היום אני הולך לעשות דבר שאינו מתאים למשפטן זהיר כמוני, משפטן בעל אגו מקצועי נפוח שלא מוכן להסתכן בתחזיות אשר במוקדם או במאוחר עשויות להתגלות כחסרות–שחר, ואפילו מטופשות לתלפיות.

תומכי בנימין נתניהו מייללים השכם והערב כי התיקים נגד נתניהו תפורים, ומביאים כ“ראיות” לכך שלל נימוקים וחיזוקים. אני, כאמור, נמנע מתחזיות ובעשרות המאמרים שפרסמתי בנושא (ראו קישורים בשולי המאמר הזה, למטה) דיברתי רק במישור העקרוני, בלי לנקוט עמדה לגופו של עניין, מהטעם שחומרי החקירה לא הועמדו לרשותי.

פעמיים או שלוש הבעתי תחושות–בטן, אבל הן היו רק תחושות–בטן, ןהן הסתמכו, במוצהר, רק על מה שנתניהו אמר, או לא אמר, להגנתו בנושא הזה.

בגבור הטענות על תפירת התיקים פרסמתי את המאמר משפט נתניהו: איך יודעים אם התיק תפור? בו לא הבעתי דיעה משלי בעניין הזה, ורק נתתי לכל המעוניין כלים המאפשרים לדעת אם תיק פלילי הוא תפור, אם לאו.

באותו המאמר הצגתי את השאלה, וגם עניתי עליה:

האם התיק נגד נתניהו תפור?

יכול להיות שכן, יכול להיות שלא, אבל כיוון שכך הם עובדים בכל התיקים, יש צורך בנקודה ארכימדית כדי לדעת אם במקרה הזה המחדלים הם עניין של רשלנות, או של זדון.

וסיימתי במלים האלה:

אל תציפו אותנו בעשרות אלפי דוגמאות!

ישנם תומכי–נתניהו אשר מביאים תילי–תילים של חומרים המראים לנו מאות ואלפי ליקויים בעבודת התביעה, במטרה ללמדנו כי יש כאן לתפירת תיקים שנועדה “להפיל ראש ממשלה שנבחר כדין“.

אגב אורחא אציין כי במדינת ישראל מעולם לא היה ראש ממשלה אשר נבחר שלא כדין.

אחד הבולטים בהם הוא נצ“מ בדימוס אבי וייס, אותו כבר הזכרתי לעיל, אשר פרסם, לפי ספירתו, כ-60 מאמרים בנושא הזה – כל מאמר מכיל עשרות קישורים – לא כדי לאשש את הכתוב בטקסט, אלא כתחליף לו, ואם נביא בחשבון שכל קישור כזה מכיל בעצמו כמה עשרות נראה שכדי לעבור על כל החומרים שלו יש צורך להיכנס לעשרות אלפי קישורים – עניין של מאות שעות, אם נניח שכניסה לכל קישור מצריכה רק דקה אחת.

אני מוכן, בלי כל קישור והוכחה, לקבל כנכונה כל טענה על ליקויים בהתנהלות התביעה בתיקי נתניהו, אבל לא זו השאלה.

לא זו השאלה, כי, כאמור, ככה הם עובדים, הם לא יודעים אחרת!

השאלה היא אחרת: האם בתיקי נתניהו קיימים ליקויים ומחדלים שאינם קיימים בתיקים אחרים, מחדלים שהומצאו במיוחד כדי להדיח אותו מראשות הממשלה.

בשביל זה אנחנו לא צריכים עשרות אלפי דוגמאות – די לנו בשתיים–שלוש כאלה.

אינטרס וכישורים, וגשם אין

ידידי עו“ד פיני פישלר הוא “חובב” ידוע של משטרת ישראל, ובתור שכזה הוא עשה את הטיפול בכשליה למפעל–חייו: הוא מכיר אותה על בוריה, הוא עצמו היה קצין משטרה.

ידידי זה הוא גם ביביסט גלוי, ובתור שכזה הוא גם מהטוענים כי תיקי נתניהו הם תפורים.

יש לו אינטרס, כלים ויכולת לחשוף כל תפירה כנגד נתניהו – אם הייתה כזו, ואם הוא לא מצליח בכך – אות וסימן הם לכך שאיש לא תפר לנתניהו שום תיק.

אור ליום 3.1.2023, בשעה 0043, העליתי בדף הפייסבוק שלו את הפוסט הזה:

המדבר בעד עצמו, וכעולה ממנו הפוסט הזה היה המשך לתגובה קודמת שלי על פוסט קודם שלו, ולהפנייתו אותי לראיון שהוא עתיד היה לתת ביום המחרת.

הקשבתי לראיון, וכפי שציינתי לא רק שלא הייתה בו אותה “נקודה ארכימדית” עליה דיברתי במאמר משפט נתניהו: איך יודעים אם התיק תפור? אלא שהוא אפילו חיזק את התיזות שלו, לפיהן משטרת ישראל הכושלת פועלת כך תמיד.

מאז שהעליתי את הפוסט על הדף של ידידי ועד לפרסומו של המאמר הזה עברו יומיים ושלוש שעות – ותגובה אין, וזה אומר דבר אחד ברור: אם עו“ד פיני פישלר, הביביסט הלוחם בכשלי המשטרה, בעל האינטרס והכישורים, לא מצא בתיקי נתניהו ליקויים ומחדלים שאינם קיימים בתיקים אחרים, ליקויים ומחדלים שהומצאו במיוחד כדי להדיח אותו מראשות הממשלה – סימן שאין כאלה.

התוצאה לא אומרת דבר

אכן, בזכות הכשלים האלה נתניהו יכול לצאת זכאי מכל האישומים, או מקצתם, אבל גם אם כך יהיה, זה עדיין, כשלעצמו, לא אומר שהתיקים נגדו תפורים, כי גם תיקים לא–תפורים יכולים להסתיים בכישלון..

כדוגמה לתיק כושל שהסתיים בזיכוי מהדהד, אבל בלי שום חשש “תפירה” הבאתי במאמר קישור למאמר קודם: ספינת הדגל טובעת: על המשטרה כידידתו הטובה ביותר של הנאשם בבית המשפט לתעבורה, בו הבאתי סיפור של תיק מהירות בו ההאשמה הייתה נסיעה במהירות של 180 קמ”ש בדרך עירונית, והאישום התבסס על צילום במצלמה אוטומטית, אבל למרות שלמצלמה לא היה כל חשבון אישי עם הנאשם (יש להניח שהיא בכלל לא הכירה אותו עד אד), ולמרות המקסימה הידועה ש“עם הצילום אי אפשר להתווכח“, הנאשם זוכה בלי להעיד ובלי להביא כל ראיות להגנתו.

ועוד הוספתי, שם, כדי להדגים עד כמה הם מחפפים, הראיתי כיצד, בתיקי נתניהו ממש,כי כשם שהם כשלו בכך שהם לא העמידו לרשות ההגנה את החומרים שהיו חייבים להעמיד לרשותה, כך הם כשלו גם בכך שהעבירו אליה חומרים שלא היו חייבים (וגם לא צריכים) להעביר לרשותה.

וזה עו“ד לא הכל

חוקרי המשטרה לא יכולים להחליט על דעת עצמם לתפור תיקים לראשי ממשלה מכהנים. החלטה כזאת לא יכולה להתקבל אפילו ע“י הפרקליטים המלווים את החקירה, ובהמשך מכינים את התיק ומנהלים אותו בבית המשפט.

החלטה כזאת יכולה הייתה להתקבל רק ע“י היועץ המשפטי לממשלה דאז – אביחי מנדלבליט, אבל עיקר הטענות נגדו היו דווקא על כך שהוא עשה לנתניהו הנחות מופלגות (הגיש נגדו אישומים רק בשלושה תיקים מתוך כעשרים, לא הגיש נגדו בתיק 3000 (פרשת הצוללות), ומחל לו על עבירת השוחד בתיק 1000 או 2000).