עו”ד על שטיפת המוח בעניין סמכויות הבג”ץ

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/59612

עו“ד על שטיפת המוח בעניין סמכויות הבג“ץ

אנשים מדקלמים מנטרות שאחרים המציאו, בלי יכולת, וגם בלי כוונה, להגן עליהן.

שמחה ניר, עו“ד

בן 83 אנוכי היום (15.6.2022), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

…

המשל, מדמיוני החולני

תזכורת

הנמשל

היאך מאבחנין את שטיפת–המוח

סיכום

…

247 מנדטים לא טועים!

אסתר חיות–טרף, כמה אפשר לקשקש ולשקר?!

אמרתי לכם שנתניהו יגיד לשים פוליטיקה בצד? עברו יומיים בדיוק, והנה זה בא!!!

בחירת נשיא ביהמ”ש העליון – הצעה גאונית בפשטותה!

אידיוטים, על איזה “איזון” אתם מדברים, ועל איזו “פשרה”?!

איך זכיתי במכרז לתפקיד היועץ המשפטי למשרד לביטחון לאומי?

יוזף גבלס חי בישראל!

…

המשל, מדמיוני החולני

הכנסת חוקקה חוק לפיו מותר להוציא להורג, ללא משפט, חייל שלא מתגלח כל בוקר.

הכנסת חוקקה חוק נוסף, לפיו מותר להוציא להורג, ללא משפט, כל חשוד בפגיעה בביטחון המדינה.

כנגד כל אחד משני החוקים האלה הוגשו עתירות לבג“ץ.

בכל אחד משני התיקים טענה פרקליטות המדינה, בין השאר, כי לביהמ“ש אין סמכות להתערב בחוקי הכנסת.

בית המשפט מחליט לאחד את הדיון בעתירות כנגד שני החוקים, ולהפריד את הדיון, כך שקודם תידון שאלת הסמכות, ורק אם יוחלט כי לביהמ“ש יש סמכות להתערב בחוקי הכנסת, ייקבע מועד נפרד לדיון בעתירות לגופן.

עוד הוחלט כי הדיון בכל העתירות יתקיים בהרכב 15 שופטים – ההרכב הכי רחב של ביהמ“ש העליון.

ביום שנקבע לדיון בשאלת הסמכות, נשמעו טענות הצדדים, השופטים יצאו להפסקת שק“ם ולמתן החלטה, ולאחר ההפסקה חזרו לאולם, והודיעו את החלטתם.

לפי ההחלטה, רוב השופטים קבעו שלבג“ץ יש סמכות לדון בעתירות, והמיעוט רבע שאין לו סמכות. לא היה אפילו שופט אחד שקבע כי לביהמ“ש יש סמכות לבקר את החוק האחד ולא את החוק השני.

מכוח החלטת הרוב הוצא צו–ביניים החל על העתירות נגד שני החוקים, ומונע ביצוע ההוצאה להורג עד למתן פסק–דין סופי.

נקבע מועד להמשך הדיון.

לאחר הדיון פרסמו שופרות הימין כי הבג“ץ הסמולני, תומך–הטרור, אסר על הוצאתם להורג של מחבלים! דרושה רפורמה!!!

ומה לגבי החיילים? על כך לא הייתה אפילו חצי שורה בעמודים האחוריים של עיתוני המחרת.

עד כאן המשל, בהמשך נחזור אליו.

תזכורת

במאמר שטיפת מוח ושמה “הנדסת התודעה” הצגתי את השאלה כיצד יודעים שנעשתה שטיפת מוח, וכך עניתי עליה:

זה שאתה חושב אחרת ממני, או שאני חושב אחרת ממך, עדיין לא אומר שאתה או אני “מהונדסי תודעה“. כדי לדעת אם קיימת, או לא קיימת שטיפת מוח, יש צורך בנקודה ארכימדית עצמאית, שאינה תלויית–השקפה.

ראו, למשל, את המיתאם שקיים בארה“ב בין שיעורי ההתחסנות לבין ההשתייכות המפלגתית: שיעור המתחסנים בקרב הדמוקרטים הוא כפול משיעור המתחסנים בקרב הרפובליקנים.

אפשר לומר שהדמוקרטים הם המהונדסים, אפשר לומר שדווקא הרפובליקנים הם אלה, ואפשר לומר גם–וגם, אבל המיתאם הסטטיסטי הוא מובהק עד כדי כך שגם אם אנחנו לא יודעים מי המהונדסים – זה מצריך נקודה ארכימדית נוספת – אנחנו יודעים לבטח שהנדסת התודעה/שטיפת המוח הייתה גם הייתה, ועדיין קיימת.

וזה מביא אותנו היישר אל המשל בו פתחנו את הדברים האלה, ואל הנמשל בו נמשיך.

הנמשל

את המשל בו פתחנו הגדרתי כ“המשל, מדמיוני החולני“, אבל זה לא לגמרי מהדמיון, וממילא גם לא מהדמיון החולני שלי (שאמנם קיים, אבל לא הפעם).

והנושא הזה ידוע: בשני מקרים נפרדים עמדו לדיון בבג“ץ שתי הוראות חוק: האחת – המתירה לעצור מסתננים ללא משפט, למשך שלוש שנים, והשנייה – המתירה לעצור חיילים ללא משפט, למשך 96 שעות.

הבג“ץ לא אישר, לא את זו ולא את זו.

לגבי המסתננים – הבג“ץ פסל את המעצר לשלוש שנים, הנושא חזר לכנסת, ואחרי שגם התיקון נפסל, תיקון נוסף שהוריד את המעצר ל-3 חודשים עבר בשעה שאולי הייתה טובה, אבל מוצלחת במיוחד – לא בטוח.

ולגבי החיילים – כאן זה היה פשוט יותר: החוק שעמד למבחן בבג“ץ היה תיקון המאפשר מעצר ללא משפט ל-96 שעות, במקום ל-48, כפי שהיה לפני התיקון, דבר שאיש לא תקף את כשרותו. הבג“ץ קבע שהתיקון הזה אינו “מידתי“, וממילא חזר על כנו המצב הקודם.

ומה אומרים על כך שופרות הימין? הבג“ץ הסמולני חרג מסמכותו! פקידים שבחרו את עצמם שמו עצמם מעל הרשות המחוקקת שנבחרה כדין, ומונעים גירוש שוהים בלתי חוקיים!!!

ומה לגבי החיילים? כמו במשל בו פתחנו, גם כאן לא הייתה על כך אפילו חצי שורה בעמודים האחוריים של עיתוני המחרת.

אז תסלחו לי מאוד: או שהבג“ץ פעל בגדרי סמכותו בשני המקרים – או שהוא חרג מסמכותו בשני המקרים!

אומרים לי חכמים: לא הרי חיילינו האמיצים המחרפים נפשם בגיבורים למעננו, כהרי המסתננים הממלאים את רחובותינו, ומביאים עימם פשע, סמים, ואונסים את נשותינו ובנותינו.

אז תסלחו לי מאוד: הוויכוח הציבורי בו אנחנו שקועים אינו על חיילים מול מסתננים, אלא על סמכותו של בית המשפט להתערב בחוקי הכנסת.

ולא זו אף זו, אלא שבכל זאת הבג“ץ לא עשה דין אחד לאלה ולאלה, אלא אישר שלושה חודשים לגבי המסתננים, ו-48 שעות לגבי החיילים.

וחוץ מזה, במאמר הזה אנחנו לא עוסקים בעצם השאלה אם הבג“ץ מוסמך או לא מוסמך (דנו בכך רבות), אלא רק בשטיפת–המוח בעניין הזה: כאשר הבג“ץ מוציא אלף פסקי–דין שהכל – כולל גם הימין – נהנים מהם, הדבר עובר בשתיקה, אבל כאשר מול האלף האלה מוציא הבג“ץ פסק–דין אחד שהוא לא לטעמם של הפוליטיקאים הימניים – כאן מתחילה המהומה.

אז תסלחו לי מאוד: לשופטי ישראל יש חטאים אמיתיים, ובשפע – אני רב איתם על כך זה כששים שנה – ולא צריך להוסיף להם גם חטאים מדומים.

היאך מאבחנין את שטיפת–המוח

כדי להיווכח עד כמה שטופי–המוח מדקלמים מנטרות מדפי–מסרים בלי להבין על מה בדיוק הם מקשקשים, צריך לשאול אותם שאלות הבהרה פשוטות.

קחו, למשל, גברת חיננית העונה לשם חגית דרור, המעלה את הפוסט הזה:

חברי בית המשפט העליון ותומכיו מתהדרים ומשתבחים שוב ושוב בהיותם משפטנים מקצועיים. אבל מה בין זה ובין יומרתם לפסוק (בשבתם כ“בית דין גבוה לדין” המוסמך לשפוט גם לפי הצדק ולאו דוקא לפי החוק) בשאלות ערכיות, מוסריות או במקרה זה חוקתיות, שאלות שהן ב“נפש האומה“. שכן ככל האדם הם מושפעים מערכיהם ואמונתם האידאולוגית, אבל הם אינם מייצגים בשום אופן את ההשקפות הרווחות בצבור.

אלה הן כאמור שאלות חוקתיות מהותיות למרות שאין לנו חוקה (האם די לנו במגלת העצמאות והסתמכות על מסורת ? ). לכן חיוני ששאלות מסוג זה יועברו להכרעת בית דין לענינים חוקתיים שהרכבו יקבע כל פעם מחדש בהתאם לתוצאות הבחירות וישקף את יחסי הכוחות בכנסת כדי שהחלטותיו לא תשקפנה את עמדותיה של קבוצה מקרית של שופטים ‘מקצועיים‘.

השופטת פרוקצ‘ה דברה חפשי בתכנית בערוץ 11 על איך ערכיו ועמדותיו של כל שופט משפיעים בפרוש באופן אישי על טיב פסיקותיו גם בשאלות יסוד מהותיות שנויות במחלוקת ואיך ההרכב הספציפי המקרי (או הלא מקרי?) של השופטים בכל נושא משפיע על תוכן פסק הדין שייצא ממנו.

כאן נעוצה בעצם הבעיה היסודית ממנה נובע המשבר החוקתי המלוה אותנו מאז שנות התשעים, מאז הפכו ביהמ“ש העליון והבג“צ בהנהגתו של אהרן ברק לגורם החזק והקובע במקבילית הכוחות של רשויות השלטון במדינה היהודית.

שופטי הרשות השופטת ותומכיה בַּמחלוקת הגדולה על מעמד הרשות השופטת בישראל משתבחים וחוזרים בכל הזדמנות על כך שמדובר ב“שופטים מקצועיים” מה שמבטיח לשיטתם פסיקה צודקת הוגנת ומאוזנת שהרי הם מקצוענים… זה בסדר כל עוד מדובר בשפיטה לפי החוק, כלומר בשלטון החוק, ולא לפי ערכיהם נטיותיהם וגחמותיהם האישיות.

אבל מרגע ששופטי ביהמ“ש העליון – שעליהם בעצם נסוב הוכוח העיקרי או רובו – מחליפים כובע והופכים לשופטי בג“צ כבר אין ערך ומשמעות למקצועיותם או מקצוענותם. מה שקובע כאן הם עמדותיהם הערכיות האידאולוגיות, השקפת עולמם ואפילו נטיותיהם האישיות והביוגרפיה האישית של כל אחד מהם.

לפי “חוק יסוד: השפיטה” (סעיף 15ג) בית המשפט העליון בשבתו כ“בית משפט גבוה לצדק” רשאי “לתת סעד למען הצדק” (בענינים שאינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר). במלים אחרות הוא רשאי לפסוק לפי שקול דעתו ולא בהכרח לפי החוק או רוח החוק או כוונת המחוקק. כלומר הוא יכול לפעול כלוין עצמאי שאין לו זיקה ומחויבות לשום דבר חוץ ממה שנראה נכון בעיניו של השופט או הרכב השופטים (המקרי או לא מקרי בהכרח) שנקבע לדיון כבג“צ.

כאן כאמור נעוצה הבעיה. בתקופה שבג“צ נהג באופן מסורתי בניטרליות זהירה ופסיבית, הלך על קצות אצבעות והשתדל ככל יכולתו לא לגלוש לזירה הפוליטית כמעט לא התעוררו קונפליקטים בינו ובין הרשויות האחרות. אדרבה, בתקופה זו קבלו עליהם שופטי ביהמ“ש העליון באופן וולונטרי את מנהיגותם של ראשי המדינה ומחוקקיה, האבות המייסדים בן גוריון, אשכול וגולדה מאיר, הם ידעו את מקומם ולא קראו תגר. הם ראו עצמם חלק מהמנהיגות ושררה ביניהם זהות רעיונית והחזון הציוני היה משותף לכולם. תקופה זו הסתיימה בתום כהונתו של הנשיא משה לנדוי עם כניסת אהרן ברק לתפקיד הנשיא.

כשקראתי את הפוסט הזה היה ברור לי שזו “הרצאה” מועתקת ממקום כלשהו, ולכן הרהבתי עוז ושאלתי את בעלת הפוסט:

חגית, את מדברת על המשבר החוקתי המלווה אותנו.

אולי תתני לנו הרצאת דברים בהיקף דומה לזה של הפוסט הזה כדי שנדע ונבין למה את (!) מתכוונת כשאת מדברת על המשבר הזה?

והיא חוזרת אלי עם סימן שאלה וסימן קריאה:

אולי תתן לי הסבר מה אתה לא מבין ?!

ואני מסביר:

חגית דרור בדיוק כפי ששאלתי: למה את (!) מתכוונת כשאת מדברת על המשבר הזה.

האם היא עצמה יודעת למה היא (!) מתכוונת כשהיא (!) מדברת על המשבר הזה?

תשובה לא קיבלתי, רק סמיילי צוחק לשאלתי:

אחר כתיבת הדברים האלה עשיתי תרגיל: לקחתי את משפט הסיום של ההרצאה (“תקופה זו הסתיימה בתום כהונתו של הנשיא משה לנדוי עם כניסת אהרן ברק לתפקיד הנשיא”), שמתי אותו במירכאות (בשביל החיפוש המדוייק), וחיפשתי אותו בגוגל.

גגלו גם אתם, ותמצאו את המקור.

דוגמה מובהקת יותר נמצא אצל אחד המכנה עצמו דמוקרטיה אשכולית–קהילתית יזם–שלמה צוקרמן (להלן: צוקרמן), המעלה את הפוסט הזה, בו הוא מביא סרטון קצר של יצחק רבין, בלוויית ההסבר הזה:

חשוב להפיץ את הסרטון הזה בכל ערוץ אפשרי

יצחק רבין ז“ל במילותיו אומר שבג“ץ שולט במדינה ולא הממשלה ❗❗❗❗❗

“בלי בג“ץ ובלי בצלם”

הוא ביטוי שטבע גיבור ישראל הרמטכ“ל שהוביל אותנו לניצחון מוחץ במלחמת ששת הימים,

ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז“ל (1995)

אני מגיב:

בסרטון הזה הוא לא אומר שהבג“ץ שולט במדינה, הוא מבקש מהמחוקק כלים שיאפשרו לו את מה שהוא רוצה, וזה אומר שהוא מכיר בעליונות החוק, שהוא מודה בכך שישנם דברים אסורים על פי החוק, ושהוא לא יעשה דבר בלי שהחוק מתיר אותו.

באשר ל“בלי בג“ץ ובלי בצלם” – מן הראוי להביא את הטקסט המלא, כדי שנדע את דעתו על הבג“ץ.

לצערנו, בגרמניה של 1933 ואילך כנראה שלא היה בג“ץ (ואם היה, היטלר עשה לו מה שיריב לוין רוצה לעשות לבג“ץ שלנו).

וכאן אני נותן קישור למאמר הוא כתב את ה”מיין קאמפף” שלו לפני כעשרים שנה, היום הוא מגשים אותו המתייחס ליריב לוין ולרפורמה שלו, וכותרת המשנה שלו הוא:

מיהו ההיטלר הישראלי שאורב לנו מעבר לפינה? *** על האוכלים בשר חזיר בבית הכנסת, ביום כיפור החל בשבת, ודורשים מהזולת לשמור דיני כשרות ומועדים *** המאמר ה-5,000 בהאתר של קימקא.

ומה יש לו, לצוקרמן, לענות על כך? כמו לחגית הנ“ל, גם לו יש סמיילי צוחק.

אבל זו רק ההתחלה, כי יש לי עוד תגובה לפוסט הזה:

בג“ץ לא שולט במדינה, לפעמים, כשהיא משתוללת מעבר למה שמותר לה, הוא אומר לה: עד כאן – זה תפקידו.

והוא עושה זאת בקמצנות חזירית – נותן צו מוחלט רק בעתירה אחת ממאה.

על זה אני מקבל לייק אחד, אבל לא של צוקרמן, שמצידו שוב נותן לי סמיילי צוחק, והוא מוסיף ומגיב:

אתה יודע מה לא רק בג“צ שולט במדינה, אלא גם הפקידים ויועצים המשפטיים והפרקליטים ואלופי צה“ל ונציבי משטרת ישראל הם שולטים במדינה יחד עם בג“צ.

היא לא משתוללת מעבר למה שמותר לה, בג“צ מתערב בעניינים שלא שלו ולא בסמכות שלו, זו לא תפקידו.

ואם הוא נותן צו רק בעתירה אחת מ100- זו לא קמצנות חזירית.

ולא לשכוח שבג“צ הרחיב את זכות העתירה ברוב חוצפתו (שאגב זה סמכות של הממשלה והכנסת בלבד לעשות את זה): שכל אחד יכול לעתור למערכת המשפט/בג“צ גם אם הוא לא אזרח/תושב ישראלי (לדוגמא: פלסטיני או מסתנן) וגם לא רק מי שנפגע אישי בזה יוכל לעתור למערכת המשפט/בג“צ– שזה גרם שיש הרבה עתירות של כאלה שלא נפגעו אישי בזה וחלק דיי גדול מעתירות הם של אנשים ונשים שלא אזרחי/תושבי ישראל, וכך ארגונים שמאלנים קיצוניים רדיקלים פרוגרסיביים אשכנזיים כמו: בצלם ותנועה לאיכות השלטון והקרן חדשה לישראל ווקסנר וכדומה יכולים לעתור על כל דבר אפילו אם זה לא קשור אליהם בכלל, הם עדיין יכולים לעתור למערכת המשפט/בג“צ.

וחלק נכבד מעתירות הם אידיוטיות ובשום כמעט מדינה דמוקרטית ליברלית מערבית לא עושים את זה.

וכך בג“צ שולט במדינה. שהוא מתערב בעניינים שלא שלו ולא בסמכות שלו

אזרחים למען הרפורמה המשפטית כי חייבים לעשות אותה בשביל לתקן את חלק מהבעיות במדינת ישראל היהודית ודמוקרטית והבית הלאום של עם ישראל בארץ ישראל

אני עונה לו:

שלמה, קח נקודה אחת מבליל הנקודות שהעלית כאן, לבחירתך, ותן עליה הרצאת–דברים מסודרת – נדון בה, וכשנמצה את הדיון, נעבור לנקודה הבאה, לבחירתך.

הוא מרים את הכפפה:

נעשה ראשון ראשון אחרון אחרון:

במדינת ישראל “לא רק בג“צ שולט במדינה, אלא גם הפקידים ויועצים המשפטיים והפרקליטים ואלופי צה“ל ונציבי משטרת ישראל הם שולטים במדינה יחד עם בג“צ” וברוב המקרים הם פועלים בשיתוף פעולה עם ניגוד עניינים נגד הממשלה והכנסת וכמובן גם נגד העם הריבון האמיתי❗️

לדוגמא: הרפורמה המשפטית– שעושה שינויים ותיקונים טובים וחזקים במערכת המשפט והפרקליטות והייעוץ המשפטי ע“י נבחרי הציבור שבחר בהם לפניי כמה חודשים מעטים ולקיים את רצון הבוחר– לעשות את הרפורמה במערכת המשפט והפרקליטות והייעוץ המשפטי וכל אלה שלא נבחרו ע“י הציבור תוקפים את הממשלה והכנסת הנבחרים ע“י הציבור (הראשונה באופן עקיף או בלתי–ישיר והשנייה באופן ישיר) שרוצים לעשות את רצון הבוחר אפילו שהם בניגוד עניינים: הרפורמה מדברת על שופטים והפרקליטים ויועצים המשפטיים, וכוחות הביטחון כפופים ישירות לממשלה. אין ניגוד עניינים יותר מזה‼️

זה כללי מדי בשבילי, זה לא “נקודה אחת“, כהגדרתי, ואני מאתגר אותו:

“בג“ץ שולט במדינה” – פרט, הסבר ונמק.

הוא לי:

אם אתה רוצה לדעת יותר במפורט את שלטון בג“ץ מומלץ שתיקרא את הספר: מפלגת בג“ץ של שמחה רוטמן – Simcha Rothman.

הספר מדבר על כיצד כבשו המשפטנים את שלטון בישראל ועל אקטיביזם שיפוטי ועל המהפכה החוקתית ועל הכוח שלטון אבסולוטי של יועצים המשפטיים לממשלה❗️

אני לו:

אם אתה רוצה שאתמודד עם שמחה רוטמן – תביא אותו הנה.

כיוון שזה לא יקרה, תביע את דעתך.

הוא לי:

התכוונתי שתקרא את הספר, לא תדבר עם המחבר שלו.

הספר מסביר טוב מאוד את השלטון השיפוטי הדיקטטורי בישראל.

אני לו:

אני יודע בדיוק למה התכוונת: להסתתר מאחורי סינרו של רוטמן.

אני מכיר את הספר הזה ולא אביע עליו כל דעה אלא מול מחברו, ורק אומר לך שהוא לא אומר דבר בעניין עליו אנחנו דנים כאן.

הוא לי:

ולמה אתה חושב שהספר הזה הוא לא אומר דבר בעניין עליו אנחנו דנים כאן❓️

אני לו:

הבהרתי לך חד–משמעית שלא אדון בספר הזה, אלא עם מחברו.

אם יש לך בספר הזה דברים שיכולים לעזור לך כאן, תעתיק אותם ותדביק אותם כאן בשמך ובאחריותך.

הוא עונה לי, אבל כנראה שהוא בכ“ז לא הבין את מה שניסיתי להסביר לו “בכפית“:

בסדר גמור.

מומלץ שתסתכל בקישור של הסרטון הזה: https://www.facebook.com/groups/536937357850730/permalink/806645184213278/?sfnsn=mo&ref=share&mibextid=KtfwRi ❗️‼️

אני עומד על שלי:

אתה ממשיך בסורך, ובמקום להתווכח עם רוטמן שאינו צד לשיחה הזאת, אתה מציע לי להתווכח עם דרור חוטר ישי, שאינו צד לשיחה הזאת.

לא יעזור לך.

הוא עדיין לא מבין:

ראית את כל הסרטון הזה❓️

ואני לו:

מהטעמים שהסברתי, לא אענה לך על השאלה הזאת.

הוא מרים ידיים:

אז הדיון הזה הוא לא יגיע לשום מקום.

אבל, באותה הנשימה, הוא מוסיף:

מה שאני רוצה לומר: בג“צ זה בעצם הערכאה המשפטית הראשונה והיחידה לעתירות נגד השלטון, ולמה יצרו את זה❓️ אז שהבריטים שלטו בהרבה מושבות בעולם (בתקופת סוף ימי אימפריית הבריטית בין מלחמת העולם הראשונה לשנייה), הם לא רצו שהשופטים המקומיים של המושבה יפסקו נגד השלטון הבריטי, אז הם יצרו בית המשפט מיוחד לעתירות נגד השלטון ויקרא: בית הדין הגבוה לצדק (ר“ת: בג“צ/בג“ץ) וכך מינו בו שופטים בריטים.

כל מושבה בריטית לשעבר שהכריזה עצמאות, אחד הדברים הראשונים שעשתה זה לבטל את מוסד בג“ץ.

רק בישראל ב48 החליטו לא לבטל את בג“צ (החלטה הזאת והחלטת הררי <חוקי היסוד> ועוד כמה החלטות הם החלטות הכי גרועות שהתקבלו באספה המכוננת/כנסת בישראל).

אבל… אז 7 שופטי בג“ץ (בקום המדינה היה רק 7 שופטי בג“ץ והיום זה 15, וגם אז בית המשפט המחוזי תל אביב היה גם בג“צ והיום הוא רק בית המשפט המחוזי של תל אביב, ויש בית המשפט העליון שהוא גם בג“צ מיוחד לזה) החליטו שתיי החלטות בקשר לבג“צ:

1- לא כל אחד יוכל לעתור לבג“צ– להקטין את זכות העתירה.

2- לא כל דבר הוא שפיט.

וכך זה היה עד למהפכה החוקתית הדיקטטורית המשפטית.

ב1995 בג“צ את פסק דין בנק המזרחי שנתן רשות לבג“ץ לפסול חוקים שיסתרו את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, אפילו שהכנסת הנבחרת לא חוקקה את זה בחוקי היסוד.

וכך גם בג“ץ הרחיב את זכות העתירה שכל אחד יכול לעתור לבג“צ גם אם הוא לא אזרח ותושב ישראלי וגם הוא לא נפגע מזה, וגם קבע שהכל שפיט.

ולכן אני מקווה שממשלת הקואליציה ה37 הנוכחית תבטל את מוסד בג“ץ ותקטין את זכות העתירה ותקבע שלא הכל שפיט❗️‼️

ואני לו:

לי היה ברור מלכתחילה שהדיון הזה הוא לא יגיע לשום מקום, ושיש לי עניין עם מי שמנסה לשווק מרכולת של אחרים, בלי שתהיה לו עמדה משלו, שהוא יוכל להגן עליה.

כאן, למעשה הייתי צריך לסיים, אבל לא יכולתי להתאפק, והוספתי לו כמה הערות:

לך יש המון משאלות ותקוות, ואתה מתאים עליהן לא רק את התיאוריות שלך (זה נסבל), אלא גם את ההיסטוריה העובדתית.

כך, למשל, אתה לא יודע שמספר שופטי ביהמ“ש העליון, עם היווסדו, היה רק חמישה.

באשר להיסטוריה של הבג“ץ, ראה תחת ראש–הפרק “היסטוריה“, כאן: עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות–האזרח הבא, מציע: איך אחזיר את אמון הציבור בבג”ץ!, ותחכים קמעה.

לא ברור לי מאיכן שאבת את הרעיון לפיו “כל מושבה בריטית לשעבר שהכריזה עצמאות, אחד הדברים הראשונים שעשתה זה לבטל את מוסד בג“ץ“, אבל גם אם נכון הדבר, זה אומר רק שגם מעט הפיקוח השיפוטי על השלטונות, מורשת השלטון הבריטי, היה לצנינים בעינייהם.

כשמדינת ישראל קמה, היא העדיפה להשאיר את אופצית הפיקוח השיפוטי על השלטון, והבג“ץ הרחיב אותה.

מחוללי הרפורמה היום גם הם רוצים חופש מהפיקוח שיפוטי על מה שהם עושים, לכך קוראים דיקטטורה, וזה גם מה שאתה מייחל לו.

נו, טוףףף.

חושבים שזה הספיק לו? אתם טועים, והוא המשיך להפליג למחוזותיו, ואני נגרר אחריו, אבל זה כבר לגמרי לא שייך לענייננו היום.

סיכום

ראינו כאן שתי דוגמאות אופייניות לדקלומים ומנטרות שמדקלמיהם לא ממש יודעים מה מרכולת להם באמתחתם, ובוודאי שהם לא מסוגלים ולא מוכנים להגן עליה. לפעמים הם שולחים אותך אל המקור שאינו שותף לוויכוח, כדי ש“תתווכח” איתו, ולפעמים הם מעתיקים טקסטים של אחרים, כאילו היו שלהם.

על העתקות כאלה זרקו אותי מהבצפר–עממי לפני למעלה משבעים שנה, ועד היום לא נותנים לי לחזור.

שימו לב שבכל אחת מהדוגמאות האלה בני שיחי נתקעו כבר בשאלה הנקודתית הראשונה שהצגנו (על “המשבר החוקתי המלווה אותנו“, במקרה של חגית, ועל כך ש“בג“ץ שולט במדינה“, במקרה של צוקרמן).

וכמובן שלא הגענו לשלל הנקודות הנוספות ששניהם כרכו אותן אלה–באלה: זכות העמידה, אהרן ברק, הכל שפיט, וכו’).

ללמדך עד אנה הגיעה שטיפת–המוח הקולקטיבית של המבקשים להרוס את מערכת המשפט, כשאף אחד משוטפי–המוח לא מסוגל ולא רוצה להבין כי עם כל חטאותיה – והם רבים מספור – של המערכת הזאת, החל מבתיהמ“ש לתעבורה, בתחתית, וכלה בביהמ“ש העליון, בצמרת, בלעדיה המצב היה גרוע שבעתיים.

ועליהם ושכמותם כתבתי, עוד בשנת 2009, את המאמר לא האקטיביזם השיפוטי מפריע לכם, אלא ה”סמולנות”!

כיד האלגברה הטובה עליכם תציבו במקום “סמולנות” כל טענה שיש לכם על הבג“ץ, על אהרן ברק, על הרחבת זכות העמידה, על “הכל שפיט” וכו’ – ולא תצטרכו לשנות אפילו פסיק במאמר הזה.

Donald J. Netanyahu and Benjamin Trump

###

למכירה באמזון ובחנויות הספרים המובחרות

_____________

247 מנדטים לא טועים!

אסתר חיות–טרף, כמה אפשר לקשקש ולשקר?!

אמרתי לכם שנתניהו יגיד לשים פוליטיקה בצד? עברו יומיים בדיוק, והנה זה בא!!!

בנימין נתניהו, אתה עלוב–נפש!

בנימין נתניהו קורא לשים פוליטיקה בצד

בחירת נשיא ביהמ”ש העליון – הצעה גאונית בפשטותה!

על רצון הבוחר ועל רצון העם

אידיוטים, על איזה “איזון” אתם מדברים, ועל איזו “פשרה”?!

על רצון הבוחר ועל רצון העם

איך זכיתי במכרז לתפקיד היועץ המשפטי למשרד לביטחון לאומי?

מלחמת אזרחים לפתחנו, מלחמה עקובה מדם

לא לשום “מתווה”, לא למצמוץ–ראשון, לא ל-Uphill Battle!

בשבחי הסבירות והמידתיות אדברה היום ואעידה

ביביסטים, רציתם ברדק? רציתם כאוס? תקבלו בשפע!

בחירות עכשיו – חיוני ואפשרי!

בנימין נתניהו, אל תציע לנו “נגושיאיישנז”

חוק יסוד: מחנות ריכוז, התשפ“ג-2023

דפוקי מערכת המשפט: לאידיוטים האלה זה לא מספיק!

הוא כתב את ה“מיין קאמפף” שלו לפני כעשרים שנה, היום הוא מגשים אותו

יוזף גבלס חי בישראל!

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא