פעם לא הניבה את ה“בינגו” המיוחל.
אני מעריך שהביביסטים יתחילו להבין את מה שאני אומר כל הזמן: טראמפ אינו ידיד ישראל, אלא הידיד של עצמו, והוא עושה בכל רגע נתון את מה שנוח לו, וטוב לו!
אחטא לעצמי אם לא אציין שככל הידוע לי, אני הייתי הראשון לקלוט את מה שרבים בינינו מתחילים רק עכשיו לקלוט, על המהפך הצפוי הזה בעמדתו של טראמפ ה”בלתי צפוי”: עשיתי את זה במחזה הדוקודרמה דונאלד טראמפ פודה שבויים, אותו פרסמתי לפני כמעט חודשיים, ועליו זכיתי לתגובות מעין “אתה לא מכיר את המנטליות הערבית“, ולא עזר לי דבר כשאמרתי כי אני לא מדבר על המנטליות של הערבים, אלא על זו של דונאלד טראמפ.
אז אולי – רק אולי! – הם יתחילו להבין אטת ה“אמרתי לכם” שלי.
איך בעלי התיאבון הטריטוריאלי יחיו עם זה? יגים ימידו.
וישנו עוד תרחיש שלא יפתיע אותי: כאשר נתניהו יבין שטראמפ לא רוקד לפי החליל שלו, אלא לפי החליל של עצמו, הוא יתיישר לפי טראמפ, ויעמיד פנים שהמדינה הפלשתינאית הייתה משאת–חייו משחר ינקותו, ועוד הרבה לפני כן, והוא יילך עם זה לבחירות, ויציג את זה כהישגו האישי.
השאלה היא אם מישהו יאמין לו, חוץ מהביביסטים השרופים שלו.
כאן תתהפכנה היוצרות, והתשובה ברורה: כיוון שבמהלך הזה של טראמפ הם ישיגו מטרה כפולה: גם שלום ישראלי–ערבי, וגם לדפוק את נתניהו.
מה עו“ד נחוץ?
מה שאמרתי לעיל כבר מתחיל לחלחל גם לחוגי הימין.
כך, למשל חה“כ צבי סוכות:
חה“כ צבי סוכות מהציונות הדתית התייחס הבוקר (שלישי) לעסקה המתגבשת לשחרור חטופים וטען כי יו“ר המפלגה שר האוצר בצלאל סמוטריץ‘ יתנגד לעסקה. “זו עסקה רעה שמחזירה את שליטת חמאס ברצועת עזה ומפרקת את ישראל“. בנוסף אמר כי העסקה נובעת מהלחץ של טראמפ “שאיננו משיח“.
ממש מרתק … כאשר הוא קנה את אהבת הימין בנזיד השגרירות, הוא לא היה רק המשיח, אלא גם מלך–המשיח, ועכשיו הסוכות הזה (האלה?) משיח, כאילו לפי תומו, את ההיפך הגמור.
“מנופי הלחץ שיש לנו היום כדי להשיב את שאר החטופים… אנחנו צריכים לעשות הרבה יותר“, אמר בריאיון לאריה גולן בכאן רשת ב‘. “היינו מונעים חזרה של העזתים לצפון רצועה, וזו בדיוק הבעיה. כשאתה חושב מה יקרה עם שאר החטופים שבידיים שלהם, אתה אומר מה בעצם יהיה שיגרום להם לשחרר אותם“.
אז מה הוא מציע?
לדבריו, הציונות הדתית תתנגד לעסקה. “חד משמעית הם יצביעו נגד, אנחנו לא יכולים לראות כמות כזו של רוצחים משוחררת”.
על כך כתבתי, לפני קרוב ל-17 שנים, את המאמר המחבלים המשוחררים “יחזרו לחיק הטרור” – הכצעקתה? שאלת–תם.
תמצית המאמר, בשתי פיסקאות ממנו:
כך, למשל, אם הארגונים הפלשתינים מסוגלים לשגר אלינו 30 טילים מדי יום, להחדיר אלי גבולינו חמישה מחבלים מדי יום ולממש רק פיגוע אחד לשבוע, הם לא יוכלו יותר, גם אם נשחרר להם 10,000 אסירים.
להערכתי שום ארגון טרור לא יכול להפעיל כמות כזאת של מחבלים, ואם המשוחררים אכן ירצו לחזור לפעילות–טרור, הם יהרגו זה–את–זה בתור על הזכות להרוג יהודים – וריאציה פלשתינית על הנושא קול התור נשמע בארצנו.
ובמספרים של היום: אם לחמאס יש 40,000 מחבלים, ובמתקפת השביעי באוקטובר השתתפו כ-6,000 מחבלים, הרי שחרור של כ-3,000 אסירים (זה כנראה יהיה מספרם), לא יהווה עבור החמאס תוספת משמעותית של כוח אדם, במיוחד לאור העובדה שהחמאס מצליח לאמן מחבלים חדשים בקצב מואץ יותר ממספר המחבלים שהוא מאבד.
נכון, לא התעלמתי מכך שאחד ממשוחררי עיסקת שליט היה יחיא סינואר, אבל, כידוע, בתי הקברות מלאים סינוארים שלא היה להם תחליף, וכיוון שהטבע לא סובל ואקום, אנחנו לא יודעים מי היה נכנס אל הנעליים שהוא עתיד היה להיכנס אליהם – אולי גרוע ממנו שבעתיים.
וממשיך סוכות:
“אנחנו לא יכולים לראות נסיגה כזו של צה“ל מרצועת עזה, הפקרה של שאר החטופים, אנחנו חד–משמעית נגד. הסיבה שהצבעתי לציונות הדתית ולא לליכוד היא שאנחנו חושבים אחרת ממנו בלא מעט סוגיות. זו הפקרה, עסקה שברגע האחרון מהלחץ של טראמפ. טראמפ הוא איננו משיח למרות שיש כל מיני אנשים בימין שחושבים את זה“.
אז ככה: מייקל אורן, לפנים שגריר ישראל בארה“ב, חבר הכנסת וסגן שר במשרד ראש הממשלה (נתניהו, איך לא), ולגמרי לא סמולני, אומר כי עיסקות החטופים הן אולי “המחיר שאנחנו משלמים עבור הכשלים של השביעי באוקטובר“.
ובאשר ל“לחץ של טראמפ” – על כך אני אומר שאם הוא לא היה, היה צורך להמציא אותו.
ואל תבינו אותי לא נכונה: כמי שכתב עשרות מאמרים בגנותו של השקרן המושחת והדיקטטור הזה, אני לא חוזר בי מאף מילה שאמרתי עליו, וכשם שהמחוות שהוא עשה לישראל בכהונתו הראשונה לא היו מאהבת ישראל, הציונות והיהודים, אלא מאהבת עצמו, כך גם הלחצים שלו עלינו (קרי: על בנימין נתניהו) לא היו מאהבתנו, אלא מאהבת עצמו.
ועל כך אני מרבה לומר כי אם מוכרחים לקבל מתנות מאנשים כאלה, עושים זאת בסמטה חשוכה, באין רואה.
וממשיך היושב בסוכות:
חה“כ סוכות הוסיף: “טראמפ אוהב את מדינת ישראל, הוא וצוותו, משמעותית יותר מאשר ביידן. ועדיין – האינטרסים שלו הם קודם כל של ארה“ב, צריך לזכור את זה. אם מישהו חושב שבתקופה של טראמפ יהיה לנו צ‘ק פתוח לעשות מה שאנחנו רוצים מצד ארה“ב – אז הוא לא מבין על מה הוא מדבר. אנחנו נצטרך גם בתקופת טראמפ לעמוד בלחצים“.
אז לא! בניגוד לכל הנשיאים האמריקאים, רפובליקנים ודמוקרטים, לפחות בעת החדשה, וכמו שכבר עמדתי על כך לעיל, האינטרסים של טראמפ הם קודם כל שלו, אבל מעבר לכך אני מסכים איתו ש“אם מישהו חושב שבתקופה של טראמפ יהיה לנו צ‘ק פתוח לעשות מה שאנחנו רוצים מצד ארה“ב – אז הוא לא מבין על מה הוא מדבר”, אבל על כך ש”אנחנו נצטרך גם בתקופת טראמפ לעמוד בלחצים” – אני לא יודע מיהם “אנחנו” שבתקופתו “נצטרך” לעמוד בלחצים – משהו מעין גאוות קבצנים.
וזו הפינאלה שלו:
על סכסוך אפשרי עם הממשל האמריקני הנכנס, אמר חה“כ: “בהנחה שרה“מ רואה כמוני את הדברים ואת הסיכונים שיש בעסקה כזו למדינה, אם הוא עמד בלחץ של ביידן ברגעים מאוד קשים, הלחץ של טראמפ אמור להיות יותר קל מהלחץ של ביידן. צריך לעמוד בלחץ גם מול טראמפ, יהיו צמתים שטראמפ יחשוב משהו אחד ומדינת ישראל תרצה משהו אחר“.
אז ככה: ה“הנחה” ש“רה“מ רואה [כמוהו] את הדברים ואת הסיכונים שיש בעסקה כזו למדינה” היא הנחה לא רלוואנטית, כי, כמו טראמפ, גם נתניהו עושה תמיד מה שטוב לו אישית, ואם “יהיו צמתים שטראמפ יחשוב משהו אחד ומדינת ישראל תרצה משהו אחר“, השאלה היא מי זו מדינת ישראל ש”תרצה משהו אחר”.
וזה הסיכום שלי לנושא הזה, ובלשונו של פופיליוס לנה לקאסיוס במחזה יוליוס קיסר, של וויליאם שייקספיר: I wish your enterprise today may thrive.
משיח לפי תומו
נאומון תשובה–מראש לחולקים על המאמר הזה
אני יודע מה אתם תגידו: שמחה, אתה לא מבין את המנטליות הערבית. הם יגידו בטח–בטח, וינעצו לנו בגב את כל הסכינים שלהם!
אז אם לא קראתם את הדברים שאתם מגיבים עליהם כאן, אז קיראו אותו עכשיו, ותבינו כי אני לא מדבר על המנטליות של הערבים, אלא על זו של דונאלד ג’יי טראמפ!
כעת, אם הבנתם את זה, ואתם עדיין חולקים עלי – תתווכחו כמה שאתם רוצים, למטה מכאן תמצאו את הקישור לתגובות.
ולמי שיש לו תחזית אחרת – יוציא תחזיתו ונדענה!
המאמר הזה עולה לאוויר היום, 19.1.2025, שעה 0915, שעון ישראל.
כבר אתמול חששתי שהקשקושים של בנימין נתניהו וההבטחות שלו לסמוטריץ’ יביאו את החמאס לנסיגה מההסכם.
בטרמינולוגיה המשפטית קוראים לכך “הפרה מוקדמת” של הסכם המזכה את הצד השני לסגת מההסכם, וכמשפטן הייתי אומר שאם החמאס ישתמש במה שנתניהו אומר כדי לצאת מההסכם, הוא יצדק.
למזלנו טראמפ כבר נכנס לתמונה, עוד אתמול, והבהיר לנתניהו: “ההסכם חייב להתממש – ולהסתיים” (ישראל היום, 18/1/2025, 22:31, עודכן 18/1/2025, 22:51).
אבל אני עדיין לא שקט, כי אני יודע שנתניהו יחפש כל תירוץ אפשרי, או בלתי אפשרי, כדי לסגת מהעיסקה כדי להציל את ממשלתו (ואם אפשר גם להאשים את החמאס, מה טוב!).
בינתיים החמאס מספק לו את התירוץ בכך שהוא לא מספק לנו את רשימת החטופות שאמורות להשתחרר היום – ברית מוזרה עם נתניהו.
כיוון שעבר הדד-ליין להפסקת האש (0830), ונתניהו הורה שלא לנצור את האש.
עד שאני לא רואה את החטופות בבית, אני לא אהיה רגוע: It is not done until it is done.
___________
וראו גם:
Benjamin Abbas, Mahmoud Trump and Donald J. Netanyahu Make Peace in the Middle East
_____________
דונאלד טראמפ למתקדמים (א): הכישלונר מאבד שליטה
דונאלד טראמפ למתקדמים (ב): תפילה לשלומו
דונאלד טראמפ למתחילים, מבט מקרוב: מבוא ותוכן העניינים
_____________
למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!
נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)
אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא
דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס
_____________________
Donald J. Netanyahu and Benjamin Trump
###
למכירה באמזון ובחנויות הספרים המובחרות
______________________
_____________
למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!
נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)
אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא
דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס