דונאלד טראמפ למתחילים, מבט מקרוב (י): האם השקרן המושחת הזה “מקיים הבטחות”?

מאת simha | 20/05/2018 |

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/32417

שמחה ניר, עו“ד

*** דונאלד טראמפ מבטיח מה שמתחשק לו, מבצע מה שמתחשק לו והוא יכול לבצעו, והעובדה שפריטים מסויימים נמצאים בשתי הרשימות היא מקרית לחלוטין *** דונאלד טראמפ “מייבש” את הביצה, כפי שהבטיח

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

בן 78 שנים אנוכי היום (15.6.2017), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו“ד רבה המלחמה!

למדור החדש: שופט השבוע

“יש ג‘ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם“

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

מבוא: על הטעות האופטית, עם דוגמאות

העיר ירושלים צהלה ושמחה, ואופוריה בלתי–נשלטת אחזה את מדינת ישראל כולה: דונאלד טראמפ הבטיח להעביר את שגרירות ארה“ב לירושלים, ולהכיר בה כבירת מדינת ישראל – וגם קיים את הבטחתו! כשאמרתי “להכיר בה כבירת ישראל” התכוונתי, כמובן לירושלים, אבל מבחינה תחבירית גם “שגרירות ארה“ב” יכולה לכהן בתפקיד הזה.

צר לי להשבית את השמחה, ואפתח בשתי דוגמאות הממחישות את הבעייה.

דוגמה ראשונה: גבר מבטיח נישואין לעשר (10) נשים, ובסוף הוא נכנס לחופה עם הגברת מס’ 7, כאשר את שאר תשע הנשים הוא זורק בצד הדרך, כמו קונדום משומש.

האם העובדה שהאיש הבטיח נישואין לגברת מס’ 7, וגם נשא אותה לאישה אומרת שהמילה שלו היא מילה, ושהוא אכן “מקיים הבטחות“? אמרו אתם.

אבל זה עוד לא כל הסיפור, משום שהאיש לא התכוון לשאת לאישה את הגב’ מס’ 7, אלא דווקא את הגב’ מס’ 3, בגלל אביה העשיר. כמובן, הוא אמר לה, זה לא משום שיש לך אבא עשיר, אלא משום שאני באמת–באמת אוהב אותך.

ואם לא די בכך, הוא אמר, וחזר ואמר: Believe me!

אלא מאי? עד ליום החתונה אביה של הכלה המיועדת (מס’ 3 ברשימה) פשט את הרגל, הוא זרק גם אותה בצד הדרך, ובהמשך נודע לו שאביה של הגב’ מס’ 7 הלך לעולמו, והוריש לה מיליונים רבים.

אץ האיש אל הגב’ מס’ 7, כדי לקיים את “הבטחתו”, ולשאת אותה לו לאישה.

האם האיש “קיים את הבטחתו“, לפחות לגבי הגב’ מס’ 7?

לא, הוא לא קיים שום דבר משום שהוא מלכתחילה כלל לא התכוון לשאת אותה לו לאישה, וממילא הוא לא קיים כל הבטחה, זולת הבטחת–סרק.

דוגמה שנייה: ראש עירית רמת–גן המיתולוגי, אברהם קריניצי המנוח, מסייר בשכונה משכונות העיר, שומע את תלונות התושבים על הניקיון, הגיזום, השילוט, וכו’ וכו’, ומבטיח: מחר יבואו לכאן עובדי העיריה, ויטפלו בכל הדברים האלה.

ואכן, ביום המחרת מגיעים עובדי העיריה, מסדרים את כל הדרוש לשביעות רצונם של התושבים, ואלה שרים–מזמרים קריניצי בחו–אור כארז, קריניצי בחו–אור כארז, קריניצי בחו–אור כא–א–רז, נבחר בו לעולם!

האם קריניצי קיים “הבטחה” כלשהי? ממש לא: הוא בסך הכל בדק את סידור העבידה של המחלקה לשיפור פני העיר, הגיע לשכונה יום לפני שהעובדים אמורים היו להגיע, ו“הבטיח” לתושבים את מה שממילא עתיד היה להתבצע, על פי סידור העבודה שהיה קבוע מראש.

דונאלד טראמפ והבטחותיו

מן מפורסמות היא שהבטחות–בחירות אינן הדבר הכי אמין, אבל אף פוליטיקאי אחראי–כלפי–עצמו לא יבטיח דברים המנוגדים למה שהוא מטיף להם כל השנים. אצל טראמפ ההפכפך, לעומת זאת, אין שום בעייה לומר דברים–והיפוכם לפי צרכי–הרגע שלו.

במערכת הבחירות הבטיח דונאלד טראמפ השקרן הרבה דברים – מן הגורן ומן היקב (יש לו יקב בוירג’יניה, אני לא יודע אם יש לו גם גורן). בין אלה היו:

דברים שהוא רצה לקיים, והיה מקיים, או מנסה לקיים, גם אם לא היה מבטיח אותם (רשימה חלקית, הסדר מקרי):

מינוי שופטים שמרניים לביהמ“ש העליון (ולשאר בתיהמ”ש הפדרליים);
יציאה מהסכם הגרעין עם איראן;
יצאה מההסכם עם האיחוד האירופי בדבר הגנת הסביבה;
יציאה מהשותפות הטראנס–פציפית;
הגבלת משך כהונתם של חברי הקונגרס;
הטלת עונש מוות על הורגי שוטרים;
מינוי תובע מיוחד לחקור את הילארי קלינטון;
ביטול לימודי הליבה בחינוך;
הקפאת המשרות הפדרליות, כדי לצמצם אותן;
ביטול המימון לתכנון המשפחה;
חומה בגבול מקסיקו, במימון המקסיקנים;
החזרת החקירות בעינויים;
ביטול החלטת אובמה לסגור את מתקן המעצר בגוואנטנמו;
איסור כניסת מוסלמים לארה“ב;
הכרזת סין כמניפולטורית מטבע;
הפחתת מספר מדרגות המס;

ועוד, ועוד.

דברים שהוא ממש לא התכוון לקיים (גם כן רשימה חלקית, הסדר מקרי):

החלפת האובמהקייר ב“חוק ביטוח בריאות נהדר, תמורת שבריר זעיר (tiny fraction) מהעלות“;
הגשת תביעות דיבה כנגד מי שהאשימוהו בהתנהגות מינית לא ראוייה;
חשיפת הצהרות–המס שלו אחרי בדיקת החשבונות שלו;

ועוד, ועוד.

דברים שהוא הבטיח בלי לדעת אם הוא יכול לקיימם, אם לאו, או שהוא בכלל לא חשב עליהם ברצינות, ואמר אותם כדי לרצות את הקהל שבפניו הוא עמד בכל מקום ומקום (גם כן רשימה חלקית, הסדר מקרי):

חומה בגבול מקסיקו, במימון המקסיקנים;
העברת שגרירות ארה“ב בישראל מתל–אביב לירושלים;
הסכם שלום ישראלי–פלשתיני.

ועוד, ועוד.

ההבטחה הכי מפורסמת שלו – ושברה (תרתי משמע): לייבש את ביצת השחיתות

סיסמת הבחירות הכי מפורסמת שלו הייתה Drain the Swamp (לייבש את ביצת השחיתות הוושינגטונית), אבל הוא ייבא אל מימשלו את הביצה הניו–יורקית, העמוקה שבעתיים, שהוא עצמו אחד מגדוליה:

It is hardly a coincidence that so many greedy people have filled the administration’s ranks. Trump’s ostentatious crudeness and misogyny are a kind of human-resources strategy. Radiating personal and professional sleaze lets him quickly and easily identify individuals who have any kind of public ethics and to sort them out. (James Comey’s accounts of his interactions with the president depict Trump probing for some vein of corruptibility in the FBI director; when he came up empty, he fired him.) Trump is legitimately excellent at cultivating an inner circle unburdened by legal or moral scruples. These are the only kind of people who want to work for Trump, and the only kind Trump wants to work for him.

לא זו בלבד שזקני וושינגטון אינם זוכרים מימשל מושחת כמימשלו של טראמפ, אלא שטראמפ עצמו מוביל אישית את השחיתות.

הוא אסר קידוחים לאורך כל חופי ארה“ב, אבל בהמשך הוא ביטל את האיסור הזה לגבי חופי פלורידה.

ומה הפלא: הקידוחים האלה יפגעו בשווייה של אחוזתו הפרטית, מאר–א–לאגו, ובקמפיין של יקירו, ריק סקוט הרפובליקאי, מושל פלורידה, אשר מסיים את הקדנציה השנייה שלו, ומתכונן לרוץ לסנאט ארה“ב, על כסאו של הסנאטור ביל נלסון הדמוקרטי, המסיים קדנציה שלישית של שש שנים, ומתכונן לשמור על כסאו.

וממש טרי מהתנור: בעודו מנהל מלחמה כלכלית כנגד סין, הוא, לפתע, גילה “נדיבות” כלפי ענקית הטלפונים הסינית ZTE, המקושרת לממשלת סין, ו“רחמים” כלפי עובדיה, והורה לבטל סנקציות שהוטלו עליה (על ידי מימשלו–הוא!) בגין גניבת ידע אמריקאי, בגין מכירה לאיראן ולצפון קוריאה של מכשירים שיש בהם רכיבים שיוצרו בארה“ב, ובגין השקרים בהם אנשיה הלעיטו את המימשל האמריקאי בקשר לכל הנ”ל.

מתי ביטל טראמפ את הסנקציות על ZTE? אחרי שממשלת סין הילוותה 500 מיליון דולר למיזם באינדונזיה שלדונאלד טראמפ יש בו עניין עסקי.

זה מה שנקרא באנגלית אמריקאית Drain the Swamp.

דונאלד טראמפ וביצועיו מול הבטחותיו

כשם שטראמפ הבטיח כמה שיותר דברים, הוא גם משתדל לבצע כמה שיותר דברים (זה טבעי).

והוא אכן משתדל, וגם מבצע, אבל העובדה שפרט זה או אחר נמצא גם ברשימת ההבטחות וגם ברשימת הביצועים אינה מלמדת שהוא “מקיים הבטחות“, אלא שהוא עושה מה שמתחשק לו, והוא גם יכול לעשותו – בדיוק כמו הגבר מהדוגמה שנתתי לעיל, שמבטיח נישואין לעשר נשים, כאשר הוא מתכוון ברצינות רק לאישה מס’ 3, אבל זונח אותה כאשר אביה העשיר פושט את הרגל, ונושא את האישה מס’ 7, שבינתיים זכתה בירושת מיליונים.

העובדה שמהלך ירושלים נמצא גם גם ברשימת הבטחותיו של טראמפ וגם ברשימת ביצועיו אינה מלמדת דבר על היותו “מקיים הבטחות“.

טראמפ והסכם הגרעין עם איראן: על אמינותו של מקיים–ההבטחות הידוע

להבדיל מבעלי המאמרים והמגיבים בישראל היום ומפלגת המחנה הציוני, עם אבי גבאי בראשותו, אני לא קראתי את ההסכם עם איראן, שטראמפ “הבטיח” לצאת ממנו, ועכשיו הוא “קיים” את ההבטחה, והתנער מההסכם.

לא רק שלא קראתי את ההסכם, אני גם לא יודע מה היו האפשרויות בעת חתימתו, ומה היה קורה בלעדיו.

כיוון שאני לא חכם כמו כל הנ“ל, אני לא אומר שום מילה אם ההסכם הזה הוא טוב, או רע, ומה הייתי אני עושה, אם הייתי בנעליהם של מי שעשו את ההסכם.

מה שאני כן יודע הוא שכדי לבטל הסכם לא די בכך שהצד המבקש להתנער ממנו – גם לפי הדין הישראלי – מגלה שזה “לא היה כדאי לו“. אתה רשאי לעשות “שופינג” כמה שאתה רוצה, להתמקח כמה שאתה רוצה, אבל משחתמת, אתה לא יכול להגיד רגע–רגע, זה לא כדאי לי, אני רוצה להמשיך את המיקוח, אני רוצה להמשיך את השופינג.

הבטחת חתונה? אתה לא יכול להגיד רגע–רגע, מצאתי אישה אחרת, יפה יותר, חכמה יותר, עשירה יותר. מחר יעשו את זה גם לך: אתה תשכור אולם חתונות, תזמורת וצלמים, תקנה חליפה חדשה ועניבה יפה, תזמין אלפיים אורחים (וגם את התקשורת, איך לא), ובדקה ה-89 הגברת תגיד רגע–רגע, מצאתי חתן אחר, יפה יותר, חכם יותר, עשיר יותר – ביי–ביי דונאלד!

אלא מאי? אצל דונאלד טראמפ, איש העסקים הנוכל, שפשט את הרגל כחצי תריסר פעמים ותמיד הפסיד כסף של אחרים, אשר האמינו בו – אצל טראמפ הכל אפשרי.

טראמפ יכול לפגוע כמה שהוא רוצה באמינות של עצמו, וכפי שראינו – אין לו שום בעייה להבטיח דברים שהוא לא מתכוון לקיימם, או שהוא לא יכול לקיימם, אבל בצאתו מההסכם עם איראן, הוא לא התנער מהתחייבות אישית שלו, אלא מהתחייבותה של ארצו.

ונשאלת השאלה מה צריך לעשות קים ג’ונג און הצפון קוריאני, כאשר דונאלד טראמפ מציע לו הרים וגבעות בתמורה להתפרקות מנשקה הגרעיני של ארצו.

אני, במקום קים, הייתי אומר לטראמפ קודם תן את התמורה, ואחר כך אמלא את חלקי.

מה הבטיח טראמפ בעניין ירושלים?

אכן, כולנו שמענו אותו מבטיח להעביר את השגרירות לירושלים, והשאלה היא מה ניתן לקרוא לתוך הבטחת–הבחירות הזאת.

האם הוא הבטיח לעשות זאת ללא–תנאי? לא, הוא לא העז להבטיח זאת, כי זה היה נשמע כתירוץ מוכן–מראש לכישלון ביזמת השלום שלו.

האם הוא הבטיח לעשות זאת במסגרת הסדר–שלום? לא, הוא לא העז להבטיח גם את זאת, כי זה היה נשמע כתירוץ מוכן–מראש לאי העברתה של השגרירות.

בקיצור: הבטחת–בחירות “מימית“, שכל השומע יפרשה כפי הנוח לו.

נניח שטראמפ לאחר בחירתו, היה מציע תכנית–שלום, אשר במסגרתה (ורק במסגרתה) תועבר השגרירות לירושלים. האם אפשר היה לייחס לו הפרת–הבטחה? לא, כי הוא לא הבטיח לעשות זאת במנותק מתהליך השלום, ו“אך מובן הוא שאין להפריד בין הדברים האלה“.

מה קיים טראמפ מה“הבטחה” הזאת?

אם טראמפ היה חותר בכל מאודו להשגת שלום בין ישראל לפלשתינאים, ולא מרפה במשך כל שמונה שנות כהונתו (אם היה מגיע לך, וזה עדיין בספק), ולא מצליח, המאמץ הזה היה נזקף לזכותו, ואיש לא היה מאשים אותו בהפרת הבטחה בעניין השגרירות וההכרה בירושלים.

ראו: דונאלד טראמפ למתחילים, מבט מקרוב (ג) טראמפ וישראל, תחזית לשנה השמינית – אם הוא יגיע לכך.

אבל טראמפ התייאש מהר מאוד מהמחשבה על שלום ישראלי–פלסטיני הנרשם על שמו (אם בכלל הייתה לו כוונה כזאת), וכל מה שנותר לו היה לעשות את מה שיביא לו קצת יותר אמיניות בציבור האמריקאי, אשר ראה אותו מפר הבטחה אחרי הבטחה.

זהו האינטרס האישי של דונאלד (“I’m the only one that matters “) טראמפ.

זו גם הדיעה הרווחת בארה“ב, שאני, הנמצא שם, שותף לה, ובדיעבד, מזהות המשתתפים בטקס, ומרשימת התורמים להקמת השגרירות (שלדון אדלסון הציע חמישה (!) מיליארד דולר) עולה בבירור שכל האירוע הזה הופק כדי לעזור לטראמפ ולמפלגה הרפובליקנית בבחירות המיד–טרם, בנובמבר הקרוב.

הציבור האמריקאי והשגרירות בישראל

בשנת 1995 חוקק הקונגרס האמריקאי חוק בדבר העברת שגרירות ארה“ב לירושלים, אבל באותו החוק הוא גם הסמיך את הנשיא לדחות מזמן לזמן את העברת השגרירות למשך ששה חודשים.

בעשותו כן הבין הקונגרס שזה לא כל כך פשוט, אבל כנראה שאף חבר, בשני הבתים, לא שש להצביע נגד החוק הפופוליסטי הזה, אז נתנו לנשיא את סעיף–המילוט הזה כדי שניתן יהיה להשתמש בו שוב ושוב, עד שניתן יהיה להגשים את החוק במסגרת הסדר מדיני בין ישראל לפלשתינאים, ועד אז החוק בדבר העברת השגרירות יהיה כמו נרות של חנוכה, שאין לנו להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד.

עכשיו, כשהוא הצהיר על הכרת ארה“ב בירושלים כבירת ישראל, והחליט להעביר את השגרירות לירושלים, באים ואומרים לנו שהוא בסך הכל “מימש את רצון העם, כפי שבא לידי ביטוי בחוק“.

אולי זה היה “רצון העם” כאשר החוק נחקק, אבל ערב ההכרזה על העברת השגרירות נמצא כי 63% מהאמריקאים מתנגדים לכך, לעומת 31% שתומכים (ואפילו מהרפובליקנים רק 44% תומכים, מול 49% שמתנגדים).

למעשה גם טראמפ הכיר בכך, ואחרי חצי שנה לשבתו בבית הלבן הוא אכן השתמש בסעיף–המילוט, וגם הסביר לביבי נתניהו שזה “לא כל כך פשוט“, אבל בהמשך, כשהוא נוכח כי מזיוני–השכל שלו לא יהיה הריון, הוא ויתר על חלום–השלום (“מקומו בהיסטוריה של העם היהודי“, כמו שאמר לו ביבי) למען תהילת–הרגע.

אז מה קרה?

קודם מה שלא קרה: ההחלטה להעביר את השגרירות לא נבעה מכך שחוזה השכירות בתל–אביב הגיע לסיומו, ובירושלים נמצא נכס זול יותר.

ומה שכן קרה זה שדונאלד עמד לסגור שנה בבית הלבן, וסל ההבטחות שלו שקויימו היה ריק למדי, ואפילו הבטחת–הדגל שלו (רפורמת–המס שהוא, כאמור, הצליח להעביר, ממש ברגע האחרון) עדיין הייתה בחיק העתיד המעורפל.

במצב הזה, כדי להוסיף “וי“, הוא בחר דבר שלו מצריך אישור הקונגרס, וגם לא תקציב רציני: הצהרה על הכרת ארה“ב בירושלים כבירת ישראל, והחלטה להעביר את השגרירות לירושלים.

תרומתו של ביבי למהלך ירושלים: מי נכנס למיטה קודם?

הכל מהללין ומשבחין את בנימין נתניהו על תרומתו למהלך ירושלים של דונאלד טראמפ, ואכן, הוא ניג’ס לטראמפ ללא הרף.

אבל כאשר השניים רוצים, השאלה מי משך/דחף את מי למיטה, או מי נכנס למיטה קודם היא ממש לא רלוואנטית.

לבי, לבי, לישראלים הסומכים על “טראמפ מבטיח, טראמפ מקיים“

כפי שראינו, טראמפ הוא שקרן כפייתי, ארכי–מושחת, ומקיים הבטחות רק כאשר הדבר נוח לו.

מעניין מה יגידו הישראלית כאשר “ידיד ישראל” זה יבגוד גם בהם, או שמימוש “הבטחותיו” לישראל ימיטו עליה אסון נוסף, פרי ההובריס שהוביל אותנו אל אסון יום הכיפורים, ומתי הם יבינו שעם “ידידים” כאלה ישראל לא זקוקה לאוייבים.