חברת כאל, מיוצגת ע“י עו“ד לירז בן עזרא, פתחה תיק הוצל“פ נגד חייבת פלונית, האזהרה “נמסרה” בכתובת פיקטיבית כלשהי, אבל עו“ד לירז מסרה ללשכת ההוצל“פ דיווח כוזב ביודעין, כאילו האזהרה אכן נמסרה כדין.

בהמשך הטילה כאל עיקול על נכס של החייבת, וכיוון שהטלת עיקול שלא כדין מהווה לשון הרע, הגישה החייבת תביעת לשון הרע כנגד משרד עוה“ד של לירז וכנגד הלקוחה שלה, חברת כאל.

זהו סיפור על שקרים לבית המשפט, ע“י חברת כאל באמצעות עורכת דינה, לירז בן עזרא, תוך “ציטוטים” שקריים מפרוטוקולים, דיווחים כוזבים לבית המשפט, ועוד.

“ציטוטים” שקריים, דיווחים כוזבים לבית המשפט

המשרד העמיד להגנתו את עו“ד לירז עצמה.

חברת כאל העמידה להגנתה את עו“ד שמואל גרינפלד, שעובד אצלה (באופן מפתיע הוא עדיין עובד אצלה גם אחרי התפקוד שלו בתיק הזה, בו נדון להלן).

כל מה שעו“ד לירז או עו“ד גרינפלד היו צריכים לעשות כדי להפטר מהתביעה הזו היה לדרוש שהתובעת, היא החייבת שלא משלמת את החוב בתיק ההוצל“פ הנ“ל, תפקיד ערובה כדי להבטיח, שתשלם את ההוצאות בתיק אם תפסיד, זאת בהתאם לתקנה 519 בתקסד“א.

אם הם היו עושים כן, היה סיכוי סביר שהתביעה נגדם הייתה נופלת כבר בהתחלה, כי לתובעת לא היה כסף להפקיד את הערובה – אבל עו“ד לירז ועו“ד שמואל גרינפלד לא עשו את הדבר האלמנטארי הזה, כי זה אשכרה דרש מהם להפעיל את המוח, במקום המריחה המקצועית שהם בצעו לאורך כל הדרך.

בנוסף עו“ד גרינפלד, עדיין יכול היה להוציא מהבוץ את המעסיקה שלו, כאל, אם היה שולח למשרד עורכי הדין הודעת צד ג‘ ואומר להם: “אני שולח לכם הודעת צד ג‘, שתחזירו לנו כל שקל שנחוייב בו בגלל הפשלה שלכם. אנחנו משלמים לכם כדי שתגבו עבורנו חובות ולא כדי שתיצרו לנו כאלה“ ובמילים אחרות, “שיקרתם ללשכת ההוצל“פ, תאכלו אותה“.

הודעה לצד ג‘ נועדה לאפשר לנתבע לגלגל את האחריות לגורם אחר.

כך, למשל, אם נתקעת בתאונת–שרשרת, והנהג שלפניך תובע אותך על שפגעת בו מאחור, אתה יכול להגיש הודעת צד ג‘ נגד הנהג שפגע בך מאחור, ובכך דחף אותך אל אחוריו של הרכב שלפניך, רכבו של התובע אותך. הודעה לצד ג‘ באה לחסוך התדיינות נפרדת בינך לבין אותו צד שלישי.

אבל עו“ד גרינפלד לא עשה אפילו את המינימום הזה, ובמקום זה הוא גיבה את משרד עוה“ד והיה מוכן לתת לכאל, שולחתו–מעסיקתו, לשלם על הטעות של המשרד – מן הסתם כאות תודה על כך שכבר 7 שנים הם לא מצליחים לגבות לה כלום בתיק הזה.

הגדילה לעשות עו“ד לירז, כאשר, בתור מייצגת המשרד, הגישה לבית המשפט בקשה למחוק את המשרד, שולחה, מרשימת הנתבעים, לפתור אותו מהאחריות לאירוע, ולהמשיך לנהל אותה רק נגד כאל, וזאת בטענת “חוסר יריבות משפטית“, משום שרק כאל הייתה הזוכה בתיק ההוצל“פ, והם רק ייצגו אותה. הטענה הזאת היא חסרת–שחר, מבחינה משפטית, משום שהיא פוטרת עורכי דין מאחריות לנזקים שהם גרמו ללקוחותיהם.

יופי של לויאליות לירז: בהתחלה את עושה ללקוח פשלה ואחר כך את רוצה להשאיר אותו להתמודד לבד עם הנזק שגרמת לו, ועוד בייצוגו של עו“ד כמו גרינפלד, שעושה טעויות על ימין ועל שמאל.

כך, למשל, בסע‘ 13 בכתב ההגנה הוא טען שהחיובים של התובעת מחוללים פעם אחר פעם ומוחזרים מסיבת “אין כיסוי מספיק“, ובסע‘ 20 בכתב ההגנה כתב “שהחל מחודש אוגוסט סיבת החזרי החיוב הייתה ביטול הרשאה“, אלא שלפי נספח ג‘, שהוא עצמו צרף לכתב ההגנה, ניתן לראות כי רק מחודש אוגוסט היו בכלל החזרי חיוב.

ושיהיה ברור: אנחנו לא חושדים בגרינפלד שהוא לא ישר, אנחנו רק חושבים שהוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר. עד כמה הוא לא הכי מבריק? הוא ביקש, ב– 9.12.18, להגיש סיכומים בתיק עוד לפני שבכלל הסתיימו ההוכחות, כאשר כל אדם, גם לא משפטן, יודע כי שלב הסיכומים בא אחרי שלב ההוכחות.

ויודגש: גרינפלד עשה את זה לא בגלל שהוא רמאי, אלא בגלל שהוא לא המגבון הכי לח בחפיסה – וזאת בניגוד לעו“ד לירז בן עזרא שהיא גם וגם.

עד כמה עו“ד לירז לא ישרה?? היא “הקריאה” לביהמ“ש, “החלטה” לגבי הגשות בתיק, תוך שהיא משנה את תקופת 30 הימים שביהמ“ש הקציב להגשת תצהירי התביעה, לפרק זמן של– 7 ימים, כפי שניתן לראות כאן:

ולהלן ההחלטה שהשופטת באמת נתנה, השונה להפליא מההחלטה שלירז “ציטטה“:

וזה עוד אחרי שבתאריך 22.4.18 לירז התלוננה בפני ביהמ“ש שתצהיר העדות של התובעת, הגיע אליה לא חתום:

לירז לא צרפה תצהיר לאימות טענותיה, אולי בגלל שהיא שיקרה בבוטות והתצהיר, שנשלח לה היה דווקא חתום גם חתום. כפי שניתן לראות כאן:

(מצ“ב גם צילום מסך, המורה כי התצהיר הזה לקוח מתכתובת בין התובעת לבין לירז):

ואם זה לא מספיק, אז בדיון הראשון שהתקיים בתיק, לירז הצהירה, שהתובעת לא פנתה למשרדה לידע שמסירת האזהרה לא בוצעה לה:

חבל רק שהיא בעצמה צרפה כנספח 5 בכתב ההגנה שלה, תיעוד של החייבת מעדכנת פקידה במשרד שהאזהרה בתיק ההוצל“פ לא נמסרה לה:

הבנתם???? לא רק שבן עזרא ברוב חוכמתה צרפה, מיוזמתה, ראיה נגד עצמה, על איך המשרד שלה מקבל התראה ומתעלם ממנה, אלא שאחרי שצרפה את הראיה, מיד גם הכחישה אותה. ואגב: מהפניה ניתן ללמוד שהתובעת עצמה, החייבת בתיק ההוצל“פ, הייתה הוגנת ולפני הגשת התביעה, פנתה למשרד של לירז ונתנה להם הזדמנות לתקן את המעוות, את הכתובת השגוייה, אבל הם היו אלה שאמרו לה ללכת להליך המשפטי.

איזה נימוק נתנו לכך? הם לא נתנו שום נימוק.

גם לא מן הנמנע שהם בסך הכל רצו להרוויח עוד “הוצאות” מכאל – יש עו“ד כאלה שמסבכים עניינים (כולל של לקוחותיהם) רק כדי להרוויח “הוצאות“: בין אם הלקוח זוכה, בין אם הוא מפסיד – בכל מקרה הם המרוויחים.

ואולי לפקידה ששלחה את החייבת לדרכה פשוט לא היה חשק להתייחס אליה, אז היא “נפנפה” אותה בלומר לה “תלכי עם זה לביהמ“ש“, שזה דרך לומר, אנחנו לא “שמים” עליך.

ישנם גם עורכי דין כאלה, שמראש ממדרים את עצמם: אם הלקוח שלהם, או הצד שכנגד, מצלצל ומבקש לדבר אם העו“ד, הפקידה שואלת “מה מספר התיק“, ואחר כך “כמה אתה רוצה לשלם“, ועם העו“ד לא ייתנו לו לדבר.

בשביל מה יש עורכי–דין במשרדים כאלה? כדי לגרוף כסף, בזכות הרישיון שלהם, כאשר כל עבודת המשרד מנוהלת ע“י הפקידות.

עו”ד לירז, עליזה ומחייכת, בטח הצליחה לרמות עוד שופט

העדר גביה וחוסר נכונות לפשרה בתיק

והיכן הדברים עומדים כרגע? בדיוק באותו מקום, שהם עומדים בו כבר 7 שנים. לירז לא מצליחה לגבות בתיק ההוצל“פ ולו שקל, ורק גורמת עוד ועוד הוצאות לחברת כאל, אותה היא מייצגת.

בינתיים, חוץ מההליך הקודם, התנהל בין הצדדים עוד הליך, עקב מסירה לא נכונה של משרדה של לירז בכתובת של האם וללא ספק גם עבור ההליך הזה המשרד חייב את כאל בשכר טרחה – וזה “פאקן” תיק הוצל“פ שנמסר למשרד בשביל לגבות בו חוב של 11,000 ש“ח: לא די בכך שהם לא גבו, זה גם הפך להיות מכבש הוצאות לכאל.

האם מישהו שם בכאל עוקב בכלל אחרי מה שקורה????

זה לא היה כ“כ אבסורדי אלמלא, למרות כל כישלונות הגביה שלה, לירז עדיין מסרבת בתוקף להסדר בתיק. היא פגועה מכל ההליכים והכריזה שלא תתפשר על שקל פחות מהחוב כולו, אז בינתיים היא ממשיכה לא להביא בו שקל, אבל זה לא ממש אכפת לה, אותה מעניין עכשוו רק משחק ניפוח השרירים שלה ולעזאזל האינטרס של הלקוח.

באמת למה שיהיה אכפת לה? כל פעם שמתקשרים למחלקת הגביה בכ.א.ל ומנסים להגיע להסדר ישיר איתם, הפקידות שם בכלל לא מעוניינות לשמוע ומעבירות את הפניה, כמו באוטומט שוב למשרד של לירז, שלא מצליח להשיג בו כלום חוץ מעוד הוצאות לכאל ו-so it goes.

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

פורסם ב- עורכי דין ותוייג לירז בן עזרא

שתף מאמר זה:

כתיבת תגובה לבטל