איילת הכושלת (ה): האם איילת שקד התכוונה או לא התכוונה לומר שהיא תסגור את פייסבוק וטוויטר?

שמחה ניר, עו“ד

*** כשהיא דיברה על חוק הפייסבוק, היא התכוונה למאבק בטרור (שאינו בתחומה), ונשאלת השאלה למה היא התכוונה כאשר היא הביעה תקווה “שכשנהייה בשלטון נעשה פעולה הכרחית ונסגור את פייסבוק וטוויטר“

 

קישור מקוצר: https://www.quimka.net/54023

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

בן 79 שנים אנוכי היום (15.6.2018), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו“ד רבה המלחמה!

“יש ג‘ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם“

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

בצחוק או לא בצחוק – זאת השאלה

ראו את הסרטון הזה:

https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=2196367560638400&id=100007955314486

ואמרו לעצמכם: האם איילת שקד הביעה, או לא הביעה, תקווה ש“כשאנחנו נהיה בשלטון נסגור את פייסבוק וטוויטר“, או אולי זה היה “רק בצחוק”?

על כך היא היא אמרה בראיון לגלובס, ביום 7.9.2018, בלי שנשאלה:

מהתקפות של פייק ניוז אני סובלת באופן אישי. בזמן האחרון הריצו בפייסבוק קטע שלי שאומר שצריך לסגור את פייסבוק וטוויטר. זה היה חלק מאייטם היתולי ויפה לפני שלוש–ארבע שנים בערוץ 10, שהתייחס להסתה ברשת. כמובן שלא הראו את כל האייטם, והתוצאה היא שאני מקבלת פניות מאנשים איך יכול להיות שאני רוצה לסגור את פייסבוק וטוויטר.

אוקיי, חיפשתי את “כל האייטם“, ומצאתי: סמל סטטוס: אתם קיללתם, הפוליטיקאים מקריאים.

https://www.10.tv/hamagazim/129593

ועכשיו אביע את דעתי הפרטית: מי שמקבל – יקבל, מי שלא – עדיין נישאר חברים (אם היינו חברים עד עכשיו), אבל לפני כן – הערה.

על “חוק הפיסבוק“

אומרת איילת הכושלת:

אני מנסה כעת גם להעביר את חוק הפייסבוק (שנתניהו מנע את קידומו, ר“ע), שיאפשר להסיר פוסטים שקוראים לאלימות ולטרור, ועם זאת לשמור על חופש הביטוי“.

אוקיי, אפשר לקבל את זה, ואפשר שלא לקבל.

אפשר לומר שקריאה “לאלימות וטרור” כבר מכוסה גם כיום, והגורמים הממונים על כך כבר מטפלים בה באותה המידה, הנחרצות, היכולת והכישרון שהם עושים את מלאכתם בתחומים אחרים (ראו עד כמה אני נזהר בהבעת דיעות …).

אפשר גם לומר כי ייתכן שהאינטרנט והרשתות החברתיות אכן מציבים בעיות שהדין הקיים לא ערוך לטפל בהן.

אפשר גם לומר שהמחלוקת בין נתניהו לשקד אינה מענייננו.

ואפשר לומר שהמאבק בטרור הוא עניינם של ראש הממשלה, שר הביטחון והשר לביטחון הפנים, ואילו שרת המשפטים אמורה לעסוק בענייני המשפטים, ולכל היותר היא תקרא לדגל, להציע פתרונות משפטיים, אחרי שראש הממשלה והשרים הרלוונטיים יידעו מה הם רוצים לעשות כשהם יהיו גדולים.

אבל, כפי שנראה בהמשך, כשהיא מדברת על סגירת פייסבוק וטוויטר, היא לא דואגת למלחמה בטרור, אלא לסתימת פיותיהם של המבקרים ה“רגילים” – אלה שמותחים ביקורת עליה ועל חבריה.

מה זה “התלהמות“?

למעלה ממה שהובא מפיה, לעיל, אומרת הכושלת:

“השיח המתלהם מטריד אותי מאוד“.

המילה “התלהמות” היא “פילר” הרווח לאחרונה בשיח הציבורי, כאשר כבר אין מה להגיד.

מילון מילוג מגדיר אותה כ“אופן ביטוי יצרי, סוער ומוגזם“. ישנם, מן הסתם, גם פירושים נוספים, אבל מה שברור הוא זה שהמילה הזאת מתייחסת לתחום “אופן ההתנסחות“, ולא לתחום המהות, אבל כאשר מנסים להתמודד עם הביקורת ואין תשובה עניינית, אז אומרים “אדוני מתלהם“, מגלגלים עיניים מדושנות–עונג, והאספסוף שלא מבין את הטריק (וגם לא יודע מה זה “מתלהם”) אומר לעצמו “וואללה היא צודקת, הוא מתלהם!”…

אז גם אני, לבושתי, לא יודע מה זה “התלהמות“, אבל אני יודע בוודאות מוחלטת שזה לא שייך למחלוקות הציבוריות בהן אנחנו נתונים, אלא לתחום ה”באיזה סגנון אדוני מדבר”, וממילא גם לתחום סתימת–הפיות.

ובחזרה לעניין

הסרטון בו מדובר הופק לקראת הבחירות לכנסת העשרים, בחודש מארס 2015.

מככבים בו שני חברי כנסת, מיקי רוזנטל ואיילת שקד, לקראת הקדנציה השנייה שלהם, ומה שנראה כאן עושה רושם של עסקנים קטנים אשר מוכנים להתבזות עבור קצת “זמן מסך“, והתוצאה בהתאם: מופע אינפנטילי, המתעסק בזוטות.

מה יש להם, לח“כים להציג: תגובות פייסבוק המתייחסות אליהם, וגם הן ברמה האינפנטילית המתאימה לתגובות של האספסוף הנבער: חלקן זריקתן לחלל של מלים–מלים–מלים, וחלקן סתם אמירות החורגות מגבולות הטעם הטוב.

כך, למשל, דוגמה אחת לכל ח”כ:

(רוזנטל): “אינעל אימא שלכם שילדה אתכם, שמאלנים, שרמוטות”.

(שקד): “את נראית כמו דובון אכפת לי“.

אוקיי, חוסר טעם, לפעמים גם זריקה לחלל של ביקורת שאפשר לתמוך בה במאות מאמרים, אבל האספסוף לא כותב מאמרים, ואין הוא מביע את דיעותיו אלא בדרך הזאת: שטחית, וולגארית, ילדותית.

אלא מאי? חופש הביטוי כולל גם את החירות להביע דיעות בדרך שטחית, וולגארית, ילדותית.

כעת, ממה שיש לח“כים האלה להציג ב“הופעה” שלהם, למה שאין להם להציג: אין להם להציג שום תגובה שיש בה משום “קריאה לאימות ולטרור“, ואפילו לא שמץ של “הסתה“.

וזה מביא אותנו אל האמירה שבמחלוקת:

אני מאוד מקווה שכשנהייה בשלטון נעשה פעולה הכרחית ונסגור את פייסבוק וטוויטר. אבל עד אז, חופש ביטוי במדינת ישראל, זה מה יש.

שימו לב שאת האמירה הזאת היא לא קוראת מהפייסבוק, אלא מביעה את דעתה שלה.

האמנם זה היה “זה היה חלק מאייטם היתולי ויפה“?

אם נראה את הבעת–הייאוש, או לפחות חוסר הנחת, הניבטת מפניה כשהיא אומרת “אבל עד אז, חופש ביטוי במדינת ישראל, זה מה יש” – זה לא ממש נראה כ“חלק מאייטם היתולי ויפה“, אבל כיוון שאני לא מומחה לשפת הגוף, בואו נראה מה היא עשתה אחרי שהיא כבר עלתה לשלטון, והייתה לשרת המשפטים במדינת ישראל.

היא הקימת את “הוועדה לגיבוש אמצעים להגנה על הציבור ובהם נושאי משרה בשירות הציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעניים כמו גם בריונות ברשת האינטרנט”, ובראשות הוועדה עומדת שופטת ביהמ”ש העליון בדימוס, עדנה ארבל.

על מניעיה ומטרתה של שקד להקמתה של ועדת ארבל ניתן ללמוד מדבריה–היא, בישיבתה הראשונה של הוועדה:

“אני עדה מדי יום לנחיצותה של הוועדה ומאחלת למסקנות ישימות, שישימו סוף לתופעות מכוערות של פגיעה בשמם הטוב של פרטים ועובדי ציבור. … פגיעות משולחות רסן המתרחשות כיום באופן בלתי מבוקר בעיקר ברשת האינטרנט. ציבור רחב נפגע, ולצערי אין דרך מבוקרת כעת להתמודד עם היקף התופעה ועם ההשלכות הרות הגורל של פגיעות מסוג זה. זהו אתגר אמיתי, ואני מקווה שנצליח להפיק מן הוועדה הצעות ייעול מעשיות”.

וכך גם הבינה את הדברים יו“ר הוועדה, עדנה ארבל:

“זה התחיל בטלוויזיה הרב–ערוצית, שפתחה פתח לעולם הרחב, והמשיך בעידן הטכנולוגי הנוכחי, בו קיימת רשת האינטרנט ומכשירי טלפון סלולריים מתקדמים, ששם נוצרה מציאות חדשה … לא רק חופש ביטוי קיים שם, אלא גם חופש שיסוי, שלעיתים לא יודע גבולות“.

ואם לא מצאתם כאן “אלימות וטרור“, גם בכתב המינוי של הוועדה לא תמצאו (חוץ מטרור סתימת הפיות).

ועכשיו אמרו בעצמכם, מה גובר על מה, ומה מהשניים הוא רלוואנטי.

האם:

“אני מנסה כעת גם להעביר את חוק הפייסבוק (שנתניהו מנע את קידומו, ר“ע), שיאפשר להסיר פוסטים שקוראים לאלימות ולטרור, ועם זאת לשמור על חופש הביטוי” (גלובס, 7.9.18)”,

או:

“אני מאוד מקווה שכשנהייה בשלטון נעשה פעולה הכרחית ונסגור את פייסבוק וטוויטר. אבל עד אז, חופש ביטוי במדינת ישראל, זה מה יש” (2015, ערב הבחירות).

כיוון דקאמר סוף מעשה במחשבה תחילה, נראה כי אין כל אפשרות לטעות, זולת בכך שאיילת הכושלת אפילו לא חשבה על מה שהיא פולטת בתת הכרתה.

ונסיים בתגובה נוספת מהתגובות שהיא קראה לפנינו:

“איך הם העזו להתבלבל, הרי מירי רגב סתומה, ואת סתומה, מסוכנת ופשיסטית“.

נו, מה אתם אומרים?

ולשלמות התמונה

לשלמות התמונה אתם מוזמנים לקרוא את כל המאמרים שלי, העוסקים בוועדת ארבל, ולקבל תמונה מלאה על הטוקבקיסטית הקטנה, שיש לה מאות אלפי חובבים ועוקבים – גם בפייסבוק וגם בטוויטר, והיא רוצה לסגור את הרשתות האלה:

ועדת עדנה ארבל לעניין הביזוי והשיסוי – כפפה לרגליה, תרגיל הכנה

מדוע אף אחד לא מסכים לתבוע אותי?! אני משליך כפפה לרגליה של הוועדה: אני מזמין אותה להוציא דוח חלקי, המטפל במפרסמים בזהותם האמיתית ומאפשר לנקוט צעדים כנגד אלה – ובראש ובראשונה אותי *** מי שרוצה להצטרף – מוזמן! קרא עוד

אל: ועדת עדנה ארבל, בעניין: ה”ביזוי” וה”שיסוי” באינטרנט שרת המשפטים, איילת שקד, הקימה ועדה לגיבוש אמצעים להגנה על הציבור ועובדי הציבור מפני “פעילות ופרסומים פוגעניים” ו”בריונות ברשת האינטרנט”, וזו פרסמה “קול קורא” לציבור, להגיש לה הצעות *** אני מרים את הכפפה, וזו לא המילה האחרונה שלי בנושא קרא עוד

אל: ועדת עדנה ארבל בעניין: ה”ביזוי” וה”שיסוי” באינטרנט (נייר–עמדה מס’ 2)

הפעם: אני מזמין את הוועדה, כצעד מקדים, להניח לפני שרת המשפטים הערכת–מקסימום תקציבית, כדי לברר אם בכלל לפרוייקט הזה יש סיכוי כלשהו *** וגם: ה”אמרתי לכם” לגבי מה שייצא מכל הוועדה הזאת אל: ועדת עדנה ארבל בעניין: ה”ביזוי”… קרא עוד

ועדת עדנה ארבל לעניין הביזוי והשיסוי – מה תביא לנו בכנפיה?

ועדת ארבל הוקמה כדי לסתום פיות באינטרנט, במיוחד אלה האנונימיים, אבל אי אפשר לרשום מיליוני דוחות בשנה *** מה היא תמליץ במקום? קרא עוד

ועדת ארבל לעניין הביזוי והשיסוי – זה לא יעזור לכם!

ערב חג החירות, התשפ”ב – לכל המאוחר – אתם בפח האשפה של ההיסטוריה: הפעם אני מציג בפני הוועדה את אתר חופש–הביטוי לזכרו של אשר יגורתי, ומוסיף תחזית לפיה תוך 6 שנים, עד ערב פסח התשפ”ב, המלצותיה תמצאנה את עצמן בפח האשפה של ההיסטוריה. קרא עוד

______________

לפרקים הקודמים:

איילת הכושלת (א): עד אנה יכולה הטיפשות להגיע?

איילת הכושלת (ב): למה להרוג רעיון טוב עם נימוקים כושלים, מטופשים – ושקריים?

איילת הכושלת (ג): ראו מי שמדברת על אתיקה!

איילת הכושלת (ד): נתנה לאפרים (אפי) נוה לזיין אותה בתחת, והוא זרק אותה כמו קונדום משומש

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא