מה קורה עם חקירות טראמפ, לקראת בחירות המיד-טרמז?

מאת Simha Admin | 02/09/2018 |

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/53914

שמחה ניר, עו“ד

*** דונאלד טראמפ הולך ומסתבך, עניבת החקירות שמנהל החוקר המיוחד, רוברט מולר, הולכת ומתהדקת סביב צווארו, האפרובל רייטינג שלו צונח *** האם יפרסם משרד המשפטים דוח קטלני נגדו לפני הבחירות? *** תחזית מהוססת: פרסום חלקי

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

בן 79 שנים אנוכי היום (15.6.2018), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו“ד רבה המלחמה!

“יש ג‘ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם“

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

לפני שנה, תחת הכותרת אביחי מולר, רוברט ס’ מנדלבליט, דיברתי על החקירות בהן מצויים ראש ממשלתנו בנימין נתניהו ונשיא ארה“ב דונאלד ג’יי טראמפ.

עיקר הדיון באותו המאמר היה בשאלה מדוע בישראל מפגינים מול ביתו של הממונה על החקירות, ובארה”ב לא, ומטבע הדברים הביקורת שלי הייתה כנגד היועץ המשפטי לממשלת ישראל, אביחי מנדלבליט, על תיפקודו הלקוי בעניין החקירות, ובמיוחד על כך שהוא כשל במבחן אמון הציבור.

באשר לטראמפ אמרתי אז:

גם נשיא ארה”ב, דונאלד טראמפ, מסובך בחקירות בכמה ועדות של הקונגרס, אבל החשובה שבהן היא החקירה הפלילית בדבר קנוניה בינו ובין מטה הבחירות שלו לבין הרוסים, שליחיו של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. את החקירה הזאת מנהל רוברט ס’ מולר השלישי, לפנים מנהל ה–FBI, אשר התמנה ע”י משרד המשפטים כ”תובע מיוחד“, לצורך החקירה הזאת.

כיוון שבאותו המאמר דנתי בחקירות הישראליות, לא מצאתי לנכון לפרט אז בעניין ה”מקבילות” להן, אבל כעת ארחיב יותר, במידת הדרוש.

החקירה עליה הופקד מולר עניינה שני נושאים עיקריים: המעורבות של הרוסים בבחירות לנשיאות ב-2016 והתיאום בינם לבין מטה הקמפיין של טראמפ, מחד, ושיבוש הליכי משפט ע”י טראמפ עצמו, מאידך (לאלה נקרא החקירה העיקרית).

כתב ההסמכה של מולר כולל גם את הסמכות לחקור ולהאשים בכל עניין שייתקל בו במהלך החקירה העיקרית.

מה שמאפיין את מולר, כאמור: מנהל ה-FBI בעבר, הוא המקצוענות, ובמיוחד העובדה שהוא יודע בדיוק מה הוא עושה.

למשל: השימוש המושכל בעדי מדינה, בעיקר מקורבים לטראמפ אשר סיפקו לו חומר, בתמורה לעיסקות–טיעון מקילות.

והוא עושה את מלאכתו בשיטתיות: עד עכשיו הוא הצליח להביא כחצי תריסר הרשעות, ביניהן של היועץ לביטחון לאומי הראשון בממשלו של טראמפ, גנראל 3 כוכבים מייקל פלין, שהודה בעבירה של עדות–שקר בפני החוקרים, וקיבל מחילה על כל השאר תמורת עדות המקדמת את החקירה.

כמוכן הגיש מולר כמות גדולה של אישומים, הכוללים קרוב ל-200 פרטי אישום, המבוססים גם על שיתוף הפעולה של אלה אשר כבר הודו והורשעו.

הוא גם לא מדליף, ומה שמגיע לידיעת הציבור הוא מה שמולר מגיש לבית המשפט.

הגם שמולר מפגין ביצועים, הציבור האמריקאי מגלה קוצר–רוח: לפי סקר באמצע אוגוסט, 72% מהרפובליקאים רוצים שהוא יסיים את החקירות לפני הבחירות, לעומת 57% מהדמוקרטים ו-69% מהעצמאים: הרפובליקאים, מן הסתם, מקווים שהוא לא יספיק לגבש עד אז ראיות נגד טראמפ, והדמוקרטים רוצים את אותו הדבר משום שהם צמאים לדמו (אבל אחוז משמעותי מהם רוצה שמולר יעשה את מלאכתו ראוייה ואחראית, בלי לחץ של זמן.

האפרובל רייטינג של מולר היה, עד לאחרונה, בתחום ה-40% (הרבה יותר מזה של מנדלבליט בחקירות נתניהו), אבל ביום 21.8.2018 זכה מולר להישג משמעותי כפול: פול מנפורט, שהיה יו“ר מטה הבחירות של טראמפ, ובהמשך בכיר בבית הלבן, הורשע ע“י חבר מושבעים בווירג’יניה בשמונה משמונה עשר פרטי אישום, כאשר בעשרת הנותרים חבר המושבעים “נתקע” ללא פסק–דין, דבר המאפשר להעמיד אותו לדין מחדש על אותם פרטי האישום, בנוסף למשפט אחר התלוי ועומד נגדו בוושינגטון די.סי., ואמור להיפתח בחודש הבא (ספטמבר).

לבד מהרשעתו של מנפורט, באותו היום, וכמעט באותה השעה, הורשע בניו יורק פרקליטו של טראמפ וה“פיקסר” שלו, מייקל כהן, אשר הודה בעבירות מס ואחרות, במסגרת עיסקת–טיעון.

אחרי שתי ההרשעות האלה, היה ברור לכל שמולר אינו קוטל–קנים, והחקירות שהוא מנהל אינן “ציד מכשפות” (כפי שטראמפ טוען שוב ושוב), והאפרובל רייטינג שלו כעת נכנס כבר לתחום ה–60%.

כעת השאלה היא מתי יפרסם מולר את הדוח שלו – אם מלא ואם חלקי – כאשר בחירות המיד–טרם בשער (6.11.2018).

הדוח הממצה את כל החקירות – ספק אם ניתן להשלימו תוך אותה התקופה, אבל בכל הנוגע ל“שיבוש הליכי משפט” – כאן, ככל הנראה, יש בידי מולר מספיק ראיות ועדויות, כבר כיום.

לפי המסורת של משרד המשפטים האמריקאי אין מפרסמים דברים שעשויים להשפיע על הבחירות, ב-60 הימים שלפני הבחירות. המסורת הזאת לא כובדה ערב הבחירות לנשיאות שהביאו את טראמפ לבית הלבן, כאשר ראש ה-FBI דאז, ג’יימס קומי, פירסם, כ-10 ימים לפני הבחירות, כי התחדשו החקירות נגד יריבתו של טראמפ במירוץ לנשיאות, הילארי קלינטון, בעניין המיילים שלה. לדעת רבים ההודעה הזאת הכריעה את הכף לטובת טראמפ, אבל זה כבר היסטוריה.

פרקליטו של טראמפ, רודי ג’וליאני, רוצה שמולר ישלים את מלאכתו לפי 60 הימים, דהיינו עד ה-7.9, ומאיים עליו ב“טונה של אבנים” (“If he doesn’t get it done in the next two or three weeks we will just unload on him like a ton of bricks”). ג’וליאני לא ציין אם הוא מתכוון ל“טון מטרי” (1000 ק“ג) או ל“טון קצר” (Short ton), המקובל אצל האמריקאים (אלפיים ליברות (pound), דהיינו 907.18474 ק“ג).

מה יקרה אם (נניח) מולר ירצה בכל מאודו להשלים את החקירה לפני ה-7.9, אבל לא יצליח?

ג’וליאני לא רוצה לדחות את הפרסום עד לאחר הבחירות, אלא להפסיק את החקירה, כאשר מרשו, טראמפ יוצא ממנה צח כשני, אבל הוא יכול לשכוח מזה.

התחזית שלי, עם סיכויים לא גבוהים להגשמתה, היא שמולר יפרסם לפני הבחירות דוח חלקי, שיעסוק רק בשיבוש הליכי המשפט ע“י דונאלד טראמפ.

הסיבות שיניעו אותו לכך:

ראשית – כאמור לעיל, רוב הציבור האמריקאי, גם בצד הדמוקרטי וגם בצד הרפובליקני, רוצה את הפרסום הזה לפני הבחירות, ובמקרה כזה אי אפשר יהיה להאשים את מולר ב“מוטות פוליטית“.

שנית – טראמפ עצמו אינו מועמד בבחירות האלה, וככל הידוע אף מועמד אינו קשור לחקירות האלה.

שלישית – טראמפ מנסה בכל כוחו לטרפד את החקירות נגדו.

זעמו של טראמפ יצא כנגד שר המשפטים/התובע הכללי שלו, ג’ף סשנז, אשר פסל את עצמו מלטפל בחקירות האלה, משום שהוא היה מעורב במטה הבחירות של טראמפ, והפיקוח על החקירה הועבר לסגנו, רוד רוזנשטיין. טראמפ ציפה שסשנז, בתפקידו כתובע הכללי, ישמש כפרקליטו האישי, וגם אמר: אם הייתי יודע שסשנז יפסול את עצמו, לא הייתי ממנה אותו לתפקיד הזה.

טראמפ היה רוצה להחליף את סשנז בתובע כללי אחר, אשר יפטר את מולר, וישמיד את כל הראיות שמולר גבה ואסף, אלא מאי? אם הוא יעשה זאת לפני הבחירות, הוא יגרום רעידת–אדמה שאפילו הרפובליקנים עצמם יעיפו אותו לכל הרוחות.

כדי למנוע את השתלטותו של טראמפ על החקירות, צריך מולר להשלים כמה שיותר משימות עד לבחירות, וכאמור, אני צופה שהוא יפרסם לפחות דוח בעניין שיבוש הליכי המשפט ע“י טראמפ אישית.

מה מחזיק מולר סמוך לחזה?

מולר רוצה לראיין את טראמפ, דהיינו לחקור אותו.

ג’וליאני וצוותו ממש לא מאושרים מזה. הם מכירים את טראמפ כשקרן בלתי–נשלט, אשר אי אפשר להנחות אותו מה לומר ומה לא לומר בחקירה. הם יודעים גם שטראמפ ייפול קשות – בין אם הוא יאמר את האמת (שהם לא רוצים לחשוף, כמובן), בין אם ישקר (שקר לחוקרים הוא עבירה בפני עצמה), ולכן הם מנסים להגיע להסכמות עם מולר בדבר השאלות שטראמפ יצטרך לענות עליהן, ועד לאיזה עומק.

מולר לא ממש אוהב את זה, ובכלל – מאימתי הנחקר יכול לומר לחוקרים מה לשאול אותו. הוא רשאי שלא להשיב על שאלות מפלילות, אבל לא יותר מכך, אבל זה קבוע בתיקון החמישי לחוקה האמריקאית, ועל כך אין צורך להתמקח.

אבל זה לא מספק את ג’וליאני, והוא מנהל חליפת מכתבים על מולר – בינתיים ללא הצלחה, כאשר מעל המים מרחפת רוח ה“סאבפינה” – זימון רשמי לחקירה.

מי שמוזמן לחקירה ומצפצף על הזימון, צפוי להיות מובא באמצעות המשטרה, וזה לא ממש נעים, והשאלה היא אילו עיצומים יכולים להיות כנגד הנשיא, אם הוא מסרב להתייצב לחקירה.

אני מוכן להניח – אם כי גם זה אינו לגמרי ברור וחד–משמעי – שהנשיא חסין מכל עיצום בגין סירוב כזה, אבל בחזית הציבורית–פוליטית יהיה לו קשה להגן על כך, כאשר באווירההנוכחית כ-70% מהציבור תומכים במולר ובחקירות שהוא מנהל.

מעבר לכך, אף אחד לא שוכח את מה שטראמפ אמר שוב–ושוב – גם במערכת הבחירות, וגם אחריה: מי שידיו נקיות אינו זקוק לתיקון החמישי, ולי, דונאלד טראמפ, אין מה להסתיר, כי ידי נקיות.

זה כמה שבועות שמולר שותק, ולא מגיב ל“הצעות” של ג’וליאני בעניין החקירה.

מה זה אומר?

זה אומר אחת מאלה, בין השאר:

מולר כבר מכין את הדוח שלו, בבחינת מים שקטים חודרים עמוק.
מולר אוסף עוד חומר, ובסוף הוא יוציא לטראמפ צו–זימון, בין לחקירה אצלו, בין לעדות בפני חבר–מושבעים גדול.
באשר לשיבוש הליכי משפט – לא רק שיש לו מספיק חומר, אלא שטראמפ, באופן שוטף, ממשיך לשבש את ההליכים, באמצעות הציוצים ונאומי הבחירות שלו, בהם הוא דורש מסשנז להפסיק את החקירה, ומאיים להתערב בחקירה בעצמו.
כאשר למולר יהיה מספיק חומר לדוח בעניין שיבוש ההליכים, הוא יזמן את טראמפ, ואם טראמפ יסרב להתייצב לחקירה, הוא יפרסם את הדוח, יחד עם הערה: נתתי לו הזדמנות להגן על עצמו, הוא ויתר עליה, ואין לו להלין אלא על עצמו.

עד כאן מה שאני “מריח“, אבל גם ג’וליאני מריח את אותו הדבר, והוא כבר מכין “דוח נגדי“, אשר, לדבריו, יפריך את מה שייאמר בדוח של מולר. איך הוא יודע מה ייאמר בדוח של מולר? לג’וליאני הפתרונין.