ורביעית – יש המגדירים את האבחנה בין “מרי אזרחי” ל“מרד אזרחי” בכl ש“מרי” אינו כולל מעשי אלימות, ו“מרד” כן כולל מעשי אלימות, אבל מבחינתי אין לכך חשיבות כי בין שתי נקודות–הקצה, עליהן נדבר מיד, עובר רק קו ישר אחד, והשאלה באיזה מקום על הישר הזה נמצא הגבול אין לה שום משמעות.

ומכאן לגופו של עניין.

על נקודות–הקצה ועל אפשרויות–הקצה

מחאה נגד שלטון שעלה בבחירות דמוקרטיות יכולה לקום במקרים קלים או במקרים חמורים.

מקרה–הקצה הקל, לדוגמה, הוא כאשר יש טענה על זיופים בקלפי מס’ 0043 בזרנוגה גימ”ל.

מקרה–הקצה החמור, לדוגמה, הוא כאשר השלטון החדש מנהיג משטר נאצי, או מראה סימנים מוקדמים שיש להם מקבילים בהיסטוריה של המשטרים הנאציים–פשיסטיים.

במקרים הקלים אפשר להסתפק בהפגנה שקטה מול מקום הקלפי, מול ביהמ“ש הדן הערעור על הטענות, כאמור, או אפילו מול ביתם, או מקום עבודתם, של יו“ר ועדת הבחירות שאישר את הבחירות באותה הקלפי, או השופטים שדחו ערעורים על כך.

במקרים החמורים יש מקום להתנגדות חמושה רחבת–היקף.

ובין שתי אפשרויות–הקצה האלה המחאה תתמצב אי–שם, בין–לבין – הכל לפי החומרה שבדבר.

וכמאמר המשורר יהודה עמיחי ז“ל, בין שתי נקודות–הקצה האלה עובר רק קו ישר אחד.

איכן אנו נמצאים כיום?

אין ספק: לפי מה שמכינה לנו היום ממשלת יריב לוין–איתמר בן גביר–בצלאל סמוטריץ’, טענות על זיופים בקלפיות אלה ואחרות הן כבר הרחק מאחורינו, ואנחנו שועטים בדרך אל הקצה השני, החמור.

מדוע לא הזכרתי את ראש הממשלה עצמו, את בנימין נתניהו?

לא הזכרתי אותו, למרות שהוא הנושא באחריות העליונה, אבל הוא לא רצה להגיע למצב בו שותפיו הנ“ל אוחזים אותו באשכים, ומסובבים בכוח, והוא נאלץ לקבל את תכתיביהם לצורך שרידותו הפוליטית.

צפו בדבריו בפגישה עם שופטי ביהמ“ש העליון, סמוך לפרישתה של דורית ביניש מביהמ“ש העליון:

ובטקס חילופי נשיאי ביהמ“ש העליון, עם כניסתו של אשר גרוניס לנעליה של ביניש:

וגם את זה אומר נתניהו מגן הבג”ץ:

ובכל המקומות האלה הוא אומר דברים אחרים לגמרי, הפוכים לגמרי, ממה שהוא אומר היום

אל תצקצקו לי, אפשר בהחלט להשוות!

להזכירכם: גם היטלר עלה לשלטון בדרך דמוקרטית, וגם הוא התחיל בהצרת צעדיהם של בתי המשפט ופגיעה בעצמאותם.

לא, אל תצקצקו לי ואל תגידו “איך בכלל אפשר להשוות!”, כי אני, בתור חובב–אלגברה מינקות, רק לוקח את הנוסחאות שלכם, ומציב בהן נתונים מנתונים שונים, ואם התוצאות לא מסתדרות לכם, זה סימן שהנוסחאות שלכם דפוקות, או שדרכו לכם על יבלות פוליטיות רגישות.

אילו “ליקויים“?

ואל תגידו לי שאנחנו לא בדרך לשם, שאנחנו רק “מתקנים את הליקויים הקיימים בדמוקרטיה”.

נו, בטח … לבד מכך שהימין שולט בנו קרוב לחמישים שנה, מהן 15 שנות שלטון בראשות נתניהו, ועד למשפטו הפלילי של נתניהו לא הייתה שום טענה על ליקויים בדמוקרטיה.

כל משטר דיקטטורי אומר דברים כאלה על עצמו: אנחנו לא דיקטטורה, אנחנו משביחים את הדמוקרטיה.

או קיי, לדעתכם אתם מגיני הדמוקרטיה, אבל אתם לא יכולים לדרוש מאחרים שייאמצו את דעתכם על עצמכם, ויתיישרו לפיה (gleichschaltung, בטרמינולוגיה של המשטר הנאצי).

רק לדונאלד טראמפ מותר הכל

כאשר דונאלד טראמפ הפסיד בבחירות לכהונה הנוספת, וכשל בלמעלה מ-60 ניסיונות לערער בבתי המשפט על התוצאות, וכן גם בנסיונותיו להשפיע על גורמים רפובליקנים בכמה מדינות “למצוא” לו את הקולות החסרים, הוא שיסה את אספסוף נאמניו להסתער על הקפיטול ביום בו עתיד היה הקונגרס לתת את האישור הפורמלי לתוצאות הבחירות בהן הוא הפסיד ליריבו הדמוקרטי, ג’ו ביידן.

לסרטונים נוספים, ראו כאן.

זה היה יום שחור לדמוקרטיה – לא רק בארה“ב אלא בעולם כולו.

בארצנו לא נשמעו גינויים מקרב מפלגת השלטון, הליכוד בראשותו של בנימין נתניהו, וכמה ביביסטים אף אימצו את טענתם של טראמפ ואוהדיו לפיהן זה היה רק “ביקור תיירותי רגיל“, וגם שאלו “למה לא נתנו להם להיכנס“.

נו, בטח … טראמפ הוא הרי “הנשיא האמריקאי הכי ידידותי לישראל” …

אלה נזעקים היום להגן על כיבוד החוק.

נאום–תשובה ל-Shahar Golan

אומר אורי הייטנר:

לזכותו של סמוטריץ‘ ייאמר, שהוא לא קרא לעצור את כוכבי בגין בגידה ולאזוק אותו.

עונה לו Shahar Golan:

לזכותו ייאמר גם שהוא לא קרא למרי אזרחי אחרי הפסד בבחירות.

אני מקשה:

מי כן קרא, חוץ מדונאלד טראמפ?

עונה Shahar Golan:

יאיר גולן

וגם מוסיף צילומי מסך להמחיש את טענותיו.

אני עונה לו:

תודה שחר. זה לא פשוט, זה נמצא על הגבול שבין מרי אזרחי בגבול המותר בחוק לבין מרי אזרחי על גבול המותר, ומרי אזרחי שמעבר למותר, והכל גם תלוי–נסיבות.

זה מצריך מאמר נפרד, ואני מקווה להשלימו בקרוב.

עונה לי Shahar Golan:

מצטער, אבל אין “מרי אזרחי על גבול המותר“. מרי אזרחי הוא פגיעה ישירה בדמוקרטיה, חד וחלק.

יש בדמוקרטיה אפשרות לכל אזרח להביע מחאה לא אלימה.

מרי אזרחי הוא פעולה אלימה בהגדרה. חסימת כבישים היא פעולה אלימה הפוגעת בזכויות יסוד של אזרחים במדינה. הסתה “להבעיר את המדינה” היא פעולה אלימה. איום במלחמת אחים היא פעולה אלימה. אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה. יש להוקיע אותה ללא כחל ושרק.

אני לו:

חכה למאמר, ותתווכח כמה שאתה רוצה.

אם אתה רוצה לכתוב את המאמר הפותח, ואני אענה לך – תבורך.

אם לא – חכה בסבלנות, במקום לנסות לפטם אותי במנטרות חבוטות.

וגם מוסיף:

גם ההתנגדות האלימה לפינוי ימית, גוש קטיף, עמונה, היו מרי אזרחי, פגיעה ישירה בדמוקרטיה, חד וחלק.

גם גניבת הסמל ממכוניתו של רבין הייתה כזאת, וה“נגיע גם אליו” היה לא פחות מאיום ברצח, חד וחלק.

חבריך שתקו, וגם אתה שתקת, חד וחלק.

רבים ממנהיגי המרידות האלה הגיעו לצמרת הביטחון הלאומי.

חבריך שתקו, וגם אתה שתקת, ואתם ממשיכים לשתוק גם כאשר הדברים האלה מתרחשים לנגד עיניכם, במחנה שלכם, ואתם מגינים עליהם. חד וחלק.

ואם ממשלת סמול בעתיד תמנה את עזמי בשארה כשר הביטחון ומשנה לראש הממשלה – אתה תתייצב בשורה הראשונה של המורדים, ולא בכרזות רחוב, אלא גם בנשק חם.

חד וחלק.

וגם מצרף תמונה:

אבל מרוב האלצהיימר המתקדם שלי אני שוכח את נערי הגבעות, שריפת בתים של פלשתינאים על יושביהם, וכן הלאה, והוא עונה:

מכיוון שעברת למתקפה אד הומינם, נראה לי שזה די מסמן את סוף הדיון. רק בריאות.

מעניין: מי שהתחיל במתקפה אד הומינם על יאיר גולן, פתאום מפריע לו כאשר הבומרנג הזה חוזר אליו.

זו הבעייה של הביביסטים צרי–המוח: הם לא רואים מעבר לקצה חוטמם, ובוודאי שלא את החטוטרת שעל גבם.

מאוחר יותר הוא הוסיף את המילה “שקרית” אחרי ה“אד הומינם“, לאמור ששקר הדבר שאיתמר בן–גביר הגיע לצמרת הביטחון הלאומי, וכן גם “גיבורים” אחרים כמותו. נו, טוףףףף.

המאמר הזה הוא המאמר המובטח.

על המותר והאסור במקרים כאלה

נתחיל באמירתו ה“מבריקה” של הביביסט הנ“ל:

מצטער, אבל אין “מרי אזרחי על גבול המותר“. מרי אזרחי הוא פגיעה ישירה בדמוקרטיה, חד וחלק.

אז גם אני מצטער: לעמוד עם רגל אחת על המדרכה, ורגל אחת על הכביש – גם זו עבירה על החוק (תקנות התעבורה, תשכ”א-1961, למי שלא חטף אי פעם דו”ח תנועה), אבל על כך אף אחד לא יעמיד לדין מפגין, כשם שלא מעמידים לדין מי שנוהג במהירות 51 קמ“ש בדרך עירונית. לא מעמידים על כך לדין, כי זה “גבולי“.

והלאה, לדבריו:

יש בדמוקרטיה אפשרות לכל אזרח להביע מחאה לא אלימה.

אכן, בדמוקרטיה יש אפשרות כזאת, אבל מה קורה כאשר הדמוקרטיה חדלה להיות דמוקרטיה, ומעלה הצעות חוק אשר בקצה הדרך – אם לא תיחסמנה – יכולות להביא עלינו משטר היטלריסטי?

והוא עכשיו מסביר לי “בכפית“:

אז תודה שאתה מסביר לי דבר שלא ידעתי, אבל אתה לא מדייק פורתא.

מרי אזרחי יכול להיות גם בדרך של מרד מסים, פעולה לא ממש אלימה.

מעבר לכך, כאשר מגבילים את המחאה רק לפעולות לא אלימות, זה צעד ראשון בדרך למאסרים המוניים, כולל עמודי תלייה בכל קרן רחוב, כמו באיראן שכנתנו, ובהמשך גם מאסרים המוניים, כולל עמודי תלייה בכל קרן רחוב, גם על פעולות לא אלימות (ע“ע אלכסיי נבאלני, למשל).

ובאשר ל“כרסום יסוד הדמוקרטיה“: מה עושים כאשר השלטון שנבחר באופן דמוקרטי – הוא עצמו זה שמכרסם ב“יסוד הדמוקרטיה“?

זה לא יעזור לכם!

אתם יכולים ליילל כמה שאתם רוצים על כך שצריך להסתפק במחאה שקטה.

אתם יכולים לומר שמי שתוצאות הבחירות אינם לטעמו – שיממש את שאיפותיו בבחירות הבאות, אחרי שהממשלה המושחתת הזאת – ממשלת הרוע והזדון שבנימין נתניהו מעולם לא חלם שהוא יאלץ להקים ולעמוד בראשה – תגרום את כל הנזקים הבלתי–הפיכים האפשריים.

אתם יכולים לפמפם שאנחנו “חמוצים” (ולהכחיש שאתם מדקלמים את נתניהו).

אתם יכולים להכין מחנות מעצר, ואם בלטרון ובעתלית לא יהיה לכם מספיק מקום, תוכלו להכין מחנות כאלה גם בקניה ואריתריאה.

ואתם יכולים למלא את הפייסבוקים שלכם בחוות דעת משפטיות, לפיהן גם כאשר הדמוקרטיה עולה בלהבות אסור להפגין עם רגל אחת על המדרכה ורגל אחת על הכביש.

אז לא: כאשר הדמוקרטיה עולה בלהבות מותר להגן עליה גם באש חיה, אפילו אם החוק לא מתיר זאת: בגרמניה הנאצית זה לא הצליח, אבל במאבקנו נגד השלטון הבריטי זה הצליח גם הצליח!

וזה יצליח גם הפעם, אם יהיה צורך בכך, וזה לא יעזור לכם גם אם תמשיכו לקשקש.

זה לא יעזור לכם, כשם ששום משטר פשיסטי לא החזיק מעמד.

זה לא יעזור לכם, משום שלא תוכלו להעמיד לדין מאסה קריטית של מפגינים.

זה לא יעזור לכם, כי כל נאשם בהפגנה ינהל “תיק הוכחות” מכאן ועד להודעה חדשה, ותוך שבוע ימים כל בתי המשפט ייסתמו לכם לאלפיים שנים קדימה.

זה לא יעזור לכם, כי בתיהמ“ש ירחיבו עד קצה היכולת את ההגנות אשר בחוק העונשין.

זה לא יעזור לכם, כי גם אלה שיורשעו יקבלו קנס סמלי של אגורה אחת, בתשלומים חודשיים למשך 12 חודש, והמחשבים שלכם ישתגעו ולא יידעו מה לעשות עם זה.

זה לא יעזור לכם, כי אתם תבאישו את ריחה של מדינת ישראל ותהיו לצנינים בעיני כל מדינות העולם הדמוקרטי, אשר מעולם לא חלמו לראות את מדינת ישראל נשלטת ע“י ארדואנים, אורבנים, פוטינים, ודומיהם.

זה לא יעזור לכם, כי משלם המסים האמריקאי לא אוהב לתמוך במשטרים דיקטטוריים.

זה לא יעזור לכם, כי גם ליהודי ארה“ב יש say.

זה לא יעזור לכם, כי אם באו“ם לא אוהבים אותנו, עכשיו יצטרפו למבקרינו גם ידידינו הטובים ביותר.

זה לא יעזור לכם, כי גם ה-BDS מחכה לכם מעבר לפינה, הפעם נתמך ברבבות ובמאות אלפי ישראלים שעד עכשיו לא ידעו מה זה.

זה לא יעזור לכם, כי גם העיתונות הזרה רואה את הקולות, ואיתה גם כל העולם (בעת כתיבתן של השורות האלה, אנחנו כבר “מככבים” עם זה בטלוויזיה האמריקאית. אני שם).