על הסרבנות: האם מכניסים את הפוליטיקה לצה”ל, או את צה”ל לפוליטיקה?
קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/59412
אם ממשלה אחרת הייתה מחוקקת את חוק יסוד: מדינת כל אזרחיה ומקימה ב“שטחים” את מדינת פלסטין, גם אז הייתה צצה בעיית הסרבנות, אבל היוצרות היו מתהפכות: הימין היה תומך, ואילו ה“סמול” היה קורא “לא להכניס את הפוליטיקה לצה“ל”.
שמחה ניר, עו“ד
בן 83 אנוכי היום (15.6.2022), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!
כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים
לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!
עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע
נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka
–=-=-=-=-=-=-=-
ביביסטים, רציתם ברדק? רציתם כאוס? תקבלו בשפע!
חוק יסוד: מחנות ריכוז, התשפ“ג-2023
דפוקי מערכת המשפט: לאידיוטים האלה זה לא מספיק!
הוא כתב את ה“מיין קאמפף” שלו לפני כעשרים שנה, היום הוא מגשים אותו
על הסרבנות: האם מכניסים את הפוליטיקה לצה“ל, או את צה“ל לפוליטיקה?
ברשותכם אציג את הנושא המדובר הזה מזווית קצת שונה.
לסרבנים אין חשבון עם הצבא אלא אם המדינה. הם אומרים שעם הרפורמה האורבת לפתחנו זו כבר לא תהיה המדינה שעליה הם נשבעו להגן. הם פטריוטים של המדינה הנוכחית, לא של המדינה שמכינים להם.
אני מניח שאם הייתה מוקמת ממשלת מרכז–שמאל, שלא לדבר על ממשלת שמאל+ערבים, וזו הייתה מחוקקת את חוק יסוד: מדינת כל אזרחיה, מקימה ב“שטחים” את מדינת פלסטין, ומשאירה למתנחלים את הברירה בין להישאר תושבי אותה מדינה, לבין לחזור לתחומי הקו הירוק, גם אז הייתה צצה בעיית הסרבנות, אבל היוצרות היו מתהפכות: הימין היה תומך, ואילו ה“סמול” היה קורא “לא להכניס את הפוליטיקה לצה“ל”.
מכיר אתכם, מכיר את כולכם!
אלא מאי? כל המבקרים את תופעת הסרבנות מתעלמים מכך שבעניין הזה אין שום הבדל בין סרבנות מילואים לבין סרבנות מיסים, או כל מרי אזרחי אחר: אפשר להסכים ואפשר שלא להסכים, אבל כאן יש בעייה, והיא שאף אחד לא שולל לחלוטין מרי אזרחי – כל אחד לפי הערכים היקרים לו, ולפי חומרת הנסיבות בכל מקרה ומקרה.
כאשר כך הם פני הדברים, אנחנו נכנסים לתחום של אלף וחמישים הגוונים של אפור, החל מאפס–מחאה ועל למלחמת אזרחים עקובה מדם, בכל אחד מאלף וחמישים ערכים היקרים לכל אחד ואחד מאיתנו אישית, אבל זה מסובך ומורכב, ויותר להתווכח “בינארית“: מותר/לא מותר. שחור–משחור או צחור–מצחור.
ואם כבר מדברים על כן–לא, ומרד מיסים עדיין לא הוכרז, מה יותר אקטואלי ו“סקסי” מאשר הוויכוח על סרבנות המילואים?
אז לא: הוויכוח האמיתי הוא מהו המרי האזרחי האולטימטיבי, מה צריך לקרות כדי להצדיק את המרי הזה, ובאיזו נקודה אנחנו נמצאים היום – אבל לכך אף אחד לא מוכן להיכנס.
ולא זו בלבד שיותר קל לדבר על כן–לא סרבנות מילואים, אלא שגם קל מאוד לנפנף במנטרה “אל תכניסו את הפוליטיקה לצבא“, אבל זו דמגוגיה צרופה, כי, כאמור, לסרבני המילואים אין חשבון עם הצבא, אלא עם המדינה, שהצבא אינו “המדינה“, אלא רק אחד מהכלים באמצעותם היא מתנהלת – כמו רשות המיסים ושאר הרשויות, אבל אף אחד לא אומר “אל תכניסו את הפוליטיקה לרשות המסים“.
מי שאומר “אל תכניסו את הפוליטיקה לצבא“, הוא עצמו מכניס את הצבא לפוליטיקה, למחלוקת המפלגת היום את החברה בישראל: יעסוק הצבא בענייניו הוא, יביא את עמדותיו בעניין הסרבנות בפני הדרג המדיני (הצבא אכן עושה את זה), והדבר האחרון שאני רוצה לראות הוא את מפקדי צה“ל רצים מעיר לעיר, משכונה לשכונה, ומדברים בגנות סרבני המילואים.
קציני צה“ל מדברים פוליטיקה, מיינד יו. זה מה שאתם רוצים?!
גם המנטרה “סירוב המילואים מסכן את בטחון המדינה” היא חלק מאותה הדמגוגיה, כי זה נושא נפרד, שבמסגרתו יש לבדוק את שיעור הנזק שבסירוב מול הסיכונים שהסירוב מבקש לפדות – אבל גם לזה אף אחד ממבקרי הסרבנים לא מוכן להיכנס, כי זה בהכרח מביא אותם להכרה בעצם הלגיטימיות של הסירוב, וכניסה לשקלול–ערכים שממנו הם עשויים לצאת וידם על התחתונה.
ועוד הערה: נשמעת הטענה כי ה“אליטות” של משרתי המילואים (הטייסים, הקצונה הבכירה ואחרים) “מנצלות לרעה” את כוחן זה, וכי “המוחים מיחידות העילית עושים צעד לא ראוי” לעומת החי“רניקים, “שנתנו לא פחות מהם וקיבלו הרבה פחות, ולהם אין האפשרות לנצל את הצורך בהם להשפעה פוליטית“, אבל זו דרכו של עולם, שה“אליטות” (כהגדרתם של הטוענים) תמיד מתייצבות בחוד החנית.
גם אנשי האקדמיה התומכים ברפורמה לא מציבים בחוד החנית סטודנטים שנה ראשונה, אלא את בכירי הפרופסורים, ואיש לא טוען שהם “קסטה של השווים יותר בעיני עצמם“, שהם “משתמשים בכוחם כדי לכפות צביון שהם רוצים” וש“ההד שהם מקבלים הוא חסר תקדים“.
מעבר לכך, במאבקים ציבוריים אין “כפייה“: כל אחד פועל על פי יכולתו, מי שמנצח – מנצח, והכפייה היא לעולם מצד מי שמנצח.
ואחרונה–אחרונה: לבי לבי לפוליטיקאים שלא יכולים להרשות לעצמם לומר כדברים האלה, כי הם לא “קליטים“, כי הם לא “פוליטיקלי קורקט“, וכי הם “בציפור נפשנו“.
_______
לקריאה נוספת:
ביביסטים, רציתם ברדק? רציתם כאוס? תקבלו בשפע!
בנימין נתניהו, אל תציע לנו “נגושיאיישנז”
בנימין נתניהו, אנחנו מחכים לפקודה!
חוק יסוד: מחנות ריכוז, התשפ“ג-2023
דפוקי מערכת המשפט: לאידיוטים האלה זה לא מספיק!
האם הדיון בנבצרות הוא “הפיכה צבאית, ניסיון הדחה לא חוקי בחוסר סמכות“?
הוא כתב את ה“מיין קאמפף” שלו לפני כעשרים שנה, היום הוא מגשים אותו
על המותר והאסור במשטר דמוקרטי מול דיקטטורה שבאופק
על רפורמת יריב לוין: הפרדת רשויות, שיעור למתחילים
על רפורמת יריב לוין בעניין בחירת השופטים – והיה כי תקרום גידים ועור
העולם כולו נגדנו: ה“פסטיבל” חוזר!
אברהם פריד גיתיאת, ביביסט קלאסי, מודה: רוב הביביסטים טפשים ונבערים
ממשלת נתניהו השישית – תקום או לא תקום? (תשובה חלקית לשאלה הזאת, ולשאלה כמה תחזיק הממשלה – אם תקום)
לנשיא המדינה, יצחק הרצוג: אל תאריך לנתניהו את המנדט להרכבת הממשלה!
מיומנו של מגלומן כפייתי בעל אגו נפוח
איך להפיל את נתניהו, סופית ומוחלטת
לא להאמין: שמחה ניר, רל”ביסט ידוע, מוכן לממשלה בראשות נתניהו!
בנימין נתניהו, לא על זה נפל אחיך יוני ז”ל!
נתניהו, בנימין: שעתך היפה הגיעה, עלה בכוחך זה!
חמש הערות לקראת הבחירות מועד ה’, הבעל”ט, מחר, 1.11.2022
על שערוריית אחוז החסימה: אביגדור ליברמן, התכונן לאכול את עצמך!
על השימוש המטופש בצ’מברליין להגנה על האסונות שנתניהו המיט עלינו
Donald J. Netanyahu and Benjamin Trump
###
למכירה באמזון ובחנויות הספרים המובחרות
_____________
למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!
נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)
אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא