פרשת אפי נוה והשופט האלמוני: שופט ביהמ”ש העליון, יוסף אלרון – הוא האיש!

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/56536

אנחנו לא זקוקים להדלפות בלתי חוקיות מטלפונים שנפרצו שלא כדין – רק מחומרים גלויים, שנתפרסמו כדין, אפשר להרכיב את כל הפאזל

 

שמחה ניר, עו“ד

בן 80 שנה אנוכי היום (15.6.2019), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

הרקע

הטלפון הסלולארי הגנוב והפרוץ של אפרים אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין המושחת שנאלץ להתפטר, “מכהן“ שוב ושוב – והפעם במסגרת צו איסור פרסום (צא“פ) שהוצא, לבקשתו של נוה, לגבי כל מידע שהוצא מאותו המכשיר.

לפי מה שמתרוצץ ברחבי הרשת, מדובר, בין השאר, בשיחות בין נוה לבין שופט של ביהמ“ש העליון, ומוזכר גם הקשר בין נוה לבין שופט ביהמ“ש העליון יוסף אלרון, אשר, כידוע, נוה נלחם כארי למען קידומו לביהמ“ש העליון.

כך יהושע (ג‘וש) בריינר וחיים לוינסון (הארץ):

יו“ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה קידם לכאורה מועמדות של שופט בכיר לתפקיד יוקרתי בתמורה למימוש אינטרסים הקשורים בעבודתו – כך עולה ממידע שהגיע לידי “הארץ“. המידע לא נבדק על ידי המשטרה במסגרת פרשת החשדות לשחיתות נגד נוה, שבמסגרתה הוחלט להעמידו לדין בכפוף לשימוע על קבלת שוחד מיני מהשופטת אתי כרייף.

מהמידע עולה כי בשנת 2016 פעל נוה לקידום שופט בכיר, שעמו היו לו יחסים קרובים, לתפקיד שעליו התמודדו כמה שופטים. לפי המידע, נוה קשר בין קידום המועמדות לבין התחייבות של השופט בפניו הקשורה בתחום המשפט – והשופט לא שלל את הדברים. עם זאת, בניגוד לוועדה לבחירת שופטים, שם לטענת המשטרה היתה לנוה השפעה על שני חברי ועדה מטעם הלשכה, במקרה המדובר נוה הופיע בפני ועדה פנימית של הנהלת בתי המשפט, שבה אין לו השפעה דומה. מהמידע מתברר כי נוה הופיע בפני הוועדה הפנימית, המורכבת משופטים בכירים בלבד, והביע את תמיכתו בקידום השופט הבכיר על פני המועמדים האחרים. זאת, בעוד שפעל לחסום את מועמדותו של שופט אחד לפחות. השופט שנוה המליץ עליו אכן נבחר לבסוף לתפקיד, ומכהן בו גם כעת.

גורם משפטי בכיר לשעבר, שהיה מעורה בהתמודדות לתפקיד ונחשף למידע, אמר שמדובר במערכת יחסים פסולה לכאורה, שצריכה להיבדק. ואולם, אף שהמידע מצוי בידי המשטרה והפרקליטות, הוחלט שלא לפתוח בחקירה בנושא — בין היתר, ככל הנראה, בשל הדרך שבה הושגו הראיות בתיק.

מטעמו של השופט הבכיר נמסר בתגובה באמצעות דוברות הנהלת בתי המשפט: “הפרטים האמורים אינם נכונים והחלטת המשטרה שלא לפתוח בחקירה בנושא זה מדברת בעד עצמה. היות שמדובר בחומרי חקירה הנמצאים תחת צו איסור פרסום אין אפשרות להוסיף על כך בעת הזו“.

אז לא! העובדה שהמשטרה החליטה שלא לחקור אינה אומרת דבר, ואנחנו גם לא זקוקים לשום פרט סודי אשר פרסומו נאסר, משום שאנחנו יודעים את הכל – הרבה לפני שהסלולר של נוה נגנב (“לכאורה“), כי אנחנו מכירים את הכל כבר “מימיזמן“.

יוסף אלרון הוא האיש!

ראו את תלונתי מיום 14.2.2018 אל אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, ואל שי ניצן, פרקליט המדינה דאז, אותו פרסמתי כאן: השופט יוסף אלרון וראש לשכת עורכי הדין, אפרים נוה – מושחתים, מקומם בכלא!

ואלה העובדות עליהם התבססה תלונתי, עובדות שפורסמו ברבים, ועליהן התבססתי (נכון לאז):

1. אלרון, עד לאחרונה שופט ביהמ“ש המחוזי בחיפה, הוא יו“ר ועדת בחינות ההתמחות של לשכת עורכי הדין, החל ממועד נובמבר 2014.

2. עד שאלרון נעשה יו“ר ועדת הבחינות, ממוצע העוברים בכל בחינה היה למעלה מ-70%, ובשתי הבחינות הראשונות שהוא ניהל התוצאות היו באותה הסביבה.

3. יתירה מזאת: בבחינה השנייה שבניהולו (מאי 2015) אחוז העוברים היה הגבוה בכל חמש השנים אשר קדמו לכך (75.4).

4. בין הבחינה הזאת לבין הבחינה הבאה (סוף אוקטובר 2015) נבחר ונכנס אפרים נוה לתפקידו כראש לשכת עורכי הדין. הוא הצליח להיבחר, בין השאר, משום שהוא העמיד במרכז תעמולת הבחירות שלו את המאבק ב“הצפת המקצוע“.

5. והנה, מיד באותה הבחינה שיעור העוברים את הבחינה ירד באופן פתאומי מ-75.4% ל-47%, ובהמשך ירד גם ל-30% (!).

6. וההמשך ידוע: הלשכה קידשה מלחמת חורמה כדי לקדם את אלרון לביהמ“ש העליון, כשהיא מאיימת שאם הוא לא ייבחר לעליון – אף שופט לא ייבחר לעליון (היו אז 4 כסאות לבחירה, ואלרון לא נחשב למועמד בעל סיכויים טובים, במיוחד משום שכל שלושת שופטי ביהמ“ש העליון החברים בוועדה לבחירת שופטים התנגדו לכך – הנימוק: “הוא לא קורץ מהחומר המתאים” – ובהיסטוריה של הוועדה הזאת מעולם לא נבחר שופט בניגוד לעמדתם של השופטים החברים בה).

7. ואכן, הלשכה הצליחה במאבקה, והיום אלרון הוא שופט ביהמ“ש העליון.

והקשיתי: מה זה, אם לא שוחד?

מה אומרת הרשות השופטת?

מאז עברו כמעט שנתיים, וצמרת אוכפי–החוק לא נוקפת אצבע.

כעת, משפרצה פרשת הפריצה לסלולר של נוה, כולל את הסיפור על הקשרים נוה–אלרון, אומרת הרשות השופטת:

“בימים האחרונים אנו עדים לפרסומים שונים בדבר חומרים שנטען שנלקחו מתוך הטלפון הנייד של עו“ד אפי נוה ובדבר הקלטות והתכתבויות שקיים לפי הנטען עם שרים, פוליטיקאים, שופטים ועיתונאים לפני כשלוש שנים.

“בעקבות פרסומים אלה, הרשות השופטת רואה לנכון לציין כי על פי הפרסומים בכלי התקשורת צו איסור הפרסום שהוצא לגבי חומרים אלה ניתן לבקשתו של עו“ד אפי נוה, במסגרת הליכים משפטיים הוא צד להם, ולשם הגנה שאותה ביקש על פרטיותו.

“הרשות השופטת מצידה אינה מבקשת לחסות דבר ואין לה כל התנגדות שהחומרים ייחשפו, ככל שהדבר תלוי בה, על מנת לשים קץ למסע ההכפשות חסר האחריות נגד שופטי ישראל בכללותם העושים את מלאכתם במסירות, במקצועיות ובאמונה“.

טוב, אנחנו כבר מכירים, “עוד מקפריסין“, את הכריכות הרב–מפרקיות, וכאן שוב: “מסע הכפשות” + “חסר אחריות” + “נגד שופטי ישראל בכללותם” + “העושים את מלאכתם במסירות, במקצועיות ובאמונה“.

השאלה הראשונה היא מה זו ““הכפשה“: אם תחפשו במילון, תקבלו הפנייה למילה אחרת, וכן הלאה, ובסוף תגיעו “סיבובית” בחזרה אל אותה המילה. אפשר להשתמש במלים יותר ברורות, כמו “דיבה“, או “לשון הרע“, אבל אז תקום אוטומטית הגנת “אמת דיברתי” – הדבר האחרון שהרשות השופטת משתוקקת להיגרר אליו, שם לעולם ידה תהייה על התחתונה.

השאלה הבאה היא מה זה “מסע הכפשות חסר אחריות“: האם יש מסע כזה שנעשה באחריות, וכזה שהוא “חסר אחריות“? אם אני אומר “שופט פלוני לוקח שוחד“, וחברי אומר את אותו הדבר על אותו השופט … איך אפשר לדעת מי משנינו – אם בכלל – אומר זאת “באחריות“, ומי משנינו – אם בכלל – אומר זאת “בחוסר אחריות“?

והלאה: מה פשר אותו “מסע הכפשות חסר אחריות נגד שופטי ישראל בכללותם“, כאשר הוא מנוהל לא כנגד “שופטי ישראל בכללותם“, אלא כנגד שופט מסויים (או שופטים מסויימים)?

והלאה: מה פשר מסע ההכפשות חסר האחריות נגד שופטי ישראל בכללותם העושים את מלאכתם “במסירות, במקצועיות ובאמונה“? ומה עם אלה שעושים מלאכתם שלא “במסירות”, שלא “במקצועיות” ו/או שלא “באמונה“?

ומעל לכל: האם כל ה“אטריבוטים” האלה הם חלופיים, או מצטברים?

כך, או כך, אני מתכונן כאן “להכפיש” שופט מסויים, במלוא האחריות, ובלי להתייחס לשאלה אם הוא עושה את מלאכתו “במסירות, במקצועיות ובאמונה“, או שלא עושה את מלאכתו כך, כי כאשר מדובר בשוחד – ובמיוחד בשופט שלוקח שוחד – העובדה שהוא עושה מלאכתו “במסירות, במקצועיות ובאמונה” אינה הגנה, ואינה מעניקה לו חסינות.

ואני מדבר, איך לא, על השופט שאיש לא נוקב בשמו בהקשר לאפי נוה – אולי מחשש להפרת הצא“פ: שופט ביהמ“ש העליון יוסף אלרון.

וכאמור לעיל, אני גם לא זקוק לשום פרט סודי אשר פרסומו נאסר, משום שאנחנו יודעים את הכל כבר “מימיזמן“.

בימים ההם, בזמן הזה

כאשר פרשת אפי נוה הייתה עוד בשלב ה“דגירה“, כתבתי כאן, תחת הכותרת מהי הפרשה העלומה (בינתיים) המסעירה את מערכת המשפט? – זה הניחוש שלי:

כך אבישי גרינצייג, מעריב און–ליין, 13.1.2019:

פרשה חדשה צפויה לזעזע את אמות הסיפים של עולם המשפט בישראל

פרשה חדשה, שפרטיה אסורים בפרסום, מסעירה את מסדרונות בתיהמ“ש. נראה שהיא צפויה לתת רוח גבית להצעות חוק לעריכת שימוע פומבי למועמדים למשרות שיפוט.

מקור זר מנחש כי המדובר בשופט רפי ארניה, על רקע הקשר בין אשתו לבין אפרים (אפי) נוה, ופסיקתו לטובת לשכת עורכי הדין, בלי לגלות את הקשר הזה. לטעמי הפרשה הזאת היא “כסף קטן” ביחס לניחוש שלי.

והוספתי:

זה הניחוש שלי:

ביום 7.5.2018 פרסמתי, תחת הכותרת השופט יוסף אלרון וראש לשכת עורכי הדין, אפרים נוה – מושחתים, מקומם בכלא, את תלונתי ליוהמ”ש ופרקליט המדינה על קומבינת השוחד במסגרתה אלרון הוריד פלאים את שיעור העוברים את מבחני ההסמכה, ובתמורה לכך הוא קודם לביהמ“ש העליון.

זו פרשה הרבה יותר “שמנה“, שבהחלט צריכה להפחיד את הממסד המשפטי עד כדי כך שהם עשויים לעשות כדי לקבור אותה – הרבה יותר מאשר שופט זוטר בעיר שדה כלשהי.

אבל מי יודע.

אין לי (וגם לא היה לי אז) שום מידע על כך שבאותו שלב החקירה גם אלרון היה על הכוונת של החוקרים, אבל אם זה לא היה אז, עכשיו זה הגיע, ועל כך אמרינן מוטב באיחור, מאשר לעולם לא.

ועל כך אמרינן: ניבא ולא ידע מה, אבל כנראה שידעתי.

הנושא הזה כיכב אצלנו לא מעט, והרי כמה קישורים, וכל החפץ ייתי וייטול:

לא לשכוח את יוסף אלרון המושחת, שופט ביהמ”ש העליון (עדיין)!

יוסף אלרון, למען קידומך הרסת את חייהם של אלפי מתמחים – לך כבר הבייתה!

“זעקת המתמחים” – אילן בומבך דפק אתכם גם בערעור (וגם רוחו של השופט יוסף אלרון לא תרפה מכם)!

“זעקת המתמחים” – אילן בומבך מוליך אתכם אלי–שאול

על בחירתו המושחתת של השופט יוסף אלרון לבית המשפט העליון: ברוך קרא, איפה אתה חי?!

שימוע פומבי לכל השופטים!

ערעור על בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין – חלופה למצב הקיים

לוועדת החוקה, חוק ומשפט, על פירוק לשכת עורכי הדין

פרשת אלרון–נוה: היה או לא היה שוחד? – נאום תשובה לעיתונאית נעמי לויצקי

איילת הכושלת (יג): זה לא יעזור לך, כתם אפרים אפי נוה לא יימחה משמלתך!

פרשת אפרים–אפי נוה והשחיתות בלשכת עורכי הדין: המס’ שתיים בלשכה, מועמדת לשפיטה, יוצאת להגנת הבוס העבריין

על “שוחד בדמות כתבה בעיתון”: נאום–תשובה לאהוד פרלסמן

עוד על “טובות–הנאה” בעבירות השוחד

עוד על עבירות השוחד: האם נחוצה תמורה?

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס