אני מציע שבמקום הברכות ניגש ישר לעבודה, ואני מציג לפניך שני נושאים: האחד בעל חשיבות ציבורית–כללית, והשני – עניין שהוא לכאורה אישי שלי, אבל גם בו אני דואג רק לציבור, לא לעצמי.

הנושא האחד – מספר השופטים בבתיהמ“ש המחוזיים ובתימ“ש השלום

אני מזמינך להשתמש בסמכותך הבלעדית להוסיף כמות מאסיבית של תקני שופטים לבתימ“ש השלום ולבתיהמ“ש המחוזיים.

ואבהיר: כדי למנוע את תלותה של מערכת המשפט בממשלה – אותה היא אמורה לבקר, בעת הצורך – קבעה הכנסת, בסע’ 35(א) ו-45(א) לחוק בתיהמ“ש, כי, להבדיל ממספר שופטי ביהמ“ש העליון (שאותו קובעת הכנסת), את מספר השופטים בבתיהמ“ש האחרים שר המשפטים הוא הקובע, ואין הוא צריך לכרוע ברך לפני נערי האוצר, או אפילו להתייעץ איתם.

הנהלת בתיהמ“ש מתבכיינת (סליחה על הביטוי) כל השנים על כך שהיא זקוקה לפחות להכפלה של מספר השופטים, אבל במקום לפנות אל השר שמעליהם הם שמים עצמם עפר לרגליהם של נערי האוצר.

מעל כל במה ציבורית הם טוענים שהם זקוקים, כאמור, להכפלת התקנים, אבל כשהם הולכים לאוצר הם פשוט לא מעזים לבקש יותר, מחשש שנערי האוצר יגידו להם “תפסת מרובה – לא תפסת“.

כדי למנוע את הצורך לנהל “סימפוזיונים” בין המחלקות השונות במשרד המשפטים, אני עושה מלאכתך קלה, ומגיש לך, כהצעה, רשימה מסודרת של מספר השופטים הדרוש בכל אחד מבתי המשפט. עשיתי את זאת ע“י הכפלה פי ארבע של מספר השופטים הקיימים בכל בית משפט, ועל בסיס שתי הנחות מצטברות:

האחת – שהרשימה שלי צופה פני עתיד, ושלא בטוח ששר ששר אוצר כלשהו בעתיד לא יפעל לביטולם של סע’ 35(א) ו-45(א) הנ“ל;

והשנייה – שאם מגיעים למספר הדרוש על פי צרכי המקום והזמן, תמיד אפשר לעצור את את המינויים הנוספים (ולהמשיך בהם לפי הצורך).

הרשימה מצורפת בשולי מכתבי זה, ערוכה ומוכנה לחתימה ולמשלוח למדפיס הממשלתי, ואתה יכול לחתום עליה, אפילו כמו שהיא.

כמובן שלא דעתי היא הקובעת, אלא דעתך, אבל אם אתה סבור שאין צורך בהוספת שופטים – רק תגיד.

הנושא השני – שחיתות המיליארדים בהוצל“פ, בשיטת ה“סולמית“

בנושא הזה התנדבתי לשמש “שליח הציבור“, והתלוננתי בפני ראש אח“ם במשטרה, כזכותו של כל אזרח, מכוח סע’ 58 לחסד“פ – גם אם הוא לא נפגע אישית.

ראש אח“ם דחה את תלונתי, אני עררתי לפרקליטות המדינה, ומשנדחה ערר פניתי אל קודמתך, איילת שקד, בערר לפי סע’ 4 לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי”ט-1958.

זה היה ביום 4.2.2016, ובו ביום, בשעה 0918, קיבלתי אישור מלשכה כי פנייתי אכן נקראה:

From: Sarat Mishpatim

Sent: Thursday, February 4, 2016 9:18 AM

To: שמחה

Subject: ‏‏נקרא: ערר לפי סע’ 4 לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי”ט-1958

ההודעה
   ‏‏אל: Sarat Mishpatim
   נושא: ערר לפי סע’ 4 לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי”ט-1958
   נשלח: יום חמישי 04 פברואר 2016 03:50:16 (UTC+02:00) ירושלים
נקראה ב– יום חמישי 04 פברואר 2016 09:18:21 (UTC+02:00) ירושלים.

פנייתי אל השרה כללה שלושה חלקים:

האחד – כפי הכותרת: ערר לפי סע’ 4 לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי”ט-1958;

השני – בקשה חלופית להורות למחלקת העררים ליתן נימוקים להחלטה נשוא עררי זה, תוך התייחסות ספציפית גם לפנייתי אליהם, מיום 18.1.2016, ולכל הפניות והתזכורות ששלחתי אליהם במהלך החודשים הארוכים בהם עררי העלה אבק באחת המגירות הכי נידחות שבמחלקת העררים. בעשותי כן ציינתי כי השרה רשאית לעשות זאת גם מכוח סמכותה המיניסטריאלית;

והשלישי – פנייה אל השרה גם בתור מי שאחראית מיניסטריאלית על רשות האכיפה והגבייה (להלן: רא”ג), על מנת שתעשה את כל הדרוש על מנת להדביר את השחיתות בה מדובר, ותפעל לתשלום לחייבים של כל הכספים אשר נשדדו מהם, ללא צורך בהליך משפטי, ובלי לחכות ליוזמתם של אלה – לרבות פנייה אל היועץ המשפטי לממשלה, שיורה על פתיחתה של חקירה בנושא.

לאחר שחלף מועד 45 הימים שנקבעו בחוק למתן תשובה מנומקת, ולמרות התזכורות ששלחתי לשרת המשפטים דאז (לפחות שתיים) לא זכיתי לכל סימן חיים משרת המשפטים, התלוננתי לנציב תלונות הציבור, לפי חוק מבקר המדינה (ביום 22.3.2016).

אני מניח שהנת“ץ העביר את תלונתי לתגובת השרה, ולאחר למעלה משבעה חודשים מפנייתי אל הנת”ץ – כולל מספר תזכורות נוספות – קיבלתי מיועץ השרה, עו“ד הרצל יחזקאל, ביום 10.10.2016, את התשובה הלקונית הזאת (מספרה 2016-18417):

הנדון: ערר לפי סע’ 4 לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי”ט-1958

הריני לאשר כי מכתבך לשרת המשפטים התקבל בלשכתנו ביום 4 פברואר 2016.

אין לנו להוסיף מעבר להחלטת הפרקליטה נחמה זוסמן.

הפרקליטה זוסמן ממחלקת העררים בפרקליטות המדינה היא זו אשר על החלטתה הלא–מנומקת עררתי לפני השרה.

ה“תשובה” הזאת, מקומה לא יכירנה, מהטעמים האלה:

הטעם האחד – תשובתו של בעל סמכות סטטוטורית בעניין שבסמכותו זו חייבת להיות בחתימתו האישית. כמובן שהוא לא חייב לערוך אותה בעצמו, אבל הוא חייב לחתום עליה בעצמו – הן “פרובטיבית“, כדי להראות שהוא אכן גילה את גמירות–הדעת, והן “קונסטיטוטיבית” – כדי להקנות לתשובה תוקף חוקי, במקום הטיוטה הלא–חתומה.

הטעם השני – מקל וחומר אמורים הדברים בהחלטה שיפוטית, והחלטה בערר היא לכל הדיעות שיפוטית.

הטעם השלישי – תשובה לפניית האזרח, במיוחד כאשר מדובר בהחלטה שיפוטית, חייבת להיות מנומקת, ובמיוחד הדעת אינה סובלת שערר על החלטה לא–מנומקת יהיה גם הוא לא–מנומק.

הטעם הרביעי – שר המשפטים אינו “גוף קולגיאלי“, ואין מקום לתשובה בגוף ראשון רבים – דבר המלמד כי השרה עצמה אפילו לא ראתה את הערר שלי. תאר לעצמך שאתה מגיש לבית המשפט בקשה כלשהי, ומקבל “החלטה” החתומה ע“י פקיד בית המשפט, ומדברת בלשון “אנחנו דוחים את בקשתך“.

תאר לעצמך שמוגשת נגדך תלונה לנת“ץ, ואתה מקבל מכתב החתום ע“י פקיד שאינו הנציב עצמו, ובו נאמר אנחנו מקבלים את התלונה כמוצדקת, ומצווים עליך לעשות כך–וכך … האם תציית לה? בטוח שלא!

והטעם החמישי – כמפורט לעיל, מכתבי אל השרה כלל גם שני חלקים נוספים, שאין להם כל קשר לפרקליטה זוסמן, ועל כך מכתבו של עו“ד הרצל יחזקאל אפילו לא מתיימר לענות.

אני מבקש בזאת לטפל בפנייתי מיום 4.2.2016, כראוי, על פי המפורט לעיל.

אני מבקש תשובה מנומקת, חתומה על ידך, תוך מועד 45 הימים הקבוע בחוק.

בכבוד רב,

שמחה ניר, עו“ד

הודעה על מספר השופטים

בתוקף סמכותי על פי סעיפים 35(א) ו-45(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ“ד-1984 אני מודיע כי מספר השופטים שיהיו בכל בית משפט שבטור א‘ יהיה כמצויין לצידו בטור ב‘:

טור א‘ טור ב‘

בית המשפט המחוזי, באר שבע 84

בית המשפט המחוזי, חיפה 132

בית המשפט המחוזי, ירושלים 104

בית המשפט המחוזי, נצרת 56

בית המשפט המחוזי, תל אביב – יפו 212

בית המשפט המחוזי, מרכז 136

בית משפט השלום, באר שבע 96

בית משפט השלום, אשקלון 32

בית משפט השלום, אשדוד 44

בית משפט השלום, קרית גת 24

בית משפט השלום, אילת 16

בית משפט השלום, ירושלים 192

בית משפט השלום, בית שמש 4

בית משפט השלום, כפר סבא 32

בית משפט השלום, ראשון לציון 92

בית משפט השלום, פתח תקוה 116

בית משפט השלום, רמלה 36

בית משפט השלום, רחובות 24

בית משפט השלום, נתניה 32

בית משפט השלום, תל אביב – יפו 356

בית משפט השלום (משפחה), תל אביב – יפו 52

בית משפט השלום, הרצליה 28

בית משפט השלום, קריות 52

בית משפט השלום, חיפה 160

בית משפט השלום, עכו 44

בית משפט השלום, חדרה 56

בית משפט השלום, נצרת 80

בית משפט השלום, טבריה 28

בית משפט השלום, בית שאן 8

בית משפט השלום, צפת 12

בית משפט השלום, עפולה 12

בית משפט השלום, קרית שמונה 12

אמיר אוחנה

שר המשפטים

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

פורסם ב- עו"ד שמחה ניר, שר המשפטים הבא, משרד המשפטים ותוייג איילת שקד, אמיר אוחנה, מספר השופטים, סולמית

שתף מאמר זה:

כתיבת תגובה לבטל